המגזין

האם סיוע הומניטרי בינלאומי הוא מצוה?
בשנה החולפת אירעו מספר אסונות הומניטריים, נמנה רק מקצתם. בינואר האחרון קרס סכר מרכזי בברזיל וגרם למותם של כמעט מאתיים אנשים על ידי הצפות ומפולות

על ביקורת ואהבה
"האהבה הגדולה, שאנחנו אוהבים את אומתנו, לא תסמא את עינינו מלבקר את כל מומיה, אבל הננו מוצאים את עצמיותה, גם אחרי הביקורת היותר חופשית, נקיה

האם נאפשר לאנטישמיות לעצב את מי שאנחנו? בעקבות הטבח בבית הכנסת בפיטסבורג
תשע"ט הוכיחה סופית שהאנטישמיות כאן ולא הולכת לשום מקום. לא מדובר באנטישמיות מוסלמית, לא מדובר באנטישמיות המופנית כלפי מדינת ישראל, אלא באנטישמיות הישנה הבוקעת מפיהם

"ופחד ורחב לבבך"- שנת תשע"ט והמתגייר המאה אלף במדינת ישראל
מעולם לא הצטרפו לעם היהודי אנשים רבים כל כך בזמן קצר כל כך כמו בדור האחרון. בשנת תשע"ט, הצטרף לעם ישראל הגר המאה אלף בתולדות

לא קלה היא הדרך – אבל בהחלט אפשרית
מתוך ידיעון- מגילת העצמאות בין טקסט למציאות האם ניתן היה לנסח את המגילה באופן שתשאיר בידינו משנה סדורה ועקבית? כפי הנראה לא. ראשית, הפערים

הדור קיבלוה- על הסכמות לאומיות ומסמכים מכונני זהות
מתוך ידיעון- מגילת העצמאות בין טקסט למציאות מגילת העצמאות וההתייחסויות הישראליות השונות אליה מייצרות מפגש מרתק בין טקסט ומציאות הנתונה בשינוי. מהן גבולות הפרשנות? על

מי את מגילת העצמאות?
מתוך ידיעון- מגילת העצמאות בין טקסט למציאות אנו מקבלים כמובן מאליו את טקס ההכרזה בהובלת בן-גוריון כנקודת ההתחלה של מדינת ישראל. אולם האם זוהי האפשרות

הכרזת העצמאות כהזמנה לשיח
מתוך ידיעון- מגילת העצמאות בין טקסט למציאות כיצד ניתן לקיים מדינה – להקים מוסדות שלטון, לקבל החלטות תקציביות, לצאת לקרב או לחתום על בריתות שלום,

מאי חנוכה?
"מאי חנוכה? דתנו רבנן בכ"ה בכסליו ימי חנוכה שמונה הם, שאין להתענות ולא להספיד בהם (מתורגם), שכשנכנסו יוונים להיכל טמאו כל השמנים שבהיכל, וכשגברה מלכות

מנגנוני שינוי: כלים חיצוניים – שיח פנימי
אחת לכמה זמן מתפרסמות תמונות המתעדות את חייהם של שבטים נידחים – מאפריקה, אסיה או סיביר, כאלה שיד הזמן לא נגעה בהם, המתנהלים על פי

נשים דתיות כמיעוט סוציולוגי – בין מערכת המשפט והקהילה
מהי האסוציאציה הראשונה למילה מיעוטים? מן הסתם, ברירת המחדל שעולה לנו לראש עומדת בזיקה לקבוצת אנשים שייצוגה המספרי בחברה הכללית קטן. מן הבחינה הזאת המילה

תודעת עבד
המודעות לקושי המנטלי המלווה את האדם המשועבד, בין אם מול תוקף או משעבד אכזר ובין אם במעבר משלב אחד למשנהו בחיים שלנו, הינו שלב הכרחי

חירות של עבדים, עבדות של בני חורין
עבדות מצרים, מזכירה לנו שהיינו עבדים. שביתת שבת, מזכירה לנו שאנו בני חורין שותפים. ליל הסדר כונס אליו את האפשרות בזמן, לחוות את שני הדברים

קרבן פסח – סמל ללידתו של עם
קרבן הפסח מכונן את הזהות הלאומית שלנו ומסמל את חידוש הברית הקולקטיבית של עם ישראל. מהות זו באה לידי ביטוי בפרטיו המיוחדים, וכן בהתייחסות ליוצאים

כשמעשי ידיו טובעים בים
מחשבות על סולידריות אנושית בימי משבר הקורונה, לקראת חג הפסח סיפור יציאת מצרים ונוסח ההגדה של פסח נעים בין שני קטבים נפשיים ומוסריים. בקוטב הגלוי:

"כל דכפין ייתי ויכול" – גרסת תש"ף
חג הפסח הנוכחי הוליד עוני מסוג חדש, שאיננו רעב למצות או צמא ליין, אלא הבדידות ולצידה החרדה מפני הבאות. האם נוכל להזמין "עניים" מסוגים חדשים

