בשיעור זה נבקש להגדיר את מאפייני ההשתייכות לקולקטיב על בסיס שלושה קריטריונים: גורמיו הייחודיים של הקולקטיב, הזיקה של היחידים לקולקטיב והיחס לאחר. קריטריונים אלה משמשים על מנת להגדיר את זהותה היהודית של המדינה ושל היחידים במדינה.
בשיעור זה נדון בנושאים הבאים:
מדוע לטקסים מעמד חשוב בחייו של היחיד ושל הקהילה?
מהם אופני הזיכרון לציון יום השואה? ואיך טקס יום השואה צריך להיראות?
נוסח הטקסט על גבי מצבות הנופלים, נוסח אישי או קולקטיבי?
בשיעור זה נכיר את חוק הלאום ואת הכרזת העצמאות, ונדון במתח בין מאפיינים יהודיים ומאפיינים דמוקרטיים בהכרזת העצמאות.
השיעור מבוסס על ההבדל בין תפיסת היהדות כלאום (או כתרבות/אתניות), תפיסה שמקורה בתנועה הציונית החילונית, ובין תפיסת היהדות כדת, תפיסה מסורתית המטמיעה את הרעיונות הלאומיים או האתניים לתוך עולם התוכן הדתי.
בשיעור זה נעסוק בהכרעה בעתות משבר ונדון בשתי דוגמאות, האחת של רבי יוחנן ערב חורבן הבית והשנייה של דוד בן גוריון בעת ההכרזה על הקמת המדינה.
במערך שיעור זה נעסוק במורכבותו של יום ירושלים, בטקסי יום ירושלים השונים, כפרשנות למורכבות זו, ובאופן בו ניתן לייצר טקס בעל אופי מאחד על אף ריבוי העמדות.
בשיעור זה נלמד על אופיין השונה של הקהילות היהודיות בארץ ובתפוצות ונבין כי שוני זה קשור, בין היתר, למציאות בה חיה כל אחת מן הקהילות. וכן נברר כיצד יכולה היהדות הישראלית להעשיר את עולמה באמצעות תכנים ומודלים יהודיים הקיימים מעבר לים
בעוד שתשובה הינה ערך בעל משמעות לקיומו של היחיד והעולם גם יחד, פעמים שהיא עלולה להיתפס אצל התלמיד כעול ומעמסה, שבמקום לשחרר את רוחנו מכבלי הטעות והחטא ולהעלותנו מעלה היא עלולה להכביד ולהוריד אותנו מטה.
חוק יסוד: 'ישראל- מדינת הלאום של העם היהודי' מבוסס על לשון הכרזת העצמאות הנתונה בקונצנזוס עמוק בחברה הישראלית. לצד זאת, עורר החוק ויכוח ציבורי נוקב. בשיעור נברר כיוונים שונים על מנת להסביר את הפער בין היחס למגילה והיחס לחוק היסוד.
בשיעור זה ננסה לבחון האם מה שנראה לעיננו כמחלוקת יכול להתפרש באופן נוסף. שיעור זה מבוסס על מקורות מדברי הרב, וכן על חוברת "המוסר במבחן התורה" בהוצאת עמותת יסודות ועל שיעורו של הרב תמיר גרנות "הרב קוק – בין התבדלות לחברותיות" המופי
דף הלימוד עוסק בריבוי דעות וריבוי מחלוקות הלכתיות, תוך התמקדות בהשקפתו של הרב קוק זצ"ל על המחלוקת בבית המדרש.
בלימוד זה נחשף לנושאים הבאים: המחלוקת, הסובלנות וריבוי הדעות בהלכה היהודית.
" עוד לא גיליתי איך תוביל אותי הדרך ולאן אני הולך" – כתבה נעמי שמר בשירה 'עוד לא אהבתי די'.
יחד, ננסה להבין מהם האתגרים העומדים לפנינו ולאן מובילה אותנו הדרך המשותפת ל70 השנים הבאות של מדינת ישראל.
האם שימוש בזכר השואה לגיטימי או פסול בכל הקשר ומכל כיוון או רק כאשר הוא נעשה על ידי גופים מסוימים ומייצג עמדות מסוימות?
מתי קל לנו לקבל אותו ומתי הוא ירגיז אותנו במיוחד ולמה?
מה הם גבולות השימוש בזכר השואה?
בשיעור זה נברר מהם הערכים המתבססים על זיכרון השואה, ערכים המעצבים את פניה של החברה היהודית והישראלית.
בחברה הישראלית יש גוונים רבים ושונות מדהימה , מחלוקות ואף ריבים שבתקופת בחירות מודגשים ומחריפים. והנה ההגדה מנסה ללמד אותנו משהו. כנגד 4 בנים זה שיעור מרתק ב-מהי שאלה טובה? שיעור על החברה שלנו וכמובן שיעור לעצמנו.
בשיעור זה ניחשף לוויכוחי עומק הקיימים בחברה הישראלית וננהל שיחה על הדרך בה נוכל לבסס בישראל של היום חברה שמכבדת את השונות שבה, אך מצליחה למצוא גם רצון וגם דרך לקיים חיים משותפים למרות האתגר ותוך נאמנות לערכי היסוד של המדינה.
נבחרנו לשמש כממלכת כוהנים וגוי קדוש, לא למען עצמנו בלבד אלא למען העולם כולו, כנאמר בכל יום בתפילה – ״לתקן עולם במלכות ש-די״. השאלה אינה אם נבחרת, אלא מה את או אתה עושים עם זה!
פעמים רבות אנו נתקלים באירועי ובביטויי גזענות בחיים החברתיים והציבוריים בכללותם. במערך זה, ננסה להבין מהי "גזענות" ונדון בה דרך השיח היהודי בדבר צלם אלוקים וכבוד האדם.
שאלת הסמכות היא אחת השאלות הדרמטיות בעולם החינוך בכלל ובעולם החינוך הדתי בפרט. שאלות רבות מעורר המתח שבין הסמכות ובין עולמם האישי של התלמידים.
דף מקורות מלווה ידיעון "חלוצים לפני המחנה"- לציון 25 שנים לרצח רוה"מ יצחק רבין ז"ל
ננסה לדייק את ההבדל היסודי שבין חלוציות לאנרכיזם. בין המעשה האזרחי האחראי והמתבקש בחברה דמוקרטית לבין המעשה המערער על יסודות החוק והסדר הציבורי.
מקבץ סיפורי מסגרת בנושאי יהדות ודמוקרטיה להתנעת עבודה בקבוצות.
האם עלינו לתת יחס של כבוד גם לאנשים שאנחנו לא אוהבים, לאנשים שאנחנו לא מעריכים, לאנשים שבעצמם לא נוהגים בכבוד כלפי אחרים?
ומה בכלל כולל יחס של כבוד, מהו רף המינימום שלו?
מהי חירות? מה הם גבולות החירות? האם לשלטון ולרשויות יש זכות להגביל את חירויות האדם? מה גבול הפגיעה בחירות?
באילו מצבים ובאילו תנאים מותר לשלטון, ואולי זו אף חובתו, להצר את חירותו של האדם?
כדי שחברה תוכל להתקיים, יש צורך שיהיה בה סדר.
אם כל פרט יעשה כרצונו עלולה להיווצר אנרכיה, והחברה לא תוכל לתפקד כחברה.
סדר זה מושג באמצעות כללי התנהגות – חוקים.