fbpx

היחס לפליטים ביהדות ובדמוקרטיה

דף מקורות ללימוד

היחס לפליטים ביהדות ובדמוקרטיה

“עד הגיעו אל שדה מואב מקום השובע”

פליטים, מהגרי עבודה או מסתננים?

וַיְהִי בִּימֵי שְׁפֹט הַשֹּׁפְטִים וַיְהִי רָעָב בָּאָרֶץ וַיֵּלֶךְ אִישׁ מִבֵּית לֶחֶם יְהוּדָה לָגוּר בִּשְׂדֵי מוֹאָב הוּא וְאִשְׁתּוֹ וּשְׁנֵי בָנָיו:

מסתננים? מהגרי עבודה? פליטים? כיצד נכנה את האנשים הבאים אל הארץ מדרומה בבקשה למצוא בה עבודה או מקלט? הבלבול הגדול נובע מהנתונים והפתרונות השונים, ולפיכך הכינוי בשם הוא למעשה נקיטת עמדה והתחלתה של מדיניות. בידיעון זה אנחנו מבקשים להתרומם מעל נקודת הזמן בה אנו עומדים ולהתבונן במפת הערכים העשויה להכתיב את המענה שיתנו המערכת המשפטית או המערכת ההלכתית למציאות הלא-פשוטה של עשרות אלפי “זרים” המתגודדים ברחובותיהן של אילת, דרום תל אביב וערים נוספות ברחבי הארץ. מהם הפתרונות השונים העשויים לנוע על הרצף בין קיצוניות המבקשת לקבל את הנכנסים בשערינו קבלה בלתי מסויגת, לבין קיצוניות המבקשת לכלוא אותם או לגרשם תוך התעלמות מאיסור “לא תוננו”? מהי המדיניות בארצות אחרות שעל דלתותיהן מתדפקים אלו המבקשים מחסה או הזדמנות לחיים טובים יותר? אילו אירועים מעברינו הרחוק והקרוב עשויים להתכתב עם המציאות בה אנו נתונים?

מצורף כאן דף מקורות ללימוד המחולק ל3 נושאים:

1. “רוצה להניח את מקל הנדודים”, “פליטים” או “מהגרי עבודה”?
2. גרים בארץ לא להם; על מסתננים ועל ארון הספרים היהודי.
3. “שלך קודם לשל כל אדם”.

 

מטרות הלימוד:

1. להכיר את המדיניות הישראלית והבינלאומית אודות היחס לפליטים ולמהגרי עבודה.

2. לדון בשאלה אקטואלית זו בעזרת מקורות ישראל, ולהכיר את הפתרונות שעשויה מערכת ערכית זו לספק.

3. להרחיב את היריעה על מנת לקיים דיון מושכל, באמצעות דוגמאות מההיסטוריה היהודית והישראלית ובאמצעות סקירה של תגובת מדינות אירופה לגלי ההגירה בעשורים האחרונים.

סיכום:

לשאלות הגדולות של קיומנו עשויות להיות לפעמים תשובות פשוטות…לא זה המקרה העומד בפנינו. בעיית ההגירה, החוקית והלא-חוקית, מעסיקה מדינות רבות במערב העשיר והליברלי. ההיסטוריה היהודית קצרת הטווח, כמו גם זו הארוכה, מעמידה אותנו במחויבות מוסרית מדרגה גבוהה יותר בבואנו לדון ביחס הראוי לאלו המבקשים לבוא בשערינו. מהו רוחב היד המתבקש ומהם הגבולות שאנו נתבעים להעמיד על מנת להגן על עצמינו? מהי המדיניות הראויה לאיזון המתבקש בין השניים? כיצד מדיניות זו באה חשבון עם המתחייב משיוכה של מדינת ישראל למשפחת העמים כמו גם מעצם הגדרתנו כעם סגולה? נדמה כי לשאלות אלו קשה למצוא מענה הולם, והשמיכה שתעניק את התשובה לעולם תהיה קצרה מצד זה או אחר. בידיעון זה ביקשנו להביא נתונים, להכיר את מפת הערכים הדתית, ולהציף את העניינים המבקשים ליבון.

דעתך חשובה לנו נשמח לשמוע אותך:

דילוג לתוכן