השוואה בין ישראל לדמוקרטיות בעולם ומה העולם היהודי שלנו אומר על זה?

מבוא למורה :

השאלה העולה מתוך משפטו של בנימין נתניהו בעודו מכהן כראש הממשלה והחוקים השונים שרוצים להעביר בכנסת על פרשה זו, מעלים שאלה גדולה על מעמדו של ראש הממשלה או הנשיא מול שלטון החוק.
האם אנחנו כחברה חייבים, כחלק מהיותנו דמוקרטיים להעמיד לדין כל מי שצריך לעמוד לדין, לא משנה מה תפקידו? או שבתפקידים אלו אסור להעמיד לדין כדי לא ליצור בעיות אחרות עליהן נדבר בשיעור.
כדי לענות על השאלה ננסה לבחון דמוקרטיות שונות בעולם, איך הם מתמודדים עם שאלה זו. ולבסוף, נקרא סיפור מתוך התנ”ך המציג לנו צד נוסף של הנושא.

מהלך השיעור:

מתחילים את השיעור בצפייה בנאום בנימין נתניהו בבית המשפט:
נאום בנימין נתניהו
● מה הטענות של בנימין נתניהו
● מדוע עומדים מאחוריו חברי כנסת ושרים?
● מה הבעיה במה שעצם הנאום , בתחילת המשפט?
● מה הקושי שהנאום מעלה לגבי העמדה לדין ראש ממשלה מכהן.
אלו מקרים בישראל קשורים לכפיפות השלטון לחוק ^[1]?

– הנשיא משה קצב
– אהוד אולמרט –
– בנימין נתניהו
– אהוד ברק
– אריאל שרון
– יצחק רבין.

מחלקים את הכיתה לקבוצות כל קבוצה לוקחת סיפור ובוחנת אותו באינטרנט. המורה עובר.ת בין התלמידים ומכוונת אותם להעמיק בפרשה.

● מי המעורבים בפרשה? מה היה נושא הפרשה?
● מה קרה בסוף?
● איך השפיעה הפרשה על הפוליטיקה הישראלית?
● איך השפיעה הפרשה על דעת הקהל?
● האם הייתה ביקורת (משני צידי המקרה) על המשפט?

שימו לב חשוב להדגיש כלים לביקורתיות המידע ^[2]:

אלו מקורות אמינים ואלו לא, מה במקורות הוא מידע ומה הדעה אישית של הכותב? איך יודעים האם זהו מאמר מוזמן, מטעם מישהו או מאמר שמנסה להציג את המציאות כמו שהיא.

כל קבוצה מציגה את המקרה. התלמידים בקבוצות האחרות צריכים למלא בטבלה המצורפת (דף מלווה עבודת כיתה) את המקרים של הקבוצות האחרות.

בסוף הצגת המקרים המורה מעלה מספר שאלות:
● אלו שאלות עולות מתוך הבדיקה שלנו על כפיפות השלטון לחוק?
● מה היתרונות ומה החסרונות להעמיד ראש ממשלה מכהן לדין?

מעלים טיעונים לכאן ולכאן. בעד / נגד.
# אפשר לחלק לזוגות והתלמידים עושים סוג של די-בייט
# אפשר לשים היגדים על הרצפה ולחלק את המשפטים לבעד ונגד
# אפשר לעשות את העבודה על ההיגדים כעבודה אישית.

היגדים:
– לאחר הרשעת קצב, לעגו לנו בעולם כולו – כיצד יתכן שמיניתם נשיא המסוגל לאנוס ולשקר?
– נשיא מדינה/ ראש הממשלה הוא אדם ככל אדם, והוא נתון למלחמת היצר.
– ישראל זכתה בסוג של כבוד דווקא כיוון ששפטה והרשיעה נשיא שסרח.
– תושבי המדינה חשים שיש דין ויש דיין במדינה, וראשי המדינה לא יעזו לרמוס את האזרחים.
– בעקבות המשפטים, צמרת המדינה וצמרת הצבא ייזהרו במעשיהם ובשכרון הכוח שלהם.
– לאחר הרשעת קצב זכתה ישראל בהכרה כמדינה דמוקרטית באמת.
– מעמד הנשיאות/ מעמד ראש הממשלה נפגע פגיעה אנושה.
– האמון בשלטון ובמוסריותו ירד לשפל המדרגה.
– הרשעת קצב / משפט ראש הממשלה היא כתם היסטורי חמור במיוחד על מדינה יהודית כיוון שהיהדות רואה בחומרה מעשים כאלה.
– במדינת ישראל שומרים על כבוד האישה ומעמדה, ומשפט קצב חיזק ערך זה.
– בתרבות דמוקרטית יש לחלש ולקורבן יתרון.
– בעצם עשית המשפט נקבעו נורמות מוסריות נעלות יותר המתאימות למדינה יהודית ודמוקרטית.
– צריך לחשוש שהעמדה לדין ראש ממשלה עלולה להיות כלי כדי להחליף את השלטון.
– ניתן לחכות לסיום כהונתו של ראש הממשלה כדי לא להפריע לתהליך הדמוקרטי.
– אם יש ראש ממשלה שלוקח שוחד צריך להפסיק אותו ולא רק לבדוק את מעשיו בדיעבד.
– בגלל שראשי הממשלה יודעים שהם עומדים תחת מעקב וביקורת הם יהיו זהירים יותר.

