“אם לא אעלה…” – כיצד מעלים את ירושלים על ראש שמחתנו?
מאמר מתוך ידיעון ‘בדרך אל העיר’- יום ירושלים תשע”ז מנין שואבת ירושלים את מעמדה? האם מן השגרה בה מתקיימים בעיר זה לצד זה משרדי הממשלה ואתרי תיירות היסטוריים, האם מתרבות יום א’ של החיילים והשבעת הצנחנים בכותל, מילדים ההולכים בבוקר לבית הספר ומ’מלך החלבה’ המציע את מרכולתו בשוק מחנה יהודה, ובעיקר מכל הקסם הזה […]
מה מחזק אותנו ומה מחליש? ‘חוק יסוד: ירושלים’ – מקרה מבחן
מאמר מתוך ידיעון ‘בדרך אל העיר’- יום ירושלים תשע”ז ‘חוק יסוד: ירושלים’ יצא לדרכו בימי הסכם השלום עם מצרים. סוגיית מעמדה של העיר, שעלתה בשיחות עם המצרים, דרבנה את חברת הכנסת גאולה כהן להציע את חוק היסוד, שעבר ברוב גדול שכלל את כל מרחבי הקשת הפוליטית. האם החקיקה הייתה צעד נבון, שביצר את מעמדה […]
ככה לא בונים חומה: ניהול שיח אחראי
מאמר מתוך ידיעון ‘אחריות’- יום הזיכרון לרצח רוה”מ יצחק רבין תשע”ח לא פשוט להתנהל כאיש חינוך ביום הזיכרון לרצח רבין. מחד, נדרשת ממלכתיות והגינות, מאידך, לדור המחנכים שחווה את האירועים על בשרו, קשה להשאיר את האישי בבית. מתח זה, בין הפרטי והחינוכי, קיים למעשה בכל ימות השנה; הנה דברים שאמר ד”ר ניר מיכאלי, ששימש כיו”ר […]
“ולא היה בינינו אלא…”: להיות צודק ולהיות חכם
מאמר מתוך ידיעון ‘אחריות’- יום הזיכרון לרצח רוה”מ יצחק רבין תשע”ח נשמת אפה של התרבות היהודית היא המחלוקת. אולם האם מאפיין מובהק זה, המלווה אותנו החל מימי בית הלל ובית שמאי ועד ימינו, הוא בבחינת שבח או גנאי? הסוציולוג שמואל נח אייזנשטדט מצביע על מספר מאפיינים של התרבות היהודית המקדדים את המאבקים האידאולוגיים החריפים עמוק […]
הדרך לגיהינום והכוונות הטובות: אתיקה של תכלית ואתיקה של אחריות
מאמר מתוך ידיעון ‘אחריות’- יום הזיכרון לרצח רוה”מ יצחק רבין תשע”ח רגע אחרי שלוש היריות בכיכר, נורתה ירייה נוספת, יריית הפתיחה של שיח האשמה ושיח האחריות, שהחברה הישראלית מחושקת בתוכם מזה 22 שנה. ישנם עוד אירועים כאירוע ההוא בכיכר, ששאלת ה’מי?’ ושאלת ה’למה?’ אינן מצליחות להרפות מהם. כך, למשל, הפצע הכואב של מלחמת יום הכיפורים, […]
לא שוחים עם הזרם
מאמר מתוך ידיעון- זהות יהודית חלק זה של הידיעון מבוסס על ספרם של אליעזר בן־רפאל וליאור בן-חיים: זהויות יהודיות בעידן רב-מודרני’י, רעננה 2006. המשפט ‘שני יהודים נפגשים…’ – נשמע כמו פתיחה לז’אנר שלם של בדיחות, אבל אם ניקח את המשפט הזה ברצינות, נשאל – מה יקרה אם שני יהודים ייפגשו באופן אקראי, האם בכלל הם […]
תכנית הליבה של העם היהודי – קיימת?
מאמר מתוך ידיעון- זהות יהודית האם מעמד הר סיני הוא ה’מפץ הגדול’ של הזהות היהודית? על פי המדרש (שמות רבה כ”ח ו’) זהו אירוע מכונן, אותו נושא כל יהודי: “כי את אשר ישנו פה עמנו עומד היום, ואת אשר איננו פה עמנו היום (דברים כ”ט י”ד). עמנו עומד היום – אין כתיב כאן, אלא […]
הדבש והעוקץ: יחסי ישראל והתפוצות
מאמר מתוך ידיעון- ישראל ויהדות התפוצות שבוע לאחר מלחמת ששת הימים הגיע ליאונרד פיין, עיתונאי וסופר יהודי אמריקני, לתל-אביב. “אז כבר שמענו ברדיו שיר חדש, ‘ירושלים של זהב” מספר פיין “אבל היה קשה להבין את המילים ברדיו”. לכן ניגשו פיין וחבריו לחנות מוסיקה באלנבי, בה יכלו לרכוש את גיליון התווים של השיר, ופרצו בבכי לנוכח […]
עם הגב לים?
