שיחות לימי הזיכרון
” כי מידי דברי בו זכור אזכרנו עוד “ ימי הזיכרון קרבים איך מחברים את התלמידים לפנים, שמות, וסיפורים? מה נבקש לקחת מהסיפורים לבניית החברה הישראלית היום? עמותת ‘יסודות’ מציעה מגוון שיחות מרתקות עם המנהלת החינוכית- חגית ברנע הצלת ילדים יהודים ע”י נשות המחתרת בצרפת מה עושה עולה ממרוקו עם פליטי הונגריה על ספינת האקסודוס? […]
תכניות גפ”ן- מגוון מסלולים בהתאם לצרכי בית הספר
השאירו פרטים ונחזור אליכם
פוסטמודרניזם, שלם וחלקיו- ההצעה שלנו
מתוך את פתח- אתגר פירוק הזהויות בעולם פוסטמודרני ארגז כלים לאדם המתמודד אחד הכלים החשובים להתמודדות הנו האבחנה בין שלושה מושגים, הלקוחים מתוך עולם הלימוד הבית מדרשי, העומדים זה לצד זה ויש להבחין ביניהם: “מוחזקות”, “טענה” ו”ראייה”. שלושת היסודות הללו וההבדלה ביניהם יכולים להוות כלי משמעותי לחינוך בעידן פוסטמודרני. הטענה מתקפת את המוחזקות של האדם, […]
ראייה
מתוך את פתח- אתגר פירוק הזהויות בעולם פוסטמודרני הראייה היא ניסיון להוכיח באופן תקף, באמצעים שכליים (אפריוריים) או אימפריים (ניסיוניים, מראה עיניים) את המוחזקות. צריך להכיר בכך שבעידן פוסטמודרני ההילה סביב “הראיות” הולכת ויורדת ועל כן על אף שמדובר בכלי לגיטימי בעל תקפות הוא מעט פחות אפקטיבי בשדה הפוסטמודרני מאשר כלי הטענות.
טענה
מתוך את פתח- אתגר פירוק הזהויות בעולם פוסטמודרני הטענה מוציאה מהכוח אל הפעול את העולם הערכי של האדם סביב המוחזקות (מורשת). הטענה איננה הוכחה. הטענה היא פריסת העולם הערכי שלי אל מול המוחזקות. הטענה חשופה לערעור ולהרהור אבל היא עדיין מסוגלת לתת הקשר ולהסביר את המוחזקות עצמה. לדוגמא: אם המוחזקות שלי היא “שמירת השבת” […]
מוחזקות
מתוך את פתח- אתגר פירוק הזהויות בעולם פוסטמודרני המוחזקות היא מה שהאדם בא אתו. המורשת היושבת על חוויות, על רגשות, על מקום של שייכות ומפגש עם החיים עצמם. במובן הזה ניתן לבקש מהאדם לנסות לזהות בעצמו נקודות של מוחזקות, כלומר נקודות של זהות שהוא בא איתם, שמלוות אותו בחוויה שלו את המציאות.
אתגר הפוסט-מודרניזם
מתוך את פתח- אתגר פירוק הזהויות בעולם פוסטמודרני מהו האתגר הפוסט-מודרני? האתגר בתמציתיות הוא – הפירוק (דקונסטרוקציה, בשפה האקדמית). הפירוק הוא אי היכולת לומר שום דבר על דבר. שלילת נקודה ארכימדית אחת וריבוי הנרטיבים היא אתגר גדול בפני עצמו, אולם היא איננה האתגר היחיד. הבעיה מתחילה כאשר שוללים את עצם יכולת הוויכוח על הערכים […]
פוסטמודרניזם
מתוך את פתח- אתגר פירוק הזהויות בעולם פוסטמודרני המאפיינים: 1. “התפכחות מהקידמה” – ישנה מגמה של כפירה ביכולת ובתבונת האדם להוביל למציאות מתוקנת. המציאות המרוסקת שאחרי מלחמת העולם השנייה, מעמידה רבים בייאוש עמוק מהאדם ומניסיונותיו לתקן את העולם. 2. “ריבוי נרטיבים” – לפי עיקרון זה, אין כבר נקודה ארכימדית אחת, רעיון אחד או סיפור-על […]
מודרניזם
