- 45 דקות
- מדינה יהודית, שיעור חינוך
- כיתות ז'-ח'
הבחירה בירושלים כעיר בירה – הן של דוד המלך, הן של דוד בן גוריון – אינה
מובנת מאליה ונולדה מהעדפה של ערך ממלכתי על פני שיקולים כלכליים או ביטחוניים
…
כל דתות העולם הגדולות מגלות יחס של כבוד לטבע, וכך מאזנות את האדישות, הגובלת ביהירות, שהייתה אחד הצדדים הפחות נעימים במורשת הנאורות. מה היחס שלנו לכך? כל זאת ועוד בשיעור זה
בשיעור היום נכיר ובעיקר נרגיש יותר לעומק את הסיפור המופלא של עליית יהודי אתיופיה.
נתן מקום וכבוד וננסה לחוש הזדהות עם החלום שלהם לגאולה, לחזרה לארץ ישראל ולירושלים .
נכיר את המחיר הכבד שהם שילמו כדי להגשים את החלום לשוב הביתה.
תקופת ימי ספירת העומר היא תקופה מרתקת בדברי ימי ישראל. התורה קובעת את הימים הללו
כימי שמחה והתעלות, ימים של ציפייה לקראת חג השבועות, חג מתן תורה.
מי שנולד למציאות בה מדינת ישראל היא עובדה, ללא סימני שאלה, יתקשה אולי להבין את עומק הברכה והשמחה שבעצם קיומה. הנטייה הטבעית לקטר, לראות את הפגמים, להתלונן, ולהדגיש את החוסרים, מאפילה על ראיית הטוב ועל היכולת להתפעל מהישגי המדינה.
טריגר לדיון בעקבות סרטון מנהיגותו של משה רבנו
בשיעור הקרוב נבקש לדון באתגר המנהיגות. נגדיר סוגים שונים של מנהיגות, נצעד בעקבותיו של משה רבנו מתוך רצון ללמוד מדמותו ונשאל מה תפקידנו כאזרחים וכציבור המקבל על עצמו מנהיגות מסוגים שונים.
במערך זה נציע מקורות שאפשר לעשות בהם שימוש בקרב צוותי מורים לתלמידים עולים וגם עם התלמידים העולים עצמם ו או עם הוריהם.
מערך השיעור המוצע מבקש להנכיח את כאב שתי המולדות, להבין את הקושי, ולחשוב יחד עם התלמידים כיצד נכון לקבל ולהקל על קשיי הקליטה של העולים.
למרות היותה של מדינת ישראל מדינה קולטת עלייה, החורטת על דגלה ומכריזה במגילת העצמאות כי תקבל בברכה את כל יהודי העולם, עדיין המפגש בין עולים וותיקים מאופיין בדעות קדומות. בהצעה לשיעור זה נעסוק ברמה העקרונית של חשיבה סטראוטיפית.
בחלק א' המוצג כאן, נעסוק בהבנת המושגים "מודרניזם" ו"פוסט מודרניזם", נבקש להבין את המאפיינים השונים של כל תקופה ולנסות לזהות האם וכיצד הם נוכחים בחיינו ובחיי התלמידים והתלמידות.
ימים אלה בהם רוחות המלחמה נושבות באירופה ותמונות של פליטים ממלאות את מרחבי הרשת מעלות מחדש את הסוגיה והשאלה מהי האחריות או המחויבות של מדינת ישראל לקהילות היהודיות שבחרו לגור לחו"ל ונמצאות כרגע במצוקה.
בשיעור נדון ונעמיק ביחסים בין יהודי התפוצות ויהודי ישראל ומדינת ישראל. נלמד על התרומה ושיתוף הפעולה על יהודי התפוצות (בעיקר אמריקה) עם מדינת ישראל והחברה בארץ וננסה לנסח לעצמנו מהי הזיקה הראויה בין שתי הקבוצות האלו?
פורים מציף ומעלה ביתר שאת סוגיה חשובה ומשמעותית בעולם היהודי. היהדות היא מסורת של
התחייבויות. דווקא בעולם כזה המציב את ההתחייבות כתשתית של עבודת הא-לוהים עולה השאלה- מה מקומה של ההתחברות האישית והפנימית?
במערך שיעור זה נרצה לברר את ההבדל בין המונח "אפליה" למונח "גזענות", נבחן אותם ביחס לקבוצות שונות בחברה הישראלית, נשאל האם החברה הישראלית גזענית וכיצד אפשר למגר מתוכה התנהגויות ותופעות פסולות המשתייכות לאחד משני המושגים האלה.
