צוות יסודות

על החוק ואיך להשתמש בו – פרשה בקטנה לפרשת אחרי מות-קדושים

בהיסטוריה של הפוליטיקה העולמית לא חסרות דוגמאות בהן הנהגה השתמשה בחוק לא למטרה לשמה הוא נחקק. חוקים לא פעם שימשו כדי להעדיף ציבור אחד על פני השני, אוכלוסיה מסוימת על פני האחרת ובמקרים קיצוניים ממשלות השתמשו בחוק כדי לפגוע ישירות במתנגדים או במגזרים מסוימים. חוקים בסופו של יום מביאים לידי ביטוי תפיסת עולם אותה אנחנו […]

הגדרה עצמית והיחס לאחר – פרשה בקטנה לפרשות תזריע-מצורע

פרשות תזריע מצורע מפגישות אותנו לראשונה עם ההתמודדות ביחס לגבולותיה של הקהילה, מי בפנים ומי בחוץ, מי צריך לצאת ומתי הוא יכול לשוב. כל קהילה מוגדרת ע”י הנשים והאנשים המרכיבים אותה אבל לא פחות מכך כל קהילה מעצבת את עצמה ביחס לאותם אלו שהיא מבקשת להשאיר “מחוץ למחנה”. הזכות להגדרה עצמית היא בסיסית וחשובה אבל […]

על הצהרת אמונים ועבודה קשה – פרשה בקטנה לפרשת שמיני

רק לפני כמה ימים עמדו נבחרות ונבחרי הציבור והתחייבו למלא באמונה את תפקידם כחברות וחברי כנסת במדינת ישראל. הטקס החגיגי ובכלל המצג בתקשורת, יכול לגרום לנו להתבלבל ביחס לתפקיד המרכזי של נבחר ציבור – עבודה שחורה ויום יומית, כדי לייצר במציאות שינוי לטובת האזרחים. רגע אחרי סמיכתו של אהרון, מינויו ככהן גדול וחגיגת חנוכת המשכן, […]

על פרטים ובדיקות – פרשה בקטנה לפרשת צו ופסח

עוד קורבן ועוד מנחה, עוד פירוט של חלקי הקורבן או סדר ההקרבה. פרשת השבוע מתעסקת המון בפרטי הקורבנות ובסוגים השונים שלהם, בירידה לפרטי הפרטים. בעיסוק שכזה, הסכנה הגדולה ביותר היא לאבד את המבט הרחב, את שאלת ‘הלמה’ ואת הסיבה לעשייה המדוקדקת שלנו. אותה סכנה נמצאת גם במצוות ביעור חמץ. אנחנו יכולים להתעסק בחיפוש בכל הפינות, […]

על היסטוריה ועתיד – פרשה בקטנה לפרשת ויקרא

בכל פעם שמגיעים אל ספר ויקרא חוזרות ועולות 2 שאלות. האחת היא מדוע בכלל נצטוו בני ישראל להקריב קורבנות, והשנייה היא האם אנחנו שואפים לחזרה למציאות הזו של מקדש, של שחיטה, כהנים והקרבת קורבנות. השאלות הללו לא מרחפות בחלל ריק, הן שאלות עומק בעולמה של היהדות בכלל ושל היהדות כחלק מהעולם המודרני בפרט. האם פרקטיקות […]

על מנוחה ועבודה – פרשה בקטנה לפרשת ויקהל פקודי

אחד החוקים הראשונים שחוקקה הכנסת לאחר סיום המנדט הבריטי היה תיקון חוק שעות עבודה ומנוחה. חוק שהיה קיים עוד מתקופת השלטון העות’מאני לא קבע יום מנוחה שבועי לעובדים וממשלת ישראל בסוף שנות ה-50 קבעה את יום השבת כיום המנוחה הרשמי לעובדים יהודים בארץ ישראל. עכשיו כשיש מתי לנוח, אפשר להתחיל לעבוד ולבנות מדינה. את הרעיון […]

על זהות אישית וכללית – פרשה בקטנה לפרשת כי תשא

רק לפני שבוע ביקשו מאיתנו להביא את עצמנו, את הזהות המיוחדת שלנו, את התרומה הפרטית שלנו כדי לבנות משכן והנה שבוע אח”כ ואי אפשר אפילו לספור אותנו. מעבר חד ממקום אישי של כל אחת ואחד למציאות שבה אין שמות וזהויות ואת מספר בני ישראל אנחנו יודעים רק מחצאי השקלים שאנחנו מביאים למשכן. הזהות שלנו מורכבת […]

