על הדרך לייצוג שלם – פרשה בקטנה לפרשת בהעלותך
את העובדה שמשה רבנו הוא ענו התורה אומרת בפירוש בסופה של פרשתנו בסיפור עמידתו של משה אל מול דבריהם של אהרן ומרים. אבל התבוננות גם בפרשיה הקודמת מאפשרת לנו לראות את הניצנים בהם משה מתגלה כמנהיג אמיתי. בדרך כלל במציאות בה אנחנו חיים קשה לראות הנהגה שמוותרת על כוחה או מוכנה לחלוק בו. הפוליטיקה המודרנית […]
על איבה, קנאה ושנאה – פרשה בקטנה לפרשת נשא
בספרו “האם יכולה אהבה להתמיד” כותב סטיבן מיטשל שכל אהבה ארוכת טווח זקוקה לאיזון הנכון שבין ביטחון להרפתקה. מעט קנאה בין בני זוג יכולה ליצור הפריה הדדית (בבחינת “קנאת סופרים תרבה חכמה”) אבל יותר מדי קנאה יכולה כבר לפגוע בתחושת הביטחון הזוגית מה שיכול בבוא היום להוביל גם לפרימת הקשר או חס וחלילה לשנאה. פרשיית […]
על מדבריות ומשפחה – פרשה בקטנה לפרשת במדבר
לכל דור יש תקופות בהן הוא מרגיש מהלך במדבר. זמן בו אין ‘בית’, זמן ארוך שקשה לראות את סופו. זמן בו הדור חש חשוף ופגיע. בתקופות ‘מדבר’ כאלה, הנמצאות בדרך “לארץ המובטחת” , חייב הדור להיאחז במשהו ודאי כדי להרגיש או אף לייצר יציבות. חייבים בני ובנות הדור לנסות ולייצר תחושת ביטחון כשמסביב שולט המדבר. […]
על שמיטה, הר סיני והמסורת של כולנו – פרשה בקטנה לפרשת בהר-בחקותי
שאלתו של רש”י בשם המדרש בתחילת הפרשה שלנו היא אחד הביטויים שהשתרשו עמוק גם אל תוך השפה המודרנית – “מה עניין שמיטה אצל הר סיני?”. תשובות רבות ומגוונות נאמרו לשאלה הבסיסית הזו אבל לפעמים צריך להתעמק בשאלה עצמה. התורה היא לא קובץ סיפורים, אוסף של קטעים קצרים שנאספו ונערכו יחד. התורה היא סיפור של עם, […]
על מועדים וזהות לאומית – פרשה בקטנה לפרשת אמור
פרשת המועדים שנקרא בפרשת השבוע מעמידה לפנינו את כוחם של בני האדם ביצירת לוח השנה העברי. קידוש החודש שנעשה על ידי בית הדין מאפשר לנו לקבוע חודשים ומועדים ולהיות שותפים בקביעת הלו”ז השנתי של העם היהודי. אלא, שרגע לפני המועדים מגיע פסוק אחד שנראה לא מתאים: “שֵׁשֶׁת יָמִים תֵּעָשֶׂה מְלָאכָה וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן מִקְרָא […]
על החוק ואיך להשתמש בו – פרשה בקטנה לפרשת אחרי מות-קדושים
בהיסטוריה של הפוליטיקה העולמית לא חסרות דוגמאות בהן הנהגה השתמשה בחוק לא למטרה לשמה הוא נחקק. חוקים לא פעם שימשו כדי להעדיף ציבור אחד על פני השני, אוכלוסיה מסוימת על פני האחרת ובמקרים קיצוניים ממשלות השתמשו בחוק כדי לפגוע ישירות במתנגדים או במגזרים מסוימים. חוקים בסופו של יום מביאים לידי ביטוי תפיסת עולם אותה אנחנו […]
הגדרה עצמית והיחס לאחר – פרשה בקטנה לפרשות תזריע-מצורע
פרשות תזריע מצורע מפגישות אותנו לראשונה עם ההתמודדות ביחס לגבולותיה של הקהילה, מי בפנים ומי בחוץ, מי צריך לצאת ומתי הוא יכול לשוב. כל קהילה מוגדרת ע”י הנשים והאנשים המרכיבים אותה אבל לא פחות מכך כל קהילה מעצבת את עצמה ביחס לאותם אלו שהיא מבקשת להשאיר “מחוץ למחנה”. הזכות להגדרה עצמית היא בסיסית וחשובה אבל […]
על הצהרת אמונים ועבודה קשה – פרשה בקטנה לפרשת שמיני
