fbpx

ל"ג בעומר ושאלה של מנהיגות, דין ורחמים

דף מקורות ללימוד

ל"ג בעומר ושאלה של מנהיגות, דין ורחמים

מקובל לזהות את יום ל"ג בעומר עם רשב"י ועם ההילולה המתקיימת לזכרו בהר מירון.

  • מדוע זכה רשב"י ליחס חיובי כל כך של המוני בית ישראל
    (בזכות צדיקותו? הנהגתו? אחריותו על הדור או אולי מסיבות אחרות?)
  • מהי 'אחריות' מנהיגותית? האם יש לה מופע אחד בלבד?

 

בשאלות אלה נעסוק באמצעות המקורות שלפנינו והשאלות לדיון שאחריהן:

 

1. ספר התודעה – פרק עשרים ושבעה:

ויום ל"ג בעומר הוא 'הוד שבהוד' היינו דין שבדין. וכיון שהדינים מתגברים ביותר, מיד הם הופכים לרחמים, שכך הדין אצל הסנהדרין: 'כולו חיָּב – זכאי'.

מה המהות העומדת במרכזו של 'ל"ג בעומר" עפ"י ספר התודעה?

 

עיינו במדרש ממסכת שבת וחשבו :
האם מהות זו של ל"ג בעומר מסתדרת עם ההתנהגות של רשב"י בצאתו מן המערה?

2. תלמוד בבלי מסכת שבת דף לג,ב:
נפקו חזו אינשי דקא כרבי וזרעי [יצאו רבי שמעון ובנו מן המערה וראו אנשים חורשים וזורעים].
אמר (רבי שמעון) : מניחין חיי עולם ועוסקין בחיי שעה. כל מקום שנותנין עיניהן מיד נשרף. יצתה בת קול ואמרה להם: להחריב עולמי יצאתם?! חיזרו למערתכם .
הדור אזול איתיבו תריסר ירחי שתא [חזרו, הלכו, ישבו שנים עשר חודשי שנה].
אמרי ( אמרו לעצמם רבי שמעון ואלעזר) משפט רשעים בגיהנם שנים עשר חדש.
יצתה בת קול ואמרה צאו ממערתכם. נפקו [יצאו].
כל היכא דהוה מחי רבי אלעזר, הוה מסי רבי שמעון [כל היכן שהיה מכה רבי אלעזר, היה ר' שמעון מרפא] .

– מה הייתה הביקורת של רבי שמעון ובנו אלעזר על האנשים שחרשו וזרעו מחוץ למערה?
– מדוע, לדעתכם, ראו צורך רשב"י ובנו, למחות כנגד המראה שראו ביציאתם? האם צדקו?
– מה טענה בת הקול כלפי רשב"י ובנו אלעזר? מדוע הם נדרשו לחזור למערה?
– מהו התיקון שהתקיים בהם לאחר עוד 12 חודשים נוספים במערה?

 

על סמך שני המקורות השונים חשבו ודונו:

– האם מנהיגותו של רשב"י כשהיה בתוך המערה זהה למנהיגותו מחוץ למערה?
– האם יכולה הייתה להיות זהה?
– מה הביא לשינוי?
– מה אפשר ללמוד מן המנהיגות של רבי שמעון לדורנו?

 

 

 

דילוג לתוכן