הרב עובדיה הרבה להקל בפסיקותיו. נתבונן בכמה מפסיקותיו ודרשותיו של הרב ונדון כיצד ניתן לקשור נטייה זו להשקפתו הפרגמאטית? מדוע פוסק בעל השקפת עולם אוטופית עשוי לפסוק לחומרה?
היהדות הינה דת המבוססת על חוקים ולא המבוססת על בני אדם, הווה אומר מקורו של החוק הוא בתביעה האלוהית ולא ביצירתם יש מאין של מנהיגי הציבור. מכאן שכולם כפופים ביהדות לאותה מערכת חוקים.
הקשר בין זכויות אדם ובין דמוקרטיה הוא מהותי, ודר בכפיפה אחת עם המושג חירות. אדם שזכויותיו נשמרות הוא בן חורין. זאת ועוד, חירות היא הכרחית ליכולתו האמתית של האדם להיות שותף פעיל באחריות לניהולה של החברה בה הוא חי.
במערכי השיעור המצורפים כאן נעסוק בכללים של פתרון סכסוכים. נראה כי גם היהדות, רצופת המחלוקות, וגם מנגנוני הדמוקרטיה השכילו לייצר חוקי משחק המאפשרים ליריבים לנוע על אותו הלוח.
מסתננים? מהגרי עבודה? פליטים? כיצד נכנה את האנשים הבאים אל הארץ מדרומה בבקשה למצוא בה עבודה או מקלט? הבלבול הגדול נובע מהנתונים והפתרונות השונים, ולפיכך הכינוי בשם הוא למעשה נקיטת עמדה והתחלתה של מדיניות.
השיעור נשען על צפייה בשיחה מצולמת שהתקיימה בעקבות מחאת בני העדה האתיופית שפרצה בחודש אייר תשע"ה, מאי 2015.
המעבר ההיסטורי-רעיוני מחג חקלאי המבקש לתת את הבמה ל'טבע' ולתוצרת הגשמית ועד לחג רוחני אשר שם במרכז את קבלת התורה והתרבות היהודית הנגזרת ממנה, אומר דרשני. ננסה ללמוד יחד על המעבר מעולם הטבע אל עולם אנושי-תרבותי ועל הקשר לחיינו.
אנו מבקשים לדון בקשר בין סיפור יציאת מצרים וליל הסדר, ולהרחיב את המבט על מנת לעסוק בקשר שישנו בין כל מיתוס וכל טקס, ובמקרים בהם צמד זה מפסיק ללכת יד ביד.
האמנם עלינו למנות מנהיג שקופת שרצים תלויה לו מאחוריו? דף לימוד בעקבות פרשיות השחיתות והרשויות המקומיות.
אנו מתהלכים בין המפריד ובין המאחה ומבקשים להצביע על היתרונות והחסרונות של העולם הגלובאלי. הבית שאנו מאמינים בו פותח חלונות לעולם הרעיונות והתרבות של שכננו במשפחת העמים, ופותח דלת לגרי התושב החולקים אתנו את הארץ הטובה הזאת.
חרבות ורמחים במחלוקת בית שמאי ובית הלל הותירו את רישומם בספרות חז"ל ובפסיקה בת זמנינו, לעיון בביקורת אודות ההתפרצות האלימה בבית המדרש ובעידונה, עיינו במקורות המובאים כאן.
מתוך תחושה עמוקה שצריך כלי עבודה אמינים לבוא איתם אל שיח הזהות היהודית, פנינו, עם לא מעט חששות, להמשגת המופעים השונים של הקולקטיב היהודי העכשווי וגילינו שאפשר לפרק את הרעיון החמקמק של זהות היברידית.
השואה והקמת מדינת ישראל הם שני אירועים היסטוריים הכרוכים זה בזה. מנהיגים דתיים וממלכתיים התלבטו כיצד להנציח את זיכרון השואה הטרי
מקורות ללימוד בנושא הכרזת העצמאות
מגילת העצמאות היא אירוע מכונן בתולדות מדינת ישראל ולו מעצם העובדה שחברי מועצת העם, שהיו חלוקים בנושאים כה רבים, הצליחו להביא לכלל הסכמה את נוסח ההכרזה על הקמת מדינת ישראל. בשיעור זה נעמוד על התגבשות הנוסח ועל עקרונות ההסכמה.
