המגזין
הבית בו גדלנו, הבית בו נרצה לגדול
מאמר מתוך ידיעון שומרים על הבית- ראש השנה התשפ”ד גם לי יש בית. בית הוא המקום הבטוח, המוכר, בו מקבלים אותי בחיבוק ואהבה כמו שאני,
“תמסרו לי”
מאמר מתוך ידיעון שומרים על הבית- ראש השנה התשפ”ד “מה היית רוצה לקחת מהבית שבו גדלת לבית החדש שיהיה לך?” זו אחת מהשאלות שאני שואלת
משל ליסודות הבית
מאמר מתוך ידיעון שומרים על הבית- ראש השנה התשפ”ד בפתח השיר של ארז ביטון : משל ליסודות הבית, מתוארת הנדידה והחיפוש האישיים אחר העוגנים האישיים
ליישב את העולם
מאמר מתוך ידיעון שומרים על הבית- ראש השנה התשפ”ד “ארבעה ראשי שנים הם: באחד בניסן ראש השנה למלכים ולרגלים…באחד בתשרי ראש השנה לשנים ולשמיטין וליובלות,
להיות עם חופשי בארצנו: מחשבות על חירות
מאמר מתוך ידיעון סדר שיהיה פה! לחג הפסח עם הקמת המדינה היה נח, להתרפק על החופש שזכינו לו אחרי תקווה בת שנות 2000. אך להיות
לספר ולא רק לזכור
מאמר מתוך ידיעון סדר שיהיה פה! לחג הפסח מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות? שבכל הלילות אנו מזכירים את יציאת מצרים ואילו הלילה הזה, אנו
על חירות, שייכות, ועוד מילה אחת שקצת שכחנו
מאמר מתוך ידיעון סדר שיהיה פה! לחג הפסח חג הפסח הוא חג החירות. ככזה, הוא חג שחוגג את היציאה מעול השעבוד שמאפיין את העבר, אל
סיפור יציאת מצרים ככלי לבניית חוסן
מאמר מתוך ידיעון סדר שיהיה פה! לחג הפסח סערה במחוזותינו, תחושה של מלחמת אחים, ברקע אזרחים רבים בטוחים שמאיימת עליהם מדינת הלכה איראנית ואחרים מאוימים
הזדמנות לאמנה חברתית חדשה
מאמר מתוך ידיעון סדר שיהיה פה! לחג הפסח לשולחן הסדר הזה כולם מוזמנים, סביב שולחן הסדר הזה כולם צריכים לשבת. כל גווני החברה היהודית, בארץ
כאוסדר פסח: גם לכאוס יש סדר
מאמר מתוך ידיעון סדר שיהיה פה! לחג הפסח שיווי משקל הוא מושג חמקמק, בעולמות שונים יש לו משמעויות והשלכות רחבות. שיווי משקל נוצר לא רק
וכל המרבה לספר ביציאת מצרים הרי זה משובח
מאמר מתוך ידיעון סדר שיהיה פה! לחג הפסח האהבה והכישרון לספר, היא נחלת אנשים האוהבים את החיים, אנשים בעלי נפשות פיוטיות, בעלי דמיון יוצר. לעומתם,
מנהיגות או פוליטיקה?
מאמר מתוך ידיעון סדר שיהיה פה! לחג הפסח משה יכול היה להיות א-לוהים! הילד שבא מהמים ונעלם אל ההר, שדיבר אמת מוחלטת וא-לוהית מפי הגבורה,
שיחות לימי הזיכרון
” כי מידי דברי בו זכור אזכרנו עוד “ ימי הזיכרון קרבים איך מחברים את התלמידים לפנים, שמות, וסיפורים? מה נבקש לקחת מהסיפורים לבניית החברה
נחמה בפרשה – וישלח
לא פעם, בטח בימים של הקמת ממשלות פוליטיקה נראית לנו כמו מרחב ציני ובטח שלא חינוכי. משא ומתן, הסכמים והבטחות זו לא שפת בית המדרש
נחמה בפרשה – ויצא
בעולם התחרותי בו אנחנו חיים הרבה פעמים אנחנו מתנהלים מתוך מחשבה ותפיסה שכדי שאנחנו נוכל להתקדם מישהו אחר צריך ללכת אחורה, בשביל שאנחנו נוכל לטפס
נחמה בפרשה – תולדות
“ויצעק צעקה גדולה ומרה” מתארת לנו התורה את תגובתו של עשו למעשיו של יעקב ולדבריו של יצחק, תגובה חריפה שגורמת למדרש בבראשית רבה לומר שאותה
נחמה בפרשה – חיי שרה
ידועה האמרה החסידית שאלוהים נמצא בכל מקום שניתן לו אנחנו להיכנס ובאמת האתגר להיפגש “ולראות אלוהים” בעולם בו אנו חיים אינו פוסח על אף אחד
נחמה בפרשה – וירא
שאלת היחס שבין מצוות בין אדם למקום ובין אדם לחבירו מעסיקה את העולם היהודי כבר מאות שנים. מה חשוב יותר? האם היחס שלנו אל הקב”ה
נחמה בפרשה – לך לך
על מה נפרדו אברהם ולוט? איך הדוד והאחיין יכולים ללכת לשני כיוונים שונים מבלי להביט לאחור? בהסתכלות פשוטה על הפסוקים נראה שהתשובה ברורה: “וְלֹא נָשָׂא
נחמה בפרשה – נח
אז למה בעצם ויתרנו על המצב הראשוני של צמחונות? מה קרה שם בתחילת ברייתו של העולם שדרש שינוי משמעותי כל כך בחייהם של בני האדם
נחמה בפרשה – בראשית
איזה מן ביטוי זה “פְּרוּ וּרְבוּ וּמִלְאוּ אֶת הָאָרֶץ וְכִבְשֻׁהָ”? איזה כיבוש נדרשים בני האדם לעשות בעולם שרק הרגע נברא? ובכלל, מה מקומו של ביטוי
ממלכתיות
מאמר מתוך ידיעון על קולות, קהילות ומצוות הקהל – ליום הזיכרון לרצח רוה”מ יצחק רבין תשפ”ג מושג ה’הקהל’ השני עליו עומד הרב עוזיאל ואותו הוא
קצת על כלכלה שיתופית
מאמר מתוך ידיעון על קולות, קהילות ומצוות הקהל – ליום הזיכרון לרצח רוה”מ יצחק רבין תשפ”ג בעולם הסוציולוגיה נוהגים להבדיל בין שני סוגי חליפין: חליפין
‘הקהל’ והמדינה הדמוקרטית
מאמר מתוך ידיעון על קולות, קהילות ומצוות הקהל – ליום הזיכרון לרצח רוה”מ יצחק רבין תשפ”ג על פלורליזם, הסכמיות וממלכתיות בשירות ה’הקהל’ כשאנו באים לבחון
פרקטיקה של ‘הקהל’
מאמר מתוך ידיעון על קולות, קהילות ומצוות ‘הקהל’ – ליום הזיכרון לרצח רוה”מ יצחק רבין תשפ”ג שתי פעולות מרכזיות באות לידי ביטוי ממשי במעמד ה’הקהל’.
