אנו נמצאים בעיצומה של מלחמת שאגת הארי. בעוד חיילנו נלחמים באומץ בחזית באיראן, ישראל מותקפת באופן יומיומי והלימודים מתקיימים ממרחק. תלמידנו מוצאים את עצמם בבתיהם, ללא שגרה קבועה, עם שיעורים מרחוק בלבד.
יום לפני פורים עם ישראל צם ומתענה בתענית אסתר, שאינה מופיע במגילה. הסברים רבים ניתנו עם השנים למהותו של הצום ולסיבה שהוא מתקיים. בשיעור זה נבחן את ההסבר השונים, נכיר את סיפור המגילה ונציע רעיון חדש-ישן, ששם את האחדות כמוקד
במרחב השפתי שלנו מתקיימות שתי טריטוריות: האחת נמצאת מעל לפני השטח, זו מסמנת מה נכון ומה פסול, ומפקחת ומענישה את מי שמודעים לכך שזו צנזורה ואינם קשובים לכללים. לצידה, מתקיימת המסורת שלנו, שלה כללי משחק אחרים.
במרחב השפתי שלנו מתקיימות שתי טריטוריות: האחת נמצאת מעל לפני השטח, זו מסמנת מה נכון ומה פסול. לצידה, מתקיימת שפה מחתרתית, שפת ההומור והסלנג
במשך שנים רבות הכנסת התארחה במקומות זמניים עד שעברה למשכן הקבע שלה בגבעת רם בירושלים. אז מהי "הכנסת" ומה אנחנו יכולים ללמוד ממנה על הזהות שלנו במדינת ישראל?
מה עושים בשנת שמיטה ? במערך השיעור הזה נבקש לעיין בערכו של תהליך הנטיעה, במסר שהוא מעביר לנו כנשות ואנשי חינוך ועל "הנטיעות" שאנחנו דווקא כן יכולים לעשות בשנה כזו.
הכנסת חוגגת מדי שנה את יום היווסדה בט"ו בשבט, שהוא גם ראש השנה לאילנות. יום זה משמעותי מבחינת ההלכות הקשורות לגידולי ארץ ישראל ונוהגים לציין אותו בנטיעת עצים.
הבחירה בירושלים כעיר בירה – הן של דוד המלך, הן של דוד בן גוריון – אינה
מובנת מאליה ונולדה מהעדפה של ערך ממלכתי על פני שיקולים כלכליים או ביטחוניים
בכ"ב בשבט חל יום העליה לקרקע שבה בסופו של דבר הוקם גוש קטיף. ב2005, לאחר תוכנית ההתנתקות ועזיבת ההתיישבויות היהודיות ברצועת עזה, הוקדש כ"ב בשבט ליום גוש קטיף, על מנת לזכור את הקהילות שחיו שם והערכים שהן ייצגו.
יום גוש קטיף במערכת החינוך נקבע לכ"ב בשבט, יום העלייה לקרקע של ראשון היישובים בגוש – נצר חזני. בפעולה זו נעמוד על חשיבותו של הזיכרון, כיצד מעצבים אותו וכיצד מנחילים אותו לדורות הבאים.
מערך שיעור זה, המיועד ליום ההוקרה, חושף את גבורתם של פצועי צה"ל ונפגעי פעולות האיבה, החשים יום יום, בגופם ונפשם את כאב הפציעה. בחירה זו של י"ז בכסלו, התאריך העברי של כ"ט בנובמבר בו נערכה ההצבעה באו"ם על הקמת מדינת ישראל, מזמנת עבו
בשיעור זה נכיר בחשיבות ובתרומה של עמדות והתנהגויות שונות משלנו. נבחן אותן מנקודות מבט שונות, ונדון בהזדמנות לצמיחה והתפתחות שהן מציעות, במיוחד בתקופה מאתגרת זו, של מלחמה ומשבר.
ביקורת עשויה להיות דוקא ביטוי של חיבור בין אנשים ואף בין קבוצות אידיאולוגיות ובתנאי שהיא נובעת מתוך אחריות ואמונה בטוהר הכוונה של הצד השני. כאשר זהו הבסיס להשמעת הביקורת ושמיעתה, אזי היא אף עשויה לחולל תיקון.
השנה האחרונה הייתה מאתגרת לכולם, גם למורים וגם לתלמידים. המלחמה מביאה איתה כאוס, חוסר אונים וחוסר ידיעה, והיא משפיעה על שגרת היומיום בשינויים כאלו ואחרים, גם בחרדה מפני האפשרות לשינוי וכמובן מכבידה נפשית. במהלך זמן המלחמה התלמידים
אל מול שיח המבקש להקצין עמדות בשיעור זה נבקש להתחקות אחר התפיסה המתונה זו המבקשת שיח שמאחד סולמות ערכים ולא מפרידה ביניהם.
