- 45 דקות
- מדינה יהודית, שיעור חינוך
- כיתות ז'-ח'
הבחירה בירושלים כעיר בירה – הן של דוד המלך, הן של דוד בן גוריון – אינה
מובנת מאליה ונולדה מהעדפה של ערך ממלכתי על פני שיקולים כלכליים או ביטחוניים
…
במדינת ישראל יש גישות שונות לנושא עיצוב פניה של השבת הציבורית, ולהן השפעות רבות. בשיעור זה נאפשר לתלמידים הדתיים לחוות את הדמויות השונות בחברה הישראלית, שכל אחת מהן מעוניינת להשפיע על עיצוב השבת במדינה לפי ההשקפה והערכים שלה.
בשיעור זה נעסוק בשאלות: עד לאן ניתן למתוח את הגבולות עם החוק, מהם האזורים האפורים?
מתי זה לגיטימי ואפילו מבורך ומתי היוזמה הופכת להיות מסוכנת והרסנית?
בשיעור זה נכיר את רעיון אתחלתא דגאולה והאלטרנטיבה העשויה להתקיים במרחב הציוני-דתי לרעיון זה.
במערכי השיעור המצורפים כאן נעסוק בכללים של פתרון סכסוכים. נראה כי גם היהדות, רצופת המחלוקות, וגם מנגנוני הדמוקרטיה השכילו לייצר חוקי משחק המאפשרים ליריבים לנוע על אותו הלוח.
בעולם בלתי מושלם ובהעדר מנגנונים אחרים, בשלטון דמוקרטי אמורים להישמר כללי הצדק הטבעי. 'תג מחיר' מערער את היציבות של שלטון החוק ויוצר פתח ללקיחת החוק לידיים.
השיעור נשען על צפייה בשיחה מצולמת שהתקיימה בעקבות מחאת בני העדה האתיופית שפרצה בחודש אייר תשע"ה, מאי 2015.
בשיעור זה נדון בקונפליקט הזהות של ערביי ישראל והבנת המציאות המורכבת בה הם חיים.
מגילת העצמאות היא אירוע מכונן בתולדות מדינת ישראל ולו מעצם העובדה שחברי מועצת העם, שהיו חלוקים בנושאים כה רבים, הצליחו להביא לכלל הסכמה את נוסח ההכרזה על הקמת מדינת ישראל. בשיעור זה נעמוד על התגבשות הנוסח ועל עקרונות ההסכמה.
בשיעור זה נעסוק במשמעויות השונות שנקשרו לימי ספירת העומר לאורך ההיסטוריה היהודית, על תחושות אישיות ולאומיות ועל הבניית זיכרון היסטורי.
במערך שיעור זה נדון במשמעותם ובחשיבותו של דגל מדינת ישראל לכל אחד מאתנו כאזרח במדינה ובאופן שבו סמלים מייצגים חוויות, עקרונות וערכים. נברר את הנטייה האנושית להשתמש בסמלים משותפים כגורם מלכד או מפלג, ונתייחס גם לסכנה שבשימוש זה.
בשיעור זה נכיר את המושג 'גר תושב' ונבין כיצד מושג זה מקרין על אופי היחסים בין הרוב היהודי והמיעוט הערבי במדינת ישראל.
נושאים מן האקטואליה או אירועים מחיי היומיום הכיתתי הם הזדמנות מצוינת לעסוק במחלוקת, סכסוך, קונפליקט ומה שביניהם. בשיעור זה נציע טקטיקות אפשריות לניהול סכסוך.
בשיעור זה נכיר את נוסח מגילת העצמאות ונוסח חוק השבות. וננהל דיון במונחים "עליה" ו"הגירה", תוך דגש על השאלה מה מייצג כל אחד מהמונחים ומה יתרונותיו וחסרונותיו.
בשיעור זה נעסוק בהבנת המושג גלובליזציה, נכיר את התהליכים הכלכליים שמתרחשים בעקבות הגלובליזציה ונדון על הקשר שבין גלובליזציה, לוקאליות וסולידריות.
כיצד מנהלים מרחב משותף יחד ומדוע זה כל כך קשה? שתי הצעות פתיחה לדיון.
בשיעור זה נציג את המציאות של פערים כלכלים חברתיים וההשפעה שלהם על התנהלות של התלמידים בחיי היום יום.
