חוק הגיור – למי שייכת היהדות הממוסדת?

חוק הגיור – למי שייכת היהדות הממוסדת?

מאמר מתוך ידיעון מי ל-ה' אלי! דיון בתפיסת היהדות כתרבות

ההלכה האורתודוקסית נתפסת כברירת המחדל המובנת מאליה של שירותי הדת במדינת ישראל. על אף הביקורת המושמעת לעיתים כלפי הרבנות הראשית ומוסדותיה השונים, היא מחזיקה במונופול כמעט בלתי ניתן לערעור על מערך הכשרות, הנישואין, הגיור ועוד. בשנה האחרונה ננקטו מספר יוזמות, על ידי חברי כנסת ופקידים בכירים, במטרה לצמצם את המונופול האורתודוקסי בעניין שירותי הדת. הצעת חוק הגיור, שהינה חלק מיוזמות אלו, מעלה על פני השטח את השאלה הנוקבת: למי שייכת היהדות הממוסדת במדינה?

הממד הדתי של הזהות היהודית והחיים הדתיים בישראל מאורגן על פי המודל של מדינת הלאום האירופית. במודל זה הדת היא שירות ציבורי הממומן על ידי המדינה מכספי המיסים, שעה שבארץ, ההלכה האורתודוקסית נתפסת כברירת המחדל המובנת מאליה של מתן שירות ציבורי זה. על אף הביקורת המושמעת לעיתים כלפי הרבנות הראשית ומוסדותיה השונים, היא מחזיקה במונופול כמעט בלתי ניתן לערעור על מערך הכשרות, הנישואין, הגיור ועוד. יחד עם זאת, בשנה האחרונה ננקטו מספר יוזמות, על ידי חברי כנסת ופקידים בכירים, במטרה לצמצם את המונופול האורתודוקסי בעניין שירותי הדת, בין היתר בשליטה הריכוזית של הרבנות הראשית בענייני הגיור.

בישראל חיה אוכלוסיה גדולה שאיננה נחשבת כיהודית על פי ההלכה, אולם זכאית לאזרחות ישראלית מכוח חוק השבות. רבים מאוכלוסיה זו (לצד אנשים שאינם נמנים עליה) מבקשים להתגייר ולבוא בשעריה של היהדות על מנת להשתלב במדינת ישראל , בה ההקשר הלאומי חשוב מאין כמוהו. הממסד הרבני, הרשמי והבלתי-רשמי, נחלק בדבר גיורם של אלה שאינם מקיימים אורח חיים אורתודוקסי. שיקולים הלכתיים ולאומיים משמשים בדיון אודות עצם הליך הגיור, כמו גם אודות תקפותם של גיורים שנעשו זה מכבר. חוק הגיור שהוגש לאחרונה על ידי חה"כ אלעזר שטרן בתמיכת חכי"ם נוספים[1], מבקש לדבוק במודל של הענקת שירותי דת כחלק מהשירות הניתן לציבור, אך לצד זאת להרחיב שירותים אלה באופן שיהיו מכילים והומאניים-שוויוניים יותר[2].


הצעה לפעילות:

נימוקים מגוונים משמשים בדיון אודות חוק הגיור. בתגובות להצעת החוק ניתן למצוא התייחסויות לאחריות הממסד הרשמי, לעולם ההלכה, לצרכי הפרט או לצרכי הקבוצה.

עיינו במקורות הבאים וסמנו תוך כדי קריאה את הנימוקים השונים בהם משתמשים הדוברים, ציינו לאיזו קטגוריה ניתן לשייך את הנימוקים.

דרגו את רשימת סוגי הנימוקים שמצאתם על פי רמת חשיבותם בעיניכם, על מה לא ניתן לוותר בשום פנים? היכן ניתן להתגמש?

בהתאם לדירוג הנימוקים נסו לנסח הצעת 'חוק הגיור' משל עצמכם; התייחסו למטרת החוק, לקריטריונים שיקבעו מי זכאי להתגייר, לגוף המוסמך לגייר ולסמכויותיו (כך למשל: האם בסמכותו לשלול גיורים שנעשו בעבר?), לגיור קטינים לעומת גיור בגירים וכן הלאה.

מתוך הצעת החוק , שהונחה על שולחן הכנסת ב י"ז באדר ב' תשע"ד – 19.3.14:

סוגיית הגיור היא אחת ממוקדי המחלוקת הבוערים ביותר על סדר יומה של החברה הישראלית והיהודית והיא כרוכה בשאלות רבות הן ברמה המינהלית והן ברמה ההלכתית. כמו כן, בעקבות העלייה הגדולה מברית המועצות לשעבר נוצרה מציאות שבה למעלה מ-327,000 עולים אינם מוכרים כיהודים במדינת ישראל. היעדר חקיקה מסודרת בנושא זה יצרה בעיות שונות, החל בהערמת קשיים בירוקרטיים בלתי סבירים על מתגיירים, דרך סירובו של משרד הפנים להכיר בחלק מהגיורים לצורך קבלת מעמד מכוח חוק השבות, התש"י–1950, ומרשם כיהודי מכוח חוק מרשם האוכלוסין, התשכ"ה–1965, ועד לרשמי נישואין ובתי דין רבניים שמסרבים להכיר בגיורים. בתי הדין המיוחדים לגיור אשר הוקמו בהחלטת הממשלה על פי דו"ח נאמן אינם מהווים מענה מספק עבור כלל המתגיירים והעמימות החוקית סביב סוגיית הגיור פוגעת באלו המבקשים להתגייר.
הצעה זו מבקשת להסדיר את המסגרת החוקית לעריכת גיורים על ידי הקמת יחידה לפיקוח על הגיור, שתהיה אחראית על הסדרת נושא הגיור בארץ, ובראשה יעמוד ממונה על הגיור. כמו כן, מוצע כי רבנים המוסמכים לגייר, שעומדים בתנאי הכשירות שהוגדרו בחוק, יוכלו להקים בתי דין מיוחדים לגיור ולערוך גיורים, בעוד הממונה יפקח כי הגיורים נערכים כראוי על פי הוראות החוק. באופן זה, יתאפשר להקים בתי דין מיוחדים לגיור בכל רחבי הארץ, הכפופים לפיקוח ולאמות מידה אחידות.
עוד מוצע לעגן את מעמדם של המתגיירים במסגרת החוק, באופן שבו לא ניתן יהיה להפלות אותם לרעה בעקבות גיורם. על פי העיקרון כי יש לפתור כשלים מינהליים על מנת לסייע למתגיירים, ההצעה מונעת ביטול גיורים בהינף יד, מעניקה סמכות לרב מוסמך גיור לרשום גרים לנישואין ומאפשרת לבית דין רבני להסדיר גיורים שנערכו בבתי דין עצמאיים.

