ליום הסובלנות הבינלאומי

מהומות הדמים של השבועות האחרונים בירושלים, בגוש-עציון ובתל-אביב החזירו את ישראל לסיפור עתיק יומין, בו להט דתי חובר לאינטרסים פוליטיים ומדיניים. כמו רבים, אף אנו ביסודות עוקבים בדאגה אחרי מהדורות החדשות ושואלים את עצמנו לאן מתגלגל כדור השלג הנוכחי, וכיצד הוא ישפיע על מרקם החיים בירושלים. מרקם שיש לו היבטים חברתיים-אזרחיים ולא ביטחוניים בלבד. כמחנכים, שומה עלינו לגשת לנושא בוער זה בשום שכל, תוך היערכות לדעות שונות בהן עשויים תלמידנו להחזיק, ותוך חתירה לניתוח עומק של אירועים מורכבים מסוג זה.

החודש יצוין ברחבי העולם ‘יום הסובלנות הבינלאומי’. לאחר קיומה של שנת הסובלנות הבינלאומית (1995), הוחלט על קיומו של יום הסובלנות, כפי שנכתב בהצהרת עקרונות הסובלנות של ארגון אונסק”ו: “כדי לחולל מודעות ציבורית, כדי להדגיש את הסכנות שבאי-סובלנות, וכדי לחדש את המחויבות ואת הפעולה למען קידום הסובלנות והחינוך, אנו מכריזים בזאת ש-16 בנובמבר יהיה “יום הסובלנות הבין-לאומי”.

לרגל ציון יום זה, ולרגל האירועים הקשים בירושלים, אנו מביאים לכם חומרי העשרה שיכולו לסייע לכם בהצפת נושאים אלו בכיתה. (תוכלו לעסוק בסובלנות אגב הנושאים הבאים: מקומות מקודשים, רוב וזכויות מיעוט, שלטון החוק, אלימות פוליטית, סובלנות והסכמיות, ריבונות של מדינה, ודרכי ביטוי של ריבונות.)

לסקירה עשירה ומפורטת של מקורות ישראל העוסקים ברעיון הסובלנות המורכב, לצד הצעות לדיון בכיתה, היכנסו לפרק מתוך חוברת בהוצאת יסודות “ערכים במבחן התורה”

מהי סובלנות? האם אדם דתי החי בתודעה של אמת אחת עשוי להיות בעת ובעונה אחת אף סובלן? מה הקשר בין סובלנות ודמוקרטיה ומהן גבולותיה של הסובלנות? על שאלות חשובות אלו ואחרות עונה ד”ר זהר מאור בהרצאתו אודות מושג הסובלנות בכלל ובהקשרה הדתי בפרט:

לפעילות בחט”ב בנושא סובלנות: תכנית העמקה באזרחות, יח”ד – יהדות, חברה ודמוקרטיה בנושא סובלנות, לחצו כאן

להמשגה של המושג ‘סובלנות’ בהקשרו ההיסטורי, קראו את הדברים הבאים מתוך הקדמתו של ד”ר שלמה פישר ל‘עול הסובלנות’ (אסופת מאמרים בעריכת שלמה פישר ואדם סליגמן, בהוצאת מכון ואן ליר)

נסיים בדבריו של אדמו”ר חב”ד במאמר ‘החלצו’, דברים שנשא לפני למעלה ממאה שנה, אך רלוונטיים תמיד:

“וכמו שנמצא בעונותינו בדורות האחרונים, בכל מושבות בני ישראל. שישי חילוקי דעות בכל דבר ובכל עניין מעניינים הכלליים, ובפרט בדברים שבקדושה…שאי אפשר להתאחד. אדרבה, מה שזה אומר, אומר חבירו בהפך. ומה שזה בונה זה מהרס. והחילוקי דעות באמת הם פירוד הלבבות – דמה שאומר בהפך מזולתו, אין זה מצד ששכלו מחייב כן, כי אם מה שהוא רוצה ולא מצד הכרח השכל…והיינו מצד פירוד הלבבות שאינם יכולים לסבול זה את זה, ומשום זה הם מנגדים זה לזה…” (מתוך ‘מאמרי החלצו למניעת שנאת חינם’ נאמר על ידי הרב שלום דובער שניאורסון, האדמו”ר החמישי בשושלת חב”ד.)
לדברי האדמו”ר אין בעולם מופעים של חילוקי דעות אלא מופעים של פירוד הלבבות בלבד. כל מחלוקת שאין בה אלא חילוק הדעות עשויה להתיישב, ובלבד שהלבבות מעוניינים באיחוד.