השיעור לוקח שני אתוסים מרכזיים הקשורים לל"ג בעומר ומנגיד אותם זה לזה. הסיפור של בר כוכבא -מודל של פעולה, אקטיביות וגבורה מעשית. מול הסיפור של רשב"י: מודל של התכנסות, שקט ובניית עוצמה פנימית
המנון "התקווה" מושר לעיתים קרובות מתוך הרגל, ללא תשומת לב למשמעות העמוקה של מילותיו. שיעור זה נועד להפוך את ההמנון מטקסט היסטורי ל"מפת דרכים" זהותית ואקטואלית. דרך חקר בקבוצות, התלמידים יגלו כיצד ההמנון מקפל בתוכו ערכים ומוסר
יום הזיכרון משמש כ"עיר מקלט" של אחדות. המטרה היא להעמיק את הבנת התלמידים בנוגע למהות השותפות הישראלית לאור יום זה ולעבור מהזדהות רגשית בלבד , לשותפות המשלבת בין הזהות היהודית לערכים דמוקרטיים וממלכתיים.
השיעור מתחיל בשאלה מדוע נקבע יום השואה לתאריך כ"ז ניסן, ממשיך בשאלה של עיצוב זיכרון היום , במתח בין שואה לגבורה ובשאלה מהי גבורה ומסיים בהבדלים בין תודעת השואה ברוח הציונית של קום המדינה לבין תודעת השואה כיום.
אנו נמצאים בעיצומה של מלחמת שאגת הארי. בעוד חיילנו נלחמים באומץ בחזית באיראן, ישראל מותקפת באופן יומיומי והלימודים מתקיימים ממרחק. תלמידנו מוצאים את עצמם בבתיהם, ללא שגרה קבועה, עם שיעורים מרחוק בלבד.
העדרותו הכמעט מוחלטת של משה רבנו מההגדה של פסח, הינה נקודת מוצא לדיון פדגוגי בשאלת מעמדו ותפקידו של הפרט אול מול הכלל בעיצובם של תהליכים היסטוריים מכריעים.
יום לפני פורים עם ישראל צם ומתענה בתענית אסתר, שאינה מופיע במגילה. הסברים רבים ניתנו עם השנים למהותו של הצום ולסיבה שהוא מתקיים. בשיעור זה נבחן את ההסבר השונים, נכיר את סיפור המגילה ונציע רעיון חדש-ישן, ששם את האחדות כמוקד
במרחב השפתי שלנו מתקיימות שתי טריטוריות: האחת נמצאת מעל לפני השטח, זו מסמנת מה נכון ומה פסול, ומפקחת ומענישה את מי שמודעים לכך שזו צנזורה ואינם קשובים לכללים. לצידה, מתקיימת המסורת שלנו, שלה כללי משחק אחרים.
במרחב השפתי שלנו מתקיימות שתי טריטוריות: האחת נמצאת מעל לפני השטח, זו מסמנת מה נכון ומה פסול. לצידה, מתקיימת שפה מחתרתית, שפת ההומור והסלנג
במשך שנים רבות הכנסת התארחה במקומות זמניים עד שעברה למשכן הקבע שלה בגבעת רם בירושלים. אז מהי "הכנסת" ומה אנחנו יכולים ללמוד ממנה על הזהות שלנו במדינת ישראל?
מה עושים בשנת שמיטה ? במערך השיעור הזה נבקש לעיין בערכו של תהליך הנטיעה, במסר שהוא מעביר לנו כנשות ואנשי חינוך ועל "הנטיעות" שאנחנו דווקא כן יכולים לעשות בשנה כזו.
בכ"ב בשבט חל יום העליה לקרקע שבה בסופו של דבר הוקם גוש קטיף. ב2005, לאחר תוכנית ההתנתקות ועזיבת ההתיישבויות היהודיות ברצועת עזה, הוקדש כ"ב בשבט ליום גוש קטיף, על מנת לזכור את הקהילות שחיו שם והערכים שהן ייצגו.
מערך שיעור זה, המוקדש לעשרה בטבת, מזמין אותנו למסע אל העבר הרחוק, אל תחילת המצור הבבלי על ירושלים בשנת 588 לפנה"ס . אך מעבר לזיכרון ההיסטורי, צום עשרה בטבת , כדברי הרמב"ם, נועד "לעורר את הלבבות ולפתוח דרכי תשובה".
