fbpx

אתיקה של בחירות – א’

מערך שיעור

אתיקה של בחירות – א’

הגינות בקמפיין פוליטי

מבוא למורה :

מערך שיעור זה הוא חלק משלושה שיעורים העוסקים ב”אתיקה של בחירות”. יש אפשרות להעביר כל שיעור כשיעור בודד, וישנה אפשרות להעביר את השיעורים כמערך נבנה. שיעורים אלו יכולים להיות כחלק משיעורי מחשבת ישראל, שיעורי חינוך ושיעורי אזרחות. השיעורים מיועדים לכיתות הגבוהות – כיתות י”א – י”ב. המערך כולל שיעור המתאים להוראה פנים אל פנים ומערך מקביל המתאים להוראה מרחוק.

כמה הערות לעבודה המקוונת:
כרגע המציאות שלנו דורשת מאתנו לעבוד בצורה מקוונת. אם נבין לרגע את היתרונות של עבודה כזו נוכל להשתמש בה גם בשיעור רגיל ולהפוך אותו למעניין ואינטרקטיבי יותר, בכלים פשוטים.
בשיעורים מקוונים אנחנו משתדלים להראות כל דבר בצורה חזותית. בנוסף, אנחנו נשתמש בפלטפורמות המשתפות, (DOCS, SLIED) בהן ניתן לעבוד ביחד על אותו מסמך ולמורה יש שליטה על כל מה שקורה (אפשר לראות בהיסטוריית המסמך את כל הפעילות ומי עשה מה) כך שהתלמידים שלנו מבינים שהם נראים, גם אם לא רואים את הפנים שלהם ושהמורה יכול לראות נוכחות ואקטיביות לאורך זמן ולא רק בנקודות זמן ספציפיות.
בנוסף יש פלטפורמות דיגיטליות רבות ומגוונות שמתאימות לעבודה בשיעור ומוסיפות לו עניין ויצירתיות.

שיעור ראשון- הגינות בקמפיין פוליטי.

ברקע השיעור עומדות השאלות הבאות:

האם באמת ניתן לייצר “פוליטיקה הוגנת”? האם הגינות
מלאה אפשרית בפוליטיקה בכלל ובמערכת בחירות בפרט?

למורה-

רעיון מרכזי ומארגן בשיעור:
הגינות במהותה פועלת גם כאשר הדבר אינו תואם את האינטרס המידי שלי. זה נכון בעניינים
ממוניים, אישיים, חברתיים וגם פוליטיים.

מטרות – ערכים:
1 .הגינות השיח הפוליטי כמרכיב חשוב בציבוריות הישראלית.
2 .מורכבות: העולם אינו שחור לבן גם כשמגיעים לפוליטיקה.
3 .הבנת הקשיים העולים כתוצאה ממערכת בחירות ומקמפיין.
4 .הקניית דרכים לניהול ויכוח פוליטי פורה ומעמיק.
5 .התבוננות על מקורות ישראל כצוהר לתרבות פוליטית ראויה.

מטרות בתחום הידע:
1 .הכרת נושא ההגינות הפוליטית.
2″ .תרבות פוליטית”
3 .הכרת הסיפור על “מלך קציא”.

מושגים מרכזיים:
1 .צדק והגינות – במישור הדתי ובמישור האזרחי
2 .תרבות פוליטית

מהלך השיעור- שיעור א:

שיעור רגיל אתגרים / השוני בשיעור מקוון תוספות / התאמה לשיעור מקוון
– פתיחה: מהו צדק לדעתכם? סבב קצר, לכתוב על הלוח. -הלוח הוא לא מרכז הכיתה אלא הילדים

-קושי להקשיב לכולם ולראות את הכל במרוכז

כל תלמיד משנה את השם שלו לתשובה- מהו צדק?

המורה מתייחס למה שהתלמידים כתבו ושואל שאלות.

שלב א’: לימוד המקור וגזרת העיקרון היסודי – לימוד הסיפור “המלך קציא”[1] : (בראשית רבה, פרשה ל”ג א.) ניתן לקיים את הלימוד במליאה וניתן לקיימו בחברותא ולסכם את המהלך במליאת הכיתה. -קשה לדעת אם כולם הבינו את הסיפור

– מעט תלמידים משתתפים בדיון.

