קודם כל יש להציל! רעיון ההצלה נמצא בתשתית הזהות הלאומית של מדינת ישראל. הצלה היא "סור מרע", היא הפסקת האיום, ובתוך כך עולה השאלה –

למי מותר להתחמם לאורה של 'מדורת השבט'? חלק בלתי נפרד מהיכולת להיות קבוצה היא הכניסה לבית וסגירת הדלת, אולם יש לזכור: את הדלת הזאת לא

בפתיחת הסדרה "הרמון" מופיעות כתוביות, המצהירות כי "כל דמיון בין הסדרה לבין אירועים אמיתיים הוא מקרי בהחלט". נדמה אמנם כי דמותו של גואל רצון מתקוממת

האם להשתמש במונח יהדות הגולה או יהדות התפוצות, או הפזורה? מאז שיבת ציון קיים מתח בין תפיסתם העצמית של בני הגולה ויושבי ארץ ישראל. בדרך

המעבר מן ההגות וההלכה שנוצרו ברובן בזיקה אל רשעי אומות העולם ששלטו בנו בימי השעבוד והגלות, להגות והלכה הנובעות מן הדרישות של התורה והנביאים בתקופה

הלאומיות לא רק שאינה סותרת את האוניברסאליות אלא אדרבא! היא בונה אותה בצורה בריאה רחבה ומהודרת. שאיפה לאוניברסאליות ללא לאומיות מייצרת עולם שבלוני ומשעמם. בניית

אחת הסוגיות העיקריות המעסיקות את עולם ההגות היהודית לדורותיו היא סוגיית היחס בין ישראל לעמים. נושא זה משמעותי לא רק בהיבטים ההלכתיים והפילוסופיים שלו אלא

האם הגינותו של מנהיג, התאמתו לתפקיד וכישרונותיו הם אמת המידה היחידה לסמכותו? נראה שבדמוקרטיה העניין מורכב מעט יותר וטוב שכך. בשבוע החולף שתי מפלגות, הליכוד

כאשר חושבים על העולם היום, מתבררת אבחנה אחת מאוד בסיסית: יש מדינות שבהן מתנהל ויכוח, ואפילו מאבק פוליטי מאוד נוקב, אבל במסגרת של גבולות מוגדרים

לפי הלוח העברי יום העצמאות יכול לחול בימים שני רביעי שישי ושבת. בעקבות דרישת הרבנות הראשית נקבע לפי החוק שאם יום העצמאות חל ביום שישי

ממחרת הפסח של שנה זו כתבתי למרן הרב ר' יוסף דב הלוי סולובייצ'יק שליט"א, רבן של הגולה, מכתב בענייני דת ומדינה, בו כתבתי בין השאר:-

עקרון היושרה האתיקה עוסקת בשאלה כיצד נכון וראוי לנהוג. האתיקה מניחה שמעבר לרעיונות, לפילוסופיה ולערכים יש גם מציאות המחייבת אותנו בהתנהגות מסוימת. בישראל יש קוד

ממחרת הפסח של שנה זו כתבתי למרן הרב ר' יוסף דב הלוי סולובייצ'יק שליט"א, רבן של הגולה, מכתב בענייני דת ומדינה, בו כתבתי בין השאר:-

המאמר מובא מתוך כתב העת "דעות" גליון ל"ד תשכ"ז עמ' 243-246 ננסה לבחון את השאלה, באיזו מידה אפשרית במדינת ישראל חקיקה הבאה לאכוף הלכות, ומה

המאמר מובא מתוך כתב העת "המעיין" גליון  לו(ב) תשנו עמ' 1-5 לפני שבע שנים הופיע ב"המעין" (טבת תשמ"ט עמ' 96) מאמר קצר שלי על הנושא:

הצורר הנאצי ראה את מלחמתו בעם היהודי מלחמה קיום – או אנחנו או הם. היהודי והארי לא יכולים להתקיים יחדיו. היטלר ימח שמו, ראה במלחמתו

המאמר מובא מתוך כתב העת "דעות" גליון כ"ד תשכ"ד עמ' 105-106 הגישה שלי להלכה ולמקומה בחיים מבוססת על העקרון שאם אמנם אמת היא שאנחנו מאמינים

בעיצומו של שבוע הזיכרון הלאומי שלנו, מדינת ישראל מתמודדת עם סחרור מלחמתי תורן, עם מי שעדין לא מוכנים לקבל את מציאות קיומה כעובדה מוגמרת. ארגוני

בעין חינוכית מספר 38, כ"ד בשבט תשס"ח כעת, לאחר שב"ה שבו הבנות לגבולן ולביתן, ניתן לדון בנחת בפרשה. בכותרת דברינו שאלנו: 'האם הבנות גיבורות?' תשובתי