רק לפני כמה ימים עמדו נבחרות ונבחרי הציבור והתחייבו למלא באמונה את תפקידם כחברות וחברי כנסת במדינת ישראל. הטקס החגיגי ובכלל המצג בתקשורת, יכול לגרום לנו להתבלבל ביחס לתפקיד המרכזי של נבחר ציבור – עבודה שחורה ויום יומית, כדי לייצר במציאות שינוי לטובת האזרחים. רגע אחרי סמיכתו של אהרון, מינויו ככהן גדול וחגיגת חנוכת המשכן, […]
על פרטים ובדיקות – פרשה בקטנה לפרשת צו ופסח
עוד קורבן ועוד מנחה, עוד פירוט של חלקי הקורבן או סדר ההקרבה. פרשת השבוע מתעסקת המון בפרטי הקורבנות ובסוגים השונים שלהם, בירידה לפרטי הפרטים. בעיסוק שכזה, הסכנה הגדולה ביותר היא לאבד את המבט הרחב, את שאלת ‘הלמה’ ואת הסיבה לעשייה המדוקדקת שלנו. אותה סכנה נמצאת גם במצוות ביעור חמץ. אנחנו יכולים להתעסק בחיפוש בכל הפינות, […]
על היסטוריה ועתיד – פרשה בקטנה לפרשת ויקרא
בכל פעם שמגיעים אל ספר ויקרא חוזרות ועולות 2 שאלות. האחת היא מדוע בכלל נצטוו בני ישראל להקריב קורבנות, והשנייה היא האם אנחנו שואפים לחזרה למציאות הזו של מקדש, של שחיטה, כהנים והקרבת קורבנות. השאלות הללו לא מרחפות בחלל ריק, הן שאלות עומק בעולמה של היהדות בכלל ושל היהדות כחלק מהעולם המודרני בפרט. האם פרקטיקות […]
על מנוחה ועבודה – פרשה בקטנה לפרשת ויקהל פקודי
אחד החוקים הראשונים שחוקקה הכנסת לאחר סיום המנדט הבריטי היה תיקון חוק שעות עבודה ומנוחה. חוק שהיה קיים עוד מתקופת השלטון העות’מאני לא קבע יום מנוחה שבועי לעובדים וממשלת ישראל בסוף שנות ה-50 קבעה את יום השבת כיום המנוחה הרשמי לעובדים יהודים בארץ ישראל. עכשיו כשיש מתי לנוח, אפשר להתחיל לעבוד ולבנות מדינה. את הרעיון […]
על זהות אישית וכללית – פרשה בקטנה לפרשת כי תשא
רק לפני שבוע ביקשו מאיתנו להביא את עצמנו, את הזהות המיוחדת שלנו, את התרומה הפרטית שלנו כדי לבנות משכן והנה שבוע אח”כ ואי אפשר אפילו לספור אותנו. מעבר חד ממקום אישי של כל אחת ואחד למציאות שבה אין שמות וזהויות ואת מספר בני ישראל אנחנו יודעים רק מחצאי השקלים שאנחנו מביאים למשכן. הזהות שלנו מורכבת […]
על בגדים ותחפושות – פרשה בקטנה לפורים ופרשת תצוה
כל נבחר או נבחרת ציבור יוכלו לספר את הסיפור הזה, של ההבטחות והסיסמאות לפני הבחירה והקושי להוציא אותן לפועל ביום שאחרי. הסיפור הזה של קמפיין שמצייר לציבור דמות מסוימת ומציאות של עבודה יום יומית שלא תמיד מצליחה להיפגש עם אותה דמות שראינו על המודעות. תחילת הפרשה שלנו מדברת על בגדי הכהן הגדול, על 8 בגדים […]
על אנטישמיות וזיכרון – פרשה בקטנה לשבת זכור
העם היהודי תמיד היה עם של זיכרון – זיכרון הבריאה, זיכרון יציאת מצרים, זיכרון השואה ועוד ועוד לאורך כל ההיסטוריה. הציווי לזכור משאיר אותנו מחוברים תמיד לעבר, לסיבה בגללה כולנו כאן ולתכלית לשמה אנחנו פועלים ומתקדמים בעולם. אבל זיכרון אחד תמיד מעורר שאלה – “זכור את אשר עשה לך עמלק”. מה מיוחד עמלק מכל שאר […]
על חזון וחוקים – פרשה בקטנה לפרשת משפטים
אחרי מעמד הר סיני זה כמעט בלתי אפשרי שלא לתהות מה נשאר ממנו אח”כ. איך לוקחים את העוצמה, את הקולות, הברקים וקול השופר והופכים אותם לשגרה יום יומית, איך עשרת הדברות וא-לוהים שעונה בקול יכולים להפוך לפרקטיקה. התשובה נמצאת אצלנו בפרשה. עוד מצווה ועוד מצווה, עוד עשייה ועוד הימנעות מעשייה, עוד ציון יום חג ועוד […]
‘סעודת יתרו’ – פרשה בקטנה לפרשת יתרו
