ממלכתיות

אנשים מחזיקים דגל

מאמר מתוך ידיעון על קולות, קהילות ומצוות הקהל – ליום הזיכרון לרצח רוה”מ יצחק רבין תשפ”ג מושג ה’הקהל’ השני עליו עומד הרב עוזיאל ואותו הוא מסביר כמצוות ה’הקהל’ המתרחשת בצאתה של שנת השמיטה מובאת בדבריו כאן: “הוראה השניה: התקהלות נפשיית לנקודה מחשבית אידיאלית משותפת לכולם. במובן זה נקרא עם ישראל ‘הקהל’ סתם. ונקראו קבוצי ישראל […]

קצת על כלכלה שיתופית

החלפת כסף

מאמר מתוך ידיעון על קולות, קהילות ומצוות הקהל – ליום הזיכרון לרצח רוה”מ יצחק רבין תשפ”ג בעולם הסוציולוגיה נוהגים להבדיל בין שני סוגי חליפין: חליפין ישירים וחליפין כלליים. חליפין ישירים- מתרחשים בין שני בני אדם או בין שתי קבוצות. אתה תיתן לי שירות, סחורה ואני אתן לך משהו בתמורה – בעולם שלנו זה כסף. מהרגע […]

‘הקהל’ והמדינה הדמוקרטית

לחיצת יד

מאמר מתוך ידיעון על קולות, קהילות ומצוות הקהל – ליום הזיכרון לרצח רוה”מ יצחק רבין תשפ”ג על פלורליזם, הסכמיות וממלכתיות בשירות ה’הקהל’ כשאנו באים לבחון את נושא ‘ההקהל’ במושגים אוניברסליים מודרניים עולים בפנינו כמה ממושגי היסוד של המדינה הדמוקרטית המודרנית: הסכמיות, סובלנות ופלורליזם. נפתח בשני העקרונות הראשונים שהזכרנו. בכל דמוקרטיה חייב להתקיים יסוד ברור ומוצק […]

דמוקרטיה בעין יהודית – זאב ז’בוטינסקי

זאב ז'בוטינסקי

מתוך ידיעון שאלה של חזון- בין הערך לצורך ז’בוטינסקי לא היה מאמין גדול בא-לוהים. אולם נראה כי גם הוא ראה בערכים של מורשת ישראל תשתית שעליה תקום המדינה היהודית. אולם לשיטתו, בניגוד למקובל לחשוב, עולם הערכים היהודיים לא יעמוד אל מול עולם הערכי הדמוקרטי, אלא המסורת מהווה בעצמה את התשתית והתוקף לעולם הדמוקרטי הבנוי עליו: […]

חזון המדינה היהודית

דגל ישראל

מתוך ידיעון שאלה של חזון- בין הערך לצורך הטקסט המכונן של מדינת ישראל, המגדיר את ישראל כמדינה יהודית הוא הטקסט של מגילת העצמאות. מגילת העצמאות הוקראה על ידי ראש מנהלת העם הזמנית דאז – דוד בן גוריון ז”ל במוזיאון תל אביב הישן. המגילה מכוננת לא רק משום שהיא הטקסט שבישר על הקמת המדינה, אלא בעיקר […]

יהודית ודמוקרטית : סולמות ערכים והאינטרס הלאומי

מאזניים

מתוך ידיעון שאלה של חזון- בין הערך לצורך   המלחמה שפרצה באוקראינה לפני מספר חודשים העלתה לדיון סוגיות רבות מאוד הן במישור הבינלאומי והן במישור הלאומי-ישראלי. בשיח הציבורי בישראל אין מחלוקת על כך שהמלחמה הזו צריכה להיפסק. התמונות שמגיעות אלינו מאירופה מחרידות: הטבח הנורא באזרחי אוקראינה, מעשי האונס וההתעללות שנחשפים יום יום בידי חיילים רוסים […]

עשרה בטבת: על ‘חוסן’ ו’חוסן אמוני’ בזמן משבר.

