המגזין
עשרה בטבת: על ‘חוסן’ ו’חוסן אמוני’ בזמן משבר.
‘יהא שמיה רבה מברך‘ עשרה בטבת– “יום הקדיש הכללי“, כהזדמנות ללימוד – על ‘חוסן‘ ו‘חוסן אמוני‘ בזמן משבר. מתוך “את פתח” לעשרה בטבת תשפ”א כתיבה:
רשות הרבים והפרהסיה
כתיבה: הרב יובל אהלי, ארגון ‘יסודות’ מתוך ידיעון חנוכה תשפ”ב בשיתוף עם “רשות הרבים”. גרסה מלאה של החוברת להורדה כאן לאורך ההיסטוריה המושגים ‘רשות הרבים’
בפתח הבית: חנוכה ורשות הרבים
חנוכה והמפגש בין רשות הרבים ורשות היחיד. ‘צידי רשות הרבים’ – הצעה למבט חדש על ירושלים כתיבה: הרב יובל אהלי, ארגון ‘יסודות’ מתוך ידיעון חנוכה
ברית הדרך- ההזדמנות
מאת הרב איתמר נחמני והרב יובל אהלי. מאמר זה הוא חלק שלישי מתוך הידיעון לזכר רוה”מ יצחק רבין ז”ל תשפ”ב. איך נוודא שנצליח באמת להגיע
בין גורל וייעוד בחברה הישראלית
מאת הרב איתמר נחמני והרב יובל אהלי. מאמר זה הוא חלק שני מתוך הידיעון לזכר רוה”מ יצחק רבין ז”ל תשפ”ב. במאמרו ‘קול דודי דופק’ ביקש
בשורה של ברית
מאת הרב איתמר נחמני והרב יובל אהלי. מאמר זה הוא חלק ראשון מתוך הידיעון לזכר רוה”מ יצחק רבין ז”ל תשפ”ב. רצח ראש הממשלה יצחק רבין
על התנועה הרוחנית והנפשית של השמיטה בזמננו
מאת הרב איתמר נחמני מאמר זה הוא חלק מהידיעון “חירות מול שליטה, וקצת על חינוך” החברה החקלאית של תקופת התורה וחז”ל הבינה לעומק את הדרישה
שמיטה- חירות מול שליטה
מאת הרב איתמר נחמני מאמר זה הוא חלק מתוך הידיעון “חירות מול שליטה, וקצת על חינוך” השמיטה אינה מתחילה בראש השנה ומסתיימת בכ”ט באלול של
ישראל כמעבדה – פרשה בקטנה לפרשת ואתחנן
כבר מהרגע הראשון שבו “מבצע החיסונים” למגפת הקורונה התחיל היה ברור שאנחנו עושים את זה לא רק בשביל לשמור על בריאות הציבור במדינת ישראל אלא
המדיום או המסר – פרשה בקטנה לפרשת דברים
רבים התרגשו השבוע למראה נאומה של חברת הכנסת החירשת הראשונה במדינת ישראל, התרגשו מתקרת הזכוכית שהתנפצה, התרגשו מהמעמד, התרגשו מהדברים שהיא סימנה לנו. מעולם לא
מה עושים כשזכויות מתנגשות? – פרשה בקטנה לפרשות מטות-מסעי
אין מדינה דמוקרטית שהמציאות הזו לא קיימת בה, הרגע שבו זכויות הפרט מתנגשות או סותרות זכויות אחרות. רק על קצה המזלג ניתן להזכיר את חופש
על יזמות ואיתגור המערכת – פרשה בקטנה לפרשת פנחס
יוזמה ויזמות הן פעולות מבורכות שאנחנו מעודדים אותן באופן יום יומי, אבל מתי יוזמה מפסיקה להיות מבורכת ומתחילה להיות מסוכנת? התשובה טמונה בכוונה: היוזמה המגיעה
בין בלעם לדוד בן-גוריון – פרשה בקטנה לפרשת בלק
בכ”ט בנובמבר תש”ח נצמדו כל יהודי העולם אל מקלטי הרדיו כדי לקבל את אישורן של אומות העולם להקמת מדינה יהודית בארץ ישראל. קריאות “כן”, “לא”
