מטרות:

1. להבין לעומק את השפעת החברה על פעולות הפרט.

2. לייצר יכולת עמידה אצל תלמיד לא להצטרף כאשר עמדתו שונה.

3. להעמיק את ההבנה שלחץ חברתי הוא כלי חברתי המניע לפעולה (הכוונה לחץ חברתי חיובי או שלילי).

4. להטמיע כלי של עיצוב וגיבוש עמדה אישית לפני נקיטת עמדה או פעולה ממשית.

 

פתיחה והבהרה:

1. המערך בנוי באופן מודולרי. ניתן לשנות או להוריד שלב בהתאמה לקהל היעד.

2. חשוב, ההנחה הבסיסית היא שהאדם הוא קונפורמיסט ונח לו כך. ברוב המקרים האדם נוטה להתנהגות ראויה אף שהוא מושפע מהחברה.

 

מהלך השיעור:

שלב א' הכח של החברה-לא יאמן!

1. אל מחוץ לכיתה יוצאו ארבעה מתנדבים.

2. המתנדבים יוחזרו אחד אחד, כאשר לשלושת הראשונים יאמר כי הם ישקרו ויבחרו בתשובה לא נכונה כאשר ישאלו שאלה. (שלושתם אמורים לבחור באותה תשובה שקרית).

3. יוכנס גם המתנדב הרביעי.

4. יוצגו ארבעה כרטיסים. (מצורפת דוגמא בנספח).

על כל כרטיס ארבעה קוים. התלמידים אמורים לזהות אלו קוים זהים.

הערה למורה- צפה בניסוי הקונפירמיות של אש כדי להבין את המשימה לעומק.

שאלה לדיון:
מה כוחו של הילד? מדוע דווקא הוא מצליח לומר את האמת האבסורדית והברורה.

 

שלב ב: משימת פלסטלינה:

ליצור כדור בצבע אחד ומספר כדורים בצבע אחר.

את הכדורים יניח התלמיד על דף A4.

יוצגו סיטואציות. כל תלמיד צריך למצב את עצמו ביחס לכלל החברה באותה סיטואציה באמצעות כדורי הפלסטלינה. (מצב מצוי ולא מצב רצוי)

(הכדור בצבע אחד מייצג את התלמיד והכדורים האחרים מייצגים את החברה)

(יש סיטואציות בהם, הקבוצה ממש מכסה אותך, לעתים אתה מעל הקבוצה ולעתים אתה בראש שלה ולעתים אתה מנהיגה דווקא מאחור, כרועה צאן.)

 

סיטואציות:

מובאות להלן הצעות לסיטואציות. כדאי להתאימן לתלמידים שלכם ולאתגרים העולים בכיתה.
הצעה להנחיה: יש לקיים איסוף של תגובות אחרי כל סיטואציה בנפרד ולהעמיק את השיח.

סיטואציות לכיתות החטיבה

סיטואציות לכיתות יסודי

הנחיה למנחה (נכונה לכל הסיטואציות) :
אופציות רבות קיימות: לצאת מהקבוצה, לפנות למעיר, להעיר למעיר בקבוצה, לחזק את הנפגע וכו'. חשוב לתת להם להציף אופציות ומשמעויות.

 

שלב ג'

לחץ חברתי הגדרה- הבחנה בין לחץ חברתי חיובי ללחץ חברתי שלילי .

שאלה לדיון:
מה כוחה של דנה? האם בהעדר תגובתה ,היה יכול הסיפור להסתיים אחרת?

חשוב:
מה הדיון הפנימי שמנהלת דנה עם עצמה?

 

משימה לתלמידים:

הערה למנחה:
עדיפות לחלוקה לקבוצות על מנת שיתאפשר דיון עצמאי ופתוח, אך בכיתות בהם לא יתנהל דיון טוב בהעדר מורה בכל קבוצה, עדיף לנהל הדיון בפורום הרחב.

א. מתי שינית התנהגותך בעקבות לחץ חברתי חיובי:

1. תארו את ההתרחשות, מי הוביל את ההכרעה, מי שינה את דעתו? מדוע?

2. מה התכונות הנדרשות לכך? מה הקבוצה נדרשה לעשות בשביל לקבל את הצעתו?

ב. מתי שינית התנהגותך בעקבות לחץ חברתי שלילי:

1. תארו את ההתרחשות , מי הוביל את ההכרעה, מי שינה את דעתו? מדוע?

2. מה התכונות הנדרשות לכך? מה הקבוצה נדרשה לעשות בשביל לקבל את הצעתו?

 

מליאה: שאלת מנחה:

1. מה התוצאות של ההיסחפות הזו? האם יכולת לצפות אותן מראש? מה היית עושה לו צפית אותן?

2. מה התחושות שהיו אחרי שנספחת (לחיובי /לשלילי)

 

שלב ד'

לחץ חברתי והרמב"ם – לימוד.

הערה למנחה:
בכיתות גבוהות ניתן לעבוד בזוגות ובכיתות נמוכות ,יש לבצע למידה משותפת של המקור.

 

הרמב"ם מביא מספר הלכות והנהגות חברתיות לאדם החי בחברה: (מצורף דף לתלמיד בנספח)

התלמידים יקראו את שלושת ההלכות.

1. סמנו בתוך הקטע עם אלו הנהגות אתם מזדהים.

2. מה מנסה הרמב"ם להשיג באמצעות הנהגות אלו?

3. הרמב"ם מונע מהאדם להגיע לסיטואציה של השפעה חברתית שלילית. מה יעשה אדם שכבר מצוי בסיטואציה כזאת?

 

סיכום:

מעבר ללמידה על לחץ חברתי חיובי ושלילי הקנינו 2 כלים שנובעים מדף הלימוד. אנו נסכם את הדף בשני שלבים.

שלב א: (שאלות 1-3 בדף) הרמב"ם מתווה לאדם דרך, הימנעות מהשפעות שליליות ע"י התבדלות מחברה שלילית ובחירות של האדם עם מי להסתובב, היכן לחיות, עם מי להינשא.

שלב ב: (שאלה 4) גיבוש דעה באופן מתון תוך בירור ההשלכות של כניעה ללחץ החברתי. האם משתלם לי לזרום עם זה? מה השלבים העתידיים שעלולים להתרחש ממעשיי, יאפשרו לאדם רגע של תבונה, בתוך האמוציות של הסיטואציה.

 

חשוב ביותר :

שלב ב' הינו כלי שמאפשר גיבוש עמדה בכל דיון שמתנהל ולא רק התמודדות עם לחץ חברתי.
האם אני מקשיב לדברי האחר, ומנסה לבחון איפה הם נוגעים לדעותיי ומחזקים / מחלישים את טענתי.

 

***שימו לב, כי כל מערך השיעור עוסק בחיזוק האדם כאשר לחץ חברתי מופעל עליו אך אינו עוסק בשינוי התנהגות החברה, כמייצרת לחץ חברתי.

 

דילוג לתוכן