מחברים בין
חינוך תורה ודמוקרטיה
תכנית “מחברים בין העולמות” מפגישה בין זהויות שונות בחברה הישראלית – צפו בסרטון על התכנית
השתלמויות בית ספריות
חרבות ברזל החלה במשבר אמון גדול – הרבה מערכות הכזיבו באותו יום מר ונמהר. התעורר צורך לאומי לשקם את האמון – בצבא, בהנהגה, במדינה.משבר אמון כמוהו כהרגשה שהקרקע נשמטת מתחת לרגליים, ומכאן מתחיל מסע מפרך לאיסוף השברים ואיחוי הקרעים ואולי אף צמיחה מחודשת מתוך השבר. הצוות של תיכון פלך זכרון יצא למסע שכותרתו שיקום האמון: במפגש הראשון התבוננו בשברים, נתנו להם מקום, מבלי למהר ולהדביקם מחדש.
במפגש השני עסקנו בכלים להתמודדות ראשונית עם מצב משברי שכזה ובעזרתה למצוא את האור המגיע מבעד לסדקים.
במפגש השלישי עסקנו בנשיאת השברים והפיכתם למקור אנרגיה, בבחינת לוחות ושברי לוחות מונחים בארון.
במפגש הבא, האחרון בסדרה, נתור אחר הדרך להביא את התובנות שרכשנו אל תוך עולם בית הספר והעשייה החינוכית.
מסעות
אולפנת חן במדבר מבאר שבע במסע הקשבה והפעם אל מול החברה החרדית.
שמענו את נתנאל זליקוביץ׳ בהרצאה על המגזר החרדי במבט כולל, היסטוריה, הווה, חזון ואתגרים. אח״כ ישבנו עם דבורי ולאה, שתי מחנכות בסמינר לבנות על עולם החינוך החרדי – כיצד הוא מתנהל, דמות הבוגרת, אתגרים והתמודדויות.
מפגשים
שיתוף פעולה בין מרכז ישיבות ואולפנות בני עקיבא ועמותת יסודות – מיזם מרגש לחיבור בין צוותי הוראה במוסדות חינוך ממלכתיים וממלכתיים דתיים.
המיזם נולד מתוך מטרה ליצור הכרות וחיבור בין הצוותים במוסדות החינוך הממלכתיים והממלכתיים דתיים, בכדי לחזק את המשותף בינינו דוקא בימים אלה.
במפגשים שיתקיימו במהלך השנה ישוחחו הצוותים ויעמיקו את ההכרות ביניהם, ידונו בסוגיות מחלוקת שונות ובכלים לפתרון מחלוקות וכן יבנו יוזמות משותפות לבתי הספר.
הצורך עלה בעקבות הפעילות שלנו ברחבי הארץ. ראינו שלא מספיקה תנועת הלב אלא יש צורך בכלים חינוכיים ומקצועיים כדי להוביל שיח מקדם ומאפשר עשיה משותפת מתוך מחלוקת ולכן בנינו את המיזם שיש בו גם הכרות וגם לימוד משותף.
“מחברים בין עולמות”, שהחל החודש בבאר שבע בין אולפנת בני עקיבא חן במדבר לתיכון רבין בעיר, צפוי להתרחב בקרוב לערים נוספות ברחבי הארץ.
מערכי שיעור אקטואליים
- 45 דקות
- מדינה יהודית, שיעור חינוך
- כיתות ז'-ח'
- 45 דקות
- חגי ישראל, אתגרי החברה הישראלית, שיעור חינוך
- כיתות ט'-י"ב
מאמרים אחרונים
הצתה מכוונת
שנה וחצי מתחילת היום הנורא ביותר שידעה מדינת ישראל, שכבות של חשדנות וכעס מכסות מחדש על רגעי סולידריות נדירה, מאיימות למוטט את הרקמה המשותפת שבנינו פה בעדינות רבה. דווקא בל”ג בעומר, היום של רבי שמעון שהתחיל כמי ששורף את מי שחי אחרת וסיים כאוהב הגדול יש לנו הזדמנות לשאול איך
בברכת תל חי
תל חי הוא סמל ההתיישבות הציונית בעת החדשה. אל מול ההבנה “שמִצָּפוֹן תִּפָּתַח הָרָעָה עַל כָּל יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ” כמו שהבין ירמיהו הנביא לפני אלפי שנים עמדו חלוצים ומתיישבים אל מול אויב וקבעו מציאות בשטח עד כדי כך שביישוב היהודי רווחה הדעה שאצבע הגליל נכללה בתחומי מדינת ישראל בזכות אותה התיישבות.
בואו פשוט נקשיב
במשך שנים הורגלנו לאטום את עצמנו כדי לשמור על קדושת המחנה וצדקת דרכנו. שלום וייל שואל בצורה הכי פשוטה שיש – מה אם נפשוט, אפילו לרגע אחד, את ההגונות שלנו וננסה פשוט להקשיב? בשנתיים האחרונות אני מקדיש את עיקר זמני בנסיעות ברחבי הארץ למפגשי שיח עם אנשי חינוך. אני מוצא
דף הפייסבוק
השותפים שלנו#השותפים שלנו#השותפים שלנו
