סיפורי מסגרת למטלות ביצוע באזרחות

במקבץ כאן ישנן 6 מטלות ביצוע לשיעורי אזרחות

נושא כללי – חירות ויהדות
נושא סיפור המסגרת: נישואין וגירושין בישראל

במדינת ישראל נדון כל התחום האישי של נישואין וגירושין בבית הדין הדתי של כל עדה. כך למשל בני זוג השייכים לדת היהודית ומעוניינים להינשא כחוק בישראל רשאים לעשות זאת רק במסגרת המועצה הדתית והרבנות של מקום מגוריהם. כך גם בני זוג השייכים לעדה הנוצרית או המוסלמית רשאים להינשא רק במסגרת מוסדות הדת שלהם בישראל. מצב זה מטיל כמה מגבלות מעשיות על זוגות המעוניינים להתחתן או להתגרש בישראל, בניגוד למצב במדינות דמוקרטיות אחרות בעולם. כך נוצרות פגיעות בזכויות אדם, כמו למשל פגיעה בחופש מדת, בזכות הבסיסית לחירות, ועוד.

דוגמא מפורסמת למצב שתואר היא בעיית פסולי החיתון. במסגרת הלכות הדת היהודית ישנם אנשים שונים הנחשבים “פסולי חיתון”, עליהם נאסר לבוא בברית הנישואין עם בני זוג מסוימים. במסגרת זו נכללים האיסור של כהן להינשא לאישה גרושה, האיסור להינשא למי שנולד לאם נשואה מחוץ לנישואיה (ממזר), האיסור להינשא לבן דת אחרת, ועוד ועוד.
לעומת זאת, על פי חוקים ואמנות בינלאומיים, זכותו של כל אדם לבחור את בן זוגו ולהתחתן עימו, ובמקרה הצורך גם להתגרש ממנו, למעט מקרים מיוחדים הקבועים בחוקי המדינה (כגון גיל בני הזוג, קירבה משפחתית ועוד).
ניתן לזהות כמה סוגים של בעיות בתחום הנישואין והגירושין בישראל, וביניהם נודעת מאוד היא בעיית הנשים מסורבות הגט, המבקשות להיפרד מבני זוגן לאחר שנישאו אליהם לפי ההלכה היהודית, והן אינן יכולות להשתחרר מן הנישואין בשל סירוב הבעל לתת גט, וסירוב בתי הדין להשתמש בסנקציות ולחייב סרבנים לתת גט. בנוסף חשוב להזכיר את תופעת הנשים העגונות, שלא ידוע מקום בני זוגן. המפורסמת בהן בישראל היא תמי ארד, רעייתו של הנווט השבוי רון ארד שנעלם בשבי בלבנון לפני כ- 20 שנה.
לעומת בעיות אלו של סיום חיי הנישואין, ניתן כמובן להזכיר את בעייתם של אנשים ללא דת בישראל, המבקשים להינשא ונאלצים לעשות זאת כיום מחוץ לישראל. ובנוסף אליהם יש אנשים המסרבים להינשא לפי הדת שלהם, או שהם פסולים לחיתון לפי דתם, וכיום אינם יכולים להינשא על פי החוק בישראל. גם זוגות מדתות שונות אינם יכולים לבוא בברית הנישואים בישראל.

בעיות אלו של בני זוג המוגבלים בחייהם האישיים על ידי מוסדות הדת בישראל מעלים התנגשויות עם עקרון זכויות האדם ועם אמנות בינלאומיות, והן מעלות נושאים שלמדת באזרחות כגון: עקרון שלטון החוק, עקרון השמירה על זכויות אדם ואזרח וזכויות אדם ואזרח בישראל, שסעים, חוקי יסוד ועוד.

עליכם לבחור בעיה אמתית אחת העולה מתוך סיפור המסגרת ולנסחה, להציג אותה ולהסביר את הרקע שלה בקצרה, לחקור אותה, להציג את ממצאיכם ולמצוא לה פתרון מעשי ומנומק, שיבטא את התכנים והעקרונות שנלמדו באזרחות. ולבסוף עליכם להציג תוצר המייצג את הפתרון הנראה לכם מתאים ביותר לפתור בעיה זו.
התוצר הסופי הנדרש הוא הכנת מצגת שתופנה לגורם מתאים (יש להסביר ולנמק מיהו גורם זה ומדוע דווקא הוא נבחר על ידכם) שעשוי לסייע בפתרון הבעיה או לקדם את הפתרון לבעיה .