מתוך את פתח- אתגר פירוק הזהויות בעולם פוסטמודרני המאפיינים: 1. החיפוש אחר נקודה ארכימדית – כלומר סיפור או רעיון אחד גדול שממנו מתבהרת המציאות ושהתפיסה האנושית אמורה להתבסס עליה. התולדה של העיקרון החשוב הזה , שהיא המאפיין השני של המודרנה, הייתה צמיחת האידאולוגיות הגדולות. 2. אידיאולוגיות גדולות – האידיאולוגיות שהן לא רק פילוסופיה אלא עוסקות […]
בשביל שיוויון לא צריך נס – פרשה בקטנה לפרשת בשלח
מה קרה שם, ברגע המדהים הזה בו עם ישראל עובר “בתוך הים ביבשה” והמצרים טובעים אחריהם? האם זה היה רק ניצחון פיזי או שמשהו אחר התרחש באותם רגעים? עם ישראל יצא הרגע לחירות, מעם של עבדים בדרך לארץ משלו. ברגע הזה קורה להם הנס שעליו יגיד משה “אשירה לה’ כי גאה גאה סוס ורכבו רמה […]
רשות הרבים והפרהסיה
כתיבה: הרב יובל אהלי, ארגון ‘יסודות’ מתוך ידיעון חנוכה תשפ”ב בשיתוף עם “רשות הרבים”. גרסה מלאה של החוברת להורדה כאן לאורך ההיסטוריה המושגים ‘רשות הרבים’ ו’פרהסיה’ היו מושגים מרכזיים הן במרחב השיח היהודי והן במרחב האזרחי-חברתי. מערכת היחסים בין הרשויות השונות שבהן פועלים בני אדם הייתה כר פורה לדיונים, הגדרות, הסכמות וגם מחלוקות. כל הגדרה […]
בפתח הבית: חנוכה ורשות הרבים
חנוכה והמפגש בין רשות הרבים ורשות היחיד. ‘צידי רשות הרבים’ – הצעה למבט חדש על ירושלים כתיבה: הרב יובל אהלי, ארגון ‘יסודות’ מתוך ידיעון חנוכה תשפ”ב בשיתוף עם “רשות הרבים”. גרסה מלאה של החוברת להורדה כאן מה בין רשות הרבים לפרהסיה פתיחה – חג החנוכה בכל שנה מחדש, חג החנוכה מבקש מאיתנו לחזור ולחדד לעצמנו את […]
ברית הדרך- ההזדמנות
מאת הרב איתמר נחמני והרב יובל אהלי. מאמר זה הוא חלק שלישי מתוך הידיעון לזכר רוה”מ יצחק רבין ז”ל תשפ”ב. איך נוודא שנצליח באמת להגיע יחד אל הייעוד המשותף (או אפילו אל הנקודה בה נכרות את ברית הייעוד)? איך נוכל להיות בטוחים שנצליח כדבריו של המשורר עידן רייכל לקיים “הולכים את הדרך הזו לתמיד יד […]
בין גורל וייעוד בחברה הישראלית
מאת הרב איתמר נחמני והרב יובל אהלי. מאמר זה הוא חלק שני מתוך הידיעון לזכר רוה”מ יצחק רבין ז”ל תשפ”ב. במאמרו ‘קול דודי דופק’ ביקש הרב יוסף דוב סולובייצ’יק להגדיר את תחייתה של העצמאות היהדות המדינית ע”י שתי קטגוריות מסורתיות: ‘ברית-גורל’ ו’ברית-ייעוד’. לדבריו, דרך אחת להגדיר את תחיית העם היהודי בדורנו היא שנכרתה בינינו ‘ברית […]
בשורה של ברית
מאת הרב איתמר נחמני והרב יובל אהלי. מאמר זה הוא חלק ראשון מתוך הידיעון לזכר רוה”מ יצחק רבין ז”ל תשפ”ב. רצח ראש הממשלה יצחק רבין ערער (ויש שיאמרו אף שבר) את הברית העדינה שהתקיימה בין חלקי החברה הישראלית. במשך עשרות שנים, עמד אתגר החיים המשותפים במרכז תשומת הלב הציבורית ויצר בריתות שונות בין קבוצות שונות […]
על התנועה הרוחנית והנפשית של השמיטה בזמננו
מאת הרב איתמר נחמני מאמר זה הוא חלק מהידיעון “חירות מול שליטה, וקצת על חינוך” החברה החקלאית של תקופת התורה וחז”ל הבינה לעומק את הדרישה הכואבת ממנה – לשמוט את הקרקע אחת לשבע שנים. את מה שהבינו היטב בחברה החקלאית מתקשים אנו בחברה המודרנית לחוות. אבל, אף שאנחנו לא מקיימים חברה חקלאית במובנה הקלאסי, מכל […]
