מאמרים
"אין עם בלי אליטות" (חיים גורי)
מאמר מתוך ידיעון "כשאליטה פוגשת דמוקרטיה" רגע לפני יום הולדתו התשעים, העניק המשורר חיים גורי ריאיון לסופר מאיר שליו [1], ראיון בו מביט גורי
"לכבוד מיליארד טועים"
מאמר מתוך ידיעון "כשאליטה פוגשת דמוקרטיה" "לכבוד מיליארד מיליארד טועים שאת דרכם עוד מחפשים אם לא מצאתם זה אולי סימן שאין…" מילים אלו
"להם יש כח- אנחנו אליטה"
מאמר מתוך ידיעון "כשאליטה פוגשת דמוקרטיה" האם פוליטיקאי, בא כוחו של הציבור, יכול להחליט לבד, מבלי להתייעץ במומחים? האם הוא חייב לקבל את דעתם
די לכיבוש! איך מלמדים על מחיית עמלק בעולם של תקינות פוליטית?
מאמר מתוך ידיעון פורים תשע"ו- "מילים מתחפשות- פולטיקלי קורקט" התקינות הפוליטית מבקשת לעיתים להסיר טקסטים שאינם ראויים, וכך קרה ליצירת המופת של מארק
האם מבדילים אנו בין ארור המן לברוך מרדכי?
מאמר מתוך ידיעון פורים תשע"ו- "מילים מתחפשות- פולטיקלי קורקט" מרצה באוניברסיטה בארה"ב כמעט איבד את משרתו אחרי שהתייחס בהרצאה ל'אינדיאנים', ספרו של מארק טווין, האקלברי
איך מדברים על מה שאסור?
מאמר מתוך ידיעון פורים תשע"ו- "מילים מתחפשות- פולטיקלי קורקט" בדיחות מילואים "לעולם אל יוציא אדם דבר מגונה מפיו", מצטטת הגמרא משמו של רבי יהושע בן
"מה שלומך אחות הבוקר?"
כתבה מתוך ידיעון ישראל והתפוצות "הסוכנות ממגנת קהילות יהודיות בעולם" – הכריזה כותרת ב – YNET בינואר 2017[1]. לכאורה, יש בכך משום דיווח אקטואלי בלבד,
מהו טבע? מהי תרבות?
מאמר מתוך ידיעון שבועות- טבע ותרבות הגדרת 'הטבע' למושג 'טבע' (או 'טבע אנושי') מצאנו באופן כללי שלושה מובנים שונים. המובן הראשון רואה את הטבע כמציאות
על 'טבע' ו'תרבות' בעולם היהודי
מאמר מתוך ידיעון שבועות- טבע ותרבות הדיון על מקומם של הטבע והאדם בעולם היהודי נידון בעבר בכיוונים רבים ומגוונים. אנו לא מתיימרים לתת כאן סקירה
מה קורה כשהטקס מרפה מן המיתוס?
מאמר מתוך ידיעון- פסח תשע"ו- "הטקס והמיתוס" למה ישראלים ממלאים טיסות שכר לטורקיה, אולם ממעטים לבלות בירושלים, בה הם רואים את בירת ישראל הנצחית? מדוע
איך טקס נולד?
מאמר מתוך ידיעון- פסח תשע"ו- "הטקס והמיתוס" מצוות שונות הקשורות לקרבן הפסח, אופן שחיטתו וצורת אכילתו, ליוו את בני ישראל ביציאתם הבהולה ממצרים באישון לילה.
"ואמרתם זבח פסח": על חיי הזוגיות של המיתוס והטקס
מאמר מתוך ידיעון- פסח תשע"ו- "הטקס והמיתוס" אופיו של ליל הסדר גובש בתקופת התנאים, היא ימי חכמי המשנה שלאחר חורבן הבית והגיע לכלל עיצובו הסופי,
הכל אני יכול בחופש הגדול
למה אנחנו מתכוונים כשאנחנו אומרים שברצוננו להיות חופשיים? האם אנחנו מתכוונים שנעשה "מה שבא לנו", או, במילים אחרות, שאף אחד לא יפריע לנו? או האם
מה בין פסח לכיכר תחריר?