על יום הזיכרון, קול הצפירה וקול השופר
הצפירה- חוקות הגויים, טקס ישראלי חילוני או רגע נשגב של אחדות ככל ישראלית? הבריטים- ככל הנראה הראשונים שהנהיגו צפירת זיכרון. היה זה בתום מלחמת העולם

עיתונות ונבואה: על דמיון ועל אחריות
"לא פעם הכוח והעוצמה שיש לנו ביד גדולים מאלה של חבר כנסת שיושב בבית המחוקקים", דברים אלה כותב העיתונאי קלמן ליבסקינד שעה שהוא קורא לחבריו

'יפי הבלורית והתואר': תעמולת בחירות המאה ה-21
שלטי חוצות, ראיונות מתוקשרים היטב, ג'ינגלים, קריקטורות… אלו ואחרים מלווים כל מערכת בחירות, כמו גם את המערכת הנוכחית. מה מוכרים לנו בעזרת אמצעים אלה? האם

הבחירות בסיקור התקשורתי
"איך החטוף והמיידי בלע את העמוק והמהורהר" (אילנה דיין) "התקשורת שמתמסרת לפוליטיקה והפוליטיקה שמתמסרת לתקשורת". במילים אלו מתארת אילנה דיין את הקשר בין שני המוסדות,

מעמדו ההלכתי של יום העצמאות
קביעת יום טוב ראשית, נדון בשאלה האם אפשר לקבוע את יום העצמאות כיום טוב. ההשלכות של שאלה זו הן עצם היחס החגיגי ליום כיום משתה

עקרון הרצף? זהויות יהודיות במדינת ישראל
מאמר מתוך ידיעון זהות יהודית "א-לוהי, כאן אין לנו כותל, יש רק ים, אבל אתה הרי נמצא בכל מקום, אז בטח כאן גם." מילים

מסע. מסה. משא!
מאמר מתוך ידיעון מסעות פולין- עכשיו חוזרים הביתה רשמים מתהומות של חושך ורקיעים של זוהר בשנים האחרונות אני זוכה לנהל את משלחות התיכון בו אני

המסע לפולין, היום שאחרי
מאמר מתוך ידיעון מסעות פולין- עכשיו חוזרים הביתה מסעות לפולין הפכו כבר לכמעט נורמה במערכת החינוך, ממש כמו טיול שנתי לאיילת, אלא שבעוד שלהכנה לנסיעה

"מה נשתנה"? – בעקבות המסע לפולין
מאמר מתוך ידיעון מסעות פולין- עכשיו חוזרים הביתה קשה השיבה הביתה ממסע פולין – הנחיתה המהירה לחיי היומיום האפורים והשגרתיים, להבלי העולם, ללימודים – מתוך

רשמים ממסע פולין- הקדמה
מאמר מתוך ידיעון מסעות פולין- עכשיו חוזרים הביתה "אושוויץ הייתה פלנטה אחרת.." העיד ק. צטניק במשפט אייכמן והפך את הביטוי לחלק מהאופן בו אנחנו מתייחסים

אז מה הלאה? מחשבות על זיכרון השואה בישראל תשע"ט
מאמר מתוך ידיעון מסעות פולין- עכשיו חוזרים הביתה השנה נציין שמונים שנה לתחילתה של מלחמת העולם השנייה, מלחמה שלא היתה נוראה ממנה בתולדות האנושות המתועדת.

"וכאן הבן שואל.." שלוש קושיות לשולחן הסדר
מאמר מתוך ידיעון חירות ואזרחות- "כל האזרח בישראל" חג החירות מציין מהפיכה הקשורה ליחסי אדם, עמו ואלוהיו. בראש ובראשונה זוהי מהפיכה המבשרת שינוי ראדיקלי במעמדו

פתאום קם אדם בבוקר ומרגיש שהוא עם… על משמעותה החברתית של מהפיכת יציאת מצרים
מאמר מתוך ידיעון חירות ואזרחות- "כל האזרח בישראל" יציאת מצרים היא אחד האתוסים החזקים ביותר שידע העם היהודי, אתוס השזור לאורך טקסי הקודש של העם

חירות – בין הפרט ללאום
מאמר מתוך ידיעון חירות ואזרחות- "כל האזרח בישראל" חג הפסח הוא "חג חרותנו". אבל מה משמעותה של החרות? חרות הוא אחד המונחים בעל ריבוי משמעויות

חוק הגיור – למי שייכת היהדות הממוסדת?
מאמר מתוך ידיעון מי ל-ה' אלי! דיון בתפיסת היהדות כתרבות ההלכה האורתודוקסית נתפסת כברירת המחדל המובנת מאליה של שירותי הדת במדינת ישראל. על אף הביקורת

מי אוהב את השבת?
מאמר מתוך ידיעון מי ל-ה' אלי! דיון בתפיסת היהדות כתרבות את פניה של שנת תשע"ה קידמו כותרות עיתונים שעסקו בכוונתם של חברי הכנסת רות קלדרון

