כלכלת השוק או הרצון הכללי? על פרשנויות שונות למשמעות הבחירות
הסברו של שומפטר מתכתב עם רעיון כלכלת השוק, בו צרכנים בוחרים מרצונם החופשי במוצרים אלו או אחרים והשוק מתנהל על פי היצע וביקוש. באופן זה, האזרחים בוחרים נציגות שלטונית על פי מדד של סיפוק שירותים באופן הטוב ביותר. נראה כי כלכלת שוק זו עשויה הייתה לאפיין מוסדות שלטוניים ותיקים בעולם היהודי, ביניהם הפרנסים, ועדי הקהילות […]
זהו יום הבוחר – על הקשר בין הבוחר הפתק והח”כ
בדמוקרטיה האתונאית אזרחי המדינה התקבצו לאספות וקיבלו החלטות בנוגע להטלת מיסים, יציאה למלחמה ועוד. התגלמות רצון העם במיטבו (בהנחה כמובן כי ‘העם’ איננו אלא גברים, בני חורין, שמלאו להם שמונה-עשרה שנה…). כיום רצון העם נשמע בבחירות הדמוקרטיות (משקל שווה לכל קול, חשאיות, מחזוריות, הזכות לבחור ולהיבחר). אלה חלק מהתנאים המגדירים בחירות אלה, אלא שמדובר בכללים […]
”כל הארץ דגלים” – דגל, מה משמעותו?
מאמר מתוך ידיעון שיר השכונה- יום העצמאות תשע”ה בהיותי מורה בצעתי ניסוי עם תלמידי כתתי. הנחתי זוג גרביים כחול על הרצפה וביקשתי מהם לדרוך עליהם. התלמידים עשו זאת ללא בעיה. הוספתי זוג גרביים כחולים נוספים והרכבתי שני משולשים וגם הפעם ביקשתי שידרכו עליהם – גם כאן בלא כל היסוס. כאשר הרכבתי משולש על משולש […]
באיזה שבט אתה?
מאמר מתוך ידיעון שיר השכונה- יום העצמאות תשע”ה סמלים משותפים, זיכרון קולקטיבי ולעיתים אף שפה מיוחדת מציבים גדרות בין מגזרים שונים במדינת הלאום הישראלית ומדורות השבט הישראליות ממשיכות לקבץ סביבן את הקבוצות השונות המתחממות לאורן. ערב יום העצמאות תשע”ה אנו מבקשים לציין דווקא מופעים של מפגשים בין שבטיים פוריים: “כל העניין הוא לשתות משהו […]
‘מדורת השבט’- על התפצלות שבטית במדינת הלאום הישראלית
מאמר מתוך ידיעון שיר השכונה- יום העצמאות תשע”ה מדינת הלאום כמסגרת מדינית מארגנת הולכת ומאבדת את אחיזתה במזרח התיכון. ככל שקיימת חוסר בהירות בנוגע לזהות המשותפת, וככל שישנה הטרוגניות גדולה יותר בכל הנוגע לזהות האתנית הדתית או התרבותית, כן מתעוררת שאלה גדולה יותר בנוגע לתקפותה של מדינת הלאום. ומה קורה אצלנו במדינת ישראל, השוכנת […]
הנאים השכנים?
מאמר מתוך ידיעון שיר השכונה- יום העצמאות תשע”ה ‘מזרח תיכון חדש’ היה ביטוי, כמו גם תפיסת עולם, שסימנו תקווה לעתיד חדש ומבטיח בשלהי המאה העשרים במדינת ישראל. בשנת 2015 אנו עדים לשינויים מפליגים המתחוללים בלבנט, אולם הם שונים מאוד מהאביב הערבי אליו נשאה עיניים הדמוקרטיה המערבית. המזרח התיכון ‘החדש’ איננו אלא לבוש ישן, החוזר […]
‘מי אמר שוויון הזדמנויות ולא קיבל?’: יוצאי אתיופיה ומערכת החינוך
מאמר מתוך ידיעון על הגמוניה ושוליים בעולם הלימוד שבועות תשע”ה בראשית מאי התקבצו בתל אביב, ‘העיר הלבנה’, יוצאי אתיופיה. מאשדוד, מנצרת, מעפולה, מדימונה ומערים פריפריאליות אחרות הגיעו בני העדה להפגין נגד אלימות משטרתית, אך למעשה נגד מה שהם מבינים כקיפוח מתמשך במוסדות שונים. אירועים אלו העלו לכותרות כי נוער ממוצא אתיופי גודש את בית […]
“דמוקרטיזציה של הידע”? לא בבית ספרינו…
