התמודדות החברה המשפחה והקהילה בזמן קורונה

התמודדות החברה המשפחה והקהילה בזמן קורונה

אין כמו תקופה של מצוקה קיומית כדי לאתגר אך גם להעצים את כוחה של הקהילה ושל המשפחה.

העולם המערבי מוצא עצמו לראשונה מזה שנים רבות במציאות של אי ודאות קיומית וכלכלית, בעקבות מגפת הקורונה , זאת בהיפוך גמור לתחושת הביטחון הקיומי המאפיין את אורח החיים שלנו בימים כתיקונם.

בחלל עולמנו יש בתקופה הזו הרבה מתח, עצבות, חרדות, לחצים כלכליים, ודאגות לבריאות ולחיים. תקופה זו דרשה ועדיין דורשת יכולות של הסתגלות וגמישות של החברה, הקהילה, המשפחה וגם של הזוגיות.

ילדים מגילאי פעוטון ועד תיכון נמצאים רק בבית, ההוצאות הכלכליות של המשפחה גדלות והמעברים בין בידוד / סגר, ולהסתגלות המורכבת לחזרה (החלקית) לשגרה .

הגל השני בו אנו מצויים, או סגרים נוספים העומדים בפתח, דורשים כוחות נפש אל מול לחץ מתמשך ולא רק אל מול משהו נקודתי.

ולכן, מגפת הקורונה מעמידה את הערכים שלנו למבחן ובעיקר את אלה הבאים לידי ביטוי במישור האנושי ביחסים שבין אדם לחברו, בקהילה ובמשפחה.

עזרה הדדית תמיכה כלכלית ורגשית, עמידה לטובת החלשים של החברה, אהבה הזולת ואחריות ואכפתיות למצבו, אמפתיה לצד הארת פנים, חמלה המובילה להתנדבות מעורבות ומחויבות עטפו את הימים הללו בכל קהילה, בכל מועצה אזורית ובכל עירייה.

אני שייכת לאלה הסבורים ששפה יוצרת מציאות ולא רק משקפת אותה, ושכוחו של הדיבור גדל בהתאם לגובהו הרוחני של הדובר. ולכן דווקא בעת הזו חובתנו להיות אחראים על השיח המתקיים בתוכנו

חובתנו להיות מודעים לדברים אותם אנו שומעים ולאלה שאנו משמיעים. עלינו להעצים כל העת את הדיבור החיובי ואת הדוברים בשפת "הטוב", ולמחות כנגד דיבור / כתיבה באותם מחוזות בהם מתנהל שיח גס רוח ומתלהם.

במקביל, עלינו לשבח ולהעלות על נס את הדיבור המעיד על עשיה חיובית את הדבור המוביל לפעולה ולאחריות.

כל מנהיגות אוחזת ג בהגה הדיבור בו ומשתמשת בו ככלי להנהגה והובלה. בעת האחרונה הפך הגה זה למכשיר פוגעני ומפלג הן בדרגים האחראים על ניהול המדינה והן בכל רשתות התקשורת.

ערב ראש השנה התשפ"א חובה עלינו דווקא מעל הבימה הזו של "יסודות" ארגון הפועל להעמקת הדיאלוג בין השפה היהודית והשפה הדמוקרטית במדינת ישראל והמנסה לבנות שיח מתוך כבוד מחויבות ואחריות לחברה הישראלית כולה, להדגיש את כל המקומות בהם מתגלה החברה הישראלית על כלל קהילותיה ביופייה בטובה ובערכיה העמוקים ביותר.

אנו רובנו המוחלט טובים ומיטיבים רגישים ובעלי "ראש גדול", נדיבים וכואבים את כאבו של הזולת ודואגים למחסורו "והרוב קובע".

בחצי השנה האחרונה רבים הם גילויי הסולידריות והעזרה הדדית. כל יום צצות יוזמות שמטרתן לחזק את אלה הזקוקים לכך כלכלית ונפשית.

ארגונים רבים ולצידם יחידים פועלים ונענים כמעט לכל האתגרים שהמציאות החדשה והלא קלה מציבה בפנינו.

באופן פרדוקסלי לצד השחיקה באמון של הציבור בגורמי הממשל בכנותם ובטוהר כוונותיהם, ניתן לראות כי "האזרח הקטן" הקים עשרות קבוצות תמיכה שנתנו תמיכה חומרית ורוחנית בעשרות תחומים.

ממערך המפעיל שיחות טלפון עם קשישים הנועד לוודא שמצבם הבריאותי שפיר, ולשמש להן אוזן קשבת, ועד מרכז הסעות, איסופים וסידורים בכל הארץ עבור אלה שזקוקים לכך. מאספקת בישולים ומזון לנזקקים, ועד משלוחי אוכל מפנקים לצוותים הרפואיים שעובדים במסירות אין קץ בבתי החולים.

גם היחיד בקהילה קבל מחבריו , זו הערה והיודעת באופן חברי ודיסקרטי לאיזה עזרה הוא זקוק, את שנדרש לו כדי להתמודד עם מצוקותיו וקשייו.

כן, אנו פוגשים בימים אלה אזרחים רבים מן השורה, שהמצוקה הכללית הצמיחה בהם רגשות אחריות כלפי מי שלא שפר עליו מזלו,

המענקים הכספיים של הממשלה נתרמו ע"י אלפים לאלה הזקוקים להם, סיוע לקשישים, לאימהות חד הוריות או למי שפרנסתם נעדרת בשל הקורונה.

מתוך הבנת גודל האחריות האנושית המוטלת על כתפנו, כולנו מגויסים בימים אלה לעשות את כל

מה שביכולתנו כדי לעצור את מגפת הקורונה.

ואני צועדת בעקבותיהם של חז"ל ורוצה לכוון לריפוי וישועה הנקשרים אל "דיבור מיטיב", ככלי לעצירת המגיפה. שהרי למדנו:

"תדע לך, דאמר רבי שמואל בר נחמן: דורו של אחאב עובדי עבודת כוכבים היו, והיו יוצאין למלחמה

ונוצחין.

ולמה כן?

שלא היה ביניהן דילטורין. לפיכך היו יוצאין למלחמה ונוצחין.

תדע לך, כשבקשה איזבל להרוג כל נביאי ה', מה עשה עובדיה?

הטמין אותן במערות, שנאמר (מלכים א יח): ואחביא מנביאי ה' חמשים איש במערה, ולא היה אדם

שאמר לאחאב כך וכך עשה עובדיה.

אבל דורו של שאול כולן היו דילטורין. תדע לך, כשהיה שאול רודף אחר דוד, היו הכל אומרים עליו

לשון הרע לשאול, שנאמר:

(תהלים נב): בבוא דואג האדומי וגו'.

(תהלים נד): בבוא הזיפים ויאמרו לשאול.

לפיכך היו נופלים במלחמה." (דברים רבה ה י)

אנו עדיין בעיצומו של הגל השני וההתמודדות עדיין בשיאה, אבל, אנו גם בערב ראש השנה יום הדין

בו." כל באי עולם עוברין לפניו כבני מרון,.."

יהי רצון שנזכה בזכות העין ולשון הטובה, הערבות והאחווה שתקיים בנו :

לשנה טובה נכתב ונחתם.


הרבנית ד"ר יפה גיסר, ממייסדי עמותת יסודות וחברת הועד המנהל של העמותה

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב print

אולי יעניין אותך גם

דילוג לתוכן