מתוך מכתב ששלחו הרבנים הראשיים, הראשל"צ הרב יצחק יוסף והרב דוד לאו, לראש הממשלה בנימין נתניהו וליו"ר הבית היהודי נפתלי בנט. המכתב פורסם באתר 'כיכר השבת':

נקבע כאן תקדים חדש לפיו חברי כנסת יעסקו בעניינים שאין להם כל הבנה בהם בחוסר אחריות, כאשר על כף המאזניים עומד נושא הרה גורל, קידום של חוק מסוג זה שלא בהסכמה עלול לפצל את עם ישראל בארצו למחנות מחנות, אשר לא יכירו האחד ביהדותו של רעהו ועלול להביא למצב שאת אחריתו מי ישורנו, את המצב הזה מבקשת הרבנות הראשית למנוע.

אנו קוראים לכם להתערב באופן מיידי ולעצור את החקיקה בנושא בכל אמצעי העומד לרשותכם, האחריות שלכם כמי שנושאים בתפקידים אלו מחייבת אתכם שלא לעמוד מנגד כאשר הצעות חוק מסוג זה עומדים על סדר יומה של הכנסת"

מתוך ראיון עם הרב דוד סתיו, ראש רבני צהר, התפרסם באתר כיפה:

"הסיבה לדחיפות בהעברת החוק והקמת אפשרות לרבני הערים היא ההתבוללות…יש גל משמעותי של התבוללות בישראל ואנשים לא מבינים את זה. כל עם ישראל הזדעזע כשראה את הזוג שהתחתן בפומבי, אבל חייבים להבין שגיורים מעורבים זה לא רק בין יהודים לערבים. יש עולים מרוסיה, וממדינות רבות מאירופה שאינם נחשבים כיהודים על פי ההלכה למרות שהם רואים עצמם יהודים. למשל אנשים שהאבא שלהם יהודי. בכל שנה יש 5000 ילדים חדשים שנולדים שאינם יהודים על פי ההלכה"…. במשך שנים מבקשים ממני ומחברי שנקים בתי דין פרטיים, בנושא בית הדין של הרב רוזן או הרב קרליץ', ואנחנו במשך השנים מסרבים ואומרים שאנחנו רוצים גיור אחד במדינת ישראל תחת הרבנות הראשית…אנחנו מבקשים ותובעים שינגישו את הגיור אבל רוצים גיור ממלכתי, ולא פרטי. אני רוצה להאמין שאנחנו בישורת האחרונה של המאבק…בעתיד, כשיתברר לכל מתנגדי החוק שלא כצעקתה, ורבני יגיירו כפי שכל הרבנים מגיירים, הם יבינו שחששותיהם היו לשווא והרבנים הראשיים יכירו בגיורים. אני לא מעלה על דעתי שרבנים בישראל יכירו בגיורים מקנדה או אירופה ולא יכירו בגיורי רבנים הערים".

מתוך דברים שאמר פרופ' ידידיה שטרן, ממנסחי הצעת החוק:

"משבר הגיור שאנחנו נמצאים בעיצומו, ושבעטיו נכתב חוק זה, נולד מהעובדה שכל הסמכויות בנושא הגיור מסורות בסופו של דבר לאדם אחד, הרב הראשי המכהן גם כנשיא בית הדין הגדול. זוהי בעיה קונספטואלית ומהותית – יש לבזר את הסמכויות וכדרכה של ההלכה כל הדורות, לאפשר לרבנים שהוסמכו לכך לגייר על פי אמות המידה ההלכתיות המקובלות עליהם. כיוון שמדובר במערכת ממלכתית, יש לפקח עליה, כך שתתנהל ביעילות וללא חשש לשחיתות, אך הפיקוח צריך להיות מנהלי ולא הלכתי. המטרה היא לייעל את התהליך כך שיתנהל ללא עיכובים מיותרים. הסמכות לעניין הגיור עצמו, נשארת בידי הרבנים שיעמדו בראש בתי הדין לגיור, והם, אני מבקש להזכיר, הוסמכו לרבנות על ידי הרבנות הראשית עצמה, כך שבסופו של דבר, הסמכות ההלכתית לא תיפגע גם לאחר השלמת החקיקה".



[1] החוק נוסח בעזרתה של עמותת עיתים.

[2] מתוך: שלמה פישר ואחרים, מצב העם היהודי הערכה שנתית 2013-2014, המכון למדיניות העם היהודי. 

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב print

אולי יעניין אותך גם

דילוג לתוכן