חג החנוכה כמעורר שיח
מאמר מתוך ידיעון מי ל-ה' אלי! דיון בתפיסת היהדות כתרבות שירי החג המוכרים של חנוכה מבוססים על האתוס הציוני המתחדש של החג: כך בהעצמת ניצחון

לך יש אותי, לי יש אותך
ביקרנו אצל סגן השר ד"ר מייקל אורן היום. שוחחנו על מגילת העצמאות שכרכה את העם הישראלי (וקבוצותיו) עם העם היהודי (וזרמיו) אל מדינת ישראל עם

שתי אחיות, עשרים אלף אחים
"שתי אחיות, עשרים אלף אחים" (אריאל הורביץ) אחד הנופלים הראשונים, לאחר כניסת הכוחות הקרקעיים לעזה, היה החייל הבודד, סמל ראשון שון כרמלי ז"ל מטקסס, ששירת

החובה המוסרית המתעוררת ממבט על השואה
מאמר מתוך ידיעון- מסעות פולין- עכשיו חוזרים הביתה הדבר הנורא שהתפרץ בשואה מסעיר כבר שנים רבות את המחשבה – האם מסתתר בלב כל אדם שטן

המשפחה בית המדרש והדור
מאמר מתוך ידיעון – "ככל אשר יורך- ועשית הישר והטוב" התפיסה החינוכית של הרב יהודה ליאון אשכנזי (מניטו) בחלק זה נבקש לחשוף עצב עדין מאוד

החופש: מחסום או שער לעולם הקודש
מאמר מתוך ידיעון – "ככל אשר יורך- ועשית הישר והטוב" הראי"ה קוק בפרק הקודם דנו בתפיסתו העקרונית של קאנט את הנאורות. ראינו כי קאנט תופס

נאורות כאוטונומיה מחשבתית
מאמר מתוך ידיעון – "ככל אשר יורך- ועשית הישר והטוב" עמנואל קאנט – מהי נאורות? בשנת 1784 פרסם עמנואל קאנט[1] מסה (מאמר) תחת הכותרת: "תשובה

על עצמאות, אוטונומיה ומקורות הסמכות
מאמר מתוך ידיעון – "ככל אשר יורך- ועשית הישר והטוב" שאלת מקורות הסמכות הנה אחת השאלות המרכזיות והדרמטיות במציאותו של האדם בכלל והאדם המאמין בפרט.

בחינות חדשות-ישנות לשנה חדשה
נכנסים אנו לימי ראשית תשפ"א. ימי תשרי כל שנה נושאים איתם את ריח ההתחדשות, הבחינה העצמית והחברתית, ימים של "התרת נדרים" והתנעה של חשבון הנפש,

"בשעת הסכנה מניחו על שולחנו ודיו" , בין לאומיות לגלובליזציה בתקופת הקורונה
הצעד הראשון במאבק של מדינת ישראל בנגיף קורונה היה סגירת גבולות המדינה והשבתת הטיסות. ההבנה היסודית הייתה שבשעת מגיפה עולמית הצעד הנכון הוא לא להסתכל

זמן יהודי כפול, מהות יהודית כפולה
שיטת התיארוך היהודית מושתתת על שני ראשי שנים: האחד למניין החודשים והאחד למניין השנים. "ראש השנה לחודשים"- כדברי מסכת ראש השנה הוא חודש ניסן. לעומת

על צדקה שמעבירה את רע הגזרה
תורה נפלאה של ר' נחמן מברסלב עוסקת בצדקה כאתגר תמידי של שבירת האכזריות שבאדם. האדם, אומר ר' נחמן, אכזרי בטבעו כמו העורבים שהקב"ה ציווה לכלכל

התמודדות החברה המשפחה והקהילה בזמן קורונה
אין כמו תקופה של מצוקה קיומית כדי לאתגר אך גם להעצים את כוחה של הקהילה ושל המשפחה. העולם המערבי מוצא עצמו לראשונה מזה שנים רבות

פרקטיקה של לקיחת אחריות אזרחית
מתוך ידיעון "חלוצים לפני המחנה" אירועי התקופה אפשרו לנו להביט בשאלות אחרות ביום הזיכרון לרצח ראש הממשלה רבין ז"ל. שלא כמו בכל שנה, לא עסקנו

סכנה והזדמנות לתיקון
הגבול שבין הובלת שינוי לפירוק המסגרת רצח ראש הממשלה יצחק רבין ז"ל זעזע את אמות הסיפים של החברה הישראלית. רגילים ללמד בשיעורי אזרחות שעל אף

מגזר שלישי וחלוציות חברתית
במשך שנים, יום הזיכרון לרצח רבין משמש, ובצדק, לבחינה עמוקה של מאורעות הזמן הנורא ההוא. אנו מתעסקים הרבה מאוד בשאלת היסוד – על מה הגיעה

בין המקף לתקרת הזכוכית – ידיעון נשים כמנהיגות דתיות
מאמרים מתוך ידיעון- "לעת כזאת"- על מנהיגות נשית בתוך עולם של מסורת. נכתב בשיתוף עם "קולך". מאז שאמר יוסף בורג שהמקף הוא הרכיב החשוב