בשיעור זה נבחן את היחס והמחויבות שלנו בין המסורת והחידוש. נפרוס ונעמיק את הדיאלוג והיחס לתורה ולמסורת וננסה להדגיש את החשיבות של היכולת לקיים אותו ולשמור על רצף עם התורה, המסורת והעבר מתו המקום בו אנו עומדים היום.
האם אפשר לנהל דיון כנה בנושאים שעל סדר היום מבלי להסתיר את דעתנו אבל גם בלי לפגוע ואם כן מה הדרך לעשות זאת? זאת ועוד במערך שיעור זה.
איך בוחנים מתי מעשה מסוים הוא לגיטימי ואף מעיד על מעורבות ונקיטת יוזמה אזרחית ומה קו הגבול שהופך משהו מיוזמה מבורכת למעשה אנרכיסטי השובר את המסגרות החברתיות? בשיעור הקרוב נבקש לעסוק בשאלות האלו.
בימים בהם המציאות מניחה בפנינו מצב של פגיעות מיניות בידי בעלי כח ושררה, אנו מוצאים עצמנו מזועזעים ואף נבוכים, מול תגובות שונות בתקשורת וברשת, מול עדויות קשות ולעיתים אף שתיקה מצד מי שהיינו מצפים לתשובה וסעד ממנו כמבוגרים האחראים.
במערך השיעור הזה נבקש להמשיג לעצמנו ולכיתה, את הסוגים השונים של סמכות, להדגיש את הצורך בביקורת ואת היתרון של דיבור גלוי על פני הסתרה.
בשיעור זה ננסה לברר מכיוון אחר את הדיון בסוגיה זו ולפתח תודעה דתית העולה מתוך מקורות ישראל באשר לשאלות של: ריסון צרכני, קיימות נכונה, מוסר אנושי ואחריות, ובעיקר מהו מקומו ותפקידו הראוי של האדם בבריאה?
הצעה לפעילות בכיתה- ניתוח סוגי מציאות משברית והדרכים להתמודדות.
בשיעור הזה נבקש לבדוק מה קורה כאשר זהויות שונות נפגשות במרחב הציבורי וכיצד ניתן לקיים את המפגש הזה בצורה הטובה והמועילה ביותר
יום העליות מזמן לנו התבוננות על גלי העלייה השונים , על חוויות העולים, בני העולים שחוו בקשיי המעבר של הוריהם ומזמין למחשבה עלינו כחברה קולטת עלייה – על מה שנעשה ומה שנדרש עוד לעשייה.
המערך מציע כיוון כיצד ניתן היום לתת ביטוי משמעותי ורלוונטי למצוות השמיטה. המהלך העיקרי, כפי שמופיע בהרחבה בידיעון המצורף, הוא לקחת את הערכים ואפשרויות החדשות שהשמיטה מאפשרת לנו לחיינו אנו.
היכרות עם המושג ברית הדרך בחיי העם והכיתה, על בסיס מאמרו של הרב חיים וידל
השימוש ברשתות החברתיות משתמש בכוחה של הקהילה הגלובלית כדי לגנות את תופעת ההטרדות ולתת כוח לאדם הפרטי אל מול מי שמטריד אותו. בשיעור נראה כיצד מתייחסת התורה לאונס וכיצד הריב"ש מוצא פתרון דומה לתופעה של הטרדות חוזרות ללא הוכחה.
האם ניתן להגיע להסכמות בין האוכלוסיות והדעות השונות בחברה, עם אתגר החיים המשותפים ובנוסף עם השאיפה להגיע יחד לחזון משותף למדינת ישראל? בעקבות מושג ה'הקהל' ננסה להציע מחשבה מחודשת ביחס לאתגרי החברה בישראל.
העם היהודי ומורשת ישראל מעולם לא התעלמו משעת המשבר והאתגר. באמצעות החיבור בין אירועי הזמן ולוח השנה היהודי, ננסה לגעת מעט בעיקרון חשוב שהתוותה מסורת ישראל ביחס להתמודדות עם משברים ואתגרים.
מתוך הקריקטורה של אורי פנחסי נדון בשאלות בהקשר של התשובה כתהליך לקיחת אחריות.
האם אנחנו כחברה חייבים, כחלק מהיותנו דמוקרטיים להעמיד לדין כל מי שצריך לעמוד לדין, לא משנה מה תפקידו? או שבתפקידים אלו אסור להעמיד לדין כדי לא ליצור בעיות אחרות?