כידוע, יציאת מצרים והשחרור מהשעבוד אינם מטרה לכשעצמה. הם נועדו לאפשר ולקדם את קבלת התורה ואת עבודת ה', כפי שכתוב בתורה, בחז"ל ובזוהר: "כתוב (במדבר
שני מושגים של חירות לפי ישעיהו ברלין
מהו שעשה את הגנת חרות הפרט קדושה כ"כ בעיני מיל? במסתו הנודעת הוא מכריז, כי אם לא יונח לבני – אדם לחיות כחפצם " בנתיב
"זה שעולה או זה שיורד" – בין ירושלים לבבל
כתבה מתוך ידיעון ישראל ויהדות התפוצות כאשר אנחנו אומרים 'שפה', אנחנו מתכוונים לא רק לשורשים ולבניינים ולאופן בו מסתדרות המילים יחד כאשר הן מרכיבות משפט.
עם הגב לים?
מאמר מתוך ידיעון- ישראל ויהדות התפוצות "לא בונה הכסף, לא בונה התעמולה, לא בונה השתדלנות, בונה אך ורק האדם החי ויוצר בארץ". הפרדיגמה הבן-גוריונית הזאת
"אם לא אעלה…" – כיצד מעלים את ירושלים על ראש שמחתנו?
מאמר מתוך ידיעון 'בדרך אל העיר'- יום ירושלים תשע"ז מנין שואבת ירושלים את מעמדה? האם מן השגרה בה מתקיימים בעיר זה לצד זה משרדי
מה מחזק אותנו ומה מחליש? 'חוק יסוד: ירושלים' – מקרה מבחן
מאמר מתוך ידיעון 'בדרך אל העיר'- יום ירושלים תשע"ז 'חוק יסוד: ירושלים' יצא לדרכו בימי הסכם השלום עם מצרים. סוגיית מעמדה של העיר, שעלתה
מדינת ישראל: אתגר תרבותי
מאמר מתוך ידיעון שבועות- טבע ותרבות את המאמר אתו סיימנו את הפרק הקודם חותם ד"ר שלמה פישר בתהייה: "בדברינו הצבענו על הדמיון המבני בין המערכת
ככה לא בונים חומה: ניהול שיח אחראי
מאמר מתוך ידיעון 'אחריות'- יום הזיכרון לרצח רוה"מ יצחק רבין תשע"ח לא פשוט להתנהל כאיש חינוך ביום הזיכרון לרצח רבין. מחד, נדרשת ממלכתיות והגינות, מאידך,
"ולא היה בינינו אלא…": להיות צודק ולהיות חכם
מאמר מתוך ידיעון 'אחריות'- יום הזיכרון לרצח רוה"מ יצחק רבין תשע"ח נשמת אפה של התרבות היהודית היא המחלוקת. אולם האם מאפיין מובהק זה, המלווה אותנו
הדרך לגיהינום והכוונות הטובות: אתיקה של תכלית ואתיקה של אחריות
מאמר מתוך ידיעון 'אחריות'- יום הזיכרון לרצח רוה"מ יצחק רבין תשע"ח רגע אחרי שלוש היריות בכיכר, נורתה ירייה נוספת, יריית הפתיחה של שיח האשמה ושיח
לא שוחים עם הזרם
מאמר מתוך ידיעון- זהות יהודית חלק זה של הידיעון מבוסס על ספרם של אליעזר בן־רפאל וליאור בן-חיים: זהויות יהודיות בעידן רב-מודרני'י, רעננה 2006. המשפט 'שני
תכנית הליבה של העם היהודי – קיימת?
