נחמה בפרשה – וישלח

לא פעם, בטח בימים של הקמת ממשלות פוליטיקה נראית לנו כמו מרחב ציני ובטח שלא חינוכי. משא ומתן, הסכמים והבטחות זו לא שפת בית המדרש אליה אנחנו רגילים ואולי אם היו שואלים אותנו היינו שמחות ושמחים לא להתעסק בזה בכלל. אל מול הגישה הזו עומד יעקב אבינו, מי שלאורך כל חייו התמודד במציאות מורכבת ומלאת […]

נחמה בפרשה – ויצא

בעולם התחרותי בו אנחנו חיים הרבה פעמים אנחנו מתנהלים מתוך מחשבה ותפיסה שכדי שאנחנו נוכל להתקדם מישהו אחר צריך ללכת אחורה, בשביל שאנחנו נוכל לטפס מישהו אחר צריך להישאר למטה. הד לתפיסה הזאת אפשר לזהות בדברי המדרש על חלום יעקב בו הוא מתאר כיצד בבל עולה 70 שלבים ויורדת ואז מדי עולה אחריה וכשהיא יורדת […]

נחמה בפרשה – תולדות

“ויצעק צעקה גדולה ומרה” מתארת לנו התורה את תגובתו של עשו למעשיו של יעקב ולדבריו של יצחק, תגובה חריפה שגורמת למדרש בבראשית רבה לומר שאותה צעקה שצעק עשו גרמה לקב”ה להיפרע מאיתנו דורות אח”כ כשמרדכי היהודי בשושן הבירה זעק “זעקה גדולה ומרה” אבל אם אנחנו “צודקים”, אם את הברכה באמת אמור היה לקבל יעקב למה […]

נחמה בפרשה – חיי שרה

ידועה האמרה החסידית שאלוהים נמצא בכל מקום שניתן לו אנחנו להיכנס ובאמת האתגר להיפגש “ולראות אלוהים” בעולם בו אנו חיים אינו פוסח על אף אחד או אחת מאיתנו וכל אדם מאמין מבקש לעצמו מציאות בהירה יותר, ברורה יותר, כזו שאלוהים נוכח בה בצורה משמעותית. על אמירתם של משפחת רבקה “מה’ יצא הדבר” שאלו המפרשים איך […]

נחמה בפרשה – וירא

שאלת היחס שבין מצוות בין אדם למקום ובין אדם לחבירו מעסיקה את העולם היהודי כבר מאות שנים. מה חשוב יותר? האם היחס שלנו אל הקב”ה ומצוותיו ואולי בעצם היחס שלנו לחבר שלידנו הוא זה שקובע את מידת הנוכחות האלוהית בחיינו? אברהם אבינו “עוזב” את פגישתו עם אלוהים כדי לקבל את פניהם של 3 עוברי אורח […]

נחמה בפרשה – לך לך

על מה נפרדו אברהם ולוט? איך הדוד והאחיין יכולים ללכת לשני כיוונים שונים מבלי להביט לאחור? בהסתכלות פשוטה על הפסוקים נראה שהתשובה ברורה: “וְלֹא נָשָׂא אֹתָם הָאָרֶץ לָשֶׁבֶת יַחְדָּו כִּי הָיָה רְכוּשָׁם רָב וְלֹא יָכְלוּ לָשֶׁבֶת יַחְדָּו”, הכל עניין של כסף, צאן ובקר. אצל נחמה אנחנו מוצאים כיוון אחר: “לדעת רבותינו ז”ל לא עניין כלכלי […]

נחמה בפרשה – נח

אז למה בעצם ויתרנו על המצב הראשוני של צמחונות? מה קרה שם בתחילת ברייתו של העולם שדרש שינוי משמעותי כל כך בחייהם של בני האדם עד כדי כך שמעכשיו ניתנה לנו האפשרות לאכול חלק מבעלי החיים שסביבנו? המורה נחמה מסבירה לנו: “אחרי המבול הותרו בני נח באכילת בשר, כי אחרי שמלאה הארץ חמס, אחרי ששרר […]

נחמה בפרשה – בראשית

איזה מן ביטוי זה “פְּרוּ וּרְבוּ וּמִלְאוּ אֶת הָאָרֶץ וְכִבְשֻׁהָ”? איזה כיבוש נדרשים בני האדם לעשות בעולם שרק הרגע נברא? ובכלל, מה מקומו של ביטוי “מלחמתי” שכזה ברגעים מרוממי נפש כאלו של יצירת שמיים וארץ? נחמה ליבוביץ’ מעניקה זווית ראיה מעניינת על הדברים: “אין כיבוש הנאמר כאן, כיבוש מידי אדם, אין פירושו – מלחמת אדם […]