במהלך העבודה עליכם:

– לזהות קושי אמתי הקשור לתופעה עליה מדבר סיפור המסגרת ולהציגו כבעיה אזרחית.
– להסביר את הרקע של הבעיה האזרחית בקצרה, תוך שימוש ב – 2-3 מקורות אמינים, עדכניים ורלוונטיים לנושא המבהירים את הבעיה ומאפשרים ניסוח ממוקד יותר של הבעיה ; עליכם לנמק מדוע בחרתם דווקא במקורות מידע אלה, תוך קישור והתבססות על ידע נלמד מתחומי התוכן.
– לבדוק את הבעיה האזרחית ולאסוף עליה נתונים מהשטח באמצעות כלי בדיקה מתאים – עריכת שאלון הכולל 20 – 30 נשאלים, 5-10 שאלות לשאלון או ראיונות לשני מרואיינים מתאימים לדון בבעיה כאשר הראיונות מתייחסים ובודקים את הבעיה שהקבוצה בחרה לעסוק בה ותורמים להתוויית דרך לפתרון. עליכם לנמק מדוע בחרתם להשתמש דווקא בכלי החקר המסוים.
– להציג את הממצאים שנאספו על פי כללי הצגת ממצאים שלמדתם ובדיקת ההלימה בין הממצאים לבין הבעיה שניסחה הקבוצה.
– לבסס טיעון, על סמך הממצאים שנאספו בסקירת הספרות ובבדיקת השטח, שיוביל למסקנה שתהווה בסיס לפתרון.
– למצוא לבעיה הנבדקת פתרון מעשי ומנומק, תוך התייחסות ליתרונות וחסרונות הפתרון המוצע. הפתרון צריך להוכיח את הידע שלכם על התכנים ומושגים שלמדתם בשיעורי האזרחות מתחומי התוכן. לבחור דרך הולמת ליישום הפתרון הנבחר ולהתחיל בביצועה. התוצר – הדרך ליישום הפתרון – הוא מהלך המהווה את תחילת הביצוע של הפתרון המוצע. עליכם לנמק את בחירת התוצר תוך התייחסות לגורם האזרחי אליו מופנה הפתרון והסבר מדוע דווקא הוא נבחר על ידכם .
– התוצר יכול להיות עצומה, כתבה, הפגנה, פניה לגופים שונים – עתירה לבג”ץ, פניה לחברי כנסת עם טיוטת הצעת חוק, פניה לארגונים חברתיים, דעת קהל ועוד. עליכם, התלמידים, להעביר את התוצר לגורם האזרחי אליו הוא מופנה.
– לכתוב יומן למידה אישי לאורך כל התהליך – החל מגזירת הבעיה ועד הצגת הפתרון ושליחת התוצר למענו.
– כתיבת העבודה ועריכתה על פי ההנחיות שניתנו.

פריטי מידע ומקורות לנושא:

אתר בתי הדין הרבניים
אתר בתי הדין השרעים
בנושא מסורבות גט – עמותת מבוי סתום
מרכז יד לאישה (אתר באנגלית)
על התרת עגונות ביהדות – “עגונות דקר- תשובתו של הרב גורן”, הוצאת ראובן מס 2008.
על המעמד האישי בישראל מתוך אתר האגודה לזכויות האזרח
על פסולי חיתון, מאנציקלופדיה דעת
ארגון משפחה חדשה
מאמר על ברית הזוגיות
מאמר בעיתון – מי ישחרר את תמי ארד?

נושא כללי – שוויון ויהדות
נושא סיפור המסגרת: קבלת אזרחות בישראל

אזרחות ישראלית מוסדרת באמצעות חוק האזרחות התשי”ב – 1952. על פי חוק זה, ישראל שואפת לתת אזרחות לאנשים הזורם בהם דם יהודי ומתנגדת לתת אזרחות לאנשים שרק נולדו כאן, כפי שהדבר נעשה במדינות אחרות. בנוסף, מדינת ישראל מעניקה אזרחות לכל אדם המעוניין להגר אליה אך ורק אם הוא מוגדר “יהודי”, על פי חוקי המדינה, ומתנגדת להעניק אזרחות לכל אדם אחר. קווים מנחים אלו מבטאים את שאיפתה של מדינת ישראל, כמדינה יהודית ודמוקרטית, שבגבולותיה הגיאוגרפיים יתקיים רוב יהודי.
ישנם כמה מצבים ותנאים בהם ניתן לקבל אזרחות ישראלית, כגון על ידי חוק השבות, לידה בישראל ועוד…