מערך שיעור זה, המיועד ליום ההוקרה, חושף את גבורתם של פצועי צה"ל ונפגעי פעולות האיבה, החשים יום יום, בגופם ונפשם את כאב הפציעה. בחירה זו של י"ז בכסלו, התאריך העברי של כ"ט בנובמבר בו נערכה ההצבעה באו"ם על הקמת מדינת ישראל, מזמנת עבו
במסמך זה ביקשנו להניח תשתית מושגית שתאפשר דיון ושיח ביחס לסוגיות המשפטיות בהן מתרכז השיח הציבורי בישראל.
בשיעור זה נכיר בחשיבות ובתרומה של עמדות והתנהגויות שונות משלנו. נבחן אותן מנקודות מבט שונות, ונדון בהזדמנות לצמיחה והתפתחות שהן מציעות, במיוחד בתקופה מאתגרת זו, של מלחמה ומשבר.
ריכזנו ועיצבנו עבורכם 3 דפי מקורות המיועדים למעגלי לימוד, בסוף כל מקור נקודה למחשבה – זכרו כי זוהי אפשרות אחת בלבד לגשת למקור זה.
ביקורת עשויה להיות דוקא ביטוי של חיבור בין אנשים ואף בין קבוצות אידיאולוגיות ובתנאי שהיא נובעת מתוך אחריות ואמונה בטוהר הכוונה של הצד השני. כאשר זהו הבסיס להשמעת הביקורת ושמיעתה, אזי היא אף עשויה לחולל תיקון.
כיצד ניתן לאזן בין הצורך בממלכתיות חזקה, לבין הסכנות הטמונות בריכוז כוח?
בשיעור זה נבחן את הפתרונות היהודיים לאתגר זה, ונראה כיצד ניתן לשלב בין בלמים ואיזונים חיצוניים, לבין מוטיבציה פנימית ומוסרית, בדרך לממלכתיות טובה וישרה.
השנה האחרונה הייתה מאתגרת לכולם, גם למורים וגם לתלמידים. המלחמה מביאה איתה כאוס, חוסר אונים וחוסר ידיעה, והיא משפיעה על שגרת היומיום בשינויים כאלו ואחרים, גם בחרדה מפני האפשרות לשינוי וכמובן מכבידה נפשית. במהלך זמן המלחמה התלמידים
אל מול שיח המבקש להקצין עמדות בשיעור זה נבקש להתחקות אחר התפיסה המתונה זו המבקשת שיח שמאחד סולמות ערכים ולא מפרידה ביניהם.
נלמד את המקורות ההלכתיים בעניין הזכרת ושאילת גשמים, נכיר את ההבדל בין המושגים ונעמיק במושג אחדות ישראל העומד מאחורי עמדתו של רבן גמליאל, בהקשר של דחיית מועד שאילת גשמים עד לתאריך ז' במרחשוון.
מטרת השיעור היא לימוד והעמקה בביטוי: "דרך ארץ קדמה לתורה" .
השיעור בנוי מפתיחה המבהירה את הצורך בנושא.
מדוע הנושא הזה חשוב ובמיוחד בימינו?
באיזה אופן הנושא הזה יכול לתרום לעבודת החינוך של המורים?
האם עמל הוא מושג ששייך לדורות קודמים וכיצד ניתן לחנך לתפיסה יהודית אשר מציבה את עמל התורה כערך גם כאשר את התוצאה לא תמיד ניתן לראות בעיניים או למשש?
נכיר את השכבות השונות של המציאות ואת ההבנה כי היא מורכבת מסיפורים ופרשנויות שונות לאותה סיטואציה. נכיר בכך שלעיתים יש לי נקודת עיוורון שאני לא רואה ממבט ראשון, לעיתים בצורה מכוונת ולעיתים רק מתוך חוסר תשומת לב ומבט שטחי ולא מעמיק.
בשיעור זה נאתר את נקודות המוחזקות של התלמידים מתוך עצמם. ונסביר גם את המושגים טענה וראיה.
במערך שיעור זה נדון בתפיסה השונה של המציאות באמצעות עיון בדמויות מתוך המגילה, ונלמד מכך על חיינו שלנו.
שימו לב- למערך זה מצורפים דף לימוד למורה ודף לימוד בית מדרשי, לשימושכם.
בשיעור הקרוב נבקש לרתום את משחק הטאקי, אותו כולם מכירים, כדי לבסס עקרונות לניהול דיון, להתנסות בשיח מורכב ולהתמודד עם האתגר במסגרת הבטוחה של הכיתה.
התורה מדריכה אותנו בשאלות של הנהגה וציבור. ערב הבחירות החמישיות בהן נדרש לבחור את המנהיגים שלנו, אנו מבקשים להביט בעדינות על מודלים שונים של הנהגה. משה רבנו הנו גדול הנביאים, ושימש בפועל גם כמנהיג ישראל בראשית דרכו הנצחית.