מאמר מתוך ידיעון שומרים על הבית- ראש השנה התשפ”ד
בפתח השיר של ארז ביטון : משל ליסודות הבית, מתוארת הנדידה והחיפוש האישיים אחר העוגנים האישיים הבונים את זהותו של האדם :
“וַאֲנַחְנוּ
מָה אֲנַחְנוּ,
חֳמָרִים שֶׁל נְדִידוֹת,
נְדִידָה וּנְדִידָה,
מָשָׁל לִיסוֹדוֹת הַבַּיִת”
יסודותיו של בית הוריי, נטועים עמוק בבית מדרשו של הרב יהודה ליאון אשכנזי (מניטו).
מהי השקפת העולם שהצליחה לתת נחמה, לטעת תקווה ולחזק את האמונה בליבם של צעירים שרידים ממשפחות ענפות שחרבו במלחמה הרעה ההיא? מהם היסודות שהונחו בליבם של אלה שהגיעו מבתים קשי יום, או שעזבו מאחור מסורת מפוארת וחיפשו עוגנים ללהט הציוני?
הגותו השופעת והמחדשת של מניטו אפשרה לצעירים אלה להתמודד עם מוראות העבר מתוך עמדה פעילה, המבקשת לתקן עולם, מבלי להפנות עורף למורשת העבר ולמסורת המשפחתית. כמו הוריי, רבים מתלמידיו עברו תהליכי התקרבות לתורה ולמצוות – חזרה בתשובה.
בשיעורו על “שערי אורה”, מדגיש הרב כי חזרה בתשובה היא קודם כל חזרה אל ההורים, אל המקור שהעניק לך חיים גשמיים, שטמונים בהם כבר יסודות העולמות הרוחניים.
המדרש ב’שמות רבה’ מספר כי בהתגלות הראשונה של הקב”ה למשה במעמד הסנה “נגלה עליו בקולו של אביו, אמר משה: הנני! מה אבא מבקש?” לפני הטלת השליחות הגדולה על מנהיגו הגדול של העם היהודי לדורותיו, מחבר אותו ריבונו של עולם אל יסודות ביתו, מתוך הבנה כי האב הוא מקור כח משמעותי בבניית המשימה העתידית.
באחד משיעוריו האחרונים לציבור, הניח מניטו את המושגים “תורת הרב ותורת האב” בהתבססו על דבריו של הרב הוטנר: התורה של הרב היא התורה שבפועל, התורה של השולחן ערוך; הכל מוכן, זה התוכן של התורה… אבל מי הוא ישראל? תשאל את האב. איפה האיחוד של עם ישראל? שאל אביך. התורה של האב היא התורה שבכוח, מה שמכין את האדם לקבל את התורה של הרב.
מחוויותיו במשפחתו שלו, למד הרב אשכנזי כיצד נכון לקיים את החיבור בין הרעיון הגדול לבין מציאות החיים. וכך הוא מספר על אביו וסבו:
“הם אהבו לשוחח בענייני אמונה. הם נהוג לדון זה עם זה, להטיל ספק בכל דבר וכך לברר כל שאלה עד תום. בכל פעם שלמדו, העלו קושיות ולא היססו לחשוב מחדש על היסודות שעליהם מושתתת תורת האמונה היהודית.
בכל פעם שסיימו ללמוד היה סבא אומר: “הגיע הזמן לרדת מישיבה של מעלה לישיבה של מטה.”
ממשפט זה למדתי שיעור שליווה אותי כל חיי: בישיבה של מעלה אפשר להטיל ספק בכל דבר, וזוהי הדרך לדון בשאלות אמונה יסודיות. אך בסיום הלימוד יש לזכור לרדת לישיבה של מטה – אל קרקע המציאות, אל היסודות הבסיסיים והוודאיים של האמונה”.
החזרה בתשובה יש בה תנועת נפש כפולה: שיבה אל המקור, הבסיס אל בית ההורים, בבירור זהותי משמעותי על תולדות מסורות ואמונות המשפחה. תנועת נפש שניה נדרשת בין הרעיונות הגדולים למציאות החיים בה נדרשת מודעות אחרת ומעשה – תיקון עולם. אלו שני הצירים שינקתי בבית הורי.
באותו שיר בו פתחתי, מסיים המשורר ארז ביטון באמירה הדורשת מהאדם להיות מודע להווייתו, למציאות חייו ומשם מן הסתם גם לשליחותו בעולם:
וַאֲנִי יוֹדֵעַ
שֶׁיָּבוֹאוּ עַכְשָׁו
לְשַׁדֵּל וּלְהַלֵּל
וַאֲנִי בִּקַּשְׁתִּי
רַק
שֶׁתִּהְיֶה,
שֶׁתִּהְיֶה נִמְצָא.