לא אחת עולה לכותרות בעייתם של אנשים שונים, המבקשים להגר לישראל ולהצטרף אליה כאזרחים שווי זכויות, ואינם יכולים לעשות זאת בשל המגבלות החוקיות שהטילה המדינה עליהם, מתוקף שאיפתה להיות מדינת הלאום היהודי. בין הסיפורים המפורסמים כאלו שנידונו בפסקי דין שונים, כמו “בג”ץ רופאייזן” –בה נדחתה עתירתו של יהודי שהמיר את דתו וביקש להיות אזרח בישראל על פי חוק השבות. סיפור מפורסם נוסף הוא סיפורו של רב סרן שליט, קצין בצה”ל שעתר בשנת 1968 לבג”צ נגד שר הפנים על שסרב לרשום את ילדיו כבני הלאום היהודי וכחסרי דת, משום שאמם אינה יהודיה והצהירה על עצמה כחסרת דת. שליט נימק את עתירתו בכך שהוא מתכוון לחיות בארץ עם משפחתו ולחנך את ילדיו כיהודים, ובג”צ קיבל את עתירתו. ניתן להזכיר כאן גם את מלחמתם של הורים לילדים מאומצים לא יהודים, שגוירו בגיור לא אורתודוכסי ומעוניינים לרשום אותם כאזרחים בישראל. מתוך הדוגמאות העולות כאן ואחרות ניתן לסווג את בעיות קבלת האזרחות לכמה סוגים: בעיות רישום אזרחות הנובעות מגיורים שונים, בעיות רישום אזרחות הנובעים מהיותו של האדם או ילדיו לא יהודים, בעיות רישום אזרחות לערבים בישראל. ניתן כמובן למצוא סיווגים נוספים לבעיה מורכבת ומהותית זו.
בעיות אלו של מהגרים המבקשים לקבל אזרחות בישראל מבוססות על נושאים שלמדתם באזרחות: עקרון זכויות האדם והאזרח, זכויות אדם ואזרח בישראל וחקיקה קיימת בנושא שוויון לבני דתות אחרות, חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, חוק הגיור ועוד.

במהלך העבודה עליכם:

פריטי מידע ומקורות אפשריים:

אתר האגודה לזכויות האזרח
על גיור ואזרחות מאתר סנונית
על גיור רפורמי – התנועה ליהדות מתקדמת
ידיעה מהעיתון על הגבלת אזרחות לערבים
חוק האזרחות מתוך אתר הכנסת
הצעה לפתרון – אמנת גביזון מידן
אתר המכון ללימודי יהדות נתיב
אתר טקסים

נושא כללי – שלטון החוק והיהדות
נושא סיפור המסגרת: שמירת מצוות בצה”ל

“התגייסתי דרך הגיוס לסיירת מטכ”ל …,באתי וראיין אותי מפקד היחידה דוביק תמרי , ותוך כדי השאלות הוא אמר לי – תגיד לי אני רואה שיש לך כיפה – איך תקיים מצוות ?! עד אז היה בסיירת מטכ”ל נדמה לי בחור אחד חובש כיפה ,ותשובתי הייתה קצת מהמותן, … ,אבל האמת היא שהשאלה שלו הייתה מאד רצינית, זה היה מאד מאד מאד לא מקובל ,רוב החברה חובשי הכיפות , שהגיעו לצבא ונשארו עם כיפות-ואני לא מדבר על החברה שהורידו את הכיפות- התגייסו לצבא או במסגרת הגרעינים של ישיבות ההסדר או בגיוס של הגרעינים של הנחל וכמעט כולם היו בגדוד חמישים היה נדיר מאד לפגוש חברה דתיים עם כיפה בגדודים אחרים בצבא. .., וזה התבטא בחיי היום יום. אני זוכר כי לפני מלחמת ששת הימים שכבנו מארבים בסיס המארבים היה בתל חי… במשך 10 ימים אני אכלתי לחם ובננות כי היה לי ברור שהאוכל שם לא כשר, ובשבת כשניגשתי לסמל המחלקה ואמרתי לו: המפקד “תתנו לי קונסרבים” כי אני פשוט רעב, ואז הוא אמר לי : קונסרבים – שימורים , תביא מהבית, זאת הייתה האווירה בצבא וזה לא היה מיקרה יוצא דופן. דווקא בגדוד 202, בצבא, היה ברור לחלוטין ש אפשר בשבת לפרק את המאהל כי צריך במוצ”ש להתחיל מסע ולהעביר את המאהל למקום אחר… , וכשאני אמרתי שאני לא מפרק את המאהל בשבת , זה היה ממש מרד…. “ (מתוך עדותו של תא”ל יעקב עמידרור על שירותו הצבאי)

הפיקוד העליון של צבא ההגנה לישראל כתב ופרסם הוראות האוסרות לדרוש לחלל את מצוות הדת היהודית, מחיילים שומרי מצוות. זאת כאשר אין מצב של סכנה ביטחונית קיומית, בה נדרשים להשתתף כל החיילים כחלק משירותם הצבאי. למרות זאת חדשות לבקרים נדרשים החיילים הדתיים לעמוד בפני דילמות של דרישות מפקדיהם לעסוק בפעילויות שיש בהם עבירה על הוראות הרבנים, ועל השקפת העולם של החיילים, או בדרך של חילול שבת, בשירות משותף לנשים ולגברים יחד, ובעוד דרישות שונות המהוות עבירה על המצוות המחויבות ועל השקפת עולמם של החיילים הדתיים. לדעת רבנים ואנשי ציבור במגזר הדתי, פקודות הניתנות לחיילים וגורמות לחילולי שבת ושאר עבירות הלכתיות שאינן הכרחיות, מערערות הם את אחד הנדבכים החשובים הגורמים ללכידות ואחדות כלל המשרתים בצה”ל וכך מעמידים את החיילים שומרי והמצוות במצב בלתי נסבל וקשה.

