fbpx

מדינה דמוקרטית

  • נושאים

  • סוגה

מדינת ישראל נמצאת באחת התקופות המאתגרות בתולדותיה. המחלוקת האידיאולוגית סביב הרפורמה מחוללת ויכוח נוקב שהולך ומתרחב ומאיים להביא לקרע חברתי מאיים על הקיום המשותף שלנו כאן. עמותת יסודות מבקשת להניח בפני החברה הישראלית, כלים לניהול…
איך בוחנים מתי מעשה מסוים הוא לגיטימי ואף מעיד על מעורבות ונקיטת יוזמה אזרחית ומה קו הגבול שהופך משהו מיוזמה מבורכת למעשה אנרכיסטי השובר את המסגרות החברתיות? בשיעור הקרוב נבקש לעסוק בשאלות האלו….
במשך שנים רבות הכנסת התארחה במקומות זמניים עד שעברה למשכן הקבע שלה בגבעת רם בירושלים. אז מהי “הכנסת” ומה אנחנו יכולים ללמוד ממנה על הזהות שלנו במדינת ישראל? בואו נצא יחד למסע לכבוד ט”ו בשבט, יום הולדתה של הכנסת….
בשיעור הזה נבקש לבדוק מה קורה כאשר זהויות שונות נפגשות במרחב הציבורי וכיצד ניתן לקיים את המפגש הזה בצורה הטובה והמועילה ביותר…
ביקורת עשויה להיות דוקא ביטוי של חיבור בין אנשים ואף בין קבוצות אידיאולוגיות ובתנאי שהיא נובעת מתוך אחריות ואמונה בטוהר הכוונה של הצד השני. כאשר זהו הבסיס להשמעת הביקורת ושמיעתה, אזי היא אף עשויה לחולל תיקון. …
יום העליות מזמן לנו התבוננות על גלי העלייה השונים , על חוויות העולים, בני העולים שחוו בקשיי המעבר של הוריהם ומזמין למחשבה עלינו כחברה קולטת עלייה – על מה שנעשה ומה שנדרש עוד לעשייה. …
המערך מציע כיוון כיצד ניתן היום לתת ביטוי משמעותי ורלוונטי למצוות השמיטה. המהלך העיקרי, כפי שמופיע בהרחבה בידיעון המצורף, הוא לקחת את הערכים ואפשרויות החדשות שהשמיטה מאפשרת לנו לחיינו אנו….
מגילת העצמאות היא אירוע מכונן בתולדות מדינת ישראל ולו מעצם העובדה שחברי מועצת העם, שהיו חלוקים בנושאים כה רבים, הצליחו להביא לכלל הסכמה את נוסח ההכרזה על הקמת מדינת ישראל. בשיעור זה נעמוד על התגבשות הנוסח ועל עקרונות ההסכמה….
במערך שיעור זה נדון במשמעותם ובחשיבותו של דגל מדינת ישראל לכל אחד מאתנו כאזרח במדינה ובאופן שבו סמלים מייצגים חוויות, עקרונות וערכים. נברר את הנטייה האנושית להשתמש בסמלים משותפים כגורם מלכד או מפלג, ונתייחס גם לסכנה שבשימוש זה….
ההיסטוריה רוויה באירועים בהם היחיד פעל על דעת עצמו, בניגוד להלך הרוח של ההמון. בשיעור זה אנו מבקשים לברר מה קורה כאשר היחיד, הבטוח באמת שהוא מחזיק בידו, נתקל בדעת הרוב המנוגדת לו….
בשיעור זה נכיר את נוסח מגילת העצמאות ונוסח חוק השבות. וננהל דיון במונחים “עליה” ו”הגירה”, תוך דגש על השאלה מה מייצג כל אחד מהמונחים ומה יתרונותיו וחסרונותיו. …
בשיעור זה נבקש להגדיר את מאפייני ההשתייכות לקולקטיב על בסיס שלושה קריטריונים: גורמיו הייחודיים של הקולקטיב, הזיקה של היחידים לקולקטיב והיחס לאחר. קריטריונים אלה משמשים על מנת להגדיר את זהותה היהודית של המדינה ושל היחידים במדינה….
