"הקהל את העם" – דף מקורות
רצח ראש הממשלה יצחק רבין והשבר שהגיע בעקבותיו העלה לדיון הציבורי את שאלת ההסכמיות ויכולת הישיבה יחד לשולחן הדיונים בחברה הישראלית. האם ישנם ערכים משותפים עליהם יכולה החברה הישראלית על כלל גווניה להסכים כבסיס לדיון משותף?
על קשיי ההגירה והקליטה ועל חשיבות פיתוח רגישות בקרב ישראלים ותיקים כלפי עולים חדשים.
יום העליות מזמן לנו התבוננות על גלי העלייה השונים , על חוויות העולים, בני העולים שחוו בקשיי המעבר של הוריהם ומזמין למחשבה עלינו כחברה קולטת עלייה – על מה שנעשה ומה שנדרש עוד לעשייה.
לימוד בית מדרשי – שמיטה
על התנועה הרוחנית והנפשית של השמיטה בזמננו – לימוד בית מדרשי
דף לימוד ME TOO#
דף לימוד זה מעלה שאלות ספציפיות על המקורות ושאלות כלליות על נושא ההטרדה המינית. חלק מהשאלות הן על המקורות עצמן וחלק מהמקורות הן שאלות כלליות על הנושא. כדאי לשלב בין עבודה בזוגות לבין שאלות במליאה לפי אופי השאלות.
"הקהל את העם"
האם ניתן להגיע להסכמות בין האוכלוסיות והדעות השונות בחברה, עם אתגר החיים המשותפים ובנוסף עם השאיפה להגיע יחד לחזון משותף למדינת ישראל? בעקבות מושג ה'הקהל' ננסה להציע מחשבה מחודשת ביחס לאתגרי החברה בישראל.
את פתח- י' טבת 'חוסן' ו'חוסן אמוני' מול משבר
העם היהודי ומורשת ישראל מעולם לא התעלמו משעת המשבר והאתגר. באמצעות החיבור בין אירועי הזמן ולוח השנה היהודי, ננסה לגעת מעט בעיקרון חשוב שהתוותה מסורת ישראל ביחס להתמודדות עם משברים ואתגרים.
מנהיג שסרח, שיוויון בפני החוק- כפיפות השלטון לחוק
האם אנחנו כחברה חייבים, כחלק מהיותנו דמוקרטיים להעמיד לדין כל מי שצריך לעמוד לדין, לא משנה מה תפקידו? או שבתפקידים אלו אסור להעמיד לדין כדי לא ליצור בעיות אחרות?
מי היה הרב עובדיה יוסף? עיון בפסיקותיו ובדרשותיו של הרב
הרב עובדיה הרבה להקל בפסיקותיו. נתבונן בכמה מפסיקותיו ודרשותיו של הרב ונדון כיצד ניתן לקשור נטייה זו להשקפתו הפרגמאטית? מדוע פוסק בעל השקפת עולם אוטופית עשוי לפסוק לחומרה?
סטייה מן ההלכה הנורמטיבית – לימוד משפט אחד יהיה לכם?
היהדות הינה דת המבוססת על חוקים ולא המבוססת על בני אדם, הווה אומר מקורו של החוק הוא בתביעה האלוהית ולא ביצירתם יש מאין של מנהיגי הציבור. מכאן שכולם כפופים ביהדות לאותה מערכת חוקים.
"חופשי זה לגמרי לבד"?! חירות האדם, בין האישי לציבורי
הקשר בין זכויות אדם ובין דמוקרטיה הוא מהותי, ודר בכפיפה אחת עם המושג חירות. אדם שזכויותיו נשמרות הוא בן חורין. זאת ועוד, חירות היא הכרחית ליכולתו האמתית של האדם להיות שותף פעיל באחריות לניהולה של החברה בה הוא חי.
"בנינו גשר מעל התהום" (אלוף גרשון הכהן)
במערכי השיעור המצורפים כאן נעסוק בכללים של פתרון סכסוכים. נראה כי גם היהדות, רצופת המחלוקות, וגם מנגנוני הדמוקרטיה השכילו לייצר חוקי משחק המאפשרים ליריבים לנוע על אותו הלוח.
היחס לפליטים ביהדות ובדמוקרטיה
מסתננים? מהגרי עבודה? פליטים? כיצד נכנה את האנשים הבאים אל הארץ מדרומה בבקשה למצוא בה עבודה או מקלט? הבלבול הגדול נובע מהנתונים והפתרונות השונים, ולפיכך הכינוי בשם הוא למעשה נקיטת עמדה והתחלתה של מדיניות.
בעקבות מחאת עולי אתיופיה- תשע"ה 2015
השיעור נשען על צפייה בשיחה מצולמת שהתקיימה בעקבות מחאת בני העדה האתיופית שפרצה בחודש אייר תשע"ה, מאי 2015.
בין פסח לשבועות – על טבע ותרבות
המעבר ההיסטורי-רעיוני מחג חקלאי המבקש לתת את הבמה ל'טבע' ולתוצרת הגשמית ועד לחג רוחני אשר שם במרכז את קבלת התורה והתרבות היהודית הנגזרת ממנה, אומר דרשני. ננסה ללמוד יחד על המעבר מעולם הטבע אל עולם אנושי-תרבותי ועל הקשר לחיינו.