סיפור זה מתייחס למושגים שלמדתם באזרחות : עקרון חופש הדת, זכויות אדם ואזרח בישראל, חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, ועוד.

במהלך העבודה עליכם:

– לזהות קושי אמתי הקשור לתופעה עליה מדבר סיפור המסגרת ולהציגו כבעיה אזרחית.
– להסביר את הרקע של הבעיה האזרחית בקצרה, תוך שימוש ב – 2-3 מקורות אמינים, עדכניים ורלוונטיים לנושא המבהירים את הבעיה ומאפשרים ניסוח ממוקד יותר של הבעיה ; עליכם לנמק מדוע בחרתם דווקא במקורות מידע אלה, תוך קישור והתבססות על ידע נלמד מתחומי התוכן.
– לבדוק את הבעיה האזרחית ולאסוף עליה נתונים מהשטח באמצעות כלי בדיקה מתאים – עריכת שאלון הכולל 20 – 30 נשאלים, 5-10 שאלות לשאלון או ראיונות לשני מרואיינים מתאימים לדון בבעיה כאשר הראיונות מתייחסים ובודקים את הבעיה שהקבוצה בחרה לעסוק בה ותורמים להתוויית דרך לפתרון. עליכם לנמק מדוע בחרתם להשתמש דווקא בכלי החקר המסוים.
– להציג את הממצאים שנאספו על פי כללי הצגת ממצאים שלמדתם ובדיקת ההלימה בין הממצאים לבין הבעיה שניסחה הקבוצה.
– לבסס טיעון, על סמך הממצאים שנאספו בסקירת הספרות ובבדיקת השטח, שיוביל למסקנה שתהווה בסיס לפתרון.
– למצוא לבעיה הנבדקת פתרון מעשי ומנומק, תוך התייחסות ליתרונות וחסרונות הפתרון המוצע. הפתרון צריך להוכיח את הידע שלכם על התכנים ומושגים שלמדתם בשיעורי האזרחות מתחומי התוכן. לבחור דרך הולמת ליישום הפתרון הנבחר ולהתחיל בביצועה. התוצר – הדרך ליישום הפתרון – הוא מהלך המהווה את תחילת הביצוע של הפתרון המוצע. עליכם לנמק את בחירת התוצר תוך התייחסות לגורם האזרחי אליו מופנה הפתרון והסבר מדוע דווקא הוא נבחר על ידכם.
– התוצר יכול להיות עצומה, כתבה, הפגנה, פניה לגופים שונים – עתירה לבג”ץ, פניה לחברי כנסת עם טיוטת הצעת חוק, פניה לארגונים חברתיים, דעת קהל ועוד. עליכם, התלמידים, להעביר את התוצר לגורם האזרחי אליו הוא מופנה.
– לכתוב יומן למידה אישי לאורך כל התהליך – החל מגזירת הבעיה ועד הצגת הפתרון ושליחת התוצר למענו.
– כתיבת העבודה ועריכתה על פי ההנחיות שניתנו.

פריטי מידע ומקורות אפשריים:

מאמר בנושא, הרב שלמה קוק
אתר הרבנות הצבאית
מאמר בנושא שירות מעורב, הרב אליעזר מלמד
על שירות צבאי של בנות
הלכות צבא ומלחמה
הספר דיני צבא ומלחמה
הספר מלומדי מלחמה, מאת הרב נחום רבינוביץ.
הספר הלכות צבא , מאת הרב זכריה בן שלמה
מאמר מאת הרב סגן אלוף אייל קרים

נושא כללי – שוויון ויהדות
נושא סיפור המסגרת: חינוך פרטי וציבורי בישראל

“80 ילדים מפתח-תקווה שאמורים לעלות לכיתה א’ בעוד פחות משלושה שבועות לא משובצים עדיין לאף בית-ספר. “חטאם” הנורא: הם בנים לעדה האתיופית. ידיד משפחתו של אחד הילדים סיפר ל-ynet כי הורי תלמידים בבית-הספר השכונתי הטילו וטו על קבלתם של ילדים כהי-עור. מנכ”ל משרד החינוך: “ניאבק בתופעה שאינה מתקבלת על הדעת”
(מתוך מאמר בידיעות אחרונות, 14.08.07)

