fbpx

חגי ישראל

  • נושאים

  • סוגה

בסדנה זו נעמיק ברבדים ובקולות השונים העולים מתוך סיפור מגילת אסתר, נכיר במציאות מורכבות ונלמד כלי לדיון ולשיח הרלוונטיים במציאות כזו גם בימינו….
בשיעור היום נכיר ובעיקר נרגיש יותר לעומק את הסיפור המופלא של עליית יהודי אתיופיה. נתן מקום וכבוד וננסה לחוש הזדהות עם החלום שלהם לגאולה, לחזרה לארץ ישראל ולירושלים . נכיר את המחיר הכבד שהם שילמו כדי להגשים את החלום לשוב הביתה….
פורים מציף ומעלה ביתר שאת סוגיה חשובה ומשמעותית בעולם היהודי. היהדות היא מסורת של התחייבויות. דווקא בעולם כזה המציב את ההתחייבות כתשתית של עבודת הא-לוהים עולה השאלה- מה מקומה של ההתחברות האישית והפנימית? …
במשך שנים רבות הכנסת התארחה במקומות זמניים עד שעברה למשכן הקבע שלה בגבעת רם בירושלים. אז מהי “הכנסת” ומה אנחנו יכולים ללמוד ממנה על הזהות שלנו במדינת ישראל? בואו נצא יחד למסע לכבוד ט”ו בשבט, יום הולדתה של הכנסת….
בשיעור הזה נבקש לבדוק מה קורה כאשר זהויות שונות נפגשות במרחב הציבורי וכיצד ניתן לקיים את המפגש הזה בצורה הטובה והמועילה ביותר…
יום העליות מזמן לנו התבוננות על גלי העלייה השונים , על חוויות העולים, בני העולים שחוו בקשיי המעבר של הוריהם ומזמין למחשבה עלינו כחברה קולטת עלייה – על מה שנעשה ומה שנדרש עוד לעשייה. …
המערך מציע כיוון כיצד ניתן היום לתת ביטוי משמעותי ורלוונטי למצוות השמיטה. המהלך העיקרי, כפי שמופיע בהרחבה בידיעון המצורף, הוא לקחת את הערכים ואפשרויות החדשות שהשמיטה מאפשרת לנו לחיינו אנו….
בעוד שתשובה הינה ערך בעל משמעות לקיומו של היחיד והעולם גם יחד, פעמים שהיא עלולה להיתפס אצל התלמיד כעול ומעמסה, שבמקום לשחרר את רוחנו מכבלי הטעות והחטא ולהעלותנו מעלה היא עלולה להכביד ולהוריד אותנו מטה….
בחברה הישראלית יש גוונים רבים ושונות מדהימה , מחלוקות ואף ריבים שבתקופת בחירות מודגשים ומחריפים. והנה ההגדה מנסה ללמד אותנו משהו. כנגד 4 בנים זה שיעור מרתק ב-מהי שאלה טובה? שיעור על החברה שלנו וכמובן שיעור לעצמנו….
חג הפסח הוא גם חג החירות. אך מה משמעותה של המילה חירות? ישנה חירות של עם שיוצא מעבדות אך יש גם חירות אישית, חירותו של היחיד לעשות כרצונו. מה עושים אם יש מתח בין שני חירויות אלו?…
במרחב השפתי שלנו מתקיימות שתי טריטוריות: האחת נמצאת מעל לפני השטח, זו מסמנת מה נכון ומה פסול. לצידה, מתקיימת שפה מחתרתית, שפת ההומור והסלנג, שמשחררת את הקיטור מבלי לזעזע את הדבק החברתי בין ה’אנחנו’ ו’האחרים’….
במרחב השפתי שלנו מתקיימות שתי טריטוריות: האחת נמצאת מעל לפני השטח, זו מסמנת מה נכון ומה פסול, ומפקחת ומענישה את מי שמודעים לכך שזו צנזורה ואינם קשובים לכללים. לצידה, מתקיימת המסורת שלנו, שלה כללי משחק אחרים….
דילוג לתוכן