על בגדים ותחפושות – פרשה בקטנה לפורים ופרשת תצוה

כל נבחר או נבחרת ציבור יוכלו לספר את הסיפור הזה, של ההבטחות והסיסמאות לפני הבחירה והקושי להוציא אותן לפועל ביום שאחרי. הסיפור הזה של קמפיין שמצייר לציבור דמות מסוימת ומציאות של עבודה יום יומית שלא תמיד מצליחה להיפגש עם אותה דמות שראינו על המודעות. תחילת הפרשה שלנו מדברת על בגדי הכהן הגדול, על 8 בגדים […]

על אנטישמיות וזיכרון – פרשה בקטנה לשבת זכור

העם היהודי תמיד היה עם של זיכרון – זיכרון הבריאה, זיכרון יציאת מצרים, זיכרון השואה ועוד ועוד לאורך כל ההיסטוריה. הציווי לזכור משאיר אותנו מחוברים תמיד לעבר, לסיבה בגללה כולנו כאן ולתכלית לשמה אנחנו פועלים ומתקדמים בעולם. אבל זיכרון אחד תמיד מעורר שאלה – “זכור את אשר עשה לך עמלק”. מה מיוחד עמלק מכל שאר […]

על חזון וחוקים – פרשה בקטנה לפרשת משפטים

אחרי מעמד הר סיני זה כמעט בלתי אפשרי שלא לתהות מה נשאר ממנו אח”כ. איך לוקחים את העוצמה, את הקולות, הברקים וקול השופר והופכים אותם לשגרה יום יומית, איך עשרת הדברות וא-לוהים שעונה בקול יכולים להפוך לפרקטיקה. התשובה נמצאת אצלנו בפרשה. עוד מצווה ועוד מצווה, עוד עשייה ועוד הימנעות מעשייה, עוד ציון יום חג ועוד […]

‘סעודת יתרו’ – פרשה בקטנה לפרשת יתרו

במסורת יהודי תוניסיה נהגו לאכול סעודת מצווה ביום חמישי שלפני שבת יתרו. מקור המנהג המקובל ביותר הוא העובדה שהייתה מגפה בתוניסיה שפגעה והפילה חללים רבים והיא נפסקה בשבוע שבו קראו את פרשת יתרו. “ויבוא אהרון וכל זקני ישראל לאכל לחם עם חתן משה”. זו לא פעם ראשונה שאנחנו רואים את חשיבות האכילה בחבורה, את אכילת […]

על מקומה של התרבות – פרשה בקטנה לפרשת בשלח

לא מעט פרשנים ניסו להבין מדוע שירת הים נפתחת בלשון עתיד, “אז ישיר משה”. יש שראו בזה קריאה לשירה שתגיע לעתיד לבוא ויש שלא ראו בזה משמעות מיוחדת אלא רק לשון מקראית. אבל אולי אפשר לגלות בזה גם חידוש – אותה קריאה, אותה שירה היא בקשה להפוך את השירה לחלק מהותי מההיסטוריה והבנייה של האומה, […]

על כוחו של סיפור – פרשה בקטנה לפרשת בא

אפשר בקלות להתבלבל ולחשוב שמרכזה של הפרשה טמון בעצם היציאה ממצרים, בעם שלם שיוצא מעבדות לחירות, במכות האחרונות ובקורבן פסח. אבל יש משהו מרכזי אולי יותר – לא פחות משלוש פעמים מוזכר הציווי להעביר את נס יציאת מצרים לדורות הבאים, ההבנה שזו לא רק יציאת מצרים אלא הדרך שבה אנחנו מספרים את הסיפור לבנות ולבנים […]

הילולא לרבי יוסף משאש – פרשה בקטנה לפרשת וארא

האתגר של כל מנהיג לא פוסח גם על משה רבנו, היכולת להיענות לציווי, להקשיב לדברי אלוהים ואז: “וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה כֵּן אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל” ומצד שני להכיר במציאות ולראות איך “לֹא שָׁמְעוּ אֶל מֹשֶׁה מִקֹּצֶר רוּחַ וּמֵעֲבֹדָה קָשָׁה”. כל מנהיג צריך למצוא את האיזון שבין הרצון שלו לדבר אל הציבור, להצליח להיות דמות משמעותית בשבילו ויחד […]

אי-ציות אזרחי ובניין האומה – פרשה בקטנה לפרשת שמות

“…סימן היכרה של פקודה ‘בלתי חוקית בעליל’ – מן הדין שיתנוסס כדגל שחור מעל לפקודה הנתונה, ככתובת אזהרה האומרת: אסור!…אי חוקיות הדוקרת את העין ומקוממת את הלב, אם העין אינה עיוורת והלב אינו אטום או מושחת…” דברים אלו של השופט בנימין הלוי שנכתבו בשנת 1957 הפכה לאחת ההגדרות המכוננות בעולם המשפט הישראלי, הגדרה שהעמידה את […]

“צא בחוץ!” מה מותר ומה אסור לומר בזמן שלומדים תורה?