על הישגיות וחוליות בשרשרת – פרשה בקטנה לפרשת חקת
בשבוע שבו מתחלפת ממשלה אנחנו שומעים את שני הצדדים. אנחנו שומעים את אלו שמסכמים את התקופה שהייתה, כמה טוב היה בה ולמה היא צריכה להמשיך
על שאלות טובות וחינוך למורכבות – פרשה בקטנה לפרשת קרח
מה בעצם הייתה הבעיה בשאלתו של קרח? הרי את שאלתו של קרח על קדושתם של כל עם ישראל משה בעצמו אמר ליהושע “הַמְקַנֵּא אַתָּה לִי
על Fake News והסיבה שאנחנו כאן – פרשה בקטנה לפרשת שלח-לך
האם אנחנו יכולים להאמין למה שאנחנו רואים בחדשות? האם כותרות העיתונים משקפות לנו את המציאות או את מה שהם רוצים שנחשוב? והאם באמת אי אפשר
על הדרך לייצוג שלם – פרשה בקטנה לפרשת בהעלותך
את העובדה שמשה רבנו הוא ענו התורה אומרת בפירוש בסופה של פרשתנו בסיפור עמידתו של משה אל מול דבריהם של אהרן ומרים. אבל התבוננות גם
על איבה, קנאה ושנאה – פרשה בקטנה לפרשת נשא
בספרו “האם יכולה אהבה להתמיד” כותב סטיבן מיטשל שכל אהבה ארוכת טווח זקוקה לאיזון הנכון שבין ביטחון להרפתקה. מעט קנאה בין בני זוג יכולה ליצור
על מדבריות ומשפחה – פרשה בקטנה לפרשת במדבר
לכל דור יש תקופות בהן הוא מרגיש מהלך במדבר. זמן בו אין ‘בית’, זמן ארוך שקשה לראות את סופו. זמן בו הדור חש חשוף ופגיע.
על שמיטה, הר סיני והמסורת של כולנו – פרשה בקטנה לפרשת בהר-בחקותי
שאלתו של רש”י בשם המדרש בתחילת הפרשה שלנו היא אחד הביטויים שהשתרשו עמוק גם אל תוך השפה המודרנית – “מה עניין שמיטה אצל הר סיני?”.
על מועדים וזהות לאומית – פרשה בקטנה לפרשת אמור
פרשת המועדים שנקרא בפרשת השבוע מעמידה לפנינו את כוחם של בני האדם ביצירת לוח השנה העברי. קידוש החודש שנעשה על ידי בית הדין מאפשר לנו
על החוק ואיך להשתמש בו – פרשה בקטנה לפרשת אחרי מות-קדושים
בהיסטוריה של הפוליטיקה העולמית לא חסרות דוגמאות בהן הנהגה השתמשה בחוק לא למטרה לשמה הוא נחקק. חוקים לא פעם שימשו כדי להעדיף ציבור אחד על
הגדרה עצמית והיחס לאחר – פרשה בקטנה לפרשות תזריע-מצורע
פרשות תזריע מצורע מפגישות אותנו לראשונה עם ההתמודדות ביחס לגבולותיה של הקהילה, מי בפנים ומי בחוץ, מי צריך לצאת ומתי הוא יכול לשוב. כל קהילה
על הצהרת אמונים ועבודה קשה – פרשה בקטנה לפרשת שמיני
רק לפני כמה ימים עמדו נבחרות ונבחרי הציבור והתחייבו למלא באמונה את תפקידם כחברות וחברי כנסת במדינת ישראל. הטקס החגיגי ובכלל המצג בתקשורת, יכול לגרום
על פרטים ובדיקות – פרשה בקטנה לפרשת צו ופסח