פרקטיקה של ‘הקהל’

כתר

מאמר מתוך ידיעון על קולות, קהילות ומצוות ‘הקהל’ – ליום הזיכרון לרצח רוה”מ יצחק רבין תשפ”ג שתי פעולות מרכזיות באות לידי ביטוי ממשי במעמד ה’הקהל’. ראשית, אנחנו מזהים את חשיבות נוכחותו של המלך באותו מעמד, דווקא דמותו של המלך צריכה להוביל את המעמד ולדמותו יש משמעות לאומית חשובה. בנוסף, פעולת קריאת התורה באותו מעמד. פעולה […]

הקהל – שותפות מתוך אחריות השונים

ידיים

מאמר מתוך ידיעון על קולות, קהילות ומצוות הקהל – ליום הזיכרון לרצח רוה”מ יצחק רבין תשפ”ג על הפסוק “וַיְהִי בִישֻׁרוּן מֶלֶךְ בְּהִתְאַסֵּף רָאשֵׁי עָם יַחַד שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל” (דברים ל”ג, ה’) מצאנו פרשנים שונים אשר חיברו בין תפקיד המלך ובין מציאות העם בהקהל כגוף אחד. רבי אברהם אבן עזרא כתב: “מלך – הוא משה, ששמעו ראשי […]

מושג ה’הקהל’ ומושג ה’ברית’

מעגל אנשים

מאמר מתוך ידיעון על קולות, קהילות ומצוות הקהל – ליום הזיכרון לרצח רוה”מ יצחק רבין תשפ”ג אל מול מושג ההקהל נוכל למצוא דימיון במושגים גם במושג הברית. כפי שכבר היטיב להסביר הרב יונתן זקס: “ברית איננה חוזה. היא שונה ממנו משלוש בחינות: אין היא מוגבלת לתנאים מסוימים ולנסיבות; היא ממושכת ואינה מוגבלת בזמן, ואין היא […]

“תוביל אותי הדרך ולאן אני הולך”

ידיים במעגל

מאמר מתוך ידיעון על קולות, קהילות ומצוות הקהל – ליום הזיכרון לרצח רוה”מ יצחק רבין תשפ”ג רצח ראש הממשלה יצחק רבין והשבר שהגיע בעקבותיו העלה לדיון הציבורי את שאלת ההסכמיות ויכולת הישיבה יחד לשולחן הדיונים בחברה הישראלית. האם ישנם ערכים משותפים עליהם יכולה החברה הישראלית על כלל גווניה להסכים כבסיס לדיון משותף? האם ניתן לקיים […]

מדינה יהודית ריבונית – מבט תורני

ספרי קודש

מתוך ידיעון שאלה של חזון- בין הערך לצורך מהו סולם הערכים של מדינה יהודית ע”פ התורה? במה מתבטאת יהדותה של חברה החיה ומתקיימת על פי התורה? מהו הדגש המרכזי שמניחה בפנינו התורה ועל מה יש להיאבק? כפי שכבר הזכרנו, רוח נביאי ישראל עומדת בבסיס ההכרזה על מדינת ישראל ועל הקריאה להוציא בה לפועל עולם ערכים […]

הציבור אל מול המנהיג

פירמידה ובראשה מנהיג

חלק ג- מתוך ידיעון כבקרת רועה עדרו – על מנהיגות ומונהגים בחלקים הקודמים ביקשנו להעמיק בדרכים שונות בהן באות לידי ביטוי סוגי הסמכויות ורצינו לראות כיצד באו לידי ביטוי בדרכים שונות אצל משה רבנו, המנהיג היחידאי בדורו ולדורות הבאים. דווקא בגלל ייחודיותו של משה רבנו כמנהיג אנו יכולים לשאוב השראה מדמותו ומעשיו ולנסות לשאוב מדמותו […]

דמותו המנהיגותית של משה רבנו

משה עומד עם המטה

חלק ב- מתוך ידיעון כבקרת רועה עדרו – על מנהיגות ומונהגים חָנֵּנוּ יָהּ חָנֵּנוּ בִּזְכוּת משֶׁה רַבֵּנוּ משֶׁה רַעְיָא מְהֵימְנָא שָׁרְתָה עָלָיו שְׁכִינָה מֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה אֲשֶׁר חַי בְּאַרְצֵנוּ שָׂם מִצְרַיִם לְשַׁמָּה עָשָׂה בָהֶם נְקָמָה בְּכחַֹ וְיָד רָמָה מִשָּׁם הוּא הוֹצִיאָנוּ הוּא לַשָּׁמַיִם עָלָה נָצַח מַלְאֲכֵי מַעְלָה הִנְחִיל לְעַם סְגֻלָּה אֶת תּוֹרַת אֱלֹהֵינוּ חִלָּה פְּנֵי […]

איך נראית מנהיגות?