ל"שקר" יש כל מיני הופעות. לעיתים הוא מופיע באמצעות אמירת דברים שאינם תואמים את המציאות, לעיתים הוא מתפרש כהפרת הבטחה ולעיתים כזניחה של עיקרון ערכי

מדינת ישראל קלטה במשך השנים גל אחר גל של אנשים שהתכנסו מארבע כנפות תבל ובקשו לבוא בשעריה. האופן המיידי בו אנו חושבים אודות גלים אלו

מאמר מתוך ידיעון יום ירושלים, עליית יהודי אתיופיה בשנת 2013 נקבע יום ירושלים כתאריך הציון לזכרם של עולי אתיופיה שלא זכו לעלות לארץ. מדוע דווקא

קשה לדבר על יחסה של היהדות לגזענות. הבחנה על בסיס קבוצתי היא תופעה עתיקה מאוד, אולם רעיון הגזענות, קרי ההבחנה על בסיס קטגוריות גזעיות, היא

לכבוד יום זכויות האדם הבינלאומי שחל ב-13.12.2010 פרסם המפמ"ר על הוראת האזרחות מכתב ובו נכתבו, בין היתר, הדברים הבאים: "עניין מטלטל אחר, הוא פרסום גילוי

מהן התמונות שתיצרבנה בזיכרון הלאומי ממחאת האתיופים האחרונה? – כנראה בעיקר עימותים של בני העדה עם כוחות המשטרה. אולם מי הם שחקני המשנה במאבק הזה,

בשנה החולפת אירעו מספר אסונות הומניטריים, נמנה רק מקצתם. בינואר האחרון קרס סכר מרכזי בברזיל וגרם למותם של כמעט מאתיים אנשים על ידי הצפות ומפולות

"האהבה הגדולה, שאנחנו אוהבים את אומתנו, לא תסמא את עינינו מלבקר את כל מומיה, אבל הננו מוצאים את עצמיותה, גם אחרי הביקורת היותר חופשית, נקיה

תשע"ט הוכיחה סופית שהאנטישמיות כאן ולא הולכת לשום מקום. לא מדובר באנטישמיות מוסלמית, לא מדובר באנטישמיות המופנית כלפי מדינת ישראל, אלא באנטישמיות הישנה הבוקעת מפיהם

מעולם לא הצטרפו לעם היהודי אנשים רבים כל כך בזמן קצר כל כך כמו בדור האחרון. בשנת תשע"ט, הצטרף לעם ישראל הגר המאה אלף בתולדות

מתוך ידיעון- מגילת העצמאות בין טקסט למציאות   האם ניתן היה לנסח את המגילה באופן שתשאיר בידינו משנה סדורה ועקבית? כפי הנראה לא. ראשית, הפערים

מתוך ידיעון- מגילת העצמאות בין טקסט למציאות מגילת העצמאות וההתייחסויות הישראליות השונות אליה מייצרות מפגש מרתק בין טקסט ומציאות הנתונה בשינוי. מהן גבולות הפרשנות? על

מתוך ידיעון- מגילת העצמאות בין טקסט למציאות אנו מקבלים כמובן מאליו את טקס ההכרזה בהובלת בן-גוריון כנקודת ההתחלה של מדינת ישראל. אולם האם זוהי האפשרות

מתוך ידיעון- מגילת העצמאות בין טקסט למציאות כיצד ניתן לקיים מדינה – להקים מוסדות שלטון, לקבל החלטות תקציביות, לצאת לקרב או לחתום על בריתות שלום,

"מאי חנוכה? דתנו רבנן בכ"ה בכסליו ימי חנוכה שמונה הם, שאין להתענות ולא להספיד בהם (מתורגם), שכשנכנסו יוונים להיכל טמאו כל השמנים שבהיכל, וכשגברה מלכות

אחת לכמה זמן מתפרסמות תמונות המתעדות את חייהם של שבטים נידחים – מאפריקה, אסיה או סיביר, כאלה שיד הזמן לא נגעה בהם, המתנהלים על פי

מהי האסוציאציה הראשונה למילה מיעוטים? מן הסתם, ברירת המחדל שעולה לנו לראש עומדת בזיקה לקבוצת אנשים שייצוגה המספרי בחברה הכללית קטן. מן הבחינה הזאת המילה

המודעות לקושי המנטלי המלווה את האדם המשועבד, בין אם מול תוקף או משעבד אכזר ובין אם במעבר משלב אחד למשנהו בחיים שלנו, הינו שלב הכרחי

עבדות מצרים, מזכירה לנו שהיינו עבדים. שביתת שבת, מזכירה לנו שאנו בני חורין שותפים. ליל הסדר כונס אליו את האפשרות בזמן, לחוות את שני הדברים

קרבן הפסח מכונן את הזהות הלאומית שלנו ומסמל את חידוש הברית הקולקטיבית של עם ישראל. מהות זו באה לידי ביטוי בפרטיו המיוחדים, וכן בהתייחסות ליוצאים