“מלמד שהאמת נעשית עדרים עדרים”[1]

אנו עומדים ערב ט’ באב, ונדמה כי החברה הישראלית למודת הוויכוחים והמתחים, שוב מתקשה להתאחד סביב מכנה משותף: משבר פוליטי שמביא עלינו בחירות חמישיות, שיח מקוטב ומר ברשתות החברתיות והתבצרות בשיח הזהויות. בנוסף, אנשים רבים חשים שאינם מוצאים עצמם מזדהים בצורה מלאה עם הקבוצה החברתית לה הם שייכים באופן טבעי.

זו הזדמנות עבורנו ברוח הימים להציב בפנינו את השאלות המלוות אותנו על חורבן הבית כל שנה בימי אב:

• מה הסיבות שהובילו לחורבן הבתים? היסטוריות, חברתיות, רוחניות וכו’
• איך נוכל להיחלץ מהנטייה להתבצר בעמדתנו, בצדק הקבוצתי והמגזרי? ומה מונע מאתנו היחלצות זו? (מניעות פנימיות, מניעות חיצוניות)
• מהי הדרך לבניית חברה משותפת שמצליחה לקיים מחלוקות מבררות, תוך כבוד הדדי ובניית עתיד משותף?

ננסה בלימוד שלפנינו לברר את השאלות האלו דרך מיצג ושיר.[2]

צפו במיצג המצורף באתר של אנסמבל כעת מבית בין שמיים לארץ[3]

במהלך הצפייה רשמו לעצמכם התייחסות לנקודות הבאות:

• מה הרגש העולה בך בצפייה במיצג החזותי?
• מה לדעתך החוויה המתוארת?
• נסו לספר את האירוע במיצג מנקודת המבט של: הדמויות הפותחות, הדמות השלישית, הצופה מן הצד.
• כיצד המיצג מתכתב עם ערב ט’ באב לדעתך?
• כיצד המיצג מתכתב עם החוויה החברתית אזרחית בימים אלה?
• מה היית רוצה לומר לדמויות? למישהו מסוים מהם?
• מה לדעתך ניסו המציגים לומר או לבטא במיצג?

(להזמנת אנסמבל הריקוד, ניתן ליצור קשר עם מרכז ‘בין שמים לארץ’ 02-6244582)

צפו בקליפ המלווה לשיר ‘עדרים’ של היוצר אליעזר בוצר

מילים: בוצר
לחן : בוצר, בן צוק, דוד ליפשיץ,
גיל סמטנה

עֲדָרִים עֲדָרִים
רָצִים מוּבָלִים
בְּאוֹתָהּ הַמַּפָּה כֻּלָּם אוֹחֲזִים
כָּל אֶחָד בָּחַר לוֹ שְׁבִיל
אֶחָד רוֹעֶה, אֶחָד חָלִיל
אַף אֶחָד לֹא שָׁאַל לְאָן הוּא מוֹבִיל.
וַאֲנִי בְּתוֹךְ כֻּלָּם
חֲצִי כִּבְשָׂה, חֲצִי אָדָם
מְחַפֵּשׂ אֶת הַנָּתִיב, אוֹ אֶת הָעֵדֶר הַמֻּשְׁלָם.
לֹא מוֹצֵא אוֹ לֹא רוֹצֶה
הַאִם זוֹ עֵת, הַאִם זֶה חֵטְא
הַאִם זֶה אֲנִי שֶׁשּׁוֹאֵף לְהִשְׁתַּלֵּט.

כַּמָּה, כַּמָּה זְמַן
נְהַלֵּךְ בַּמִּדְבָּר, נֵאָחֵז בֶּעָבָר
כַּמָּה זְמַן נֵהָרֵג עַל עָתִיד
שֶׁבֵּין עֲדָרִים אֵינוֹ אָחִיד
אֲנָשִׁים, אֲנָשִׁים
לְאָן אַתֶּם הוֹלְכִים
הַאִם אַתֶּם לֹא רוֹאִים שֶׁאֲנַחְנוּ סְתָם מֵתִים
בְּלִי חָזוֹן, בְּלִי מַטָּרָה
הָעִקָּר לַחְזֹר בַּחֲזָרָה
וְאָז הַהִתְעַלְּמוּת נִשְׁאֶרֶת הַבְּרֵרָה
הַאִם נִשְׁאָר הַחֲלוֹם עַצְמוֹ⁠