בשנה האחרונה עלה לכותרות סיפורם של ילדים יוצאי אתיופיה הגרים בפתח תקווה, ולא התקבלו למוסדות שונים בעיר. תופעה זו חוזרת על עצמה מדי שנים אחדות בפתח תקווה ובערים אחרות בישראל, וחושפת בפני הציבור נושא רחב הרבה יותר – קיומו של חינוך פרטי לצד החינוך הציבורי בישראל.
בישראל ישנם כיום כמה סוגים של מוסדות חינוך: מוסדות חינוך רשמי, מוסדות החינוך המוכר שאינו רשמי, ומוסדרות הפטור. הם נבדלים ביניהם ברמת התקצוב של המדינה את המוסדות, ובהתאם ברמת המחויבות שלהם לקבל את כל הפונים אליהם, וללמד את תכנית הלימודים הישראלית הרשמית.

בעשור האחרון התרבתה הופעתם של מוסדות מוכרים שאינם רשמיים, הן בחינוך העל יסודי, והן בחינוך היסודי. תופעה זו נוצרה בשל רצונן של אוכלוסיות סוציואקונומיות חזקות להעניק לילדיהן חינוך איכותי יותר, עם תכנית לימודים מתוגברת בתחומי היהדות או בתחומי תוכן אחרים, וכן לכלול בבתי הספר האלו אך ורק תלמידים המתאימים לאמות מידה ספציפיות שנקבעו על ידי ההורים והנהלות בתי הספר. דבר זה הביא להתרוקנותם של חלק מבתי הספר הציבוריים מאוכלוסיות חזקות סוציואקונומית ודתית, מה שהחליש מאוד את יכולתם של בתי הספר הציבוריים למשוך אליהם תלמידים ולקיים תכנית לימודים העונה לצרכי כל המעוניינים בשרותיה.
מתוך כלל הבעיות הקיימות בתוך הנושא הזה ניתן לשים את הדגש על בעיית המיונים בכניסה לבתי ספר, על בסיס קריטריונים שונים (חוקיים ושאינם חוקיים), הן בחינוך הפרטי והן בחינוך הציבורי. בנוסף יש לתת את הדעת לבעיית חובת לימוד של תוכנית הלימודים הממלכתית בישראל במוסדות החינוך השונים, הפרטיים והציבוריים, בעיית תקצוב ההסעות לבתי הספר השונים, איכות המורים בבתי הספר, ועוד.

הסיפור המתואר מעלה בעיות הקשורות למושגים שלמדתם מתחום האזרחות, כמו: עקרון זכויות האדם והאזרח, זכויות אדם ואזרח בישראל וחקיקה קיימת בנושא שוויון, חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, ועוד.
עליכם לבחור בעיה אמתית אחת העולה מתוך סיפור המסגרת ולנסחה, להציג אותה ולהסביר את הרקע שלה בקצרה, לחקור אותה, להציג את ממצאיכם ולמצוא לה פתרון מעשי ומנומק, שיבטא את התכנים והעקרונות שנלמדו באזרחות. ולבסוף עליכם להציג תוצר המייצג את הפתרון הנראה לכם מתאים ביותר לפתור בעיה זו.
התוצר הסופי הנדרש הוא הכנת מצגת שתופנה לגורם מתאים (יש להסביר ולנמק מיהו גורם זה ומדוע דווקא הוא נבחר על ידכם) שעשוי לסייע בפתרון הבעיה או לקדם את הפתרון לבעיה.

במהלך העבודה עליכם:

פריטי מידע ומקורות אפשריים:

הצעת חוק בחירת זרם חינוך לעולי אתיופיה
על חוק החינוך הממלכתי, מאתר מט”ח
עתירה לבג”צ בעניין חוק השילוב
מאמרי עיתונות בנושאי מיונים, סוגי מוסדות חינוך ועוד.
נתונים בנושאי סוגי מוסדות חינוך בישראל
אתר נאמני תורה ועבודה
ראיון עם שר החינוך לשעבר גדעון סער בנושא בתיה”ס פרטיים

