“שתי אחיות, עשרים אלף אחים” (אריאל הורביץ)
אחד הנופלים הראשונים, לאחר כניסת הכוחות הקרקעיים לעזה, היה החייל הבודד, סמל ראשון שון כרמלי ז”ל מטקסס, ששירת כלוחם בחטיבת גולני. אלפים רבים, ביניהם אוהדיה של מכבי חיפה, הגיעו ללוות אותו בדרכו האחרונה. הבעת סולידריות זו נשנתה בהלווייתו של מקס שטיינברג ז”ל שנהרג במה שכונה נגמ”ש המוות עת רבים נענו לקריאה ברשתות החברתיות לבוא ולחלוק כבוד לחייל הבודד שבחר להצטרף לשורות צה”ל. חייל בודד נוסף, שעלה בגפו בגיל 16 והשתלב בסיירת אגוז, ג’ורדן בן-סימון ז”ל, נפל אף הוא בהיתקלות עם מחבלים במערכה על החזרת השקט לאזרחי ישראל. עלייתם של חיילים וחיילות על מנת להצטרף לשירות צבאי בישראל היא תופעה מוכרת, אלה בעלי זכויות צה”ליות מעצם היותם חיילים בודדים ואף זוכים לכתף מחבקת מהחברה הישראלית בתרומות, באירוח בחגים, ובאימוץ על ידי משפחות ישראליות.
המערכה הנוכחית בעזה שבה ומציפה את יחסיה של מדינת ישראל עם יהדות התפוצות. האנטישמיות בגלגולה הנוכחי קושרת בין מדיניותה של מדינת ישראל ובין העם היהודי באשר הוא. הפגנות אלימות פרצו בלונדון, בפאריז, בבריסל, בברלין, באיסטנבול, ובערים נוספות ברחבי אירופה, ומחוצה לה, ושבות וקושרות בין התפוצה היהודית המאוימת על ידי גילויי אנטישמיות ואזרחי המדינה החיים בצל הטרור. לצד הפגנות אלה ישנם גם גילויי תמיכה בישראל במלחמתה, הפגנה מעניינת במיוחד נערכה בווינה, לצפייה לחצו כאן
בחיפוש אחר חומרים על האנטישמיות החדשה נתקלנו בתמונה הבאה, שהעלו האקרים מסעודיה תוך חסימת הכניסה לאתרו של פרופ’ אמנון רובינשטיין. “לא נפסיק את פעולותינו כל עוד ישראל ממשיכה לשחוט ילדים בעזה”, נאמר בכתובית המלווה תמונה זו. נראה כי מלחמה זו מעל “גלי” הרשת מעידה כאלף עדים על הקשר ההדוק בין האנטישמיות בת ימינו ומלחמת ישראל בטרור החמאסי.
ובכל זאת, גם אנחנו לא נכנענו לטרור, והרי הציטוט ממאמרו של פרופ’ רובינשטיין שהתפרסם במרץ 2014 בישראל היום תחת הכותרת “האנטישמיות חיה ובועטת”:
שאלה של הגדרה
אמת הדבר: ההפגנות האנטישמיות – זו שהתקיימה בפאריס הייתה מזעזעת במיוחד – אינן חזות הכול. אדרבה, יש גם סימנים הפוכים: מספר האירועים האנטישמיים בצרפת ירד בשנה האחרונה (אולי בגלל הרצח המחריד בטולוז והתגובה החריפה של שלטונות צרפת ונשיאה); הכרזת האפיפיור פרנסיסקוס, שנוצרי אמתי אינו יכול להיות אנטישמי (הכרזה מהפכנית השמה קץ למאות שנות השמצת יהודים על ידי הכנסייה הקתולית); והעובדה ששני הצדדים בסכסוך האוקראיני מאשימים זה את זה באנטישמיות, גם היא מעידה ששנאת יהודים ברוסיה ובאוקראינה אינה באופנה.
מצד שני, עובדה היא כי לראשונה מאז מלחמת העולם השנייה חשים יהודים שעליהם להסתיר את זהותם – ועובדה זו צריכה להפחיד כל בן תרבות. סקר שערכה הסוכנות החדשה לזכויות יסוד של האיחוד האירופי מאשש את מה שחשדנו בו: האנטישמיות מרימה את ראשה המכוער באירופה. סוכנות זו הוציאה מהאתר שלה את הגדרת האנטישמיות, אשר כללה גם את ההתנגדות לקיומה של מדינה יהודית. הגדרה זו, שהכעיסה את הערבים והטרידה כמה אקדמאים ישראלים אנטי־ציונים, חיזקה מאוד את הטיעון הישראלי־ציוני. היעלמותה מהאתר, המוסברת על ידי הסוכנות החדשה כחלק