תמונת אוירה

חלק א- מתוך ידיעון כבקרת רועה עדרו – על מנהיגות ומונהגים פתיחה: חוסר נוכחתו של משה רבנו בהגדה של פסח היא פלא גדול. העובדה כי המנהיג הגדול שהוציא את בני ישראל ממצרים אינו מקבל אפילו אזכור בחג בו מציינים ומספרים על אותה יציאה מעבדות לחירות מדגישה את הקושיה. משה רבנו אינו עוד מנהיג, באופנים רבים […]

מדינת ישראל: אתגר תרבותי

ארץ ישראל

מאמר מתוך ידיעון שבועות- טבע ותרבות את המאמר אתו סיימנו את הפרק הקודם חותם ד”ר שלמה פישר בתהייה: “בדברינו הצבענו על הדמיון המבני בין המערכת התורנית והמערכת הדמוקרטית באשר למעבר בין טבע לתרבות. אך כעת עלינו לשאול, מה היחס בין מערכות אלו, האם “תרבות של תורה” ו”תרבות של דמוקרטיה” תומכות האחת בשנייה, או חיות במתח […]

מהו טבע? מהי תרבות?

חיטה צומחת בשדה

מאמר מתוך ידיעון שבועות- טבע ותרבות הגדרת ‘הטבע’ למושג ‘טבע’ (או ‘טבע אנושי’) מצאנו באופן כללי שלושה מובנים שונים. המובן הראשון רואה את הטבע כמציאות ללא חסמים, כבריאה “ניטרלית” לפני שבני האדם הניחו עליה גבולות והגבלות. התפיסה הזו ביחס לטבע רואה את האדם כחלק משאר הבריאה וממילא שייכת אצל בני האדם “התנהלות טבעית” אותה אנחנו […]

על ‘טבע’ ו’תרבות’ בעולם היהודי

ספר לימוד

מאמר מתוך ידיעון שבועות- טבע ותרבות הדיון על מקומם של הטבע והאדם בעולם היהודי נידון בעבר בכיוונים רבים ומגוונים. אנו לא מתיימרים לתת כאן סקירה מקיפה של מגוון המקורות והדעות בעניין אלא לסמן מעין ‘גבולות גזרה’ לדיון מה שיאפשר לנו לקבל מבט כולל מחד ואפשרות להסקת מסקנות מאידך. את הדיון ניתן לפתוח כבר בשני התיאורים […]

“בשעת הסכנה מניחו על שולחנו ודיו” , בין לאומיות לגלובליזציה בתקופת הקורונה

מפה שמתארת גלובליזציה

הצעד הראשון במאבק של מדינת ישראל בנגיף קורונה היה סגירת גבולות המדינה והשבתת הטיסות. ההבנה היסודית הייתה שבשעת מגיפה עולמית הצעד הנכון הוא לא להסתכל החוצה, אלא דווקא להתכנס פנימה, כל מדינה אל תוך עצמה, ולהתמודד עם המגיפה בגבולותיה. יש מחיר להחלטה כזו – היא לא מאפשרת שיתופי פעולה רחבים, היא לא מאפשרת טיולים וחופשות […]

פרקטיקה של לקיחת אחריות אזרחית

תמונה של הרב סתיו, הרבנית גיסר, דני זמיר

מתוך ידיעון “חלוצים לפני המחנה” אירועי התקופה אפשרו לנו להביט בשאלות אחרות ביום הזיכרון לרצח ראש הממשלה רבין ז”ל. שלא כמו בכל שנה, לא עסקנו בשאלות אודות ניהול השיח, הסתה, אלימות פוליטית ועוד. השנה עסקנו בשאלות שמפנות את המבט דווקא אל תהליכים חיוביים שצמחו בחברה הישראלית לאחר הרצח המעוררות שאלות עומק שונות:   מה פירוש […]