נושא כללי – סובלנות ויהדות
נושא סיפור המסגרת: חקיקה דתית והמרחב הציבורי בישראל

בדיון הציבורי הישראלי עולות לא אחת סוגיות הנוגעות לצביונה היהודי של מדינת ישראל בהנהגותיה ובחוקיה השונים. מפעם לפעם נשמעות תביעות של קבוצה או מגזר זה למשל חברי כנסת ממפלגות שונות, או אחר אזרחים שומרי מצוות ואזרחים חילוניים בישראל לחוקק חוקים ופניה למשטרה ולבתי המשפט ולאכוף מנהגים שונים הנוגעים לכלל אזרחי המדינה בתוך המרחב הציבורי של ישראל. למשל עולה לא אחת סוגיית הפעלת התחבורה הציבורית בשבת, כאשר זו ממומנת בחלקה ומאורגנת על ידי המדינה עצמה. מצד אחד דורשים אזרחי המדינה שאינם שומרי שבת לאפשר להם נגישות מתמדת למקומות בילוי, מסחר ועסקים, כמו בכל יום רגיל. לעומתם גורס המגזר הדתי כי מדינת ישראל, בתוקף היותה מדינה יהודית חייבת להכיל עקרונות יהודיים בסיסיים על המרחב הציבורי שלה, וביניהם שמירת כבוד השבת ואי הפעלה מאורגנת של תחבורה ציבורית על ידי ובעידוד המדינה.

קיימות דוגמאות רבות נוספות לוויכוחים ומחלוקות בנושא אופי המרחב הציבורי בישראל, כמו שמירת כשרות במקומות ציבוריים, שמירת שבת על ידי חברות לאומיות של ישראל (אל על), ופתיחת מקומות בילוי בשבת. אחת הדוגמאות המפורסמות מן הזמן האחרון היא פרשת פתיחתו של חניון עיריית ירושלים לחניה בשבת, והתנגדות העדה החרדית לפתיחה זו, שהובילה אף מעשי אלימות קשים בעיר, למשך כמה חודשים.

בעלי עניין רבים מעורבים בסוגיית אופיו של המרחב הציבורי – מצד אחד העדות החרדיות ונציגיהן בכנסת, הדורשות שמירה על האופי הדתי של המדינה בכל מקום, מן הצד השני לוחמים בתוקף על חירויות הפרט חברי הכנסת, הרשויות המקומיות וארגונים לשמירה על אופי פלורליסטי ופתוח של המרחב הציבורי בישראל, כך שיהיה מתאים גם להם. אנשי הציונות הדתית רואים עצמם כמגשרים בין שני הצדדים, כשגם הם חלוקים על האופי הראוי בתוך מערך הכוחות המקוטבים במדינה. אנשי המשטרה ואכיפת החוק מעורבים בניסיון לאכוף את החוק בישראל, ונאלצים לעיתים תכופות לעמוד מול קבוצות אינטרסים משני הצדדים, המנסות להפר את החוקים, לעיתים אף באלימות.

הסיפור מעלה בעיות ונושאים מתחום מקצוע האזרחות: עקרון זכויות האדם והאזרח, מגילת העצמאות, הכרזה על המדינה כיהודית ודמוקרטית, חקיקה דתית, ועוד.

במהלך העבודה עליכם:

– לזהות קושי אמיתי הקשור לתופעה עליה מדבר סיפור המסגרת ולהציגו כבעיה אזרחית
– להסביר את הרקע של הבעיה האזרחית בקצרה, תוך שימוש ב – 2-3 מקורות אמינים, עדכניים ורלוונטיים לנושא המבהירים את הבעיה ומאפשרים ניסוח ממוקד יותר של הבעיה ; עליכם לנמק מדוע בחרתם דווקא במקורות מידע אלה, תוך קישור והתבססות על ידע נלמד מתחומי התוכן
– לבדוק את הבעיה האזרחית ולאסוף עליה נתונים מהשטח באמצעות כלי בדיקה מתאים – עריכת שאלון הכולל 20 – 30 נשאלים, 5-10 שאלות לשאלון או ראיונות לשני מרואיינים מתאימים לדון בבעיה כאשר הראיונות מתייחסים ובודקים את הבעיה שהקבוצה בחרה לעסוק בה ותורמים להתוויית דרך לפתרון. עליכם לנמק מדוע בחרתם להשתמש דווקא בכלי החקר המסוים.
– להציג את הממצאים שנאספו על פי כללי הצגת ממצאים שלמדתם ובדיקת ההלימה בין הממצאים לבין הבעיה שניסחה הקבוצה.
– לבסס טיעון, על סמך הממצאים שנאספו בסקירת הספרות ובבדיקת השטח, שיוביל למסקנה שתהווה בסיס לפתרון.
– למצוא לבעיה הנבדקת פתרון מעשי ומנומק, תוך התייחסות ליתרונות וחסרונות הפתרון המוצע. הפתרון צריך להוכיח את הידע שלכם על התכנים ומושגים שלמדתם בשיעורי האזרחות מתחומי התוכן. לבחור דרך הולמת ליישום הפתרון הנבחר ולהתחיל בביצועה. התוצר – הדרך ליישום הפתרון – הוא מהלך המהווה את תחילת הביצוע של הפתרון המוצע. עליכם לנמק את בחירת התוצר תוך התייחסות לגורם האזרחי אליו מופנה הפתרון והסבר מדוע דווקא הוא נבחר על ידכם .
– התוצר יכול להיות עצומה, כתבה, הפגנה, פניה לגופים שונים – עתירה לבג”ץ, פניה לחברי כנסת עם טיוטת הצעת חוק, פניה לארגונים חברתיים, דעת קהל ועוד. עליכם, התלמידים, להעביר את התוצר לגורם האזרחי אליו הוא מופנה.
– לכתוב יומן למידה אישי לאורך כל התהליך – החל מגזירת הבעיה ועד הצגת הפתרון ושליחת התוצר למענו.
– כתיבת העבודה ועריכתה על פי ההנחיות שניתנו.