‘יהא שמיה רבה מברך‘ עשרה בטבת– “יום הקדיש הכללי“, כהזדמנות ללימוד – על ‘חוסן‘ ו‘חוסן אמוני‘ בזמן משבר. מתוך “את פתח” לעשרה בטבת תשפ”א כתיבה: הרב איתמר נחמני                         פתיחתא: “עשר מסעות נסעה שכינה… וכנגדן גלתה סנהדרין…” (ראש השנה, דף ל”א ע”א) דברי רקע העם היהודי ומורשת ישראל מעולם לא התעלמו משעת המשבר והאתגר. אחת […]

הלאומיות כשער לאהבת האדם

חוק יסוד

הלאומיות לא רק שאינה סותרת את האוניברסאליות אלא אדרבא! היא בונה אותה בצורה בריאה רחבה ומהודרת. שאיפה לאוניברסאליות ללא לאומיות מייצרת עולם שבלוני ומשעמם. בניית אוניברסאליות מתוך הלאומיות בונה עולם מפותח, ססגוני חי וצבעוני המקיים בין חלקיו השונים שלום, אחווה וכבוד. בקיץ האחרון חוקקה כנסת ישראל חוק יסוד חדש, חוק יסוד: ישראל מדינת הלאום של […]

דמוקרטיה אינה מעבדה

מנהיג

האם הגינותו של מנהיג, התאמתו לתפקיד וכישרונותיו הם אמת המידה היחידה לסמכותו? נראה שבדמוקרטיה העניין מורכב מעט יותר וטוב שכך. בשבוע החולף שתי מפלגות, הליכוד והעבודה, קיימו בחירות מקדימות, מה שמכונה פריימריז. שתי המפלגות ההיסטוריות האלו קיימו מפגן מרשים של תהליך דמוקרטי מבורך. בלי קשר לשאלה האם תצביעו לאחת ממפלגות אלו או לא, יש לומר […]

קוד אתי לבחירות

בחירות

עקרון היושרה האתיקה עוסקת בשאלה כיצד נכון וראוי לנהוג. האתיקה מניחה שמעבר לרעיונות, לפילוסופיה ולערכים יש גם מציאות המחייבת אותנו בהתנהגות מסוימת. בישראל יש קוד לגופים ציבוריים שונים: לצה”ל, לרופאים ובתי חולים, למערכת המשפט, למערך הפסיכולוגי והסוציאלי ולאחרונה נכנס גם קוד אתי לאקדמיה. מה שבטוח אין לנו עדיין, לפחות לא באופן רשמי הוא קוד אתי […]

יום השואה תשע”ט

שואה

הצורר הנאצי ראה את מלחמתו בעם היהודי מלחמה קיום – או אנחנו או הם. היהודי והארי לא יכולים להתקיים יחדיו. היטלר ימח שמו, ראה במלחמתו בעם היהודי מלחמה באלוהי ישראל ממש. אחד מהציטוטים הידועים מספרו של הצורר מעידים על כך אלפי מונים: “שני מומים הטילה היהדות בבני האדם: בגוף – ע”י ברית המילה, ובנפש – […]

על מעברים, זיכרון ואקטואליה

דגל ישראל

בעיצומו של שבוע הזיכרון הלאומי שלנו, מדינת ישראל מתמודדת עם סחרור מלחמתי תורן, עם מי שעדין לא מוכנים לקבל את מציאות קיומה כעובדה מוגמרת. ארגוני הטרור בעזה חושבים שאזרחי ישראל לא יעמדו במבחן, שהחוסן האזרחי של תושבי הדרום ואזרחי ישראל בכלל אינו חזק דיו בכדי לעמוד על מול מלחמת ההתשה שהם כופים עלינו. אולם החוסן […]

הרכבת קואליציה כביטוי למסורת ישראל

הצבעה

ל”שקר” יש כל מיני הופעות. לעיתים הוא מופיע באמצעות אמירת דברים שאינם תואמים את המציאות, לעיתים הוא מתפרש כהפרת הבטחה ולעיתים כזניחה של עיקרון ערכי לטובת אינטרס אחר. דבר מדהים הוא שמסורת ישראל מחברת את האמת עם חותמו של הקב”ה: “חותמו של הקב”ה אמת” (שבת נ”ה ע”א) ולצד זה קובעת כי שמו של הקב”ה דווקא […]

על ביקורת ואהבה

תמונת אוירה לראש השנה

“האהבה הגדולה, שאנחנו אוהבים את אומתנו, לא תסמא את עינינו מלבקר את כל מומיה, אבל הננו מוצאים את עצמיותה, גם אחרי הביקורת היותר חופשית, נקיה מכל מום. כולך יפה רעיתי ומום אין בך”. (הראי”ה קוק זצ”ל, אורות ישראל פ”ד ד פסקה ג). שלמה, מחבר שיר האהבה המופלא “שיר השירים” קבע בספר משלי (י’, י”ב) כי […]

מאי חנוכה?

חנוכה

“מאי חנוכה? דתנו רבנן בכ”ה בכסליו ימי חנוכה שמונה הם, שאין להתענות ולא להספיד בהם (מתורגם), שכשנכנסו יוונים להיכל טמאו כל השמנים שבהיכל, וכשגברה מלכות בית חשמונאי ונצחום בדקו ולא מצאו אלא פך אחד של שמן שהיה מונח בחותמו של כהן גדול ולא היה בו אלא להדליק יום אחד, נעשה בו נס והדליקו ממנו שמונה […]

מסע. מסה. משא!

