מגילת העצמאות היא אירוע מכונן בתולדות מדינת ישראל ולו מעצם העובדה שחברי מועצת העם, שהיו חלוקים בנושאים כה רבים, הצליחו להביא לכלל הסכמה את נוסח ההכרזה על הקמת מדינת ישראל. בשיעור זה נעמוד על התגבשות הנוסח ועל עקרונות ההסכמה.
בשיעור זה נעסוק במשמעויות השונות שנקשרו לימי ספירת העומר לאורך ההיסטוריה היהודית, על תחושות אישיות ולאומיות ועל הבניית זיכרון היסטורי.
במערך שיעור זה נדון במשמעותם ובחשיבותו של דגל מדינת ישראל לכל אחד מאתנו כאזרח במדינה ובאופן שבו סמלים מייצגים חוויות, עקרונות וערכים. נברר את הנטייה האנושית להשתמש בסמלים משותפים כגורם מלכד או מפלג, ונתייחס גם לסכנה שבשימוש זה.
בשיעור זה נעסוק בהבנת המושג גלובליזציה, נכיר את התהליכים הכלכליים שמתרחשים בעקבות הגלובליזציה ונדון על הקשר שבין גלובליזציה, לוקאליות וסולידריות.
בשיעור זה נציג את המציאות של פערים כלכלים חברתיים וההשפעה שלהם על התנהלות של התלמידים בחיי היום יום.
נמשיג את המילים: סולידריות, דילמה ונלמד את המיומנות של יכולת לקיים דיון סביב דילמה.
הסובלנות, כשהיא מתפרשת כעמדה או כהלוך רוח, מתארת כמה אפשרויות אותם נלמד מתוך דבריו של פרופסור וולצר ומתוך הקריקטורה של שי צ'רקה המתארת את ביקור האפיפיור פרנציסקוס בירושלים.
הפעילות המוצעת מבוססת על הצעתה של בת ציון שומן ועל יצירתו של דב אברמסון 'קו 70'. תודתנו נתונה לשניהם עבור האישור להשתמש בחומרים אותם ייצרו. בת ציון חיברה את הפעילות עבור סטודנטים שהינם עולים חדשים ולומדים במכינה קדם אקדמית.
בשיעור זה נכיר את חוק יסוד ירושלים וכן נדון האם החקיקה מחזקת או מחלישה את מעמדה של ירושלים.
הקריקטורה של חבית הנפץ שאייר מישל קישקה מתכתבת היטב עם המדרש אודות ירושלים הבוערת ערב חורבן הבית השני,
החיבור בין השניים הובא לידיעתנו על ידי שי צ'רקה ואנו הפכנו זאת לפעילות המוצגת לפניכם.
במלאת שנה לכהונתו נשא הנשיא ראובן ריבלין נאום שכותרתו 'סדר ישראלי חדש'. ולימים נקרא "נאום השבטים". בשיעור זה נחשוף את ההנחות המבססות את נאומו של הנשיא, נציג אלטרנטיבה וננהל דיון.
לקראת יום הזיכרון לראש הממשלה, יצחק רבין, מתאפיין חלק לא מבוטל מן הדיון הציבורי באשמה: מי אמר למי על מי ומדוע. אנו מציעים להתבונן ביום הקשה הזה באמצעות האחריות, ולברר כיצד ניתן לנהל שיח אחראי גם בנוגע לנושא הכאוב של רצח ראש הממשלה
זכויות העובדים מעוגנות בחקיקה הישראלית אך גם במסורת היהודית ארוכת השנים. במערך שיעור זה נברר מהן זכויות אלה, תוך התייחסות להתאמת החקיקה המודרנית למציאות המשתנה.
בשיעור זה נעסוק בהכרעה בעתות משבר ונדון בשתי דוגמאות, האחת של רבי יוחנן ערב חורבן הבית והשנייה של דוד בן גוריון בעת ההכרזה על הקמת המדינה.
במערך שיעור זה נעסוק במורכבותו של יום ירושלים, בטקסי יום ירושלים השונים, כפרשנות למורכבות זו, ובאופן בו ניתן לייצר טקס בעל אופי מאחד על אף ריבוי העמדות.
בעוד שתשובה הינה ערך בעל משמעות לקיומו של היחיד והעולם גם יחד, פעמים שהיא עלולה להיתפס אצל התלמיד כעול ומעמסה, שבמקום לשחרר את רוחנו מכבלי הטעות והחטא ולהעלותנו מעלה היא עלולה להכביד ולהוריד אותנו מטה.
חוק יסוד: 'ישראל- מדינת הלאום של העם היהודי' מבוסס על לשון הכרזת העצמאות הנתונה בקונצנזוס עמוק בחברה הישראלית. לצד זאת, עורר החוק ויכוח ציבורי נוקב. בשיעור נברר כיוונים שונים על מנת להסביר את הפער בין היחס למגילה והיחס לחוק היסוד.
בשיעור זה ננסה לבחון האם מה שנראה לעיננו כמחלוקת יכול להתפרש באופן נוסף. שיעור זה מבוסס על מקורות מדברי הרב, וכן על חוברת "המוסר במבחן התורה" בהוצאת עמותת יסודות ועל שיעורו של הרב תמיר גרנות "הרב קוק – בין התבדלות לחברותיות" המופי
האם שימוש בזכר השואה לגיטימי או פסול בכל הקשר ומכל כיוון או רק כאשר הוא נעשה על ידי גופים מסוימים ומייצג עמדות מסוימות?
מתי קל לנו לקבל אותו ומתי הוא ירגיז אותנו במיוחד ולמה?
מה הם גבולות השימוש בזכר השואה?
בחברה הישראלית יש גוונים רבים ושונות מדהימה , מחלוקות ואף ריבים שבתקופת בחירות מודגשים ומחריפים. והנה ההגדה מנסה ללמד אותנו משהו. כנגד 4 בנים זה שיעור מרתק ב-מהי שאלה טובה? שיעור על החברה שלנו וכמובן שיעור לעצמנו.
נבחרנו לשמש כממלכת כוהנים וגוי קדוש, לא למען עצמנו בלבד אלא למען העולם כולו, כנאמר בכל יום בתפילה – ״לתקן עולם במלכות ש-די״. השאלה אינה אם נבחרת, אלא מה את או אתה עושים עם זה!
שאלת הסמכות היא אחת השאלות הדרמטיות בעולם החינוך בכלל ובעולם החינוך הדתי בפרט. שאלות רבות מעורר המתח שבין הסמכות ובין עולמם האישי של התלמידים.
מקבץ סיפורי מסגרת בנושאי יהדות ודמוקרטיה להתנעת עבודה בקבוצות.
האם עלינו לתת יחס של כבוד גם לאנשים שאנחנו לא אוהבים, לאנשים שאנחנו לא מעריכים, לאנשים שבעצמם לא נוהגים בכבוד כלפי אחרים?
ומה בכלל כולל יחס של כבוד, מהו רף המינימום שלו?
מהי חירות? מה הם גבולות החירות? האם לשלטון ולרשויות יש זכות להגביל את חירויות האדם? מה גבול הפגיעה בחירות?
באילו מצבים ובאילו תנאים מותר לשלטון, ואולי זו אף חובתו, להצר את חירותו של האדם?
כדי שחברה תוכל להתקיים, יש צורך שיהיה בה סדר.
אם כל פרט יעשה כרצונו עלולה להיווצר אנרכיה, והחברה לא תוכל לתפקד כחברה.
סדר זה מושג באמצעות כללי התנהגות – חוקים.