זהו יום הבוחר – על הקשר בין הבוחר הפתק והח"כ

זהו יום הבוחר – על הקשר בין הבוחר הפתק והח"כ

בדמוקרטיה האתונאית אזרחי המדינה התקבצו לאספות וקיבלו החלטות בנוגע להטלת מיסים, יציאה למלחמה ועוד. התגלמות רצון העם במיטבו (בהנחה כמובן כי 'העם' איננו אלא גברים, בני חורין, שמלאו להם שמונה-עשרה שנה…). כיום רצון העם נשמע בבחירות הדמוקרטיות (משקל שווה לכל קול, חשאיות, מחזוריות, הזכות לבחור ולהיבחר). אלה חלק מהתנאים המגדירים בחירות אלה, אלא שמדובר בכללים פורמליים.

איזו משמעות עומדת מאחורי כללים אלה, כיצד הם חושפים את רצון העם ומהו למעשה רצון זה?

במאמרו 'תאוריה אחרת על דמוקרטיה' מערער ג'וזף שומפטר על תפיסת הבחירות כגילוי רצונו של העם, לכל הפחות באופן שהובן עד ימיו. שומפטר, כלכלן אוסטרי שחי בסוף המאה התשע-עשרה ובמחציתה הראשונה של המאה העשרים, היה עד לעלייתה של המפלגה הנציונל-סוציאליסטית בהליכים דמוקרטיים. בעקבות אירועים אלה סבר שומפטר כי הכרעות דמוקרטיות אינן מבוססות על גילוי רצון העם, אלא על גילוי כוחות התמרון שיש לאליטות בניגוד להמון הפשוט, הנבער מדעת וחסר יכולת ההכרעה האמתית. לדבריו הדמוקרטיה איננה אלא "הסדר מוסדי לשם השגת הכרעות פוליטיות ,שבו נמסרת ליחידים סמכות של הכרעה, תוך מאבק של תחרות על קולות העם". בניגוד לאספות העם האתונאיות, כאן ההכרעה נתונה בידי האליטות. ההליכה לקלפיות מכריעה רק בדבר הניצחון בתחרות על לב העם, מנהיגות שלא סיפקה את הסחורה תנושל מכס השלטון ומנהיגות אחרת תחזיק במוסרות השלטון תחתיה. הבטחות אודות הורדת מחירי הדיור, הענקת זכויות לאוכלוסייה ותיקה, הפיכת עישון קנאביס לחוקי וכן הלאה, עשויות להיות מוצרים שאנו, הבוחרים, צורכים ומבקשים לראות מי מהמועמדים עשוי לספק לנו סחורה זו באופן הטוב ביותר. על פי פרשנות זו, הגבלת השלטון לא נעשית על ידי העם, שאיננו מחזיק בהבנה מעמיקה של הפוליטיקה, או עשוי לשלוט בשלל הנתונים הדרושים להכרעה אמתית. הגבלת השלטון נעשית על ידי האליטות המתחרות זו בזו ומבקרות האחת את השנייה.

תפיסה זו של שומפטר, המכונה דמוקרטיה אליטרית, שונה מאוד מפירוש הבחירות הדמוקרטיות כגילוי רצון העם. על פי הפרשנות הזו, הבחירות חושפות את רצונם האותנטי של הבוחרים הממנים נציגים. נציגים אלה אינם אלא זרוע ביצועית של האזרחים, ותפקידם ליישם את רצון הבוחר במדיניות שהם מקדמים. פרשנות זו אף מתכתבת עם עקרון שלטון העם. עקרון זה מעניק כוח רב לעם בהנעת תהליכים ובקבלת החלטות, ומקורו ברעיון האמנה החברתית. על פי רעיון זה המדינה היא פרי התקבצות של אנשים המוכנים להתאגד יחד על מנת לממש את זכויותיהם כמו גם לקדם את הטוב המשותף על פי הגדרתם. רעיון האמנה החברתית מניח כי השותפים לקיבוץ המדיני בעלי משאבי זמן וידע המאפשרים להם להכריע מהי תפיסת הטוב שלהם ולפעול להנכחתה.

 

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב print

אולי יעניין אותך גם

מישל קישקה, קריקטורה זברות

האם אנחנו גזענים?

מדינת ישראל קלטה במשך השנים גל אחר גל של אנשים שהתכנסו מארבע כנפות תבל ובקשו לבוא בשעריה. האופן המיידי בו אנו חושבים אודות גלים אלו

להמשך קריאה >>
רשע

וכי ישאלך בנך… הרשע

ליל הסדר. הלילה של הסיפור המכונן, זה אשר יוצר בעצם התרחשותו את אותה חוליה מקשרת מדור לדור. הלילה של השאלות הגדולות. הלילה בו ההורה מזמין

להמשך קריאה >>