בדף מקורות זה נראה כיצד התמודדו בעבר עם מציאות קיצונית שמזמנת פסיקה הלכתית חד פעמית שלעיתים קשה לנו להזדהות אתה ונחדד את ההבנה שיש חשיבות להסתכל על כך שהפסיקות ההלכתיות מצמצמות את הקיום השגרתי של החיים ההלכתיים.
בדף לימוד זה נדון בשאלה כיצד יש להתנהל אל מול המגוון?
האם לעודד מגוון זהויות? מהי הסכנה מחד ומהו היתרון מאידך?
כל זאת לאור לימוד מתוך מגילת אסתר.
בדף לימוד זה ננסה להבין את הסמיכות והמעבר הכל כך קשה בין יום הזיכרון ליום העצמאות.
מה אפשר ללמוד מעמדת רבי עקיבא וחכמי דורו כלפי צבאו של בר כוכבא על שאלת גיוס החובה לצה"ל וההשתמטות מן השירות הצבאי בימינו?
מקובל לזהות את יום ל"ג בעומר עם רשב"י ועם ההילולה המתקיימת לזכרו בהר מירון. בלימוד זה נעסוק בשאלות: מדוע זכה רשב"י ליחס חיובי כל כך של המוני בית ישראל? מהי 'אחריות' מנהיגותית? האם יש לה מופע אחד בלבד?
בשיעור זה נעסוק במשמעויות השונות שנקשרו לימי ספירת העומר לאורך ההיסטוריה היהודית, על תחושות אישיות ולאומיות ועל הבניית זיכרון היסטורי.
מתוך המקורות המובאים כאן נלמד על תופעת העוני ועל מצוות הצדקה
התאריך ההיסטורי שחל ב29 בנובמבר 1947 י"ז בכסלו תש"ח, מכונה מאז 'כ"ט בנובמבר' ומצוין כצעד הראשון בדרך לתקומת עם ישראל בארצו.
בדף לימוד זה קיבצנו קטעי מקורות של הוגים שונים מכל קצווי הקשת הפוליטית של אותם ימים בישראל ובתפוצות.
במערך שיעור זה נדון במשמעותם ובחשיבותו של דגל מדינת ישראל לכל אחד מאתנו כאזרח במדינה ובאופן שבו סמלים מייצגים חוויות, עקרונות וערכים. נברר את הנטייה האנושית להשתמש בסמלים משותפים כגורם מלכד או מפלג, ונתייחס גם לסכנה שבשימוש זה.
בשיעור זה נעסוק בהבנת המושג גלובליזציה, נכיר את התהליכים הכלכליים שמתרחשים בעקבות הגלובליזציה ונדון על הקשר שבין גלובליזציה, לוקאליות וסולידריות.
בשיעור זה נציג את המציאות של פערים כלכלים חברתיים וההשפעה שלהם על התנהלות של התלמידים בחיי היום יום.
נמשיג את המילים: סולידריות, דילמה ונלמד את המיומנות של יכולת לקיים דיון סביב דילמה.
הסובלנות, כשהיא מתפרשת כעמדה או כהלוך רוח, מתארת כמה אפשרויות אותם נלמד מתוך דבריו של פרופסור וולצר ומתוך הקריקטורה של שי צ'רקה המתארת את ביקור האפיפיור פרנציסקוס בירושלים.
מתוך הלכות הרמב"ם ומתוך הסיפור על בגדי המלך החדשים, נלמד על הימנעות מהשפעות שליליות ע"י התבדלות מחברה שלילית ובחירות של האדם עם מי להסתובב, היכן לחיות ועם מי להינשא ונלמד לגבש דעה באופן מתון תוך בירור ההשלכות של כניעה ללחץ החברתי.
בשיעור זה נכיר את חוק יסוד ירושלים וכן נדון האם החקיקה מחזקת או מחלישה את מעמדה של ירושלים.
הקריקטורה של חבית הנפץ שאייר מישל קישקה מתכתבת היטב עם המדרש אודות ירושלים הבוערת ערב חורבן הבית השני,
החיבור בין השניים הובא לידיעתנו על ידי שי צ'רקה ואנו הפכנו זאת לפעילות המוצגת לפניכם.