יום עצמאות שמח

רקע

מי שנולד למציאות בה מדינת ישראל היא עובדה, ללא סימני שאלה, יתקשה אולי להבין את עומק הברכה והשמחה שבעצם קיומה. הנטייה הטבעית לקטר, לראות את הפגמים, להתלונן, ולהדגיש את החוסרים, מאפילה על ראיית הטוב ועל היכולת להתפעל מהישגי המדינה ב 74 שנותיה.
מהלך השיעור יכול להיות מכוון אל נקודת החיבור האישי של כל תלמיד אל המדינה, וגם הפניית תשומת הלב אל האירועים המרובים שעברו על המדינה, שפע הטוב כמו גם הכאב והשכול – הסתכלות ציבורית.
זהו איננו שיעור של מבט מעמיק. זהו פתיח מהיר, נקודתי הבא לפתוח מחשבה מעמיקה יותר. בשיעור נשאל מהי “זהות ישראלית” ונבקש לבחון כיצד נכון לעצב אותה בזיכרון הציבורי. נחשוב כיצד משפיעה נק’ המבט האישית על תמונת הזהות והזיכרון הנוצרת.
את הסרטון נקרין פעמיים. בפעם הראשונה ללא כל הנחיה, והפעם השנייה במבט ביקורתי, ומברר את דרכי עיצוב הזיכרון.

פתיחה

על הכתה הוטלה משימה, להכין סרטון ברכה של דקה אחת ( 60 שניות !! ) עבור קהילת ביה”ס. נבקש מהתלמידים/ות לבחור תמונה אחת שתבטא מנקודת מבטם: אירוע מכונן מחיי המדינה, הישג משמעותי, איחול לעתיד, ברכה על ההווה וכד’
נבקש מכל תלמיד/ה לשלוח לקבוצה הכיתתית תמונה שבחר/ה, ממאגר אישי, מהאינטרנט או מכל מקור אחר.

לאחר איסוף התמונות, ניתן להקרין אותן, ולנסות להבין מדוע נבחרו תמונות אלו דווקא. ניתן גם לכתוב יחד את הברכה/ איחול שמבטאות התמונות.

שלב א’

מקרינים את הסרטון הבא ללא כל הנחיה

לאחר ההקרנה נשאל:

1. מהי התמונה שנחרתה בזיכרונכם? נסו לחשוב למה?
2. האם יש תמונה שלדעתכם לא הייתה צרכה להופיע בסרטון הזה?
3. האם זיהיתם סדר מסוים? מהלך בו היה בנוי הסרטון?
4. מה לדעתכם בא לבטא סרטון הערוך באופן הזה? ( רצף מהיר של תמונות אקלקטיות )
5. זהו סרטון של דקה אחת ( 60 שניות!! ) מה הצליחו להכניס יוצרי הסרטון לדקה אחת? ( אירועים מכוננים, תרבות, נופים, אמונה – מקומות קדושים, תרבויות אחרות, דמויות סטראוטיפיות, הישגים ) מה זה בא לומר לנו הצופים?

שלב ב’

הקרינו את אותו סרטון פעם נוספת.
משימות צפייה לקראת הקרנה שניה:

1. מהי תמונת הפתיחה? מהי תמונת הסיום? למה נבחרו דווקא תמונות אלו ?
2. חפשו 3 אירועים היסטוריים מחיי העם והמדינה שמופיעים בסרטון, ובחרו גם תמונת נוף אחת שאותה אהבתם במיוחד.

לאחר הצפייה נשאל:

1. כל אחד/ת מאתנו שייך למעגלי זהות רבים : יהודי/ישראלי/חברתי/מגדרי/וכו… כאשר צפיתם בסרטון באיזה משקפיים פגשו אתכם התמונות שבחרתם?
האם יש תמונות ש’הרגיזו’ אתכם?
האם הסרטון שימח, העצים, ריגש? מה קרה לכם עמוק פנימה בזמן הצפייה בסרטון?

2. בדף הלימוד למורה נמצאת ההגדרה לזיכרון על פי המודל היהודי מסורתי :

” הזכרון היהודי מסורתי שבא לידי ביטוי בקיום מצוות מסויימות ובאירועים בנוי אחרת. המול היהודי מסורתי של הזכירה הוא אקטיבי ומשתף יותר, ואין זה משנה אם מדובר בזכרון ע”י מעשה תפילה, סעודה או תענית – הוא מזמין את ‘כל הציבור’ להיות שותפים ביצירת הזיכרון ובנשיאתו באופן אקטיבי. במישור המהותי- המודל המסורתי אינו רק ‘מזכיר’ את סיפור העבר אלא מבקש ודורש להנכיח את העבר במציאות הקונקרטית של ההווה. כיצד ? ע”י יצירת רלוונטיות ומשמעות בין הסיפור ההיסטורי לבין המציאות העכשווית – בפן הלאומי ובפן האישי. ”

א. האם אתם מסכימים עם הגדרה זו?
ב. איך מחבר הסרטון את הסיפור ההיסטורי למציאות העכשווית?

3. לאחר הצפייה, כתבו משפט ברכה שנכון לצרף לסרטון הזה.

– חשוב לאסוף מהתלמידים את התשובות.
– ניתן לסדר על הלוח בלוח כרונולוגי את האירועים ההיסטוריים שיוזכרו ע”י התלמידים.
– ניתן לבחור את שלוש התמונות שנחרתו בראשם של רוב תלמידי הכתה, ולנסות להבין למה.

לסיום

ספר/י : מהי החוויה הכללית מהצפייה הכפולה בסרטון?
מה התחדש לי. מה למדתי על עצמי. מה למדתי על ישראל?

כדאי להקרין את הקטע הקצר ( 1:43 ) מנאומו של הרב זקס באוניברסיטת קליפורניה בשנת 2012 כהשלמה לסרטון בו צפינו פעמיים (סרטון הברכה ליום העצמאות הוא למעשה ברכה של הרב זקס למדינת ישראל ביום חגה ) אבל, זה שלנו !

ומה שלך במדינת ישראל??

חג עצמאות שמח!