מאמר מתוך ידיעון- ישראל ויהדות התפוצות “לא בונה הכסף, לא בונה התעמולה, לא בונה השתדלנות, בונה אך ורק האדם החי ויוצר בארץ”. הפרדיגמה הבן-גוריונית הזאת הוצהרה בימי קום המדינה, דווקא בעת בה תמיכת יהודי התפוצות בישראל הייתה קריטית.[1] עוד בימיו חזר בו דוד בן גוריון מדבריו אלו, ואכן הבית הלאומי נבנה על ידי יושבי הארץ, […]
“זה שעולה או זה שיורד” – בין ירושלים לבבל
כתבה מתוך ידיעון ישראל ויהדות התפוצות כאשר אנחנו אומרים ‘שפה’, אנחנו מתכוונים לא רק לשורשים ולבניינים ולאופן בו מסתדרות המילים יחד כאשר הן מרכיבות משפט. שפה היא הרבה יותר מכך. אם נאזין לשפה העברית, לקשר בין מילים (למשל הקשר בין ‘גשם’ ל’הגשמה’), למטאפורות (למשל ‘מלח הארץ’ או ‘סיר לחץ’), לביטויים שהפכו לנכסי צאן ברזל (למשל […]
“מה שלומך אחות הבוקר?”
כתבה מתוך ידיעון ישראל והתפוצות “הסוכנות ממגנת קהילות יהודיות בעולם” – הכריזה כותרת ב – YNET בינואר 2017[1]. לכאורה, יש בכך משום דיווח אקטואלי בלבד, אולם, למעשה, זוהי אבן דרך עדכנית, גרסת המאה העשרים ואחת, במסכת יחסיה של מדינת ישראל והקהילות היהודיות בעולם: תמיכה כלכלית וביטחונית במוסדות יהודיים בתפוצות. אבל הבה נתחיל מההתחלה. “שופרו של […]
מה קורה כשהטקס מרפה מן המיתוס?
מאמר מתוך ידיעון- פסח תשע”ו- “הטקס והמיתוס” למה ישראלים ממלאים טיסות שכר לטורקיה, אולם ממעטים לבלות בירושלים, בה הם רואים את בירת ישראל הנצחית? מדוע שולמית אלוני, שלחמה להקמת בתי עלמין אזרחיים, נקברה בטקס דתי, שנחתם באמירת קדיש על פי מסורת ישראל? מדוע האתוס הגדול של מדינת ישראל כקולטת עליה, מתנפץ לנוכח הקשיים שחוו גלי […]
איך טקס נולד?
מאמר מתוך ידיעון- פסח תשע”ו- “הטקס והמיתוס” מצוות שונות הקשורות לקרבן הפסח, אופן שחיטתו וצורת אכילתו, ליוו את בני ישראל ביציאתם הבהולה ממצרים באישון לילה. מעצם נתינתן, כוונו מצוות אלו לא רק לדור יוצאי מצרים, אלא לכל הדורות הבאים אחריהם ‘עד עולם’: “וְהָיָה הַיּוֹם הַזֶּה לָכֶם לְזִכָּרוֹן, וְחַגֹּתֶם אֹתוֹ חַג לַה’: לְדֹרֹתֵיכֶם, חֻקַּת עוֹלָם תְּחָגֻּהוּ” […]
“ואמרתם זבח פסח”: על חיי הזוגיות של המיתוס והטקס
מאמר מתוך ידיעון- פסח תשע”ו- “הטקס והמיתוס” אופיו של ליל הסדר גובש בתקופת התנאים, היא ימי חכמי המשנה שלאחר חורבן הבית והגיע לכלל עיצובו הסופי, על סימניו והטקסטים הנקראים בו, רק במאה השש עשרה , אולם למעשה הטקס שב ומתעצב מחדש בכל דור ודור, בתגובה למציאות המשתנה והדינמית. מהו סוד קסמו של סדר הפסח? “אז […]
סיפור על שנאה וחושך
האם אדם דתי עשוי להיות אף סובלן? – אנו ביסודות סבורים שכן! לרגל פולמוס מצעד הגאווה אנו שבים ומעלים את המאמר “סיפור על שנאה וחושך”. אירועי הדמים בכפר דומא ובמצעד הגאווה, החזירו אותנו לסיפור עתיק יומין, בו להט דתי חובר לאינטרסים פוליטיים ומדיניים. כמו רבים, אף אנו ביסודות עוקבים בדאגה אחרי מהדורות החדשות ושואלים את […]
נעשה, אבל גם נשמע