 

אם בחרתם ללמד במליאה- להציג את הסיפור, לחלק אותו , למרקר דברים חשובים. תוך כדי שאילת השאלות.

אם בחרתם בחברותות- לבקש מהתלמידים לעשות את פעולות  טכניות עם הקטע לפני העיבוד הרעיוני שלו.

כדי לראות שהתלמידים הבינו יש לכם DOCS (אותו אתם צריכים לשתף עם התלמידים שלכם)  התלמידים צריכים לכתוב הערות על הקטע. התלמידים יכולים גם לכתוב הערות על ההערות של תלמידים אחרים. ניתן לעבור על הדברים החשובים במליאה.

 

 

 

 

 ניתוח משותף בכיתה לאור שאלות מנחות. – לאור הסיפור – כיצד נגדיר צדק והגינות? קשה מאוד לקיים דיון שבו משתתפים כולם או רבים מהתלמידים. דיון קצר- שמנסה להגדיר מהו צדק.

אם רוצים ניתן לבקש מהתלמידים לייצר סלוגן לצדק:

צדק הוא…

אם רוצים אפשר להקליט את התלמידים לפי סדר ישיבתם בזום שכל אחד בתורו אומר את הסלוגן לצדק. צדק צדק תרדוף.

שלב ב’: דיון – חלק א’: העברה לשדה הפוליטי – כיצד נראית פוליטיקה הוגנת? – חלק ב’: האם זה אפשרי ומדוע זה לא קורה? אי אפשר להחזיק דיון לאורך זמן בשיעור מקוון.

 

משימת חיפוש- כל זוג מחפש מקרה פוליטי שקשור לסיפור שלמדנו. או דומה או הפוך. אם קשה להם- אפשר לעזור: מה אתם צריכים לחפש? איך מתרגמים את הסיפור למציאות פוליטית. (זה כבר לא רק לשם הדיון- יש להם משימה לעשות)

לאחר הצגת המקרים שלהם, מדברים- איזה סיטואציות מצאנו יותר, דומות או הפוכות? למה? האם אפשרי לייצר פוליטיקה הוגנת וצודקת חפה מאינטרסים?

שלב ג’ –  – יישום: ניסיון לייצר ויכוח פוליטי ממקום הוגן דרך התלמידים. –

– בחרו סוגיה פוליטית העומדת על סדר היום, ונסו ליישם את העיקרון עליו דיברתם בשיח פוליטי עכשווי בתוך הקבוצה

בשיעור מקוון – השיעור צריך להתחלק למשימות קצרות השונות אחת מהשניה. אפשר לחלק את התלמידים בכיתה לכמה קבוצות – לתת להם שמות של קבוצות פוליטיות בישראל.

יש תקציב מסוים למי הוא מגיע?

– בראשונה כל אחד יכול להגיד מה שהוא רוצה. בלי כללים.

– בשניה- להגיד מראש מה האינטרס של כל קבוצה ולהסביר להם שהם חייבים להגיע למסקנה שטובה לאינטרס שלהם.

– בשלישית- האינטרס הוא להגיע לתוצאה הטובה ביותר וההוגנת ביותר.

שלב ד -רפלקציה: מה הדבר עושה לדיון הפוליטי? מה הוא מחולל ברמה האישית?  

 

 

 

 

 

רפלקציה- דיון השוואתי של כל המקרים.

●        איך הייתה החוויה של השיח הפוליטי האחרון?

●        מה היה בו ומה לא היה בו?

●        מה היו התחושות האישיות?

●        כיצד הדבר השפיע על הדיון עצמו (הנושא הנידון?)

●        האם זה אפשרי  לקיים פוליטיקה כזו? או מה צריך לשנות כדי לקיים פוליטיקה כזו?

[1] מצורף בחומרי העזר

 

דעתך חשובה לנו נשמח לשמוע אותך:

דילוג לתוכן