כל דתות העולם הגדולות מגלות יחס של כבוד לטבע, וכך מאזנות את האדישות, הגובלת ביהירות, שהייתה אחד הצדדים הפחות נעימים במורשת הנאורות. מה היחס שלנו לכך? כל זאת ועוד בשיעור זה
בשיעור היום נכיר ובעיקר נרגיש יותר לעומק את הסיפור המופלא של עליית יהודי אתיופיה.
נתן מקום וכבוד וננסה לחוש הזדהות עם החלום שלהם לגאולה, לחזרה לארץ ישראל ולירושלים .
נכיר את המחיר הכבד שהם שילמו כדי להגשים את החלום לשוב הביתה.
לשאילת שאלות תפקיד משמעותי בעיצוב עולם התורה כפי שאנחנו מכירים ולומדים היום. אז מה יש בה בשאלה שהופך אותה לכלי חזק כל כך והאם יש גם שאלות שאסור לשאול? ננסה לעיין יחד בדברים מתוך לימוד של מקורות שונים.
תקופת ימי ספירת העומר היא תקופה מרתקת בדברי ימי ישראל. התורה קובעת את הימים הללו
כימי שמחה והתעלות, ימים של ציפייה לקראת חג השבועות, חג מתן תורה.
מי שנולד למציאות בה מדינת ישראל היא עובדה, ללא סימני שאלה, יתקשה אולי להבין את עומק הברכה והשמחה שבעצם קיומה. הנטייה הטבעית לקטר, לראות את הפגמים, להתלונן, ולהדגיש את החוסרים, מאפילה על ראיית הטוב ועל היכולת להתפעל מהישגי המדינה.
בשיעור הקרוב נבקש לדון באתגר המנהיגות. נגדיר סוגים שונים של מנהיגות, נצעד בעקבותיו של משה רבנו מתוך רצון ללמוד מדמותו ונשאל מה תפקידנו כאזרחים וכציבור המקבל על עצמו מנהיגות מסוגים שונים.
במערך זה נציע מקורות שאפשר לעשות בהם שימוש בקרב צוותי מורים לתלמידים עולים וגם עם התלמידים העולים עצמם ו או עם הוריהם.
מערך השיעור המוצע מבקש להנכיח את כאב שתי המולדות, להבין את הקושי, ולחשוב יחד עם התלמידים כיצד נכון לקבל ולהקל על קשיי הקליטה של העולים.
למרות היותה של מדינת ישראל מדינה קולטת עלייה, החורטת על דגלה ומכריזה במגילת העצמאות כי תקבל בברכה את כל יהודי העולם, עדיין המפגש בין עולים וותיקים מאופיין בדעות קדומות. בהצעה לשיעור זה נעסוק ברמה העקרונית של חשיבה סטראוטיפית.
בחלק א' המוצג כאן, נעסוק בהבנת המושגים "מודרניזם" ו"פוסט מודרניזם", נבקש להבין את המאפיינים השונים של כל תקופה ולנסות לזהות האם וכיצד הם נוכחים בחיינו ובחיי התלמידים והתלמידות.
בדף לימוד זה נברר מה ההבדל בין המונח "אפליה" למונח "גזענות", נבחן אותם ביחס לקבוצות שונות בחברה הישראלית, נשאל האם החברה הישראלית גזענית וכיצד אפשר למגר מתוכה התנהגויות ותופעות פסולות המשתייכות לאחד משני המושגים האלה?
פורים מציף ומעלה ביתר שאת סוגיה חשובה ומשמעותית בעולם היהודי. היהדות היא מסורת של
התחייבויות. דווקא בעולם כזה המציב את ההתחייבות כתשתית של עבודת הא-לוהים עולה השאלה- מה מקומה של ההתחברות האישית והפנימית?
עיון בנוסח הקדיש כמבטא השקפות שונות ביחס להתמודדות עם משבר
כולנו אור איתן – מדרש תמונה
רצח ראש הממשלה יצחק רבין והשבר שהגיע בעקבותיו העלה לדיון הציבורי את שאלת ההסכמיות ויכולת הישיבה יחד לשולחן הדיונים בחברה הישראלית. האם ישנם ערכים משותפים עליהם יכולה החברה הישראלית על כלל גווניה להסכים כבסיס לדיון משותף?