במסורת יהודי תוניסיה נהגו לאכול סעודת מצווה ביום חמישי שלפני שבת יתרו. מקור המנהג המקובל ביותר הוא העובדה שהייתה מגפה בתוניסיה שפגעה והפילה חללים רבים והיא נפסקה בשבוע שבו קראו את פרשת יתרו. “ויבוא אהרון וכל זקני ישראל לאכל לחם עם חתן משה”. זו לא פעם ראשונה שאנחנו רואים את חשיבות האכילה בחבורה, את אכילת […]
על מקומה של התרבות – פרשה בקטנה לפרשת בשלח
לא מעט פרשנים ניסו להבין מדוע שירת הים נפתחת בלשון עתיד, “אז ישיר משה”. יש שראו בזה קריאה לשירה שתגיע לעתיד לבוא ויש שלא ראו בזה משמעות מיוחדת אלא רק לשון מקראית. אבל אולי אפשר לגלות בזה גם חידוש – אותה קריאה, אותה שירה היא בקשה להפוך את השירה לחלק מהותי מההיסטוריה והבנייה של האומה, […]
על כוחו של סיפור – פרשה בקטנה לפרשת בא
אפשר בקלות להתבלבל ולחשוב שמרכזה של הפרשה טמון בעצם היציאה ממצרים, בעם שלם שיוצא מעבדות לחירות, במכות האחרונות ובקורבן פסח. אבל יש משהו מרכזי אולי יותר – לא פחות משלוש פעמים מוזכר הציווי להעביר את נס יציאת מצרים לדורות הבאים, ההבנה שזו לא רק יציאת מצרים אלא הדרך שבה אנחנו מספרים את הסיפור לבנות ולבנים […]
הילולא לרבי יוסף משאש – פרשה בקטנה לפרשת וארא
האתגר של כל מנהיג לא פוסח גם על משה רבנו, היכולת להיענות לציווי, להקשיב לדברי אלוהים ואז: “וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה כֵּן אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל” ומצד שני להכיר במציאות ולראות איך “לֹא שָׁמְעוּ אֶל מֹשֶׁה מִקֹּצֶר רוּחַ וּמֵעֲבֹדָה קָשָׁה”. כל מנהיג צריך למצוא את האיזון שבין הרצון שלו לדבר אל הציבור, להצליח להיות דמות משמעותית בשבילו ויחד […]
אי-ציות אזרחי ובניין האומה – פרשה בקטנה לפרשת שמות
“…סימן היכרה של פקודה ‘בלתי חוקית בעליל’ – מן הדין שיתנוסס כדגל שחור מעל לפקודה הנתונה, ככתובת אזהרה האומרת: אסור!…אי חוקיות הדוקרת את העין ומקוממת את הלב, אם העין אינה עיוורת והלב אינו אטום או מושחת…” דברים אלו של השופט בנימין הלוי שנכתבו בשנת 1957 הפכה לאחת ההגדרות המכוננות בעולם המשפט הישראלי, הגדרה שהעמידה את […]
התבוננות במראה: האם אני אוטופיס/ית?
מאמר מתוך ידיעון “להחזיר עטרה ליושנה”- בין אתחלתא דגאולה למדינת היהודים לזכרו של הרב עובדיה יוסף לפניכם נושאים שונים הקשורים לסוגיית הטוטאליות האוטופית לעומת האנטי-טואטליות הפרגמאטית; נסו לדרג את עצמכם על ציר מאחד עד חמש בנוגע לעניינים הבאים. “משתדל תרי”ג”: הדברים הבאים, הלקוחים מתוך כתבתו של יאיר שלג, שירת נחום, (הארץ 13.06.2007) מיטיבים להגדיר את […]
בין אתחלתא דגאולה למדינת היהודים
מאמר מתוך ידיעון “להחזיר עטרה ליושנה”- בין אתחלתא דגאולה למדינת היהודים לזכרו של הרב עובדיה יוסף אלטנוילנד ומדינת היהודים הינם שני חיבורים פרי עטו של בנימין זאב הרצל, חיבורים בעלי אופי שונה בתכלית. האחד, משרטט תמונה אוטופית של המדינה שתקום עבור הבית היהודי, בעוד האחר מפרט באופן מעשי מהם המוסדות שיהיו במדינה, מהו המבנה הכלכלי […]
השהיית השיפוט המוסרי והדמוקרטיה
