מאמר מתוך ידיעון- ישראל ויהדות התפוצות

“לא בונה הכסף, לא בונה התעמולה, לא בונה השתדלנות, בונה אך ורק האדם החי ויוצר בארץ”.

הפרדיגמה הבן-גוריונית הזאת הוצהרה בימי קום המדינה, דווקא בעת בה תמיכת יהודי התפוצות בישראל הייתה קריטית.[1] עוד בימיו חזר בו דוד בן גוריון מדבריו אלו, ואכן הבית הלאומי נבנה על ידי יושבי הארץ, אך לא פחות מכך על ידי אחיהם בתפוצות, הנה כמה דוגמאות מעניינות מהימים ההם ומהזמן הזה:

· אם יש קשרים לא צריך פרוטקציה:

יחסי ישראל וארה”ב ידעו ימים טובים יותר ופחות. סרטון של תאגיד השידור הישראלי סוקר במהירות הבזק את העליות והמורדות שידעו מנהיגי שתי המדינות:

ידידתה הגדולה של ישראל אולי לא הייתה כזו לולא פעילות ארוכת שנים של לוביסטים ואנשי מפתח יהודיים בארה”ב. איפא”ק, הוועד האמריקני-ישראלי לענייני ציבור, שהוקם בשנת 1959, זוקף לזכותו קידום חקיקה ועיצוב דעת הפוליטיקאים בבתי הקונגרס: סיוע תקציבי לישראל, המאבק למניעת מכירת נשק מתקדם לארצות ערב, קידום סנקציות כלכליות ופוליטיות נגד איראן המתחמשת, תמיכה בתעשייה הצבאית בישראל ועוד. ארגון הלובי איפא”ק ממוקם במקום השני ברשימת השדולות האמריקניות המשפיעות ביותר, מיד אחרי איגוד הרובאים הלאומי, ולצד שדולת הפנסיונרים
ניתן לקרוא עוד על הנושא בפוסט שנכתב בעמוד הפייסבוק של קרן משפחת רודרמן 

· יש רופא בקהל?

כבר ב 1912, הרבה לפני קום המדינה, הקימה הנרייטה סאלד את ארגון הדסה בפגישת נשים בבית הכנסת עמנוא-ל בניו יורק. אחת מן היוזמות הראשונות של נשות הדסה היא הקמת שתי תחנות ‘טיפת חלב’ עבור תינוקות ירושלים שסבלו מתזונה לקויה, ונמשכה עם הקמת “היחידה הרפואית הציונית האמריקאית של ציוני אמריקה” שהגיעה לארץ ישראל עם ציוד בשווי 250,000$, שכלל שני אמבולנסים, ציוד רפואי ומכשור מתקדם, תרופות ושתי משאיות. הייתה זו סנונית ראשונה שבישרה את התמיכה המשמעותית של יהדות ארה”ב במערך הרפואה בארץ: החל מתרומות של 21 אמבולנסים למדינת ישראל לאחר הכרזת העצמאות ועד להקמת בנק הדם בישראל בשנות ה-80 בזכות תרומה של 32 מיליון דולר מאגודת ידידי מגן דוד אדום בארצות הברית. התמיכה של יהדות ארצות הברית לשירותי הרפואה בארץ לא הפסיקה גם כשישראל הפכה למדינה מפותחת ולמעצמה טכנולוגית: בשנת 2007 תרמו יהודי ארצות הברית סכום כולל של 278 מיליון דולר לטובת שירותי בריאות בישראל. כך, רק לאחרונה נתרמו 17 מיליון דולר על ידי אגודת הידידים בארה”ב, אלה ישמשו לפיתוח בנק דם תת קרקעי, ראשון מסוגו בעולם. [2]

· ביקום מקביל: איך מביאים את שדרות לווינה?

שירו של אריאל הורביץ ‘שתי אחיות עשרים אלף אחים” צרוב בזיכרון הלאומי יחד עם רבבות אדם שהצטרפו לאוהדי מכבי חיפה בליווי שון כרמלי, לוחם גולני בן טקסס, שנפל בימיו הראשונים של מבצע צוק איתן. שון הוא אחד מצעירים רבים שבוחרים לעלות לארץ ולשרת בצה”ל. לצד זאת, דבר ידוע הוא שזירת המלחמה במאה העשרים ואחת איננה תחומה גיאוגרפית, אלא מתנהלת בכל רחבי העולם הווירטואלי. אז יש מי שנלחם גם על תודעת הציבור. בקיץ הישראלי המדמם של שנת 2014 בחרו צעירים יהודים להפעיל אזעקה בעיבורה של העיר ווינה ולהדגים מה משמעות החיים תחת איום הטילים.
ניתן לקרוא עוד על כך כאן.

הדוגמאות הללו הן אחדות מיני רבות המלמדות על תמיכה שאיננה כלכלית או דיפלומטית. בכל הקשור להסברה ישנם גופים רבים ומגוונים המקיימים פעילויות בקמפוסים ברחבי ארה”ב במטרה לייצר עמדות פרו ישראליות. כאן ניתן למנות התגייסות של ארגונים מבוססים דוגמת איפא”ק או הועד היהודי האמריקני, לצד ארגונים שזה עיסוקם היחידי דוגמת Students Supporting Israel המקיימים 48 תאי סטודנטים באוניברסיטאות בצפון אמריקה, או StandWithUs ארגון שהוקם בשלהי האינתיפאדה הראשונה וחותר להצגת מידע הוגן ומהימן אודות ישראל.