שמיטה- חירות מול שליטה
מאת הרב איתמר נחמני מאמר זה הוא חלק מתוך הידיעון “חירות מול שליטה, וקצת על חינוך” השמיטה אינה מתחילה בראש השנה ומסתיימת בכ”ט באלול של אותה שנה, היא מהלך שלם, מהלך של חמישים שנה שמבקשת התורה להעביר את האדם ואת האומה הישראלית. מדובר בתהליך חינוכי, חברתי וערכי עמוק שעוסק בחירות הפרט וחירות הכלל, בשאלת ערך […]
ישראל כמעבדה – פרשה בקטנה לפרשת ואתחנן
כבר מהרגע הראשון שבו “מבצע החיסונים” למגפת הקורונה התחיל היה ברור שאנחנו עושים את זה לא רק בשביל לשמור על בריאות הציבור במדינת ישראל אלא גם כדי לאפשר לחברת התרופות העולמית לבדוק את הנתונים כדי לעזור בעזרתם לכלל העולם. וזה לא התחום היחיד. איש החינוך נתנאל אלינסון כותב כך בספרו ‘קיצור תולדות הישראליות’: “משיחות עם […]
המדיום או המסר – פרשה בקטנה לפרשת דברים
רבים התרגשו השבוע למראה נאומה של חברת הכנסת החירשת הראשונה במדינת ישראל, התרגשו מתקרת הזכוכית שהתנפצה, התרגשו מהמעמד, התרגשו מהדברים שהיא סימנה לנו. מעולם לא הייתה דממה כזו בבית הנבחרים, דממה מבחירה. עומדת נואמת שלא יכולה לשמוע קריאות ביניים ואומרת את דבריה, וכולנו הקשבנו. זה לא פחות מפלא שמשה רבנו, האיש שהעיד על עצמו שאינו […]
מה עושים כשזכויות מתנגשות? – פרשה בקטנה לפרשות מטות-מסעי
אין מדינה דמוקרטית שהמציאות הזו לא קיימת בה, הרגע שבו זכויות הפרט מתנגשות או סותרות זכויות אחרות. רק על קצה המזלג ניתן להזכיר את חופש הדת אל מול הזכות לביטחון (בעלייה למתחם הר הבית), את חופש התנועה אל מול הזכות לביטחון (בכניסה לבסיסים צבאיים) או כפי שראינו בשנה האחרונה את חופש ההפגנה אל מול הזכות […]
על יזמות ואיתגור המערכת – פרשה בקטנה לפרשת פנחס
יוזמה ויזמות הן פעולות מבורכות שאנחנו מעודדים אותן באופן יום יומי, אבל מתי יוזמה מפסיקה להיות מבורכת ומתחילה להיות מסוכנת? התשובה טמונה בכוונה: היוזמה המגיעה מלמטה, מתוך מחשבה ורגישות למציאות, היא מבורכת ונכונה ובלבד שהיא מבקשת לטייב את הפעולה של המערכת הממלכתית ולשתף עמה פעולה. אולם, ברגע שהיא מבקשת לרסק את סמכותה של ה”ממלכה”, של […]
בין בלעם לדוד בן-גוריון – פרשה בקטנה לפרשת בלק
בכ”ט בנובמבר תש”ח נצמדו כל יהודי העולם אל מקלטי הרדיו כדי לקבל את אישורן של אומות העולם להקמת מדינה יהודית בארץ ישראל. קריאות “כן”, “לא” או “נמנע” שנשמעו מנציגי כל המדינות החברות באו”ם נצרבו בפס הקול הישראלי עד היום. אלא שזה לא התחיל אז. כבר אלפי שנים קודם נזקקנו לבלעם נביא הגויים כדי שיברך אותנו […]
על הישגיות וחוליות בשרשרת – פרשה בקטנה לפרשת חקת
בשבוע שבו מתחלפת ממשלה אנחנו שומעים את שני הצדדים. אנחנו שומעים את אלו שמסכמים את התקופה שהייתה, כמה טוב היה בה ולמה היא צריכה להמשיך ואנחנו שומעים גם את אלו שטוענים שצריך להמשיך הלאה, שמה שהיה הוא שיהיה וחייבים שינוי כדי להתקדם. עמדת הנהגה יכולה לגרום לתחושה שאנחנו כל יכולים, שרק אנחנו מסוגלים ושאף אחד […]