מאמר מתוך ידיעון- זהות יהודית האם מעמד הר סיני הוא ה'מפץ הגדול' של הזהות היהודית? על פי המדרש (שמות רבה כ"ח ו') זהו אירוע
הדבש והעוקץ: יחסי ישראל והתפוצות
מאמר מתוך ידיעון- ישראל ויהדות התפוצות שבוע לאחר מלחמת ששת הימים הגיע ליאונרד פיין, עיתונאי וסופר יהודי אמריקני, לתל-אביב. "אז כבר שמענו ברדיו שיר חדש,
מוסר מלחמה, עופרת יצוקה
מדינת ישראל יצאה לפעולה צבאית בעזה. הפעולה ננקטה בעקבות ירי בלתי פוסק לעבר ישובים יהודים. דומה שאין מחלוקת על כך שזכותה של מדינה ריבונית להגן
תורה ודמוקרטיה
המאמר מובא מתוך: תורה ודמוקרטיה, בר אילן כ"ח-כ"ט, תשס"א, עמ' 353-370 א. עימות ופתרונו התורה עומדת כיום במאבק ערכי עם הדמוקרטיה המערבית(1), הליברלית. השקפת-עולם זו
יובל לכנסת: כוחו של ריבון
ט"ו בשבט, יום חגה של כנסת ישראל אשר יצוין במהלך השבוע הבא, צריך לשמש פתח לדיון שאינו נוגע אך ורק לכנסת ישראל גופא, אלא לכלל
פולמוס הגיור בהלכה
הסערה שפרצה לאחרונה לגבי ביטול הגיור של הרב דרוקמן שליט"א ערערה סוגיות רבות בנוגע להלכה ויישומה במדינת ישראל כיום. רוב הדיון הציבורי במחנה הציוני הדתי
יש גבול!
סוגיית החוק הנוגע להרחקתם של חברי הכנסת "סוררים", מעלה שתי בעיות מהותיות אשר לדעתי ראוי להתייחס אליהן. הבעיה הראשונה נוגעת למקומו ותפקידו של נבחר הציבור.
האמנם מדינת ישראל מעוניינת בעליה מארצות המערב?
מדינת ישראל ידעה בעשורים האחרונים גלי עלייה שונים. בשנות התשעים הגיעו למעלה ממיליון עולים מברית המועצות לשעבר, במשך השנים הגיעו למעלה מ40,000 עולים מאתיופיה, ובשנת
בין פסח לחג השבועות: המעבר מ'טבע' ל'תרבות
חג המצות וחג השבועות קשורים זה לזה בקשר אמיץ. ראשית, ספירת העומר כורכת את שני החגים יחד עם הימים שביניהם לאגודה אחת. שנית, חג השבועות
סיפור על שנאה וחושך
האם אדם דתי עשוי להיות אף סובלן? – אנו ביסודות סבורים שכן! לרגל פולמוס מצעד הגאווה אנו שבים ומעלים את המאמר "סיפור על שנאה וחושך".
האם הציבור הדתי והחרדי יכול להנהיג את המדינה?
בעקבות עבודות שביצעה לאחרונה רכבת ישראל בשבת בכמה תחנות רכבת מרכזיות, עלתה לזמן קצר לסדר היום הציבורי סוגיית העבודה בשבת וההיתרים הניתנים לכך. הנושא עלה
חוק הנאמנות: עלות מול תועלת
הצעתו של חה"כ ליברמן בתעמולת הבחירות לדרוש מכל אזרח ישראלי "הצהרת נאמנות", מעוררת שאלות רציניות ונכבדות אצל כל אזרחי ישראל, ואולי במיוחד אצל הציבור הציוני-דתי.