עוד קורבן ועוד מנחה, עוד פירוט של חלקי הקורבן או סדר ההקרבה. פרשת השבוע מתעסקת המון בפרטי הקורבנות ובסוגים השונים שלהם, בירידה לפרטי הפרטים. בעיסוק
על היסטוריה ועתיד – פרשה בקטנה לפרשת ויקרא
בכל פעם שמגיעים אל ספר ויקרא חוזרות ועולות 2 שאלות. האחת היא מדוע בכלל נצטוו בני ישראל להקריב קורבנות, והשנייה היא האם אנחנו שואפים לחזרה
על מנוחה ועבודה – פרשה בקטנה לפרשת ויקהל פקודי
אחד החוקים הראשונים שחוקקה הכנסת לאחר סיום המנדט הבריטי היה תיקון חוק שעות עבודה ומנוחה. חוק שהיה קיים עוד מתקופת השלטון העות’מאני לא קבע יום
על זהות אישית וכללית – פרשה בקטנה לפרשת כי תשא
רק לפני שבוע ביקשו מאיתנו להביא את עצמנו, את הזהות המיוחדת שלנו, את התרומה הפרטית שלנו כדי לבנות משכן והנה שבוע אח”כ ואי אפשר אפילו
על בגדים ותחפושות – פרשה בקטנה לפורים ופרשת תצוה
כל נבחר או נבחרת ציבור יוכלו לספר את הסיפור הזה, של ההבטחות והסיסמאות לפני הבחירה והקושי להוציא אותן לפועל ביום שאחרי. הסיפור הזה של קמפיין
על אנטישמיות וזיכרון – פרשה בקטנה לשבת זכור
העם היהודי תמיד היה עם של זיכרון – זיכרון הבריאה, זיכרון יציאת מצרים, זיכרון השואה ועוד ועוד לאורך כל ההיסטוריה. הציווי לזכור משאיר אותנו מחוברים
על חזון וחוקים – פרשה בקטנה לפרשת משפטים
אחרי מעמד הר סיני זה כמעט בלתי אפשרי שלא לתהות מה נשאר ממנו אח”כ. איך לוקחים את העוצמה, את הקולות, הברקים וקול השופר והופכים אותם
‘סעודת יתרו’ – פרשה בקטנה לפרשת יתרו
במסורת יהודי תוניסיה נהגו לאכול סעודת מצווה ביום חמישי שלפני שבת יתרו. מקור המנהג המקובל ביותר הוא העובדה שהייתה מגפה בתוניסיה שפגעה והפילה חללים רבים
על מקומה של התרבות – פרשה בקטנה לפרשת בשלח
לא מעט פרשנים ניסו להבין מדוע שירת הים נפתחת בלשון עתיד, “אז ישיר משה”. יש שראו בזה קריאה לשירה שתגיע לעתיד לבוא ויש שלא ראו
על כוחו של סיפור – פרשה בקטנה לפרשת בא
אפשר בקלות להתבלבל ולחשוב שמרכזה של הפרשה טמון בעצם היציאה ממצרים, בעם שלם שיוצא מעבדות לחירות, במכות האחרונות ובקורבן פסח. אבל יש משהו מרכזי אולי
הילולא לרבי יוסף משאש – פרשה בקטנה לפרשת וארא
האתגר של כל מנהיג לא פוסח גם על משה רבנו, היכולת להיענות לציווי, להקשיב לדברי אלוהים ואז: “וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה כֵּן אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל” ומצד שני
אי-ציות אזרחי ובניין האומה – פרשה בקטנה לפרשת שמות
“…סימן היכרה של פקודה ‘בלתי חוקית בעליל’ – מן הדין שיתנוסס כדגל שחור מעל לפקודה הנתונה, ככתובת אזהרה האומרת: אסור!…אי חוקיות הדוקרת את העין ומקוממת
התבוננות במראה: האם אני אוטופיס/ית?
