מאמר מתוך ידיעון על הגמוניה ושוליים בעולם הלימוד שבועות תשע”ה

בראשית מאי התקבצו בתל אביב, ‘העיר הלבנה’, יוצאי אתיופיה. מאשדוד, מנצרת, מעפולה, מדימונה ומערים פריפריאליות אחרות הגיעו בני העדה להפגין נגד אלימות משטרתית, אך למעשה נגד מה שהם מבינים כקיפוח מתמשך במוסדות שונים. אירועים אלו העלו לכותרות כי נוער ממוצא אתיופי גודש את בית הכלא, במספרים הגבוהים בעשרות אחוזים מחלקו היחסי באוכלוסייה. עיסוקינו בדמוקרטיזציה של הידע, בפרדיגמת שוויון ההזדמנויות בחינוך, מביא אותנו להתבונן בנתונים הבאים אודות מערכת החינוך בה לומדים נערים אלה[8]:

רבים מתלמידי יוצאי אתיופיה לומדים בכיתות או במוסדות חינוך שבהם שיעור גבוה של תלמידים ממוצא זהה. למה? כי הם מרוכזים בשכונות שוליים, בה אוכלוסייה ותיקה עוזבת או מנצלת את פתיחת אזורי הרישום על מנת לשלוח את ילדיה לחינוך מחוץ לשכונה. וכן, כי לעיתים ישנה מדיניות מכוונת של אפליה על ידי הרשויות המקומיות הנתונות ללחצים של גורמים מקומיים.

כמחצית מיוצאי אתיופיה מופנים למסלולים טכנולוגיים או מקצועיים, רק כ 14.4% ממסיימי כיתות י”ב מבני העדה, עומדים בשיעור הסף לקבלה לאוניברסיטאות (בקרב העולים ממוצא אחר ובקרב היהודים ילידי הארץ, השיעור הוא כמחצית מכלל מסיימי כיתות י”ב)

בשנת הלימודים תשע”א ובמעבר לתשע”ב, אחוז הנשירה בקרב תלמידים יוצאי אתיופיה היה גבוה במקצת מזה של כלל תלמידי החינוך העברי. אף ששיעור הנשירה הפורמאלי בקרב תלמידים ממוצא אתיופי איננו גבוה, יש באוכלוסייה זו תופעות של נשירה סמויה ובהן ביקור לא סדיר בבית – הספר, מעברים תכופים בין מוסדות לימוד ולימודים במסלולי לימוד שאינם מסתיימים בתעודת בגרות.

תקציבים גדולים המוקצים לשילובם של ילדים יוצאי אתיופיה במערכת החינוך, ניירות עמדה, שולחנות עגולים מדיניות כזו או אחרת, כל אלו לא מצליחים לשנות את המציאות העגומה העולה מנתונים אלו. הרגלי למידה לקויים, הורים שאינם יכולים תמיד להגיש סיוע בתחום הלימודי, קשיי קליטה שאינם קשורים למערכת החינוך בהכרח, אלה ואחרים מקשים על השתלבותם של יוצאי אתיופיה במעגל ההשכלה והתעסוקה. שוויון הזדמנויות בחינוך ככלי למוביליות חברתית? מסתבר כי גם בתקופה של דמוקרטיזציה של הידע טרם פוצחה הנוסחה שתאפשר לשוויון ולמוביליות להתקיים באופן מלא.

[8] הנתונים לקוחים מ: ד”ר מלכה שבתאי ‘האתגר החינוכי עם חניכים יוצאי אתיופיה בכפרי נוער :”אף אחד לא מוותר עליך” .נייר עמדה עבור הפורום הציבורי כפרי הנוער –והפנימיות בישראל וכן מ: יובל וורגון, שילוב תלמידים יוצאי אתיופיה מוגש לוועדת החינוך, התרבות והספורט, סיוון תשס”ו.