השיעור מבוסס על ההבדל בין תפיסת היהדות כלאום (או כתרבות/אתניות), תפיסה שמקורה בתנועה הציונית החילונית, ובין תפיסת היהדות כדת, תפיסה מסורתית המטמיעה את הרעיונות הלאומיים או האתניים לתוך עולם התוכן הדתי….
חוק יסוד: ‘ישראל- מדינת הלאום של העם היהודי’ מבוסס על לשון הכרזת העצמאות הנתונה בקונצנזוס עמוק בחברה הישראלית. לצד זאת, עורר החוק ויכוח ציבורי נוקב. בשיעור נברר כיוונים שונים על מנת להסביר את הפער בין היחס למגילה והיחס לחוק היסוד….
” עוד לא גיליתי איך תוביל אותי הדרך ולאן אני הולך” – כתבה נעמי שמר בשירה ‘עוד לא אהבתי די’. יחד, ננסה להבין מהם האתגרים העומדים לפנינו ולאן מובילה אותנו הדרך המשותפת ל70 השנים הבאות של מדינת ישראל….
חג הפסח הוא גם חג החירות. אך מה משמעותה של המילה חירות? ישנה חירות של עם שיוצא מעבדות אך יש גם חירות אישית, חירותו של היחיד לעשות כרצונו. מה עושים אם יש מתח בין שני חירויות אלו?…
בשיעור זה ניחשף לוויכוחי עומק הקיימים בחברה הישראלית וננהל שיחה על הדרך בה נוכל לבסס בישראל של היום חברה שמכבדת את השונות שבה, אך מצליחה למצוא גם רצון וגם דרך לקיים חיים משותפים למרות האתגר ותוך נאמנות לערכי היסוד של המדינה. …
במרחב השפתי שלנו מתקיימות שתי טריטוריות: האחת נמצאת מעל לפני השטח, זו מסמנת מה נכון ומה פסול. לצידה, מתקיימת שפה מחתרתית, שפת ההומור והסלנג, שמשחררת את הקיטור מבלי לזעזע את הדבק החברתי בין ה’אנחנו’ ו’האחרים’….
במרחב השפתי שלנו מתקיימות שתי טריטוריות: האחת נמצאת מעל לפני השטח, זו מסמנת מה נכון ומה פסול, ומפקחת ומענישה את מי שמודעים לכך שזו צנזורה ואינם קשובים לכללים. לצידה, מתקיימת המסורת שלנו, שלה כללי משחק אחרים….
מהו ערכה של התקשורת על ערוציה השונים? מה תפקידה? האם ניתן למלא את תפקידה בצורה טובה יותר? מי יעדכן את הציבור בפעולות השלטון? וכיצד ניתן למנוע מהשלטון להשחית את דרכו באין רואה? …
יש להבחין בין סבלנות לסובלנות. סובלנות היא ההפך מקנאות והיא קשורה לצד הקוגניטיבי של האדם, כלומר האדם מקבל החלטה שכלית מודעת לנהוג בסובלנות ולתמוך בזכות הקיום של דעות ודרכי התנהגות, גם אם אינו מסכים להן. …
הקב”ה בחר במשה רבנו למנהיג, אולם האם זו דרך הבחירה הבלעדית? מה עושים כאשר אין הקב”ה בוחר במנהיג, כמו בימינו? לפי חז”ל בעת בחירת מנהיג, לדעת הציבור נודעת חשיבות מכרעת. …
החובה להתייחס בכבוד בסיסי לכל אדם שנברא בצלם, היא ערך יסוד דמוקרטי. רעיון זה מהווה תשתית לערכים רבים המגולמים בשיטה הדמוקרטית. …
מהי חירות? מה הם גבולות החירות? האם לשלטון ולרשויות יש זכות להגביל את חירויות האדם? מה גבול הפגיעה בחירות? באילו מצבים ובאילו תנאים מותר לשלטון, ואולי זו אף חובתו, להצר את חירותו של האדם? …
כדי שחברה תוכל להתקיים, יש צורך שיהיה בה סדר. אם כל פרט יעשה כרצונו עלולה להיווצר אנרכיה, והחברה לא תוכל לתפקד כחברה. סדר זה מושג באמצעות כללי התנהגות – חוקים. …
דילוג לתוכן