מגני דוד

מאמר מתוך ידיעון מסעות פולין- עכשיו חוזרים הביתה רשמים מתהומות של חושך ורקיעים של זוהר בשנים האחרונות אני זוכה לנהל את משלחות התיכון בו אני מלמד – לפולין. המסע לפולין, בניגוד למקובל לחשוב, איננו מסע דיכאון, אין מטרתו לסחוט את דמעותיהם של בני הנוער ובטח שאין מטרתו לחולל מניפולציות רגשיות ולאומיות על התלמידים. בכדי להבין […]

המשפחה בית המדרש והדור

סב מחזיק מאזניים ליד בנו

מאמר מתוך ידיעון – “ככל אשר יורך- ועשית הישר והטוב” התפיסה החינוכית של הרב יהודה ליאון אשכנזי (מניטו) בחלק זה נבקש לחשוף עצב עדין מאוד בהקשר הזה באמצעות תורתו של הרב יהודה ליאון אשכנזי, להלן מניטו[1]. מניטו – מחנך והוגה דעות שפעל בקרב יהדות צרפת בצרפת ובישראל. הקים את מכון מעיינות ומרכז יאיר ללימודי יהדות […]

החופש: מחסום או שער לעולם הקודש

אדם פותח שער לעולם

מאמר מתוך ידיעון – “ככל אשר יורך- ועשית הישר והטוב” הראי”ה קוק בפרק הקודם דנו בתפיסתו העקרונית של קאנט את הנאורות. ראינו כי קאנט תופס את הנאורות  כ”חופש לביטוי האוטונומיה מחשבתית” אולם מגביל אותה בכל הקשור לתחום הציות למקורות הסמכות. בפרק זה נערוך השוואה בין תפיסת הנאורות של קאנט לבין תפיסתו של הרב קוק את […]

נאורות כאוטונומיה מחשבתית

קוביות למחשבה

מאמר מתוך ידיעון – “ככל אשר יורך- ועשית הישר והטוב” עמנואל קאנט – מהי נאורות? בשנת 1784 פרסם עמנואל קאנט[1] מסה (מאמר) תחת הכותרת: “תשובה לשאלה: מהי נאורות”. את השאלה העלה, כבדרך אגב, שנה קודם לכן הכומר יוהאן פרידריך צֶלְנֶר בהערת שוליים למאמר אחר, וזו לשון ההערה: “מהי נאורות? מן הראוי לענות על שאלה זו, […]

על עצמאות, אוטונומיה ומקורות הסמכות

סימן שאלה מאוייר

מאמר מתוך ידיעון – “ככל אשר יורך- ועשית הישר והטוב” שאלת מקורות הסמכות הנה אחת השאלות המרכזיות והדרמטיות במציאותו של האדם בכלל והאדם המאמין בפרט. מהם פירוש המושג “מקורות סמכות”? מקורות הסמכות הם המנוע לפעולה הפנימית של האדם. יש הרבה מנועים שמפעילים אותנו, כשאנו מדברים על מקורות סמכות אנו מדברים בעצם על מנועי הפעולה שאנו […]

 סכנה והזדמנות לתיקון

הפגנה

הגבול שבין הובלת שינוי לפירוק המסגרת רצח ראש הממשלה יצחק רבין ז”ל זעזע את אמות הסיפים של החברה הישראלית. רגילים ללמד בשיעורי אזרחות שעל אף שכל רצח הוא רצח, הרי שרצח פוליטי מסוכן וחמור מרצח רגיל. ומדוע? רצח פוליטי, הנובע מתוך מניעים אידיאולוגיים מבקש להרים יד לא רק על אדם פרטי, אלא לכונן משוואה חדשה, […]

מגזר שלישי וחלוציות חברתית

כותרת לידיעון

במשך שנים, יום הזיכרון לרצח רבין משמש, ובצדק, לבחינה עמוקה של מאורעות הזמן הנורא ההוא. אנו מתעסקים הרבה מאוד בשאלת היסוד – על מה הגיעה עלינו הצרה ההיא? התשובות שלנו מובילות אותנו בד”כ לעסוק בהרחבה בסוגיות הנוגעות לתרבות השיח בישראל, תרבות המחלוקת, האלימות והאלימות הפוליטית בפרט ועוד. בצדק רב אנחנו בוחנים בכל שנה ושנה זווית […]