מקורות ופריטי מידע אפשריים:

מאמר – “חובת החקיקה הדתית ויישומה על פי ההלכה”, מאת הרב א. שרמן, תחומין, כרך ה.
מאמר “על חקיקה דתית חלקית”, מאת הרב שאול ישראלי, בתוך – בצומת התורה והמדינה, כרך ב.
אמנת גביזון מידן
מאמר בנושא חקיקה דתית בחברה חילונית
אתר המכון הישראלי לדמוקרטיה
מאמר בנושא פתרונות לחיים משותפים בארץ
אתר מפלגת מימד
אתר מפלגת מר”צ

נושא כללי – סובלנות, שוויון ויהדות
נושא סיפור המסגרת: שוויון זכויות לערבים מול שאלת יהדותה של ישראל

“…לפיכך נתכנסנו, אנו חברי מועצת העם, נציגי הישוב העברי והתנועה הציונית, ביום סיום המנדט הבריטי על ארץ-ישראל, ובתוקף זכותנו הטבעית וההיסטורית ועל יסוד החלטת עצרת האומות המאוחדות אנו מכריזים בזאת על הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל, היא מדינת ישראל.”

מדינת ישראל הצהירה במגילת העצמאות, עליה הכריז דוד בן גוריון בשנת 1948, על היותה מדינה יהודית. ביחד עם הצהרה זאת נכתב עוד במגילה: “מדינת ישראל…תקיים שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין… אנו קוראים …. לבני העם הערבי תושבי מדינת ישראל … ליטול חלקם בבניין המדינה על יסוד אזרחות מלאה ושווה ועל יסוד נציגות מתאימה בכל מוסדותיה, הזמניים והקבועים.”
(מגילת העצמאות)

שני יסודות אלו המצוינים במגילת העצמאות – היותה של מדינת ישראל מדינה יהודית, ומחויבותה של ישראל לשמור על שוויון זכויות מלא לכל אזרחיה, עומדים לא אחת למבחן קשה ונוקב, ובעיקר כאשר מדובר על אזרחיה הערבים של מדינת ישראל. מחד שואפת מדינת ישראל לשמור על זהותה היהודית של מדינת ישראל, לשמור על רוב יהודי בארץ, להנהיג תרבות יהודית במרחב הציבורי, לחוקק חוקים התואמים לרוח היהדות וההלכה היהודית, ולהעצים ככל האפשר את צביונה היהודי של מדינת ישראל.

מאידך במדינת ישראל חיים היום כמיליון וחצי אזרחים ערבים, המהווים כמעט 20% מאוכלוסיית המדינה. ערביי ישראל הם ערבים תושבי מדינת ישראל וצאצאיהם, שלא עזבו אותה בתקופת כינונה של מדינת ישראל ואחריה. אזרחים אלו, שהם כאמור אזרחים שווי זכויות במדינה, זוכים לא אחת ליחס מפלה מצידם של מוסדות המדינה, הפועלים מצידם בתוקף למען שמירת אופייה היהודי של מדינת ישראל. בהתאם לכך ערביי ישראל נתקלים בקושי לרכוש קרקע או בית בכל מקום בישראל בהתאם לרצונם, הם אינם משרתים בצה”ל וכתוצאה מכך הם אינם זכאים להטבות של יוצאי צבא, ערבים המעוניינים להגר לישראל אינם מורשים לקבל בה אזרחות (בניגוד לכל יהודי העולה לארץ), הם אינם יכולים להתקבל לכל עבודה בארץ, לעיתים הם מופלים לרעה בתקציבי מדינה שונים המופנים למוסדות יהודיים, ועוד ועוד.

לאור עובדות אלו ואחרות ובשל העובדה שהערבים הם בפועל מיעוט במדינת ישראל, היהודית והדמוקרטית, עולה השאלה עד כמה מותר וצריך להעדיף יהודים או ענייני יהדות במדינה היהודית, ועד כמה יש לחתור לשוויון מלא בכל דבר, מתוקף היותה של ישראל מדינה דמוקרטית?