מאמר מתוך ידיעון “להחזיר עטרה ליושנה”- בין אתחלתא דגאולה למדינת היהודים לזכרו של הרב עובדיה יוסף לפניכם נושאים שונים הקשורים לסוגיית הטוטאליות האוטופית לעומת האנטי-טואטליות
בין אתחלתא דגאולה למדינת היהודים
מאמר מתוך ידיעון “להחזיר עטרה ליושנה”- בין אתחלתא דגאולה למדינת היהודים לזכרו של הרב עובדיה יוסף אלטנוילנד ומדינת היהודים הינם שני חיבורים פרי עטו של
השהיית השיפוט המוסרי והדמוקרטיה
מאמר מתוך ידיעון- כבוד חכמים, כבוד הבריות וכבוד שמיים ללא ביקורת, דמוקרטיה לא יכולה להתקיים” מיכה לינדנשטראוס” הדמוקרטיה הליברלית לעולם נתונה בסד ההופך אותה לשברירית:
“כל ישראל ערבין זה בזה” – בין אחריות הציבור לאחריות הפרט, ביהדות ובדמוקרטיה
רעיון ההתנדבות מתיישב על התפר העדין בין אחריות הציבור לאחריות הפרט. האם ההתנדבות היא ערך חשוב ומוצדק העומד בפני עצמו בכל מקרה, או האם האידיאל
ירושלים של חושך ושל אור
ליום הסובלנות הבינלאומי מהומות הדמים של השבועות האחרונים בירושלים, בגוש-עציון ובתל-אביב החזירו את ישראל לסיפור עתיק יומין, בו להט דתי חובר לאינטרסים פוליטיים ומדיניים. כמו
האם אני “אינסטרומנטלי”? שמא אני “סימבולי”?
מאמר מתוך ידיעון כ”ט בנובמבר אתחלתא דגאולה איננה רק השקפה אודות מעמדה הדתי של המדינה אלא אימוץ תודעה של דור המממש את השאיפות העמוקות
הרב קוק והרב ליכטנשטיין
מאמר מתוך ידיעון כ”ט בנובמבר הרב קוק והרב ליכטנשטיין, שניהם מייסדים של ישיבות גדולות ובעלות השפעה אדירה בקרב הציונות הדתית, אינם אלא מייצגים של
“הארץ הקדושה” או “הארץ שניתנה לבני אדם”?
מאמר מתוך ידיעון כ”ט בנובמבר ההשקפה הרואה בהקמת המדינה פעמי משיח קנתה לה אחיזה איתנה בקרב הציונות הדתית ומזוהה עם אחת מהנחות התשתית של
“צא בחוץ!” מה מותר ומה אסור לומר בזמן שלומדים תורה?
מאמר מתוך ידיעון מי אמר למי ומדוע? ט’ באדר תשע”ה כוחו של בית המדרש הוא בדיבור, בעזרתו הוא משרטט את הגבול העדין שבין האסור
חופש הביטוי לעומת שמירה על המרקם החברתי: כיצד מאזנים בין השניים?
מאמר מתוך ידיעון מי אמר למי ומדוע? ט’ באדר תשע”ה הזכות לחופש הביטוי איננה עומדת למבחן אלא במציאות נשכנית, כואבת, מציאות בה גורמים שונים
כלכלת השוק או הרצון הכללי? על פרשנויות שונות למשמעות הבחירות
הסברו של שומפטר מתכתב עם רעיון כלכלת השוק, בו צרכנים בוחרים מרצונם החופשי במוצרים אלו או אחרים והשוק מתנהל על פי היצע וביקוש. באופן זה,
זהו יום הבוחר – על הקשר בין הבוחר הפתק והח”כ
בדמוקרטיה האתונאית אזרחי המדינה התקבצו לאספות וקיבלו החלטות בנוגע להטלת מיסים, יציאה למלחמה ועוד. התגלמות רצון העם במיטבו (בהנחה כמובן כי ‘העם’ איננו אלא גברים,
”כל הארץ דגלים” – דגל, מה משמעותו?
מאמר מתוך ידיעון שיר השכונה- יום העצמאות תשע”ה בהיותי מורה בצעתי ניסוי עם תלמידי כתתי. הנחתי זוג גרביים כחול על הרצפה וביקשתי מהם לדרוך
באיזה שבט אתה?
מאמר מתוך ידיעון שיר השכונה- יום העצמאות תשע”ה סמלים משותפים, זיכרון קולקטיבי ולעיתים אף שפה מיוחדת מציבים גדרות בין מגזרים שונים במדינת הלאום הישראלית