יום העליות מזמן לנו התבוננות על גלי העלייה השונים , על חוויות העולים, בני העולים שחוו בקשיי המעבר של הוריהם ומזמין למחשבה עלינו כחברה קולטת עלייה – על מה שנעשה ומה שנדרש עוד לעשייה.
על התנועה הרוחנית והנפשית של השמיטה בזמננו – לימוד בית מדרשי
דף לימוד זה מעלה שאלות ספציפיות על המקורות ושאלות כלליות על נושא ההטרדה המינית. חלק מהשאלות הן על המקורות עצמן וחלק מהמקורות הן שאלות כלליות על הנושא. כדאי לשלב בין עבודה בזוגות לבין שאלות במליאה לפי אופי השאלות.
האם ניתן להגיע להסכמות בין האוכלוסיות והדעות השונות בחברה, עם אתגר החיים המשותפים ובנוסף עם השאיפה להגיע יחד לחזון משותף למדינת ישראל? בעקבות מושג ה'הקהל' ננסה להציע מחשבה מחודשת ביחס לאתגרי החברה בישראל.
העם היהודי ומורשת ישראל מעולם לא התעלמו משעת המשבר והאתגר. באמצעות החיבור בין אירועי הזמן ולוח השנה היהודי, ננסה לגעת מעט בעיקרון חשוב שהתוותה מסורת ישראל ביחס להתמודדות עם משברים ואתגרים.
האם אנחנו כחברה חייבים, כחלק מהיותנו דמוקרטיים להעמיד לדין כל מי שצריך לעמוד לדין, לא משנה מה תפקידו? או שבתפקידים אלו אסור להעמיד לדין כדי לא ליצור בעיות אחרות?
הרב עובדיה הרבה להקל בפסיקותיו. נתבונן בכמה מפסיקותיו ודרשותיו של הרב ונדון כיצד ניתן לקשור נטייה זו להשקפתו הפרגמאטית? מדוע פוסק בעל השקפת עולם אוטופית עשוי לפסוק לחומרה?
היהדות הינה דת המבוססת על חוקים ולא המבוססת על בני אדם, הווה אומר מקורו של החוק הוא בתביעה האלוהית ולא ביצירתם יש מאין של מנהיגי הציבור. מכאן שכולם כפופים ביהדות לאותה מערכת חוקים.
הקשר בין זכויות אדם ובין דמוקרטיה הוא מהותי, ודר בכפיפה אחת עם המושג חירות. אדם שזכויותיו נשמרות הוא בן חורין. זאת ועוד, חירות היא הכרחית ליכולתו האמתית של האדם להיות שותף פעיל באחריות לניהולה של החברה בה הוא חי.
במערכי השיעור המצורפים כאן נעסוק בכללים של פתרון סכסוכים. נראה כי גם היהדות, רצופת המחלוקות, וגם מנגנוני הדמוקרטיה השכילו לייצר חוקי משחק המאפשרים ליריבים לנוע על אותו הלוח.
מסתננים? מהגרי עבודה? פליטים? כיצד נכנה את האנשים הבאים אל הארץ מדרומה בבקשה למצוא בה עבודה או מקלט? הבלבול הגדול נובע מהנתונים והפתרונות השונים, ולפיכך הכינוי בשם הוא למעשה נקיטת עמדה והתחלתה של מדיניות.
השיעור נשען על צפייה בשיחה מצולמת שהתקיימה בעקבות מחאת בני העדה האתיופית שפרצה בחודש אייר תשע"ה, מאי 2015.
המעבר ההיסטורי-רעיוני מחג חקלאי המבקש לתת את הבמה ל'טבע' ולתוצרת הגשמית ועד לחג רוחני אשר שם במרכז את קבלת התורה והתרבות היהודית הנגזרת ממנה, אומר דרשני. ננסה ללמוד יחד על המעבר מעולם הטבע אל עולם אנושי-תרבותי ועל הקשר לחיינו.
אנו מבקשים לדון בקשר בין סיפור יציאת מצרים וליל הסדר, ולהרחיב את המבט על מנת לעסוק בקשר שישנו בין כל מיתוס וכל טקס, ובמקרים בהם צמד זה מפסיק ללכת יד ביד.
האמנם עלינו למנות מנהיג שקופת שרצים תלויה לו מאחוריו? דף לימוד בעקבות פרשיות השחיתות והרשויות המקומיות.