מאמר מתוך ידיעון מי אמר למי ומדוע? ט’ באדר תשע”ה   כוחו של בית המדרש הוא בדיבור, בעזרתו הוא משרטט את הגבול העדין שבין האסור והמותר. החל ברב כהנא המקבל על עצמו לשתוק בשיעורו של רבי יוחנן, וכלה בגר אנונימי ששמאי דחפו באמת הבניין מאחר ושאל שאלות שאינן במקומן, בית המדרש החז”לי מלא בשתיקה רועמת […]

כלכלת השוק או הרצון הכללי? על פרשנויות שונות למשמעות הבחירות

הסברו של שומפטר מתכתב עם רעיון כלכלת השוק, בו צרכנים בוחרים מרצונם החופשי במוצרים אלו או אחרים והשוק מתנהל על פי היצע וביקוש. באופן זה, האזרחים בוחרים נציגות שלטונית על פי מדד של סיפוק שירותים באופן הטוב ביותר. נראה כי כלכלת שוק זו עשויה הייתה לאפיין מוסדות שלטוניים ותיקים בעולם היהודי, ביניהם הפרנסים, ועדי הקהילות […]

זהו יום הבוחר – על הקשר בין הבוחר הפתק והח”כ

בדמוקרטיה האתונאית אזרחי המדינה התקבצו לאספות וקיבלו החלטות בנוגע להטלת מיסים, יציאה למלחמה ועוד. התגלמות רצון העם במיטבו (בהנחה כמובן כי ‘העם’ איננו אלא גברים, בני חורין, שמלאו להם שמונה-עשרה שנה…). כיום רצון העם נשמע בבחירות הדמוקרטיות (משקל שווה לכל קול, חשאיות, מחזוריות, הזכות לבחור ולהיבחר). אלה חלק מהתנאים המגדירים בחירות אלה, אלא שמדובר בכללים […]

התורה והעבודה

ההשקפה הרואה במדינה אתחלתא דגאולה, לצד זו הרואה בה פלטפורמה מיטבית לקיומו של העם היהודי, מייצגות של שתי גישות שונות אודות מעמדה הדתי של המדינה. האם מדובר כאן במחלוקת נקודתית או שניתן לקשור אותה להשקפות עולם רחבות יותר?  בנובמבר 2004, חודשים ספורים לפני פינוי גוש קטיף, כותב יאיר שלג את הדברים הבאים[1]: אם למישהו היה […]

דמוקרטיזציה ודמוניזציה

חיים ומוות בידי הלשון: על חופש הביטוי ואיסור ההסתה “כמו שהגענו לסמל הזה אנחנו יכולים להגיע לרבין” מילים אלו אמר למצלמה איתמר בן גביר, הנער, שעה שהוא מחזיק בידו את סמל מכוניתו של ראש הממשלה דאז יצחק רבין. מילים אלו, שהופיעו במהדורת ‘מבט’ בראשית אוקטובר 1995, הפכו למצמררות שבועות ספורים לאחר מכן, עת הירצחו של […]

“גם אני נולדתי בארץ הזאת” היחס לערביי ישראל בפסיקה ההלכתית

מאמר מתוך ידיעון השסע הלאומי אלפיים השנים המפרידות בין הממלכה החשמונאית, שעברה מן העולם במאה הראשונה לפנה”ס, וכינונה של מדינת ישראל במחציתה של המאה העשרים, יצרו חלל רחב ממדים בפסיקה ההלכתית בעניינים הקשורים לעם היהודי כריבון על אדמתו. בין יתר הסוגיות אליהן נדרשו פוסקי דור הקמת המדינה, היה היחס הראוי לאוכלוסייה הלא-יהודית שחיה בארץ. אילו […]

אז מי אתם ערביי ישראל?

מאמר מתוך ידיעון השסע הלאומי כיצד נראית השותפות עם ערביי ישראל משני צידי המתרס? מהן הדילמות המלוות אותה? מהי קשת הדעות שניתן למצוא במגזר הערבי, הנדמה בעינינו כאחד? ולבסוף, מה יש ל’יסודות’ להציע כארגז כלים ראוי להתנהלות בשותפות זו? “הדבר הקשה ביותר בקשר עם האופי הדמוקרטי של המדינה… היא שאלת זכויות המיעוטים. זוהי כמעט נקודת […]

