אנו מתהלכים בין המפריד ובין המאחה ומבקשים להצביע על היתרונות והחסרונות של העולם הגלובאלי. הבית שאנו מאמינים בו פותח חלונות לעולם הרעיונות והתרבות של שכננו במשפחת העמים, ופותח דלת לגרי התושב החולקים אתנו את הארץ הטובה הזאת.
חרבות ורמחים במחלוקת בית שמאי ובית הלל הותירו את רישומם בספרות חז"ל ובפסיקה בת זמנינו, לעיון בביקורת אודות ההתפרצות האלימה בבית המדרש ובעידונה, עיינו במקורות המובאים כאן.
מתוך תחושה עמוקה שצריך כלי עבודה אמינים לבוא איתם אל שיח הזהות היהודית, פנינו, עם לא מעט חששות, להמשגת המופעים השונים של הקולקטיב היהודי העכשווי וגילינו שאפשר לפרק את הרעיון החמקמק של זהות היברידית.
השואה והקמת מדינת ישראל הם שני אירועים היסטוריים הכרוכים זה בזה. מנהיגים דתיים וממלכתיים התלבטו כיצד להנציח את זיכרון השואה הטרי
מקורות ללימוד בנושא הכרזת העצמאות
מגילת העצמאות היא אירוע מכונן בתולדות מדינת ישראל ולו מעצם העובדה שחברי מועצת העם, שהיו חלוקים בנושאים כה רבים, הצליחו להביא לכלל הסכמה את נוסח ההכרזה על הקמת מדינת ישראל. בשיעור זה נעמוד על התגבשות הנוסח ועל עקרונות ההסכמה.
בדף מקורות זה נראה כיצד התמודדו בעבר עם מציאות קיצונית שמזמנת פסיקה הלכתית חד פעמית שלעיתים קשה לנו להזדהות אתה ונחדד את ההבנה שיש חשיבות להסתכל על כך שהפסיקות ההלכתיות מצמצמות את הקיום השגרתי של החיים ההלכתיים.
בדף לימוד זה נדון בשאלה כיצד יש להתנהל אל מול המגוון?
האם לעודד מגוון זהויות? מהי הסכנה מחד ומהו היתרון מאידך?
כל זאת לאור לימוד מתוך מגילת אסתר.
בדף לימוד זה ננסה להבין את הסמיכות והמעבר הכל כך קשה בין יום הזיכרון ליום העצמאות.
מה אפשר ללמוד מעמדת רבי עקיבא וחכמי דורו כלפי צבאו של בר כוכבא על שאלת גיוס החובה לצה"ל וההשתמטות מן השירות הצבאי בימינו?
מקובל לזהות את יום ל"ג בעומר עם רשב"י ועם ההילולה המתקיימת לזכרו בהר מירון. בלימוד זה נעסוק בשאלות: מדוע זכה רשב"י ליחס חיובי כל כך של המוני בית ישראל? מהי 'אחריות' מנהיגותית? האם יש לה מופע אחד בלבד?
בשיעור זה נעסוק במשמעויות השונות שנקשרו לימי ספירת העומר לאורך ההיסטוריה היהודית, על תחושות אישיות ולאומיות ועל הבניית זיכרון היסטורי.
מתוך המקורות המובאים כאן נלמד על תופעת העוני ועל מצוות הצדקה
התאריך ההיסטורי שחל ב29 בנובמבר 1947 י"ז בכסלו תש"ח, מכונה מאז 'כ"ט בנובמבר' ומצוין כצעד הראשון בדרך לתקומת עם ישראל בארצו.
בדף לימוד זה קיבצנו קטעי מקורות של הוגים שונים מכל קצווי הקשת הפוליטית של אותם ימים בישראל ובתפוצות.
במערך שיעור זה נדון במשמעותם ובחשיבותו של דגל מדינת ישראל לכל אחד מאתנו כאזרח במדינה ובאופן שבו סמלים מייצגים חוויות, עקרונות וערכים. נברר את הנטייה האנושית להשתמש בסמלים משותפים כגורם מלכד או מפלג, ונתייחס גם לסכנה שבשימוש זה.
בשיעור זה נעסוק בהבנת המושג גלובליזציה, נכיר את התהליכים הכלכליים שמתרחשים בעקבות הגלובליזציה ונדון על הקשר שבין גלובליזציה, לוקאליות וסולידריות.