בשיעור זה נלמד את המקורות ההלכתיים בעניין הזכרת ושאילת גשמים, נכיר את ההבדל בין המושגים ונעמיק במושג אחדות ישראל העומד מאחורי עמדתו של רבן גמליאל, בהקשר של דחיית מועד שאילת גשמים עד לתאריך ז' במרחשוון.
מטרת השיעור היא לימוד והעמקה בביטוי: "דרך ארץ קדמה לתורה" .
השיעור בנוי מפתיחה המבהירה את הצורך בנושא.
מדוע הנושא הזה חשוב ובמיוחד בימינו?
באיזה אופן הנושא הזה יכול לתרום לעבודת החינוך של המורים?
האם עמל הוא מושג ששייך לדורות קודמים וכיצד ניתן לחנך לתפיסה יהודית אשר מציבה את עמל התורה כערך גם כאשר את התוצאה לא תמיד ניתן לראות בעיניים או למשש?
נכיר את השכבות השונות של המציאות ואת ההבנה כי היא מורכבת מסיפורים ופרשנויות שונות לאותה סיטואציה. נכיר בכך שלעיתים יש לי נקודת עיוורון שאני לא רואה ממבט ראשון, לעיתים בצורה מכוונת ולעיתים רק מתוך חוסר תשומת לב ומבט שטחי ולא מעמיק.
במערך שיעור זה נדון בתפיסה השונה של המציאות באמצעות עיון בדמויות מתוך המגילה, ונלמד מכך על חיינו שלנו.
שימו לב- למערך זה מצורפים דף לימוד למורה ודף לימוד בית מדרשי, לשימושכם.
אנו עומדים ערב ט' באב, ונדמה כי החברה הישראלית למודת הוויכוחים והמתחים, שוב מתקשה להתאחד סביב מכנה משותף. זו הזדמנות עבורנו ברוח הימים להציב בפנינו את השאלות המלוות אותנו על חורבן הבית כל שנה בימי אב.
פתיחת דיון סביב סוגיית שירות הציבור כנציגי העם העובדים מכח שלטון העם כערך. דיון דרך ניתוח קריקטורה והצפת הציפיות ההדדית בין העם לנציגיו ובין הנבחרים לשולחיהם.
בשיעור זה נבקש לצאת מתוך סוגיית הפליטים אל סוגיה רחבה יותר ולברר מה זה אומר להיות מדינה יהודית ומהם הערכים אשר מדינה כזו מבקשת מאתנו ליישם
בשיעור היום נכיר ובעיקר נרגיש יותר לעומק את הסיפור המופלא של עליית יהודי אתיופיה.
נתן מקום וכבוד וננסה לחוש הזדהות עם החלום שלהם לגאולה, לחזרה לארץ ישראל ולירושלים .
נכיר את המחיר הכבד שהם שילמו כדי להגשים את החלום לשוב הביתה.
בשיעור הקרוב נבקש לדון באתגר המנהיגות. נגדיר סוגים שונים של מנהיגות, נצעד בעקבותיו של משה רבנו מתוך רצון ללמוד מדמותו ונשאל מה תפקידנו כאזרחים וכציבור המקבל על עצמו מנהיגות מסוגים שונים.
במערך זה נציע מקורות שאפשר לעשות בהם שימוש בקרב צוותי מורים לתלמידים עולים וגם עם התלמידים העולים עצמם ו או עם הוריהם.
למרות היותה של מדינת ישראל מדינה קולטת עלייה, החורטת על דגלה ומכריזה במגילת העצמאות כי תקבל בברכה את כל יהודי העולם, עדיין המפגש בין עולים וותיקים מאופיין בדעות קדומות. בהצעה לשיעור זה נעסוק ברמה העקרונית של חשיבה סטראוטיפית.
בחלק א' המוצג כאן, נעסוק בהבנת המושגים "מודרניזם" ו"פוסט מודרניזם", נבקש להבין את המאפיינים השונים של כל תקופה ולנסות לזהות האם וכיצד הם נוכחים בחיינו ובחיי התלמידים והתלמידות.
פורים מציף ומעלה ביתר שאת סוגיה חשובה ומשמעותית בעולם היהודי. היהדות היא מסורת של
התחייבויות. דווקא בעולם כזה המציב את ההתחייבות כתשתית של עבודת הא-לוהים עולה השאלה- מה מקומה של ההתחברות האישית והפנימית?