“השכנים (אינם?) טובים בעיני”- קולות שונים בפסיקה בת זמננו

מאמר מתוך ידיעון השסע הלאומי מה יחס הרבנים בני זמננו למיעוט הערבי? אך יותר מכך, מדוע חלקם מחזיקים בעמדה שונה מזו של רבני דור הקמת המדינה? האם הם מפוכחים יותר? למודי ניסיון? הפסיפס המרהיב ששמו ההלכה, המורכב מאבני בניין בגדלים שונים ובצבעים מגוונים, עשוי להשמיע בשורות הנראות כצועדות בכיוונים הפוכים. כך למשל הצמד ‘מפני דרכי […]

“אין עם בלי אליטות” (חיים גורי)

מאמר מתוך ידיעון “כשאליטה פוגשת דמוקרטיה”   רגע לפני יום הולדתו התשעים, העניק המשורר חיים גורי ריאיון לסופר מאיר שליו [1], ראיון בו מביט גורי במבט מפוכח על החברה הישראלית שיש בה “הקשר המופלא בין העם הזה והארץ הזאת”. במהלך הריאיון שואל את עצמו גורי האם הוא בעל הבית במדינה, ומגדיר, בלשונו החדה כתער, את […]

“לכבוד מיליארד טועים”

מאמר מתוך ידיעון “כשאליטה פוגשת דמוקרטיה”     “לכבוד מיליארד מיליארד טועים שאת דרכם עוד מחפשים אם לא מצאתם זה אולי סימן שאין…” מילים אלו אותן שר אביב גפן, מבטאות טוב יותר מכל את העולם הפוסטמודרני בו הוא חי. עולם בו אין דרך ראויה, אין אמת אחת, עולם יחסי. מעצם הגדרתה, השקפתה העולם הדתית מתקשה […]

“להם יש כח- אנחנו אליטה”

מאמר מתוך ידיעון “כשאליטה פוגשת דמוקרטיה”   האם פוליטיקאי, בא כוחו של הציבור, יכול להחליט לבד, מבלי להתייעץ במומחים? האם הוא חייב לקבל את דעתם של בעלי הידע המיוחס? בבחירות 2013 הצליחה מפלגת הבית היהודי לגרוף מספר מנדטים שאנשי הכיפה הסרוגה לא זכו לראות במשך שנים ארוכות. חבר הכנסת הטרי נפתלי בנט היה עסוק במגעים […]

די לכיבוש! איך מלמדים על מחיית עמלק בעולם של תקינות פוליטית?

מאמר מתוך ידיעון פורים תשע”ו- “מילים מתחפשות- פולטיקלי קורקט”     התקינות הפוליטית מבקשת לעיתים להסיר טקסטים שאינם ראויים, וכך קרה ליצירת המופת של מארק טווין האקרלבי פין. אולם מה הדין שעה שמדובר בפרקים מתוך ספרות הקודש, לא כל שכן בפרקי תנ”ך ובמצוות התורה? ההוראות על כיבוש הארץ והשמדת העמלקי הם דוגמה לדילמה האם לקיים […]

האם מבדילים אנו בין ארור המן לברוך מרדכי?

מאמר מתוך ידיעון פורים תשע”ו- “מילים מתחפשות- פולטיקלי קורקט” מרצה באוניברסיטה בארה”ב כמעט איבד את משרתו אחרי שהתייחס בהרצאה ל’אינדיאנים’, ספרו של מארק טווין, האקלברי פין, הוצא מתכנית הלימודים בגלל יחס לא ראוי ל’אפרו-אמריקנים’ וראש ממשלת בריטניה לשעבר, גורדון בראון, אסר על שריו להשתמש במילה מוסלמי בהקשרים ביטחוניים – האם אפשר לומר, ששפת התקינות הפוליטית […]

איך מדברים על מה שאסור?

מאמר מתוך ידיעון פורים תשע”ו- “מילים מתחפשות- פולטיקלי קורקט” בדיחות מילואים “לעולם אל יוציא אדם דבר מגונה מפיו”, מצטטת הגמרא משמו של רבי יהושע בן לוי (פסחים ג’ ע”ב), ומצטרפת בכך לשורה ארוכה של מימרות בשבחה של השפה הצחה והנקייה, וכדברי רש”י במקום: “לשון חכמים לחזר אחר לשון צח ונקי”. אבל לשתיקה יש מחיר. המציאות […]

אז למה לי פוליטיקלי קורקט עכשיו?

ידיעון פורים תשע”ו- “מילים מתחפשות- פולטיקלי קורקט” כולנו מסכימים, כי שפה המכבדת כל אדם היא השפה הראויה להישמע בחברה החותרת לשוויון, כיצד מצאנו את עצמנו עם רשימת מילים שעוטפות את המציאות בצלופן ורוד?   כל מי שמדפדף בספר הספרים, הוא התנ”ך, ייתקל במילים הנכתבות בשוליו החיצוניים של העמוד. תפקידן של מילים אלו, הן ה’קרי’, הוא […]