מטרות השיעור:

1. היכרות עם רעיון אתחלתא דגאולה, והאלטרנטיבה העשויה להתקיים במרחב הציוני-דתי לרעיון זה.
2. הבנה כי שתי גישות הקצה שהוצגו בידיעון אינן אלא קצוות על רצף המאפשר גישות שונות.

מהלך הפעילות:

היעזרו במקורות כאן

המורה יציג את שתי הגישות הקיימות במאמר, היעזרו במקורות הלימוד. הזרם האינסטרומנטלי והזרם הסימבולי.

המורה יציג את ההיגדים המופיעים לקראת סוף הידיעון, ויבקש מהתלמידים להוסיף היגדים משלהם המדגישים את ההבדלים בין שני הזרמים.

על הלוח יצייר המורה את הסרגל הבא: מעמדה הדתי של מדינת ישראל בעיני הציונות הדתית.

התלמידים יבחרו מתוך ‘בנק האירועים’ הבא שלושה אירועים אותם יציבו לאורך הסרגל. (ניתן להציע להוסיף אירועים לבנק). הצבה זו תציין את המשמעות שהם מעניקים לאירוע סביב סוגיית מעמדה הדתי של מדינת ישראל בעיניהם.

במליאה יתבקשו התלמידים לבחור אירוע אחד אותו מיקמו לגביו אליהם הם מעוניינים להתייחס, תוך הנמקת בחירתם הין באירוע והם באופן מיקומו על הסרגל.

בנק אירועים:

פינוי גוש קטיף, שבת חיי שרה בחברון, עליית חכי”ם להר הבית, ביקור במכון המקדש, ריקוד הדגלים –יום ירושלים, אמירת הלל ביום העצמאות, הקמת גרעינים תורניים בעיירות פיתוח, 12 מנדטים לבית היהודי בהובלת נפתלי בנט, המחאה החברתית, הפגנת חיילי גבעתי המתנגדים לפינוי מאחזים, פתיחת סינמה סיטי בירושלים ביום השבת.

למורה:

יש להניח כי בכיתה יעלו דעות מגוונות ושונות (אולי חלקן בדומה למה שהוצג במאמר). ניתן לשאול את התלמידים האם יש כאלו שהצביעו כל הזמן לצד אחד או ש”זגזגו” מצד לצד.

שאלה זו מובילה לשאלה האם היה להם קשה להחליט או שהיו שאלות בהן התקשו לבחור, ואם כן למה.
המטרה היא לחתור לכך שיש גישות שונות ומנעד רחב באשר ליעודה של הציונות הדתית בהיבט הדתי ובהיבט הלאומי.

מעבר לכך, ניתן יהיה לדון בגורמים לעמדות השונות לגבי הציונות הדתית – בעבר ובהווה. (העליות הראשונות, שואה, מודרניזם ופוסט מודרניזם, התנתקות)

מי שיחפוץ להעמיק עוד יותר יוכל לעמת בין המקורות המציגים את עמדתו של הרב קוק מול עמדתו של הרב ליכטנשטיין כפי שהן מוצגות במאמר כמו גם בנספח ‘ התורה והעבודה’.

מושגים מהוראת אזרחות:
גישה דתית לאומית, גישות דמוקרטית: ליבראליזם, רפובליקניזם, מדינת לאום, לאומיות.