· קיצור תולדות האנושות (היהודית) ומדינת היהודים:
עוד על תרומתם של יושבי התפוצות לבניין הארץ, ברוח ובחומר, תוכלו לראות בסרטון כאן

מדינת ישראל היא פרי של שותפות בין מי שבחרו לחיות כאן חיים אזרחיים מלאים, על החובות והזכויות הכרוכות בבחירה זו, ובין השותפים שליבם במזרח הגם שהם חיים, לכתחילה ולא בדיעבד, בסוף מערב. אמנם אין זו שותפות ששתי צלעותיה שוות, אולם היא הופכת את הבית הלאומי לנכס השייך לכולם. שותפות זו מטילה לפתחינו בארץ מספר שאלות. בראש ובראשונה, כיצד אנחנו מייצרים עוד אפשרויות להיות חלק מהמפעל הציוני גם עבור אלה שבחרו לגור בחו”ל? כיצד אנחנו דואגים כי לכל חלקי העם היהודי יהיה קשר משמעותי למדינת ישראל המלווה אותו כל חייו? כיצד אנחנו פועלים בשם הבית הלאומי של כל היהודים בארץ ובחו”ל? כיצד אנחנו מאפשרים למי שאיננו חלק מן ההסדרים האזרחיים והמדיניים בארץ, אבל חלק מהבית הלאומי, להשמיע את קולו ולהיות חלק מן השיח?[3]

שותפות מתוך אחריות משמעה להבין כי קהילות שונות חיות בהקשרים שונים, ולפיכך, להניח את המשקפיים השיפוטיות, לזהות את הצרכים של הקהילות האחרות ולהציע עבורן את מה שביכולתנו לתת. מה יש לישראל להציע ליהדות התפוצות? בשנים הראשונות הייתה זו בעיקר תחושת הגאווה, זקיפות הקומה היהודית, הידיעה שאם תתרחש שוב קטסטרופה נוסח שואת יהודי אירופה יהיה לאן לברוח ויהיה מי שיגן. החוזה הבלתי כתוב בין יהודי התפוצות וישראל לבש ופשט צורות שונות לאורך השנים. כיום, כששיעורי ההתבוללות בארה”ב מגיעים לעשרות אחוזים, ושישנו איום בטחוני על יהודים ברחבי העולם, נרתמת ישראל לעזרה. אחת מספינות הדגל של סיוע זה הוא פרויקט תגלית, מיזם משותף של פילנתרופים יהודיים-אמריקניים, קהילות יהודיות בתפוצות וארגונים ישראליים. תגלית הביאה עד כה 600,000 יהודים, מכל העולם, למסע ישראלי בן עשרה ימים שמטרתו לחזק את זהותם היהודית של צעירים בני 18-32.[4] עוד נוסיף כי שותפות מתוך אחריות משמעה הבנה כי לא רק מדינת ישראל היא מפעל משותף, אלא כי גורלו של העם היהודי הוא יעד משותף וכי קהילות חזקות, דוגמת יהודי ארה”ב ויהודי ישראל צריכות לשלב ידיים ולחתור למענה למצוקות וצרכים. דוגמה מובהקת לכך היא המאבק לשחרור יהודי ברית המועצות שהיו נתונים מאחורי מסך הברזל. מחד, הכירה ישראל באחריותה כלפי מסורבי העלייה, ה’סירובניקים’, מאידך, בשנות השבעים יכולתה לתמרן בזירה הסובייטית הייתה מוגבלת עד בלתי אפשרית. כך, חברה אידיאולוגיה ציונית לרעיונות של חופש הפרט וזכויות אזרח שנשבו בעולמה של הקהילה היהודית באמריקה. אלה הביאו לשיתוף פעולה ששיאו החלטה שהעביר הנרי ג’קסון בסנאט בדבר הפסקת משלוחי החיטה לברית המועצות עד אשר תותר יציאת היהודים. שתי המטרות הללו, חוסנו של העם היהודי, לצד חוסנה של מדינת הליבה של העם היהודי, אינם יכולים להתקיים כאשר הפרדיגמה ההירארכית, המאבק בין ירושלים ובבל ממשיך להתקיים. הגיעה העת לנסח חוזה חדש.

הידעת?
בישראל נכסים השייכים לעם היהודי כולו. כאלה הם כותל, המגילות הגנוזות שנמצאו בקומראן ובמובן מסוים גם הסוכנות היהודית ומשרד התפוצות. כזה הוא גם ‘מוזיאון העם היהודי’ המוכר יותר כ’בית התפוצות’. כאן הפריזמה איננה יהדות ישראל, אלא הסיפור היהודי המתקיים במוקדים שונים בעת ובעונה אחת. סיפור שיש לו מאפיינים פרטיקולריים לצד מאפיינים דומים: ערוצים מקבילים של קהילות רבות שכולן חלק מפסיפס מרהיב ששב ומתעצב מחדש:

[1] ציטוט זה מדבריו של בן גוריון מופיע בפרק 19 מתוך הסדרה ‘התקומה’ https://www.youtube.com/watch?v=Vzhl814xZnc.

[2] http://www.israelhayom.co.il/article/513503. למידע נוסף על הקמת מערך הרפואה בארץ ותרומתן של נשות הדסה לכך ראו: https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5231896,00.html

[3] להרחבה בנושא, ראו הרצאתה של חברת הכנסת לשעבר, ד”ר עינת וילף: https://www.youtube.com/watch?v=ohEAxo7hIf8

[4] מסע ‘תגלית’ איננו תורם רק לזהותם היהודית של צעירים אמריקניים, אלא תורמת תרומה של ממש לחיזוק ענף התיירות בישראל. לכתבה בעניין ראו: https://www.themarker.com/consumer/tourism/1.3164319