על שאלות טובות וחינוך למורכבות – פרשה בקטנה לפרשת קרח
מה בעצם הייתה הבעיה בשאלתו של קרח? הרי את שאלתו של קרח על קדושתם של כל עם ישראל משה בעצמו אמר ליהושע “הַמְקַנֵּא אַתָּה לִי וּמִי יִתֵּן כָּל עַם ה’ נְבִיאִים…” אז איך פתאום עכשיו השאלה הזו הופכת להתרסה או לשאלה לא לגיטימית? התשובה כמו תמיד, נמצאת בכוונה. חוש ביקורת, סקרנות ושאלת שאלות הם כלים […]
על Fake News והסיבה שאנחנו כאן – פרשה בקטנה לפרשת שלח-לך
האם אנחנו יכולים להאמין למה שאנחנו רואים בחדשות? האם כותרות העיתונים משקפות לנו את המציאות או את מה שהם רוצים שנחשוב? והאם באמת אי אפשר להתמודד עם סוגיית ‘חדשות הכזב’? במציאות של רשתות חברתיות ושל מידע שזורם כל הזמן אחד הכלים החשובים שאנחנו צריכים להנחיל הוא “צפייה וחשיבה ביקורתית”. היכולת להסתכל על המציאות, לנתח אותה […]
על הדרך לייצוג שלם – פרשה בקטנה לפרשת בהעלותך
את העובדה שמשה רבנו הוא ענו התורה אומרת בפירוש בסופה של פרשתנו בסיפור עמידתו של משה אל מול דבריהם של אהרן ומרים. אבל התבוננות גם בפרשיה הקודמת מאפשרת לנו לראות את הניצנים בהם משה מתגלה כמנהיג אמיתי. בדרך כלל במציאות בה אנחנו חיים קשה לראות הנהגה שמוותרת על כוחה או מוכנה לחלוק בו. הפוליטיקה המודרנית […]
על איבה, קנאה ושנאה – פרשה בקטנה לפרשת נשא
בספרו “האם יכולה אהבה להתמיד” כותב סטיבן מיטשל שכל אהבה ארוכת טווח זקוקה לאיזון הנכון שבין ביטחון להרפתקה. מעט קנאה בין בני זוג יכולה ליצור הפריה הדדית (בבחינת “קנאת סופרים תרבה חכמה”) אבל יותר מדי קנאה יכולה כבר לפגוע בתחושת הביטחון הזוגית מה שיכול בבוא היום להוביל גם לפרימת הקשר או חס וחלילה לשנאה. פרשיית […]
על מדבריות ומשפחה – פרשה בקטנה לפרשת במדבר
לכל דור יש תקופות בהן הוא מרגיש מהלך במדבר. זמן בו אין ‘בית’, זמן ארוך שקשה לראות את סופו. זמן בו הדור חש חשוף ופגיע. בתקופות ‘מדבר’ כאלה, הנמצאות בדרך “לארץ המובטחת” , חייב הדור להיאחז במשהו ודאי כדי להרגיש או אף לייצר יציבות. חייבים בני ובנות הדור לנסות ולייצר תחושת ביטחון כשמסביב שולט המדבר. […]
על שמיטה, הר סיני והמסורת של כולנו – פרשה בקטנה לפרשת בהר-בחקותי
שאלתו של רש”י בשם המדרש בתחילת הפרשה שלנו היא אחד הביטויים שהשתרשו עמוק גם אל תוך השפה המודרנית – “מה עניין שמיטה אצל הר סיני?”. תשובות רבות ומגוונות נאמרו לשאלה הבסיסית הזו אבל לפעמים צריך להתעמק בשאלה עצמה. התורה היא לא קובץ סיפורים, אוסף של קטעים קצרים שנאספו ונערכו יחד. התורה היא סיפור של עם, […]
על מועדים וזהות לאומית – פרשה בקטנה לפרשת אמור
פרשת המועדים שנקרא בפרשת השבוע מעמידה לפנינו את כוחם של בני האדם ביצירת לוח השנה העברי. קידוש החודש שנעשה על ידי בית הדין מאפשר לנו לקבוע חודשים ומועדים ולהיות שותפים בקביעת הלו”ז השנתי של העם היהודי. אלא, שרגע לפני המועדים מגיע פסוק אחד שנראה לא מתאים: “שֵׁשֶׁת יָמִים תֵּעָשֶׂה מְלָאכָה וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן מִקְרָא […]