הציונות הדתית לא יכולה לוותר על שיח הזהות קראנו בעיון רב את מאמרו של ד”ר בני פרל ‘רודפים אחרי הכלום’ שהתפרסם במוסף ‘שבת’ פרשת שמות. פרל בונה קונסטרוקציה תיאורטית הטוענת כי המושג זהות הוא פיקטיבי והדיון בו מיותר. הצעתו היא לאמץ את הגישה החרדית, “בה המחנך החרדי אינו שואל את תלמידיו מה עליהם להיות אלא […]
וזה שאינו יודע לשאול – מסע אל השאלה הטובה
ברומן המופלא ‘תיקון אחר חצות’ מטלטלת אותנו העלילה שרקח יניב איצקוביץ’ בין העיירה היהודית המנומנמת מוטלה, השוכנת בערבותיה של רוסיה הלבנה, ובין הקסרקטין הצבאי, זרועו הארוכה של ה’דוב’ הרוסי המסואב, בין קבצניה, פרנסיה וסוחריה של הקהילה היהודית ובין קציני הצבא למודי הקרבות אך נטולי המשמעות והייעוד. לצד שלל הדמויות הצבעוניות והדהויות של איצקוביץ’, אנו פוגשים […]
והוצאתי
למי מותר להתחמם לאורה של ‘מדורת השבט’? חלק בלתי נפרד מהיכולת להיות קבוצה היא הכניסה לבית וסגירת הדלת, אולם יש לזכור: את הדלת הזאת לא טורקים בגסות, ולעולם מבינים, כי לבית יש חלונות, באמצעותם ניתן וכדאי להתבונן אל הנעשה בחוץ. אחת הפעמים הראשונות שהציונות הדתית ראתה את עצמה על המסך הגדול, הייתה בעת הקרנת סרטו […]
האם אנחנו גזענים?
מדינת ישראל קלטה במשך השנים גל אחר גל של אנשים שהתכנסו מארבע כנפות תבל ובקשו לבוא בשעריה. האופן המיידי בו אנו חושבים אודות גלים אלו הוא באמצעות המילה ‘עליה’ – התופעה הנפלאה של קיבוץ הגלויות והשיבה ארצה. אלא שניתן להתבונן בהיסטוריה הציונית גם באמצעות המושג ‘הגירה’, אמנם הוא חסר את שאר הרוח של רעיון העלייה […]
עליית יהודי אתיופיה – המר והמתוק
מאמר מתוך ידיעון יום ירושלים, עליית יהודי אתיופיה בשנת 2013 נקבע יום ירושלים כתאריך הציון לזכרם של עולי אתיופיה שלא זכו לעלות לארץ. מדוע דווקא יום ירושלים? דבריו הבאים של הרב סולומון מברהטו מבהירים היטב את הקשר בין העלייה ארצה ובין חלום ושמו ‘ירוסלם’:[1] “כל חיי גדלתי בשביל ירוסלם. שמעתי את המילה הזאת בבית תמיד, […]
גזענות? לא בבית ספרינו
קשה לדבר על יחסה של היהדות לגזענות. הבחנה על בסיס קבוצתי היא תופעה עתיקה מאוד, אולם רעיון הגזענות, קרי ההבחנה על בסיס קטגוריות גזעיות, היא תופעה צעירה בתולדות האנושות והתחילה במאה השמונה עשרה. אלא שמאז שנכנסה הגזענות לעולם הרעיונות של בני האדם, ועל אף הרעות החולות, שלא לומר הקטסטרופות, שהיא הולידה, קשה מאוד למגר את […]
מחאת יהודי אתיופיה 2019: בין ברית גורל לברית ייעוד
מהן התמונות שתיצרבנה בזיכרון הלאומי ממחאת האתיופים האחרונה? – כנראה בעיקר עימותים של בני העדה עם כוחות המשטרה. אולם מי הם שחקני המשנה במאבק הזה, מה למעשה עומד לדיון ומהם האינטרסים השונים המתגוששים מאחורי הקלעים של זירת המאבק? אנחנו טועים וחושבים שכוח מופעל מלמעלה למטה, מבעלי השררה או ההון כלפי המעמדות הנמוכים או קבוצות השוליים. […]
האם נאפשר לאנטישמיות לעצב את מי שאנחנו? בעקבות הטבח בבית הכנסת בפיטסבורג
תשע”ט הוכיחה סופית שהאנטישמיות כאן ולא הולכת לשום מקום. לא מדובר באנטישמיות מוסלמית, לא מדובר באנטישמיות המופנית כלפי מדינת ישראל, אלא באנטישמיות הישנה הבוקעת מפיהם של בני המערב הליברלי ונעזרת ברטוריקה המוכרת המתייחסת לשליטה של היהודים על מקורות המימון ולהשפעתם על מוקדי הכוח של השלטון. הפרוטוקולים של זקני ציון שוב באפנה. פיגוע הירי בבית הכנסת […]