נמשיג את המילים: סולידריות, דילמה ונלמד את המיומנות של יכולת לקיים דיון סביב דילמה.
הסובלנות, כשהיא מתפרשת כעמדה או כהלוך רוח, מתארת כמה אפשרויות אותם נלמד מתוך דבריו של פרופסור וולצר ומתוך הקריקטורה של שי צ'רקה המתארת את ביקור האפיפיור פרנציסקוס בירושלים.
בשיעור זה נעסוק בהבנת עומק השפעת החברה על פעולות הפרט, נלמד את התלמיד לייצר יכולת עמידה כאשר עמדתו שונה מהרוב, נלמד להבין שלחץ חברתי הוא כלי חברתי המניע לפעולה ונטמיע כלי של גיבוש עמדה אישית לפני נקיטת עמדה או פעולה ממשית.
הפעילות המוצעת מבוססת על הצעתה של בת ציון שומן ועל יצירתו של דב אברמסון 'קו 70'. תודתנו נתונה לשניהם עבור האישור להשתמש בחומרים אותם ייצרו. בת ציון חיברה את הפעילות עבור סטודנטים שהינם עולים חדשים ולומדים במכינה קדם אקדמית.
בשיעור זה נכיר את חוק יסוד ירושלים וכן נדון האם החקיקה מחזקת או מחלישה את מעמדה של ירושלים.
הקריקטורה של חבית הנפץ שאייר מישל קישקה מתכתבת היטב עם המדרש אודות ירושלים הבוערת ערב חורבן הבית השני,
החיבור בין השניים הובא לידיעתנו על ידי שי צ'רקה ואנו הפכנו זאת לפעילות המוצגת לפניכם.
במלאת שנה לכהונתו נשא הנשיא ראובן ריבלין נאום שכותרתו 'סדר ישראלי חדש'. ולימים נקרא "נאום השבטים". בשיעור זה נחשוף את ההנחות המבססות את נאומו של הנשיא, נציג אלטרנטיבה וננהל דיון.
בשיעור זה נכיר את תפיסות השמאל והימין הכלכליות, נכיר את עקרונות השיטה הכלכלית שמציעה התורה. ונראה כיצד מיישמים את עקרונות התורה במציאות הכלכלית-חברתית במדינת ישראל.
לקראת יום הזיכרון לראש הממשלה, יצחק רבין, מתאפיין חלק לא מבוטל מן הדיון הציבורי באשמה: מי אמר למי על מי ומדוע. אנו מציעים להתבונן ביום הקשה הזה באמצעות האחריות, ולברר כיצד ניתן לנהל שיח אחראי גם בנוגע לנושא הכאוב של רצח ראש הממשלה
זכויות העובדים מעוגנות בחקיקה הישראלית אך גם במסורת היהודית ארוכת השנים. במערך שיעור זה נברר מהן זכויות אלה, תוך התייחסות להתאמת החקיקה המודרנית למציאות המשתנה.
בשיעור זה נבקש להגדיר את מאפייני ההשתייכות לקולקטיב על בסיס שלושה קריטריונים: גורמיו הייחודיים של הקולקטיב, הזיקה של היחידים לקולקטיב והיחס לאחר. קריטריונים אלה משמשים על מנת להגדיר את זהותה היהודית של המדינה ושל היחידים במדינה.
בשיעור זה נדון בנושאים הבאים:
מדוע לטקסים מעמד חשוב בחייו של היחיד ושל הקהילה?
מהם אופני הזיכרון לציון יום השואה? ואיך טקס יום השואה צריך להיראות?
נוסח הטקסט על גבי מצבות הנופלים, נוסח אישי או קולקטיבי?
בשיעור זה נכיר את חוק הלאום ואת הכרזת העצמאות, ונדון במתח בין מאפיינים יהודיים ומאפיינים דמוקרטיים בהכרזת העצמאות.
השיעור מבוסס על ההבדל בין תפיסת היהדות כלאום (או כתרבות/אתניות), תפיסה שמקורה בתנועה הציונית החילונית, ובין תפיסת היהדות כדת, תפיסה מסורתית המטמיעה את הרעיונות הלאומיים או האתניים לתוך עולם התוכן הדתי.
בשיעור זה נעסוק בהכרעה בעתות משבר ונדון בשתי דוגמאות, האחת של רבי יוחנן ערב חורבן הבית והשנייה של דוד בן גוריון בעת ההכרזה על הקמת המדינה.