מאמרים

קודם כל יש להציל! רעיון ההצלה נמצא בתשתית הזהות הלאומית של מדינת ישראל. הצלה היא "סור מרע", היא הפסקת האיום, ובתוך כך עולה השאלה –

בפתיחת הסדרה "הרמון" מופיעות כתוביות, המצהירות כי "כל דמיון בין הסדרה לבין אירועים אמיתיים הוא מקרי בהחלט". נדמה אמנם כי דמותו של גואל רצון מתקוממת

הרהורים אזרחיים לנוכח פרשת המעפילים, במדבר י"ד ל"ט-מ"ה.   לפני כמאה שנים כתב לוין קיפניס את שירו הראשון, "העפילו העפילו, אל ראש ההר העפילו". השיר

ברומן המופלא 'תיקון אחר חצות' מטלטלת אותנו העלילה שרקח יניב איצקוביץ' בין העיירה היהודית המנומנמת מוטלה, השוכנת בערבותיה של רוסיה הלבנה, ובין הקסרקטין הצבאי, זרועו

בכל העולם מתחילים להזדהות עם לאומיות מדירה, המוציאה מהגרים, פליטים וזרים מהגוף הלאומי והמדינתי והעומדת על הזהות הלאומית או אתנו-לאומית של המדינה. מן הסתם, הדחף

ליל הסדר. הלילה של הסיפור המכונן, זה אשר יוצר בעצם התרחשותו את אותה חוליה מקשרת מדור לדור. הלילה של השאלות הגדולות. הלילה בו ההורה מזמין

חג הפסח של שנת תשי"א (1951) 'תפס' את מדינת ישראל הצעירה בעיצומו של גל עלייה שלא היה כמוהו. העולים היו בחלקם פליטי חרב, שהגיעו לישראל

אחת הסוגיות העיקריות המעסיקות את עולם ההגות היהודית לדורותיו היא סוגיית היחס בין ישראל לעמים. נושא זה משמעותי לא רק בהיבטים ההלכתיים והפילוסופיים שלו אלא

באופן פרדוקסלי, ולמרות היותה של חסידות סאטמר חסידות קיצונית הדוגלת בהתבדלות כמעט מוחלטת, תפיסתם מייצגת את התפיסה של יחסי עם ישראל והאומות כחיים בסימביוזה ובקשר

האם הגינותו של מנהיג, התאמתו לתפקיד וכישרונותיו הם אמת המידה היחידה לסמכותו? נראה שבדמוקרטיה העניין מורכב מעט יותר וטוב שכך. בשבוע החולף שתי מפלגות, הליכוד

לפי הלוח העברי יום העצמאות יכול לחול בימים שני רביעי שישי ושבת. בעקבות דרישת הרבנות הראשית נקבע לפי החוק שאם יום העצמאות חל ביום שישי

תשע"ט הוכיחה סופית שהאנטישמיות כאן ולא הולכת לשום מקום. לא מדובר באנטישמיות מוסלמית, לא מדובר באנטישמיות המופנית כלפי מדינת ישראל, אלא באנטישמיות הישנה הבוקעת מפיהם

מעולם לא הצטרפו לעם היהודי אנשים רבים כל כך בזמן קצר כל כך כמו בדור האחרון. בשנת תשע"ט, הצטרף לעם ישראל הגר המאה אלף בתולדות

מתוך ידיעון- מגילת העצמאות בין טקסט למציאות   האם ניתן היה לנסח את המגילה באופן שתשאיר בידינו משנה סדורה ועקבית? כפי הנראה לא. ראשית, הפערים

מתוך ידיעון- מגילת העצמאות בין טקסט למציאות מגילת העצמאות וההתייחסויות הישראליות השונות אליה מייצרות מפגש מרתק בין טקסט ומציאות הנתונה בשינוי. מהן גבולות הפרשנות? על

מתוך ידיעון- מגילת העצמאות בין טקסט למציאות אנו מקבלים כמובן מאליו את טקס ההכרזה בהובלת בן-גוריון כנקודת ההתחלה של מדינת ישראל. אולם האם זוהי האפשרות

מתוך ידיעון- מגילת העצמאות בין טקסט למציאות כיצד ניתן לקיים מדינה – להקים מוסדות שלטון, לקבל החלטות תקציביות, לצאת לקרב או לחתום על בריתות שלום,

מהן התמונות שתיצרבנה בזיכרון הלאומי ממחאת האתיופים האחרונה? – כנראה בעיקר עימותים של בני העדה עם כוחות המשטרה. אולם מי הם שחקני המשנה במאבק הזה,

לכבוד יום זכויות האדם הבינלאומי שחל ב-13.12.2010 פרסם המפמ"ר על הוראת האזרחות מכתב ובו נכתבו, בין היתר, הדברים הבאים: "עניין מטלטל אחר, הוא פרסום גילוי

המאמר מובא מתוך כתב העת "דעות" גליון כ"ד תשכ"ד עמ' 105-106 הגישה שלי להלכה ולמקומה בחיים מבוססת על העקרון שאם אמנם אמת היא שאנחנו מאמינים