דף מקורות מלווה ידיעון "המיתוס והטקס"
אנו מבקשים לדון בקשר בין סיפור יציאת מצרים וליל הסדר, ולהרחיב את המבט על מנת לעסוק בקשר שישנו בין כל מיתוס וכל טקס, ובמקרים בהם צמד זה מפסיק ללכת יד ביד.
המנהיג וקופת השרצים
האמנם עלינו למנות מנהיג שקופת שרצים תלויה לו מאחוריו? דף לימוד בעקבות פרשיות השחיתות והרשויות המקומיות.
דף מקורות מלווה לידיעון 'גלובליזציה ולאומיות'
אנו מתהלכים בין המפריד ובין המאחה ומבקשים להצביע על היתרונות והחסרונות של העולם הגלובאלי. הבית שאנו מאמינים בו פותח חלונות לעולם הרעיונות והתרבות של שכננו במשפחת העמים, ופותח דלת לגרי התושב החולקים אתנו את הארץ הטובה הזאת.
"והיו הורגין בתלמידי בית הלל" חרבות ורמחים בבית המדרש
חרבות ורמחים במחלוקת בית שמאי ובית הלל הותירו את רישומם בספרות חז"ל ובפסיקה בת זמנינו, לעיון בביקורת אודות ההתפרצות האלימה בבית המדרש ובעידונה, עיינו במקורות המובאים כאן.
דף מקורות מלווה ידיעון זהות יהודית
מתוך תחושה עמוקה שצריך כלי עבודה אמינים לבוא איתם אל שיח הזהות היהודית, פנינו, עם לא מעט חששות, להמשגת המופעים השונים של הקולקטיב היהודי העכשווי וגילינו שאפשר לפרק את הרעיון החמקמק של זהות היברידית.
זיכרון יהודי – תענית ציבור
השואה והקמת מדינת ישראל הם שני אירועים היסטוריים הכרוכים זה בזה. מנהיגים דתיים וממלכתיים התלבטו כיצד להנציח את זיכרון השואה הטרי
הכרזת העצמאות
מקורות ללימוד בנושא הכרזת העצמאות
התכנית לניהול סכסוכים
מגילת העצמאות היא אירוע מכונן בתולדות מדינת ישראל ולו מעצם העובדה שחברי מועצת העם, שהיו חלוקים בנושאים כה רבים, הצליחו להביא לכלל הסכמה את נוסח ההכרזה על הקמת מדינת ישראל. בשיעור זה נעמוד על התגבשות הנוסח ועל עקרונות ההסכמה.
פסיקת הלכה בעת משבר מבט היסטורי – הלכתי
בדף מקורות זה נראה כיצד התמודדו בעבר עם מציאות קיצונית שמזמנת פסיקה הלכתית חד פעמית שלעיתים קשה לנו להזדהות אתה ונחדד את ההבנה שיש חשיבות להסתכל על כך שהפסיקות ההלכתיות מצמצמות את הקיום השגרתי של החיים ההלכתיים.
שור ונמר וגם גדי
בדף לימוד זה נדון בשאלה כיצד יש להתנהל אל מול המגוון?
האם לעודד מגוון זהויות? מהי הסכנה מחד ומהו היתרון מאידך?
כל זאת לאור לימוד מתוך מגילת אסתר.
על מעברים, זיכרון ואקטואליה
בדף לימוד זה ננסה להבין את הסמיכות והמעבר הכל כך קשה בין יום הזיכרון ליום העצמאות.
לימוד תורה וגיוס חובה
מה אפשר ללמוד מעמדת רבי עקיבא וחכמי דורו כלפי צבאו של בר כוכבא על שאלת גיוס החובה לצה"ל וההשתמטות מן השירות הצבאי בימינו?
ל"ג בעומר ושאלה של מנהיגות, דין ורחמים
מקובל לזהות את יום ל"ג בעומר עם רשב"י ועם ההילולה המתקיימת לזכרו בהר מירון. בלימוד זה נעסוק בשאלות: מדוע זכה רשב"י ליחס חיובי כל כך של המוני בית ישראל? מהי 'אחריות' מנהיגותית? האם יש לה מופע אחד בלבד?
תחנות בזמן
בשיעור זה נעסוק במשמעויות השונות שנקשרו לימי ספירת העומר לאורך ההיסטוריה היהודית, על תחושות אישיות ולאומיות ועל הבניית זיכרון היסטורי.
"הוא לא כבד הוא אחי"
מתוך המקורות המובאים כאן נלמד על תופעת העוני ועל מצוות הצדקה
כשגאולה נוקשת בדלת
התאריך ההיסטורי שחל ב29 בנובמבר 1947 י"ז בכסלו תש"ח, מכונה מאז 'כ"ט בנובמבר' ומצוין כצעד הראשון בדרך לתקומת עם ישראל בארצו.
בדף לימוד זה קיבצנו קטעי מקורות של הוגים שונים מכל קצווי הקשת הפוליטית של אותם ימים בישראל ובתפוצות.