● מה קורה במקומות שונים בעולם :^[3]

שוויון מוחלט בפני החוק! (בריטניה, דנמרק, שבדיה ונורבגיה).

ראש ממשלה או נשיא מכהן אינו נהנה מחסינות מפני חקירה או העמדה לדין פלילי, וניתן להעמידו לדין ככל אדם אחר.

שוויון בפני החוק, אך נדרש הליך מורכב כדי להסיר חסינות (ספרד, גרמניה).

לא ניתן להעמיד לדין פלילי וגם לא להגיש כתב אישום נגד ראש ממשלה או נשיא מכהן אלא באישור מיוחד של הפרלמנט (בגרמניה – הבונדסטאג).

חסינות מוחלטת של השליט בפני החוק! (צרפת).
לא ניתן להעביר את הנשיא המכהן מכהונתו בגין כל עילה שהיא למעט הפרה יסודית של חובותיו (כגון בגידה. ההפרה תיקבע כהפרה על ידי הפרלמנט כולו על שני בתיו, בשבתו כבית משפט עליון). נשיא צרפת נהנה מחסינות פרוצדוראלית זמנית מוחלטת בנוגע למעשים שבוצעו לפני כהונתו. לדוגמה, כנגד הנשיא שיראק הועלו חשדות על מעורבות במעשי שחיתות בעת כהונתו כראש עיריית פריס (1997). הנשיא הכחיש את החשדות וסירב להיחקר בטענה שכנשיא הוא חסין. הפרשה התגלגלה לבית המשפט ושם התקבלה עמדתו. בית המשפט נימק זאת כך: “אנו דואגים דאגה מפורשת לכבודו ולמעמדו של מוסד הנשיאות הנחוץ לשמירה על ‘לכידות האומה ודימויה של צרפת בעולם’.”

לא מונעים ולא מתירים! (ארה”ב)
החקיקה בארה”ב אינה מונעת העמדה לדין פלילי של נשיא מכהן. עם זאת, היא אינה כוללת שום הוראה מפורשת המתירה להגיש תביעה בפועל כנגד נשיא מכהן. למעשה, נשיא מכהן לא הועמד מעולם לדין פלילי. הניסיונות להעמיד לדין פלילי את הנשיא ניקסון בגין עבירות שביצע לכאורה במסגרת פרשת ווטרגייט נעשו רק לאחר שהתפטר מכהונתו, והגיעו לסיומם עם החנינה שהעניק לו מחליפו, הנשיא פורד.

● מה ניתן ללמוד מהחוק השונה במדינות השונות?
● האם ההשוואה מוסיפה/משנה את דעתנו ?

האם ניתן לראות התייחסות לנושא ביהדות :
נלמד בזוגות דף המקורות שתי מקורות על הנושא. בסוף העבודה יאסוף המורה את התשובות של התלמידים ויחד יסכמו את המסקנות המורכבות מהשיעור.

סיכום השיעור:

לשלטון יש כוח רב. גם בשלטון מודרני במדינות דמוקרטיות שבו נשמרות זכויות האדם, נותר כוח עצום בידיו של השלטון. למשל: לשלטון יש רשות חוקית להיכנס לנו לכיס ולגבות מאיתנו מיסים. יתרה מזאת, ברשות השלטון יכולת לשלוח אזרחים-חיילים לצבא להרוג ולהיהרג. בשיעור ניסינו לראות איך, מי ומתי כדאי וצריך להגביל את כוחו של המנהיג. בדקנו מקרים בהיסטוריה הישראלית ואף בחנו את המקרה במדינות דמוקרטיות אחרות. לסיום למדנו מתוך התנ”ך מקרים שונים היכולים להאיר לנו את הנושא בצורה אחרת. ראינו שזהו נושא מורכב מאוד , לו דעות בעד ונגד.

^[1] מאמר קשור לנושא: איך נסגרו תיקי החקירות?, גלובס .
^[2] אנו ממליצים לעשות שיעור דוגמה על הנושא החשוב של ביקורת המידע.
^[3] הנתונים נלקחו מתוך המסמך “חקירה והעמדה לדין פלילי של ראש ממשלה או נשיא במהלך כהונתו: סקירה משווה”. מרכז המחקר והמידע בכנסת. כתיבה: עו”ד ליאור בן דוד, 8 במארס 2009.. הוספנו מאמר על הנושא והרחבה: סקירה- האם נתניהו יוצר תקדים עולמי?. המכון הישראלי לדמוקרטיה.