בשיעור זה נציג את המציאות של פערים כלכלים חברתיים וההשפעה שלהם על התנהלות של התלמידים בחיי היום יום.
נמשיג את המילים: סולידריות, דילמה ונלמד את המיומנות של יכולת לקיים דיון סביב דילמה.
הסובלנות, כשהיא מתפרשת כעמדה או כהלוך רוח, מתארת כמה אפשרויות אותם נלמד מתוך דבריו של פרופסור וולצר ומתוך הקריקטורה של שי צ'רקה המתארת את ביקור האפיפיור פרנציסקוס בירושלים.
מתוך הלכות הרמב"ם ומתוך הסיפור על בגדי המלך החדשים, נלמד על הימנעות מהשפעות שליליות ע"י התבדלות מחברה שלילית ובחירות של האדם עם מי להסתובב, היכן לחיות ועם מי להינשא ונלמד לגבש דעה באופן מתון תוך בירור ההשלכות של כניעה ללחץ החברתי.
בשיעור זה נכיר את חוק יסוד ירושלים וכן נדון האם החקיקה מחזקת או מחלישה את מעמדה של ירושלים.
הקריקטורה של חבית הנפץ שאייר מישל קישקה מתכתבת היטב עם המדרש אודות ירושלים הבוערת ערב חורבן הבית השני,
החיבור בין השניים הובא לידיעתנו על ידי שי צ'רקה ואנו הפכנו זאת לפעילות המוצגת לפניכם.
במלאת שנה לכהונתו נשא הנשיא ראובן ריבלין נאום שכותרתו 'סדר ישראלי חדש'. ולימים נקרא "נאום השבטים". בשיעור זה נחשוף את ההנחות המבססות את נאומו של הנשיא, נציג אלטרנטיבה וננהל דיון.
לקראת יום הזיכרון לראש הממשלה, יצחק רבין, מתאפיין חלק לא מבוטל מן הדיון הציבורי באשמה: מי אמר למי על מי ומדוע. אנו מציעים להתבונן ביום הקשה הזה באמצעות האחריות, ולברר כיצד ניתן לנהל שיח אחראי גם בנוגע לנושא הכאוב של רצח ראש הממשלה
זכויות העובדים מעוגנות בחקיקה הישראלית אך גם במסורת היהודית ארוכת השנים. במערך שיעור זה נברר מהן זכויות אלה, תוך התייחסות להתאמת החקיקה המודרנית למציאות המשתנה.
בשיעור זה נעסוק בהכרעה בעתות משבר ונדון בשתי דוגמאות, האחת של רבי יוחנן ערב חורבן הבית והשנייה של דוד בן גוריון בעת ההכרזה על הקמת המדינה.
במערך שיעור זה נעסוק במורכבותו של יום ירושלים, בטקסי יום ירושלים השונים, כפרשנות למורכבות זו, ובאופן בו ניתן לייצר טקס בעל אופי מאחד על אף ריבוי העמדות.
בעוד שתשובה הינה ערך בעל משמעות לקיומו של היחיד והעולם גם יחד, פעמים שהיא עלולה להיתפס אצל התלמיד כעול ומעמסה, שבמקום לשחרר את רוחנו מכבלי הטעות והחטא ולהעלותנו מעלה היא עלולה להכביד ולהוריד אותנו מטה.
חוק יסוד: 'ישראל- מדינת הלאום של העם היהודי' מבוסס על לשון הכרזת העצמאות הנתונה בקונצנזוס עמוק בחברה הישראלית. לצד זאת, עורר החוק ויכוח ציבורי נוקב. בשיעור נברר כיוונים שונים על מנת להסביר את הפער בין היחס למגילה והיחס לחוק היסוד.
בשיעור זה ננסה לבחון האם מה שנראה לעיננו כמחלוקת יכול להתפרש באופן נוסף. שיעור זה מבוסס על מקורות מדברי הרב, וכן על חוברת "המוסר במבחן התורה" בהוצאת עמותת יסודות ועל שיעורו של הרב תמיר גרנות "הרב קוק – בין התבדלות לחברותיות" המופי
דף הלימוד עוסק בריבוי דעות וריבוי מחלוקות הלכתיות, תוך התמקדות בהשקפתו של הרב קוק זצ"ל על המחלוקת בבית המדרש.
בלימוד זה נחשף לנושאים הבאים: המחלוקת, הסובלנות וריבוי הדעות בהלכה היהודית.