מאמר מתוך ידיעון על הגמוניה ושוליים בעולם הלימוד שבועות תשע”ה המדינה מספקת זכויות רבות לאזרחיה כגון הזכות לבריאות, לדיור או לביטחון סוציאלי. מתייחדת מכל אלה הזכות לחינוך, שכן יש בידה לשרטט אופק של תקווה גם עבור מי שנולד למעמד כלכלי נמוך. כולם מסכימים כי הזכות לחינוך היא כלי ראשון במעלה לניוד חברתי, אולם […]
על ידע פתוח וסגור ביהדות
מאמר מתוך ידיעון על הגמוניה ושוליים בעולם הלימוד שבועות תשע”ה מסכת אבות פותחת בתיאור מסירת התורה מדור לדור: “משה קבל תורה מסיני ומסרה ליהושע ויהושע לזקנים וזקנים לנביאים ונביאים מסרוה לאנשי כנסת הגדולה…”. תהליך מהודק, בו הידע נמסר מאליטה אחת לאחרת, תוך הדרה של אחת הקבוצות המשמעותיות ביותר בהוראת התורה, אנשי הכהונה. משנה זו איננה […]
מי הם ‘שומרי המסך’?[4]
מאמר מתוך ידיעון החופש הגדול תשע”ה- קשקשת ברשת באתר הממשלתי ‘חיים חכם ברשת’ התפרסמה, תחת הכותרת כללים לשמירה על נימוסים טובים ברשת, הרשימה הבאה: אתם לא באמת לבד – זכרו שיש אנשים שקוראים את התגובות וההודעות שלכם התאימו את ההתנהגות הרשתית שלכם לסיטואציה שבה אתם נמצאים הפגינו איפוק, בעיקר כאשר נדמה לכם שמישהו העליב […]
בין יום זיכרון תרועה ליום הדין
תקיעת השופר מכונה במדרש “התקנה לתשובה”, היא ההכנה המתחוללת בראש השנה לקראת מעשה התשובה עצמו המתקיים ביום הכיפורים. מהי הכנה זו לתשובה? במאמרו ‘בין יום זיכרון תרועה ליום הדין’ מסביר ד”ר שלמה פישר כי הזיכרון בעולמם של חז”ל, כמו גם הזיכרון בעולם המודרני, כרוכים היטב עם מהותו של האדם כיחיד וכחלק מעם. זאת, מאחר והזיכרון […]
‘אנחנו כאן אורחים לרגע’ – על זהותן של קהילות וירטואליות
מאמר מתוך ידיעון החופש הגדול תשע”ה- קשקשת ברשת הקהילה הווירטואלית מתקיימת במרחב המצומצם של צג המחשב, אך חבריה עשויים להתקבץ מארבע כנפות תבל. כיצד מתכתבות קהילות חדשות אלה עם הגדרות ותיקות של יחסים בתוך קהילה שיש לה הקשר ולחבריה פנים קונקרטיות? הצמדים רשות הרבים/רשות היחיד, צנעה/פרהסיה, עשויים לסייע בשרטוט פניהן של קהילות הרשת בנות […]
מדינות הלאום במזרח התיכון; האביב הערבי והחורף המוסלמי
המזרח התיכון ‘החדש’ איננו אלא לבוש ישן, החוזר אחורה אל התפלגות שבטית, הקודמת למדינת הלאום המודרנית. להלן מספר ציוני דרך המספרים את סיפור התגבשותן של מדינות האזור למדינות לאום ואת מה שעשוי לבשר את התפוררותן חזרה לסיעות סיעות: הסכם שלום וסטפליה 24 באוקטובר 1648: להסכם זה, שנחתם עם תום מלחמת שלושים השנה בתחומה של ‘האימפריה […]
חירות – בין הפרט ללאום
חג הפסח הוא “חג חרותנו“. אבל מה משמעותה של החרות? חרות הוא אחד המונחים בעל ריבוי משמעויות בשפה העברית. הוא חל על נושאים רבים – האדם היחיד וגם המדינה. הוא מתייחס למצבים סבילים או “שליליים“, כגון מצב שאף אחד לא מפריע לי או מדכא אותי וגם למצבים פעילים – כאשר אני עושה מה שאני באמת רוצה. כאן אנו רוצים לבחון שתי משמעויות שהבהרתן הייתה חשובה לדיון הפוליטי […]
הטובים לפוליטיקה
כששמעתי מאורי שהוא הולך לפוליטיקה, אמרתי לו שאני חושד בו שנגמרו לו הנושאים להתלוצץ עליהם, והוא החליט להכנס לכנסת כדי לאסוף חומרים לספר הומוריסטי חדש ושנון במיוחד. לא האמנתי שהוא מתכוון ברצינות. מה לאיש יקר והגון, נעים הליכות ונוח לבריות, שדיבורו בנחת ובנועם, במשכן הכנסת? אורי הפתיע אותי, כמו את רבים מחבריו. הוא הוכיח שאפשר […]
“פוטנציאל של מלחמת אזרחים”: מקרה מבחן-ההתנתקות
