- 45 דקות
- מדינה יהודית, שיעור חינוך
- כיתות ז'-ח'
הבחירה בירושלים כעיר בירה – הן של דוד המלך, הן של דוד בן גוריון – אינה
מובנת מאליה ונולדה מהעדפה של ערך ממלכתי על פני שיקולים כלכליים או ביטחוניים
…
במערך שיעור זה נעסוק במורכבותו של יום ירושלים, בטקסי יום ירושלים השונים, כפרשנות למורכבות זו, ובאופן בו ניתן לייצר טקס בעל אופי מאחד על אף ריבוי העמדות.
בשיעור זה נלמד על אופיין השונה של הקהילות היהודיות בארץ ובתפוצות ונבין כי שוני זה קשור, בין היתר, למציאות בה חיה כל אחת מן הקהילות. וכן נברר כיצד יכולה היהדות הישראלית להעשיר את עולמה באמצעות תכנים ומודלים יהודיים הקיימים מעבר לים
בעוד שתשובה הינה ערך בעל משמעות לקיומו של היחיד והעולם גם יחד, פעמים שהיא עלולה להיתפס אצל התלמיד כעול ומעמסה, שבמקום לשחרר את רוחנו מכבלי הטעות והחטא ולהעלותנו מעלה היא עלולה להכביד ולהוריד אותנו מטה.
חוק יסוד: 'ישראל- מדינת הלאום של העם היהודי' מבוסס על לשון הכרזת העצמאות הנתונה בקונצנזוס עמוק בחברה הישראלית. לצד זאת, עורר החוק ויכוח ציבורי נוקב. בשיעור נברר כיוונים שונים על מנת להסביר את הפער בין היחס למגילה והיחס לחוק היסוד.
בשיעור זה ננסה לבחון האם מה שנראה לעיננו כמחלוקת יכול להתפרש באופן נוסף. שיעור זה מבוסס על מקורות מדברי הרב, וכן על חוברת "המוסר במבחן התורה" בהוצאת עמותת יסודות ועל שיעורו של הרב תמיר גרנות "הרב קוק – בין התבדלות לחברותיות" המופי
" עוד לא גיליתי איך תוביל אותי הדרך ולאן אני הולך" – כתבה נעמי שמר בשירה 'עוד לא אהבתי די'.
יחד, ננסה להבין מהם האתגרים העומדים לפנינו ולאן מובילה אותנו הדרך המשותפת ל70 השנים הבאות של מדינת ישראל.
האם שימוש בזכר השואה לגיטימי או פסול בכל הקשר ומכל כיוון או רק כאשר הוא נעשה על ידי גופים מסוימים ומייצג עמדות מסוימות?
מתי קל לנו לקבל אותו ומתי הוא ירגיז אותנו במיוחד ולמה?
מה הם גבולות השימוש בזכר השואה?
בשיעור זה נברר מהם הערכים המתבססים על זיכרון השואה, ערכים המעצבים את פניה של החברה היהודית והישראלית.
בחברה הישראלית יש גוונים רבים ושונות מדהימה , מחלוקות ואף ריבים שבתקופת בחירות מודגשים ומחריפים. והנה ההגדה מנסה ללמד אותנו משהו. כנגד 4 בנים זה שיעור מרתק ב-מהי שאלה טובה? שיעור על החברה שלנו וכמובן שיעור לעצמנו.
בשיעור זה ניחשף לוויכוחי עומק הקיימים בחברה הישראלית וננהל שיחה על הדרך בה נוכל לבסס בישראל של היום חברה שמכבדת את השונות שבה, אך מצליחה למצוא גם רצון וגם דרך לקיים חיים משותפים למרות האתגר ותוך נאמנות לערכי היסוד של המדינה.
נבחרנו לשמש כממלכת כוהנים וגוי קדוש, לא למען עצמנו בלבד אלא למען העולם כולו, כנאמר בכל יום בתפילה – ״לתקן עולם במלכות ש-די״. השאלה אינה אם נבחרת, אלא מה את או אתה עושים עם זה!