עליכם לבחור בעיה אמתית אחת העולה מתוך סיפור המסגרת ולנסחה, להציג אותה ולהסביר את הרקע שלה בקצרה, לחקור אותה, להציג את ממצאיכם ולמצוא לה פתרון מעשי ומנומק, שיבטא את התכנים והעקרונות שנלמדו באזרחות. ולבסוף עליכם להציג תוצר המייצג את הפתרון הנראה לכם מתאים ביותר לפתור בעיה זו.
בעלי העניין אותם ניתן לחקור הם ערבים אזרחי ישראל, החווים את הקונפליקט הקשה של היותם אזרחים לא יהודים במדינה יהודית. ניתן כמובן לחקור עמדות והשקפות בקרב צבורים יהודיים שונים בישראל, ולהביא את התייחסותם הייחודית של מגזרים שונים למעמד הערבים במדינה.

התוצר הסופי הנדרש הוא הכנת מצגת או מאמר שיופנה לגורם מתאים (יש להסביר ולנמק מיהו גורם זה ומדוע דווקא הוא נבחר על ידכם) שעשוי לסייע בפתרון הבעיה או לקדם את הפתרון לבעיה.

במהלך העבודה עליכם:

– לזהות קושי אמיתי הקשור לתופעה עליה מדבר סיפור המסגרת ולהציגו כבעיה אזרחית.
– להסביר את הרקע של הבעיה האזרחית בקצרה, תוך שימוש ב – 2-3 מקורות אמינים, עדכניים ורלוונטיים לנושא המבהירים את הבעיה ומאפשרים ניסוח ממוקד יותר של הבעיה ; עליכם לנמק מדוע בחרתם דווקא במקורות מידע אלה, תוך קישור והתבססות על ידע נלמד מתחומי התוכן.
– לבדוק את הבעיה האזרחית ולאסוף עליה נתונים מהשטח באמצעות כלי בדיקה מתאים – עריכת שאלון הכולל 20 – 30 נשאלים, 5-10 שאלות לשאלון או ראיונות לשני מרואיינים מתאימים לדון בבעיה כאשר הראיונות מתייחסים ובודקים את הבעיה שהקבוצה בחרה לעסוק בה ותורמים להתוויית דרך לפתרון. עליכם לנמק מדוע בחרתם להשתמש דווקא בכלי החקר המסוים.
– להציג את הממצאים שנאספו על פי כללי הצגת ממצאים שלמדתם ובדיקת ההלימה בין הממצאים לבין הבעיה שניסחה הקבוצה.
– לבסס טיעון, על סמך הממצאים שנאספו בסקירת הספרות ובבדיקת השטח, שיוביל למסקנה שתהווה בסיס לפתרון.
– למצוא לבעיה הנבדקת פתרון מעשי ומנומק, תוך התייחסות ליתרונות וחסרונות הפתרון המוצע. הפתרון צריך להוכיח את הידע שלכם על התכנים ומושגים שלמדתם בשיעורי האזרחות מתחומי התוכן. לבחור דרך הולמת ליישום הפתרון הנבחר ולהתחיל בביצועה. התוצר – הדרך ליישום הפתרון – הוא מהלך המהווה את תחילת הביצוע של הפתרון המוצע. עליכם לנמק את בחירת התוצר תוך התייחסות לגורם האזרחי אליו מופנה הפתרון והסבר מדוע דווקא הוא נבחר על ידכם .
– התוצר יכול להיות עצומה, כתבה, הפגנה, פניה לגופים שונים – עתירה לבג”ץ, פניה לחברי כנסת עם טיוטת הצעת חוק, פניה לארגונים חברתיים, דעת קהל ועוד. עליכם, התלמידים, להעביר את התוצר לגורם האזרחי אליו הוא מופנה.
– לכתוב יומן למידה אישי לאורך כל התהליך – החל מגזירת הבעיה ועד הצגת הפתרון ושליחת התוצר למענו.
– כתיבת העבודה ועריכתה על פי ההנחיות שניתנו.

פריטי מידע ומקורות אפשריים:

מאמר “נכרים במדינה יהודית”, מאת הרב ישראל רוזן, תחומין, כרך ד.
מאמר בנושא הגויים במדינה יהודית
מאמרים שונים בנושא “זכות השיבה” ובעיית הפליטים
אתר קרן אברהם
גיליון ארץ אחרת מספר 16 – “אזרחי ישראל הערבים מדברים”
ספר “דברים ושברי דברים: על יהדותה של מדינה דמוקרטית”, הוצאת המכון הישראלי לדמוקרטיה, מאת ידידיה שטרן ואביעזר רביצקי, 2007.
מאמר על חוק השבות באתר מט”ח
ידיעה מהעיתון על הגבלת אזרחות לערבים

רישום לפעילויות

ערכת הורה/ילד לבר/בת המצווה

סיפורי מסגרת למטלות ביצוע באזרחות

מערך שיעור