על מחאה וסרבנות
הצהרתם של חיילי הסדר כי לא ימלאו פקודות לפנות יישובים ותגובתו החריפה של צה"ל – כולל ביטול ההסדר עם הישיבה שהעומד בראשה גיבה את סרבנות
על אמון ואוטונומיה במערכת החינוך
"הר כגיגית"?!? קבלת התורה, שאנו חוגגים אותה בשבועות, כרוכה במקורות הקנוניים שלנו בשתי אמירות סותרות (לכאורה), המשקפות דילמה חינוכית. האחת (בתורה), האמירה של העם: "נעשה
דינא דמלכותא דינא" וגדריו
סיני סט, תשלא מבוא נושאנו הוא אחת ההלכות יוצאות-דופן במערכת המשפט העברי. משמעותו של הכלל "דינא דמלכותא – דינא" הוא, כי ההלכה נותנת תוקף חוקי
סוגיית מסחר בשבת
אחד העם טבע את הביטוי המשקף בצורה עמוקה את היחס ההדוק בין השבת לעם ישראל: "יותר משישראל שמרו את השבת, שמרה השבת אותם" (אחד העם,
"ניצחוני בני, ניצחוני בנותי" על דמותם של הבוגרים הרצויים בתהליכי החינוך לאזרחות
שנת הלימודים תשע"ב נפתחה בספטמבר 2011 בסימן המחאה החברתית של הקיץ שקדם לה. אף מנהל ואף מורה לא יכלו להתעלם ממה שהתרחש באותו קיץ, והיה
מקצוע האזרחות והדתיים: מאונס לזוגיות שברירית
תמיד יגיעו לסיפור על המדבקה. סיפור אמיתי, על פי כל העדויות, שאירע באולפנה גדולה ולא קיצונית בכלל ששמה שמור במערכת. המורָה לאזרחות, לא מורה מוסמכת
בין 'לא לגיטימי' ל'לא נכון' – הרב יעקב מידן
א. בכינוס מטעם 'יסודות' שנערך בחנוכה עלו שתי שאלות בעניין מקומו של 'משאל עם' בשאלות יסוד הנמצאות על הגבול בין התורה לבין הדמוקרטיה במדינת ישראל.
אילו היה משאל-עם..
רה"מ שרון ביקש כי אעמוד בראש מנהלת ההתנתקות – סירבתי! אחת הסיבות המרכזיות שנמנעתי מלקבל את המשימה הייתה דרך קבלת ההחלטה על ההתנתקות, שהייתה אומנם דמוקרטית, אך
עמנואל ואוטונומיה דתית
בזמן האחרון התרחשו שני אירועים שבהם התנגשה כביכול האוטונומיה של הדת עם רשויות המדינה. האירוע הראשון היה פרשת ביה"ס בעמנואל. האדמו"ר מסלונים הציג את הסוגיה
מה בין רחל אימנו ליום רבין?
אין זה סוד כי בתי ספר ממ"ד רבים מציינים בי"א מרחשוון את פטירת רחל אמנו ובוחרים להתעלם מיום הזכרון לרצח יצחק רבין. מדוע? היחס ליום
מדינה יהודית? מדינה ישראלית? הסתירה והאתגר
מאמר מתוך ידיעון ראש השנה- "בת שבעים פוקחת עין", זהותה היהודית של מדינת ישראל על פי שני חוקי היסוד: "כבוד האדם וחירותו" ו"חופש העיסוק" מאופיינת
בין התבדלות ללקיחת אחריות: מחשבות לפני שנה חדשה
מאמר מתוך ידיעון ראש השנה- "בת שבעים פוקחת עין", זהותה היהודית של מדינת ישראל הציבור הדתי 'מתרוצץ' בין התבדלות לבין הובלה. התבדלות משמעה יישובים עם
יובל השבעים – הגיע הזמן לעלות קומה
מאמר מתוך ידיעון ראש השנה- "בת שבעים פוקחת עין", זהותה היהודית של מדינת ישראל ביום השביעי – שבת, בשנה השביעית – שמיטה, בשמיטה השביעית –
ולקחתי
את שלקחנו לנו.. בענווה אנו רגילים לחשוב במונחים של "לקחת" ו"לנכס". אנו רגילים לחשוב על "מגיע לי" ו"זכותי". כנגד זאת אנו מבקשים להעמיד מודל שונה,