פעמים רבות אנו נתקלים באירועי ובביטויי גזענות בחיים החברתיים והציבוריים בכללותם. במערך זה, ננסה להבין מהי "גזענות" ונדון בה דרך השיח היהודי בדבר צלם אלוקים וכבוד האדם.
שאלת הסמכות היא אחת השאלות הדרמטיות בעולם החינוך בכלל ובעולם החינוך הדתי בפרט. שאלות רבות מעורר המתח שבין הסמכות ובין עולמם האישי של התלמידים.
ננסה לדייק את ההבדל היסודי שבין חלוציות לאנרכיזם. בין המעשה האזרחי האחראי והמתבקש בחברה דמוקרטית לבין המעשה המערער על יסודות החוק והסדר הציבורי.
מקבץ סיפורי מסגרת בנושאי יהדות ודמוקרטיה להתנעת עבודה בקבוצות.
האם עלינו לתת יחס של כבוד גם לאנשים שאנחנו לא אוהבים, לאנשים שאנחנו לא מעריכים, לאנשים שבעצמם לא נוהגים בכבוד כלפי אחרים?
ומה בכלל כולל יחס של כבוד, מהו רף המינימום שלו?
מהי חירות? מה הם גבולות החירות? האם לשלטון ולרשויות יש זכות להגביל את חירויות האדם? מה גבול הפגיעה בחירות?
באילו מצבים ובאילו תנאים מותר לשלטון, ואולי זו אף חובתו, להצר את חירותו של האדם?
כדי שחברה תוכל להתקיים, יש צורך שיהיה בה סדר.
אם כל פרט יעשה כרצונו עלולה להיווצר אנרכיה, והחברה לא תוכל לתפקד כחברה.
סדר זה מושג באמצעות כללי התנהגות – חוקים.
בעולם המושגים הדמוקרטיים, נושא "זכויות האדם" מקבל מעמד של כבוד והוא תשתית רעיונית
למערכת ערכים שלמה. ביהדות המושג "צלם א-לוהים" הוא התשתית למערכת ערכים המסתכלת על אותה המציאות.
בסדרת המערכים ננסה לברר, האם יש לבחירות ערך בפני עצמן או שהן כלי טכני בלבד וכן מה משמעות הבחירות מבחינה הלכתית יהודית ועוד.
מעורבות חברתית באה לידי ביטוי ב: תשלום מיסים, שירות בצבא, הצבעה בבחירות, הבעת דעה בעניינים שונים שעומדים על סדר היום הציבורי , כך האזרחים מקיימים בפועל חברה פתוחה, חופשית ומסודרת.
בתרבות הדמוקרטית כלים המסייעים למיעוט סוציולוגי להגיע לעמדות מנהיגות בחברה. בשיעור זה נעסוק בשיטת המכסות המבטיחות ייצוג הולם ונבחן האם וכיצד היא מתאימה לשילוב נשים דתיות כמנהיגות בקהילותיהן.
מערך הלימוד יתמקד בנושא האכילה, מתוך הבנה כי אכילה מביאה לידי ביטוי את ההתעסקות של האדם בעצמו אל מול ההתעסקות בסביבה הרחבה של האדם והיכולת להיות אמפטי לכאבו של האחר.
תרבות השיח משפיעה על השיח עצמו ככל שנסגל לעצמנו יותר יכולת של הקשבה נוכל להתייחס בצורה מדויקת יותר לטענות הצד השני, להבין יותר טוב את עמדתו וכך גם את עמדתנו שלנו.
תרבות השיח משפיעה על השיח עצמו ככל שנסגל לעצמנו יותר יכולת של הקשבה נוכל להתייחס בצורה מדויקת יותר לטענות הצד השני, להבין יותר טוב את עמדתו וכך גם את עמדתנו שלנו.