ד"ר שלמה פישר

 בין יום זיכרון תרועה ליום הדין

תקיעת השופר מכונה במדרש “התקנה לתשובה”, היא ההכנה המתחוללת בראש השנה לקראת מעשה התשובה עצמו המתקיים ביום הכיפורים. מהי הכנה זו לתשובה? במאמרו ‘בין יום זיכרון תרועה ליום הדין’ מסביר ד”ר שלמה פישר כי הזיכרון בעולמם של חז”ל, כמו גם הזיכרון בעולם המודרני, כרוכים היטב עם מהותו של האדם כיחיד וכחלק מעם. זאת, מאחר והזיכרון […]

הכל אני יכול בחופש הגדול

למה אנחנו מתכוונים כשאנחנו אומרים שברצוננו להיות חופשיים? האם אנחנו מתכוונים שנעשה “מה שבא לנו”, או, במילים אחרות, שאף אחד לא יפריע לנו? או האם אנחנו מתכוונים למשהו עמוק ומהותי יותר – לכך שאנו רוצים לגלות ולהביא לידי ביטוי את ה’אני האמיתי’ שלנו ולממש את עצמנו? שאלה זו העסיקה הוגים ומדינאים מאז ראשית העת החדשה […]

מה בין פסח לכיכר תחריר?

כידוע, יציאת מצרים והשחרור מהשעבוד אינם מטרה לכשעצמה. הם נועדו לאפשר ולקדם את קבלת התורה ואת עבודת ה’, כפי שכתוב בתורה, בחז”ל ובזוהר: “כתוב (במדבר יא) ‘זכרנו את הדגה אשר נאכל במצרים חנם’ – [מה פירוש חינם?] בלא ברכה, כי לא היה עלינו במצריים עול שמיים, בוא וראה, עבדים פטורים מעול מלכות שמים ולכן פטורים […]

עמנואל ואוטונומיה דתית

בזמן האחרון התרחשו שני אירועים שבהם התנגשה כביכול האוטונומיה של הדת עם רשויות המדינה. האירוע הראשון היה פרשת ביה”ס בעמנואל. האדמו”ר מסלונים הציג את הסוגיה לא כאפליה של בנות ממשפחות “ספרדיות” אלא כהתערבות המדינה באוטונומיה של דרכי החינוך ואורח החיים החרדיים. האירוע השני התרחש עקב חקירת המשטרה והשב”כ של הספר “תורת המלך” בגין הסתה. בכנס […]

מה בין רחל אימנו ליום רבין?

אין זה סוד כי בתי ספר ממ”ד רבים מציינים בי”א מרחשוון את פטירת רחל אמנו ובוחרים להתעלם מיום הזכרון לרצח יצחק רבין. מדוע? היחס ליום הזיכרון ליצחק רבין נגזר ממערכת יחסים ארוכי טווח בין הציבור הדתי-לאומי ובין הציבור החילוני-ציוני שהוביל את המאמץ להקמת המדינה ולביסוסה בעשורים הראשונים. הקבוצות המובילות בציונות החילונית הובילו את מהלך החילון […]

חוק הנאמנות: עלות מול תועלת

הצעתו של חה”כ ליברמן בתעמולת הבחירות לדרוש מכל אזרח ישראלי “הצהרת נאמנות”, מעוררת שאלות רציניות ונכבדות אצל כל אזרחי ישראל, ואולי במיוחד אצל הציבור הציוני-דתי. חלק מן השאלות נוגע למהות האזרחות וגבולותיה, וחלק אחר הוא בבחינת “חכמה”, כמאמר המשנה “איזהו חכם? – הרואה את הנולד”. אנו חייבים לשאול: מה המשמעות המעשית של הדרישה שהציעה מפלגת […]

פולמוס הגיור בהלכה

הסערה שפרצה לאחרונה לגבי ביטול הגיור של הרב דרוקמן שליט”א ערערה סוגיות רבות בנוגע להלכה ויישומה במדינת ישראל כיום. רוב הדיון הציבורי במחנה הציוני הדתי נסב סביב השאלה של המחויבות לכלל ישראל והשפעתה של מחויבות זו על השיקול ההלכתי (לצד מחאות מובנות ומוצדקות לגבי בזיון תלמידי חכמים). במאמר זה ברצוני לגעת בסוגיה נוספת, הנושקת לסוגיה […]

האמנם מדינת ישראל מעוניינת בעליה מארצות המערב?

מדינת ישראל ידעה בעשורים האחרונים גלי עלייה שונים. בשנות התשעים הגיעו למעלה ממיליון עולים מברית המועצות לשעבר, במשך השנים הגיעו למעלה מ40,000 עולים מאתיופיה, ובשנת 2015 הגיעו כ-30,000 עולים נוספים לישראל. אלה באו בעיקר מאוקראינה (7,000 עולים) ומצרפת (8,200 עולים). הסיבות הדוחפות יהודים לעזוב שתי ארצות אלה ברורות. באוקראינה ישנו עימות מזוין בין התומכים בקשר […]

בין פסח לחג השבועות: המעבר מ’טבע’ ל’תרבות

חג המצות וחג השבועות קשורים זה לזה בקשר אמיץ. ראשית, ספירת העומר כורכת את שני החגים יחד עם הימים שביניהם לאגודה אחת. שנית, חג השבועות נקרא במשנה ובספרות חז”ל ‘עצרת’, שכן החג משמש כעצרת לחג הפסח, באותו האופן בו יום ‘שמיני עצרת’ משמש כסיומו של חג הסוכות. יחד עם זאת, החגים עומדים גם בניגוד עמוק, […]

מהי הבשורה של הציונות הדתית?

בכל העולם מתחילים להזדהות עם לאומיות מדירה, המוציאה מהגרים, פליטים וזרים מהגוף הלאומי והמדינתי והעומדת על הזהות הלאומית או אתנו-לאומית של המדינה. מן הסתם, הדחף של הציונות הדתית להיכנס למרכז הפוליטי והתרבותי של החברה הישראלית ולהוביל אותה ניזון ממגמה זו. הציונות הדתית, באוריינטציה הלאומית שלה וההעדפה שהיא נותנת ליהדות וליהודים, יכולה להרגיש שהיא שוחה עם […]

‘מותר’ ו’אסור’ במחלוקות פוליטיות

כאשר חושבים על העולם היום, מתבררת אבחנה אחת מאוד בסיסית: יש מדינות שבהן מתנהל ויכוח, ואפילו מאבק פוליטי מאוד נוקב, אבל במסגרת של גבולות מוגדרים היטב. במדינות אלו ייתכן שמתקיימות מערכות בחירות מאוד חריפות, מפלגות שונות מציעות תכניות כלכליות ומדיניות, שאינן רק שונות, אלא הפוכות בתכלית. למשל: מפלגה אחת מציעה כיוון יותר ‘סוציאליסטי’, שתומך בהתערבות […]

חירות – בין הפרט ללאום

מאמר מתוך ידיעון חירות ואזרחות- “כל האזרח בישראל” חג הפסח הוא “חג חרותנו”. אבל מה משמעותה של החרות? חרות הוא אחד המונחים בעל ריבוי משמעויות בשפה העברית. הוא חל על נושאים רבים – האדם היחיד וגם המדינה. הוא מתייחס למצבים סבילים או “שליליים”, כגון מצב שאף אחד לא מפריע לי או מדכא אותי וגם למצבים […]