מאמר מתוך ידיעון- כבוד חכמים, כבוד הבריות וכבוד שמיים ללא ביקורת, דמוקרטיה לא יכולה להתקיים” מיכה לינדנשטראוס” הדמוקרטיה הליברלית לעולם נתונה בסד ההופך אותה לשברירית: מחד היא מעוניינת לבסס את שלטון הרוב, מאידך היא שואפת לבטא רצונות וצרכים סותרים. כדי להמשיך ולהתקיים זקוקה הדמוקרטיה לאמון גבוה של אזרחיה: בינם לבין עצמם ובינם לבין השלטון. אך […]
“כל ישראל ערבין זה בזה” – בין אחריות הציבור לאחריות הפרט, ביהדות ובדמוקרטיה
רעיון ההתנדבות מתיישב על התפר העדין בין אחריות הציבור לאחריות הפרט. האם ההתנדבות היא ערך חשוב ומוצדק העומד בפני עצמו בכל מקרה, או האם האידיאל הוא שמוסדות הציבור ייקחו על עצמם את האחריות לטיפול בחוליות הנזקקות על מנת שאלה לא יזדקקו לחסדי הציבור? בעשורים האחרונים אנו עדים לנסיגה בהיקף האחריות של מדינת הרווחה, המבטיחה “רשת […]
ירושלים של חושך ושל אור
ליום הסובלנות הבינלאומי מהומות הדמים של השבועות האחרונים בירושלים, בגוש-עציון ובתל-אביב החזירו את ישראל לסיפור עתיק יומין, בו להט דתי חובר לאינטרסים פוליטיים ומדיניים. כמו רבים, אף אנו ביסודות עוקבים בדאגה אחרי מהדורות החדשות ושואלים את עצמנו לאן מתגלגל כדור השלג הנוכחי, וכיצד הוא ישפיע על מרקם החיים בירושלים. מרקם שיש לו היבטים חברתיים-אזרחיים ולא […]
האם אני “אינסטרומנטלי”? שמא אני “סימבולי”?
מאמר מתוך ידיעון כ”ט בנובמבר אתחלתא דגאולה איננה רק השקפה אודות מעמדה הדתי של המדינה אלא אימוץ תודעה של דור המממש את השאיפות העמוקות ביותר של העם היהודי. בנימה מחויכת נוכל לומר כי זו חתיכת תיק להסתובב אתו על הגב… שתי עמדות שונות למשמעותה הדתית של המדינה פורשות זרועות רחבות כלפי תחומים נוספים, שונים […]
הרב קוק והרב ליכטנשטיין
מאמר מתוך ידיעון כ”ט בנובמבר הרב קוק והרב ליכטנשטיין, שניהם מייסדים של ישיבות גדולות ובעלות השפעה אדירה בקרב הציונות הדתית, אינם אלא מייצגים של שתי גישות שונות אודות מעמדה הדתי של המדינה. האם מדובר כאן במחלוקת נקודתית או שניתן לקשור אותה להשקפות עולם רחבות יותר? בחלק הקודם בידיעון סקרנו שתי השקפות שונות אודות מעמדה […]
“הארץ הקדושה” או “הארץ שניתנה לבני אדם”?
מאמר מתוך ידיעון כ”ט בנובמבר ההשקפה הרואה בהקמת המדינה פעמי משיח קנתה לה אחיזה איתנה בקרב הציונות הדתית ומזוהה עם אחת מהנחות התשתית של חברה זו. מסתבר כי יש מי שראה בציונות “גלגול חדש של רעיון הגאולה העתיק” למרות שלא קיבל על עצמו עול מלכות שמים, ומן העבר השני יש מי שחי את עומק […]
“צא בחוץ!” מה מותר ומה אסור לומר בזמן שלומדים תורה?
מאמר מתוך ידיעון מי אמר למי ומדוע? ט’ באדר תשע”ה כוחו של בית המדרש הוא בדיבור, בעזרתו הוא משרטט את הגבול העדין שבין האסור והמותר. החל ברב כהנא המקבל על עצמו לשתוק בשיעורו של רבי יוחנן, וכלה בגר אנונימי ששמאי דחפו באמת הבניין מאחר ושאל שאלות שאינן במקומן, בית המדרש החז”לי מלא בשתיקה רועמת […]
חופש הביטוי לעומת שמירה על המרקם החברתי: כיצד מאזנים בין השניים?
מאמר מתוך ידיעון מי אמר למי ומדוע? ט’ באדר תשע”ה הזכות לחופש הביטוי איננה עומדת למבחן אלא במציאות נשכנית, כואבת, מציאות בה גורמים שונים חשים מאוימים לנוכח עמדות המאתגרות את המרקם החברתי המאפשר קיום משותף. הזכות לחופש הביטוי העשויה לייצר דינאמיות וסכסוכים בתוככי החברה או גבולות גזרה מתוחמים היטב של המותר והאסור להיאמר? “הם […]