מאמר מתוך ידיעון ט’ אדר: מחלוקת; כללי המשחק וגבולותיו. החלטת הממשלה לפנות את יישובי גוש קטיף איימה לגרור את החברה הישראלית לשסע מטלטל שיוביל אותה לקרע בלתי ניתן לאיחוי. ב 6.9.2005, שבועות ספורים לאחר ההתנתקות, התפרסם בעיתון הארץ ראיון מרתק של ארי שביט עם האלוף גרשון הכהן, מי שכיהן כמפקד אוגדת הפינוי. בדבריו חוזר […]
ט״ו בשבט הגיע
המאמר פורסם באתר ‘כיפה’ כנסת ישראל, הרשות המחוקקת של מדינת ישראל, מציינת בטו’ בשבט 66 שנים להיווסדה. ביום זה טו’ בשבט תש”ט (14.2.1949) קיימה הכנסת את מושבה הראשון לאחר מערכת הבחירות הראשונה. האם קיים קשר בין המועד ההלכתי לאירוע הפוליטי המכונן את חייה של האומה היהודית? דומה כי הקשר בין שני האירועים אינו מקרי, אלא […]
ארץ קטנה עם שפם – מרכינים ראש לזכרו המבורך של השר אורי אורבך
לרגע אחד השבוע, התאחד הציבור הישראלי, על מנת לחלוק כבוד אחרון לשר, לעיתונאי, לפורץ הדרך ובראש ובראשונה לאדם אהוב, אורי אורבך ז”ל. לצד הישגיו המרשימים כפרלמנטר, השאיר אורבך אחריו יצירה כתובה ענפה שיש בה עומק וקריצה בעת ובעונה אחת. אנו בחרנו, מתוך מגוון האפשרויות, להנציח את זכרו באמצעות שיר זה הלקוח מספרו ‘אסור להפוך תנין […]
התורה והעבודה
ההשקפה הרואה במדינה אתחלתא דגאולה, לצד זו הרואה בה פלטפורמה מיטבית לקיומו של העם היהודי, מייצגות של שתי גישות שונות אודות מעמדה הדתי של המדינה. האם מדובר כאן במחלוקת נקודתית או שניתן לקשור אותה להשקפות עולם רחבות יותר? בנובמבר 2004, חודשים ספורים לפני פינוי גוש קטיף, כותב יאיר שלג את הדברים הבאים[1]: אם למישהו היה […]
עשבים שוטים, פרחחים, או “אש זרה ששורפת את הבית עלינו”? פעולות תג מחיר כמקרה מבחן
מאמר מתוך ידיעון בין האסור למותר- עבריינות פוליטית מי הם נערי תג מחיר? האם מדובר בפעילות של צעירים פוחזים שיש להחזירם לדרך הישר, או באלימות שיש להפעיל נגדה את אותן פרקטיקות שהמדינה משתמשת בהן כנגד כל פעילי טרור, ערבים ויהודים כאחד? האם זו קבוצה שהתייאשה מהיכולת להשפיע באופנים אחרים על תהליכי קבלת ההחלטות במדינה, […]
למה לי פוליטיקה עכשיו?! על עבריינות פוליטית והסיבות להתפרצותה
מאמר מתוך ידיעון בין האסור למותר- עבריינות פוליטית “ציונות איננה אידיאולוגיה ייחודית, אלא מצע משותף לאידיאולוגיות שונות ואפילו סותרות” כותב א.ב. יהושע בספרו אחיזת מולדת (עמוד 47). החיים בישראל, השסועה והמלוכדת בעת ובעונה אחת, רצופים מאבקים אידיאולוגיים, שחלקם נצבעו בצבעי האלימות שמטרתה להביא להישגים פוליטיים. בשנות השבעים המוקדמות פעלה בארץ תנועת המחאה הפנתרים השחורים […]
יחסו של הרב עובדיה יוסף למדינת ישראל
יחסה של החברה החרדית לציונות לדורותיה נע בין שני קטבים, שביניהם ניתן למקם קבוצות שונות בחברה זו. הקוטב האחד הוא שלילת הרעיון המרכזי של הציונות – הקמת מדינה לעם היהודי בארץ ישראל טרום ביאת המשיח. עמדה זו מבססת את טיעוניה על משנת שלוש השבועות, המובאת במסכת כתובות. ביטוי רדיקלי לתפיסה זו מצוי באמרתו של האדמו”ר מסטמר, הרב […]
חביב אדם שנברא בצלם
את שנת הלימודים הנוכחית פתח שר החינוך החדש, הרב שי פירון, בהנפת שני דגלים מרכזיים ראשונים, שהונפו אל על כבר במהלך החופש הגדול. הראשון – ההחלטה שהנושא החינוכי המוביל בשנת תשע”ד בכל מערכות החינוך יהיה היחס לאחר, ובלשון משרד החינוך – “האחר הוא אני”. השני – ביטול המיצבים, קרי המבחנים שנועדו לבחון את רמת התלמידים […]
