מדינה יהודית

הבחירה בירושלים כעיר בירה – הן של דוד המלך, הן של דוד בן גוריון – אינה מובנת מאליה ונולדה מהעדפה של ערך ממלכתי על פני שיקולים כלכליים או ביטחוניים מהלך השיעור…

במסמך זה ביקשנו להניח תשתית מושגית שתאפשר דיון ושיח ביחס לסוגיות המשפטיות בהן מתרכז השיח הציבורי בישראל….

האם ניתן להגיע להסכמות בין האוכלוסיות והדעות השונות בחברה, עם אתגר החיים המשותפים ובנוסף עם השאיפה להגיע יחד לחזון משותף למדינת ישראל? בעקבות מושג ה’הקהל’ ננסה להציע מחשבה מחודשת ביחס לאתגרי החברה בישראל….

בשיעור זה נבקש לצאת מתוך סוגיית הפליטים אל סוגיה רחבה יותר ולברר מה זה אומר להיות מדינה יהודית ומהם הערכים אשר מדינה כזו מבקשת מאתנו ליישם…

טריגר לדיון בעקבות סרטון מנהיגותו של משה רבנו…

בשיעור זה נבחן את היחס והמחויבות שלנו בין המסורת והחידוש. נפרוס ונעמיק את הדיאלוג והיחס לתורה ולמסורת וננסה להדגיש את החשיבות של היכולת לקיים אותו ולשמור על רצף עם התורה, המסורת והעבר מתו המקום בו אנו עומדים היום….

במערך השיעור הזה נבקש לעיין בערכו של תהליך הנטיעה, במסר שהוא מעביר לנו כנשות ואנשי חינוך ועל “הנטיעות” שאנחנו דווקא כן יכולים לעשות בשנת שמיטה….

בשיעור הזה נבקש לבדוק מה קורה כאשר זהויות שונות נפגשות במרחב הציבורי וכיצד ניתן לקיים את המפגש הזה בצורה הטובה והמועילה ביותר…

ביקורת עשויה להיות דוקא ביטוי של חיבור בין אנשים ואף בין קבוצות אידיאולוגיות ובתנאי שהיא נובעת מתוך אחריות ואמונה בטוהר הכוונה של הצד השני. כאשר זהו הבסיס להשמעת הביקורת ושמיעתה, אזי היא אף עשויה לחולל תיקון. …

יום העליות מזמן לנו התבוננות על גלי העלייה השונים , על חוויות העולים, בני העולים שחוו בקשיי המעבר של הוריהם ומזמין למחשבה עלינו כחברה קולטת עלייה – על מה שנעשה ומה שנדרש עוד לעשייה. …

במדינת ישראל יש גישות שונות לנושא עיצוב פניה של השבת הציבורית, ולהן השפעות רבות. בשיעור זה נאפשר לתלמידים הדתיים לחוות את הדמויות השונות בחברה הישראלית, שכל אחת מהן מעוניינת להשפיע על עיצוב השבת במדינה לפי ההשקפה והערכים שלה….

בשיעור זה נכיר את רעיון אתחלתא דגאולה והאלטרנטיבה העשויה להתקיים במרחב הציוני-דתי לרעיון זה….

במערך שיעור זה נדון במשמעותם ובחשיבותו של דגל מדינת ישראל לכל אחד מאתנו כאזרח במדינה ובאופן שבו סמלים מייצגים חוויות, עקרונות וערכים. נברר את הנטייה האנושית להשתמש בסמלים משותפים כגורם מלכד או מפלג, ונתייחס גם לסכנה שבשימוש זה….

בשיעור זה נכיר את המושג ‘גר תושב’ ונבין כיצד מושג זה מקרין על אופי היחסים בין הרוב היהודי והמיעוט הערבי במדינת ישראל. …

בשיעור זה נבקש להגדיר את מאפייני ההשתייכות לקולקטיב על בסיס שלושה קריטריונים: גורמיו הייחודיים של הקולקטיב, הזיקה של היחידים לקולקטיב והיחס לאחר. קריטריונים אלה משמשים על מנת להגדיר את זהותה היהודית של המדינה ושל היחידים במדינה….

השיעור מבוסס על ההבדל בין תפיסת היהדות כלאום (או כתרבות/אתניות), תפיסה שמקורה בתנועה הציונית החילונית, ובין תפיסת היהדות כדת, תפיסה מסורתית המטמיעה את הרעיונות הלאומיים או האתניים לתוך עולם התוכן הדתי….

חג הפסח הוא גם חג החירות. אך מה משמעותה של המילה חירות? ישנה חירות של עם שיוצא מעבדות אך יש גם חירות אישית, חירותו של היחיד לעשות כרצונו. מה עושים אם יש מתח בין שני חירויות אלו?…

במרחב השפתי שלנו מתקיימות שתי טריטוריות: האחת נמצאת מעל לפני השטח, זו מסמנת מה נכון ומה פסול, ומפקחת ומענישה את מי שמודעים לכך שזו צנזורה ואינם קשובים לכללים. לצידה, מתקיימת המסורת שלנו, שלה כללי משחק אחרים….

מהו ערכה של התקשורת על ערוציה השונים? מה תפקידה? האם ניתן למלא את תפקידה בצורה טובה יותר? מי יעדכן את הציבור בפעולות השלטון? וכיצד ניתן למנוע מהשלטון להשחית את דרכו באין רואה? …

יש להבחין בין סבלנות לסובלנות. סובלנות היא ההפך מקנאות והיא קשורה לצד הקוגניטיבי של האדם, כלומר האדם מקבל החלטה שכלית מודעת לנהוג בסובלנות ולתמוך בזכות הקיום של דעות ודרכי התנהגות, גם אם אינו מסכים להן. …

מהי חירות? מה הם גבולות החירות? האם לשלטון ולרשויות יש זכות להגביל את חירויות האדם? מה גבול הפגיעה בחירות? באילו מצבים ובאילו תנאים מותר לשלטון, ואולי זו אף חובתו, להצר את חירותו של האדם? …