לא קלה היא הדרך – אבל בהחלט אפשרית
מתוך ידיעון- מגילת העצמאות בין טקסט למציאות האם ניתן היה לנסח את המגילה באופן שתשאיר בידינו משנה סדורה ועקבית? כפי הנראה לא. ראשית, הפערים והלקוניות שבנוסח הסופי הם שאפשרו לחברי מועצת העם כולה להתכנס סביב ההצהרה ולחתום עליה. אך מעבר לכך, גם אם היה מדובר בנוסח שלם והרמוני, כזה המצליח ללהטט בין שלל הדעות […]
הדור קיבלוה- על הסכמות לאומיות ומסמכים מכונני זהות
מתוך ידיעון- מגילת העצמאות בין טקסט למציאות מגילת העצמאות וההתייחסויות הישראליות השונות אליה מייצרות מפגש מרתק בין טקסט ומציאות הנתונה בשינוי. מהן גבולות הפרשנות? על אילו ערכים כולנו מסכימים ומהם העקרונות עליהם נגן בכל מחיר? השאלות הללו, המלוות את מדינת ישראל כמעט למיום הקמתה, אינן חדשות בהיסטוריה היהודית. לכן, אך טבעי הוא שנפנה לארגז הכלים […]
מי את מגילת העצמאות?
מתוך ידיעון- מגילת העצמאות בין טקסט למציאות אנו מקבלים כמובן מאליו את טקס ההכרזה בהובלת בן-גוריון כנקודת ההתחלה של מדינת ישראל. אולם האם זוהי האפשרות היחידה לאופן הקמתה של מדינת היהודים? כנראה שלא. מה בכל זאת גרם לראשי מערכת המשפט להתחיל לגלגל את נוסח ההכרזה, כשלושה שבועות קודם לנסיגת הבריטים מהארץ, במטרה להגיע לארבעה עשר […]
הכרזת העצמאות כהזמנה לשיח
מתוך ידיעון- מגילת העצמאות בין טקסט למציאות כיצד ניתן לקיים מדינה – להקים מוסדות שלטון, לקבל החלטות תקציביות, לצאת לקרב או לחתום על בריתות שלום, שעה שמסמך העקרונות הבראשיתי שלנו כל כך עמום ומלא סתירות? אפשרות אחת, זו המשמשת אותנו היטב, היא להכריע באמצעות בית המשפט. אפשרות שנייה היא לראות בחוסר הקוהרנטיות של המגילה הזדמנות […]
מנגנוני שינוי: כלים חיצוניים – שיח פנימי
אחת לכמה זמן מתפרסמות תמונות המתעדות את חייהם של שבטים נידחים – מאפריקה, אסיה או סיביר, כאלה שיד הזמן לא נגעה בהם, המתנהלים על פי דפוסים עצמאיים המנותקים מהדופק המהיר שמכתיב המערב והשינויים שהוא מחולל. תמונות אלה מושכות את העין ואת הלב כי הן מגלמות סיפור קצה שאיננו יכול להתקיים במציאות הכפר הגלובאלי, שכולנו חלק […]
נשים דתיות כמיעוט סוציולוגי – בין מערכת המשפט והקהילה
מהי האסוציאציה הראשונה למילה מיעוטים? מן הסתם, ברירת המחדל שעולה לנו לראש עומדת בזיקה לקבוצת אנשים שייצוגה המספרי בחברה הכללית קטן. מן הבחינה הזאת המילה ‘מיעוט’ עשויה לתעתע, שכן ישנן קבוצות שיכולות להיות רוב מספרי ועדיין סובלות ממאפיינים של קבוצות מיעוט. דוגמה מובהקת לכך הן הנשים, קבוצה המונה לפחות חמישים אחוז מכלל האוכלוסייה, ועדיין מוגדרת […]
“כל דכפין ייתי ויכול” – גרסת תש”ף
חג הפסח הנוכחי הוליד עוני מסוג חדש, שאיננו רעב למצות או צמא ליין, אלא הבדידות ולצידה החרדה מפני הבאות. האם נוכל להזמין “עניים” מסוגים חדשים אלה להסב אתנו בליל התקדש החג? כפי הנראה שלא. אלא שבדומה לכל דור ודור, גם אנחנו נתבעים לגייס את מיטב היצירתיות שבידינו, ההלכתית אך גם החברתית, על מנת לאפשר להם […]