“מה במשבצת?” על כוחה של החברה בשיבוץ אנשים
מאמר מתוך ידיעון בין קביים לקבעון – האתגר ההלכתי. בשיתוף נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות. הסתכלו היטב בסרטון הבא: https://www.youtube.com/watch?v=LnLVRQCjh8c חשבו: מה הפתיע אתכם בסרטון? איזו שאלה הייתם רוצים להפנות לרקדנים? האם הסרט חותר תחת הנחות שאתם מחזיקים בהן? אילו? מהי משמעותה של מוגבלות כהבניה חברתית? הבניה חברתית הוא מושג בסוציולוגיה שבבסיסו הטענה כי […]
על הגבול ועל המגבלה – האתגר ההלכתי
מאמר מתוך ידיעון בין קביים לקבעון – האתגר ההלכתי. בשיתוף נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות. “זהו העיקרון החשוב ביותר שלנו – כושר ההשתנות של האדם”, דברים אלה, המצוטטים מפיו של פרופסור ראובן פוירשטיין בראיון שנערך עמו שנים ספורות טרם הלך לבית עולמו, פורסים את עיקר משנתו החינוכית[6]. ב’מרכז פוירשטיין לקידום כושר הלמידה’ אותו […]
דמוקרטיזציה ודמוניזציה
חיים ומוות בידי הלשון: על חופש הביטוי ואיסור ההסתה “כמו שהגענו לסמל הזה אנחנו יכולים להגיע לרבין” מילים אלו אמר למצלמה איתמר בן גביר, הנער, שעה שהוא מחזיק בידו את סמל מכוניתו של ראש הממשלה דאז יצחק רבין. מילים אלו, שהופיעו במהדורת ‘מבט’ בראשית אוקטובר 1995, הפכו למצמררות שבועות ספורים לאחר מכן, עת הירצחו של […]
“גם אני נולדתי בארץ הזאת” היחס לערביי ישראל בפסיקה ההלכתית
מאמר מתוך ידיעון השסע הלאומי אלפיים השנים המפרידות בין הממלכה החשמונאית, שעברה מן העולם במאה הראשונה לפנה”ס, וכינונה של מדינת ישראל במחציתה של המאה העשרים, יצרו חלל רחב ממדים בפסיקה ההלכתית בעניינים הקשורים לעם היהודי כריבון על אדמתו. בין יתר הסוגיות אליהן נדרשו פוסקי דור הקמת המדינה, היה היחס הראוי לאוכלוסייה הלא-יהודית שחיה בארץ. אילו […]
אז מי אתם ערביי ישראל?
מאמר מתוך ידיעון השסע הלאומי כיצד נראית השותפות עם ערביי ישראל משני צידי המתרס? מהן הדילמות המלוות אותה? מהי קשת הדעות שניתן למצוא במגזר הערבי, הנדמה בעינינו כאחד? ולבסוף, מה יש ל’יסודות’ להציע כארגז כלים ראוי להתנהלות בשותפות זו? “הדבר הקשה ביותר בקשר עם האופי הדמוקרטי של המדינה… היא שאלת זכויות המיעוטים. זוהי כמעט נקודת […]
“השכנים (אינם?) טובים בעיני”- קולות שונים בפסיקה בת זמננו
מאמר מתוך ידיעון השסע הלאומי מה יחס הרבנים בני זמננו למיעוט הערבי? אך יותר מכך, מדוע חלקם מחזיקים בעמדה שונה מזו של רבני דור הקמת המדינה? האם הם מפוכחים יותר? למודי ניסיון? הפסיפס המרהיב ששמו ההלכה, המורכב מאבני בניין בגדלים שונים ובצבעים מגוונים, עשוי להשמיע בשורות הנראות כצועדות בכיוונים הפוכים. כך למשל הצמד ‘מפני דרכי […]
“אין עם בלי אליטות” (חיים גורי)
מאמר מתוך ידיעון “כשאליטה פוגשת דמוקרטיה” רגע לפני יום הולדתו התשעים, העניק המשורר חיים גורי ריאיון לסופר מאיר שליו [1], ראיון בו מביט גורי במבט מפוכח על החברה הישראלית שיש בה “הקשר המופלא בין העם הזה והארץ הזאת”. במהלך הריאיון שואל את עצמו גורי האם הוא בעל הבית במדינה, ומגדיר, בלשונו החדה כתער, את […]