שֶׁנֵּלֵךְ אֵלָיו אוֹ בִּשְׁבִילוֹ⁠
וְיָעֳבַר כִּירֻשָּׁה לְעוֹד מִלְחֶמֶת הַתָּשָׁה
מִי יִשָּׁאֵר, מִי יִשָּׁבֵר
מִי יִבְחַר בַּחֲלוֹם אַחֵר
וְיִמְצָא אֶת עַצְמוֹ בִּשְׂפָתָם מְדַבֵּר
כַּמָּה, כַּמָּה זְמַן…
אֲנָשִׁים וּכְבָשִׂים
רוֹעִים וְרוֹצִים
בּוֹאוּ נִזָּכֵר בִּתְפִלָּה שֶׁל שָׁנִים
כָּל אֶחָד יָשִׁיר שִׁירוֹ⁠
וְיִבְנֶה אֶת הַבָּמָה שֶׁלּוֹ⁠
אֲבָל נֵלֵךְ כֻּלָּנוּ יַחַד בִּשְׁבִילוֹ

אֲנִי מוּכָן לָמוּת רַק בִּשְׁבִיל לִחְיוֹת
אֶת מַה שֶּׁבֶּאֱמֶת נוֹעַדְתִּי לִהְיוֹת
לֹא רוֹצֶה לִחְיוֹת בִּשְׁבִיל לָמוּת
וְאָז לְגַלּוֹת שֶׁחָיִיתִי בְּטָעוּת
אֲנִי מוּכָן לָמוּת רַק בִּשְׁבִיל לִחְיוֹת
אֶת מַה שֶּׁבֶּאֱמֶת נוֹעַדְתִּי לִהְיוֹת
לֹא רוֹצֶה לִחְיוֹת בִּשְׁבִיל לָמוּת
וְאָז לְגַלּוֹת שֶׁחָיִיתִי בְּטָעוּת
כַּמָּה, כַּמָּה זְמַן
נְהַלֵּךְ בַּמִּדְבָּר, נֵאָחֵז בֶּעָבָר
כַּמָּה זְמַן נִתְכַּחֵשׁ לַחֲלוֹם
שֶׁהֱבִיאָנוּ…

במהלך הצפייה רשמו לעצמכם התייחסויות דרך בחינת המרכיבים הבאים ביצירה:

• הפתקים בקלפי
• השידורים בטלוויזיה
• השלטים בהפגנה
• המילים והדימויים של השיר
• החוויות העוברות על הדמות הראשית

התייחסו ל:
• תארו רגש או תחושה שעולה בכם תוך כדי צפייה בקליפ.
• בחרו קטע מהמילים או שורה חזקה הנוגעת בכם, נסו להסביר מדוע?
• אילו חוויות עוברות על הדמות הראשית?
• האם מתעוררת בכם הזדהות אל מול חוויות אלה?
• מדוע לדעתכם הדמות מכניסה פתקי בחירות שונים לתוך הקלפי? מה זה בא לבטא?
• מדוע משתמש היוצר בדימויים מעולם רעיית הצאן בשיר? (כבשים, עדרים, רועים)
• מה התכוון היוצר לומר בפזמון המתחיל במילים: “כמה, כמה זמן נהלך במדבר, נאחז בעבר…”?
• בשיר שני בתים מאוד אישיים המתחילים במילים: “אני מוכן למות…”- איזה מצב מתארים הבתים האלו במתח שבין היחיד לחברה הכללית?
• מה הגורם לדמות ביצירה לכתוב את השלטים ולצאת איתם להפגנה?
• הבית המתחיל במילים: “אנשים וכבשים רועים ורוצים…” מציע סוג של פתרון למצב, האם וכיצד הפתרון הזה יכול להצליח? מה צריך לקרות בחברה הישראלית כדי שהמציאות הזאת תתרחש?
משימת סיכום:
כתבו פסקה קצרה בגוף ראשון, התחילו את הפסקה במילים:
“אני חולם/מת על חיים בחברה בה….”, ניתן לשתף את הקבוצה.

[1] בבלי, סנהדרין דף צ”ז ע”א
[2] ניתן לבחור רק אחד משני המקורות ולהתרכז בו
[3] השימוש בסרטון וניתוח המיצג נעשה באישור מרכז “בין שמים לארץ”. צולם ביום עיון של יסודות עם אנשי חינוך.