הקהל – שותפות מתוך אחריות השונים
מאמר מתוך ידיעון על קולות, קהילות ומצוות הקהל – ליום הזיכרון לרצח רוה”מ יצחק רבין תשפ”ג על הפסוק “וַיְהִי בִישֻׁרוּן מֶלֶךְ בְּהִתְאַסֵּף רָאשֵׁי עָם יַחַד
מושג ה’הקהל’ ומושג ה’ברית’
מאמר מתוך ידיעון על קולות, קהילות ומצוות הקהל – ליום הזיכרון לרצח רוה”מ יצחק רבין תשפ”ג אל מול מושג ההקהל נוכל למצוא דימיון במושגים גם
“תוביל אותי הדרך ולאן אני הולך”
מאמר מתוך ידיעון על קולות, קהילות ומצוות הקהל – ליום הזיכרון לרצח רוה”מ יצחק רבין תשפ”ג רצח ראש הממשלה יצחק רבין והשבר שהגיע בעקבותיו העלה
תכניות גפ”ן- מגוון מסלולים בהתאם לצרכי בית הספר
השאירו פרטים ונחזור אליכם
האחריות על הסביבה הקרובה
מתוך ידיעון לקט לראש השנה תשפ”ג- התשובה כלקיחת אחריות חודש אלול הוא חודש של הכנה לחגי תשרי, 30 יום קודם לחג עסוקים בעניינו של החג.
לכתוב פרק חדש ב’סיפור בהמשכים’
מתוך ידיעון לקט לראש השנה תשפ”ג- התשובה כלקיחת אחריות כולנו יודעים לצטט את דברי הגמרא המפורסמים, המאדירים את בעלי התשובה שאפילו צדיקים גמורים אינם יכולים
התשובה כמפגש עם הטעות
מתוך ידיעון לקט לראש השנה תשפ”ג- התשובה כלקיחת אחריות תהליך ההתבגרות של האדם כרוך בנטילת אחריות על מעשיו. כך תמונת הילדות בגן עדן נסדקת עם
יוצאים לעצמאות!
מתוך ידיעון לקט לראש השנה תשפ”ג- התשובה כלקיחת אחריות היא פירגנה לעצמה חופשה של שלושה ימים עם המשפחה והילדים. שלושה ימים שבהם לא תציץ במייל
בין להט לשיקול דעת
מתוך ידיעון לקט לראש השנה תשפ”ג- התשובה כלקיחת אחריות בימים שכאלה, שלהי קיץ הקשים מן הקיץ עצמו, ימים של ייחוד השגרה מתחיל בנו קולו של
מדינה יהודית ריבונית – מבט תורני
מתוך ידיעון שאלה של חזון- בין הערך לצורך מהו סולם הערכים של מדינה יהודית ע”פ התורה? במה מתבטאת יהדותה של חברה החיה ומתקיימת על פי
דמוקרטיה בעין יהודית – זאב ז’בוטינסקי
מתוך ידיעון שאלה של חזון- בין הערך לצורך ז’בוטינסקי לא היה מאמין גדול בא-לוהים. אולם נראה כי גם הוא ראה בערכים של מורשת ישראל תשתית
חזון המדינה היהודית
מתוך ידיעון שאלה של חזון- בין הערך לצורך הטקסט המכונן של מדינת ישראל, המגדיר את ישראל כמדינה יהודית הוא הטקסט של מגילת העצמאות. מגילת העצמאות
יהודית ודמוקרטית : סולמות ערכים והאינטרס הלאומי
מתוך ידיעון שאלה של חזון- בין הערך לצורך המלחמה שפרצה באוקראינה לפני מספר חודשים העלתה לדיון סוגיות רבות מאוד הן במישור הבינלאומי והן במישור
הציבור אל מול המנהיג
חלק ג- מתוך ידיעון כבקרת רועה עדרו – על מנהיגות ומונהגים בחלקים הקודמים ביקשנו להעמיק בדרכים שונות בהן באות לידי ביטוי סוגי הסמכויות ורצינו לראות
דמותו המנהיגותית של משה רבנו
חלק ב- מתוך ידיעון כבקרת רועה עדרו – על מנהיגות ומונהגים חָנֵּנוּ יָהּ חָנֵּנוּ בִּזְכוּת משֶׁה רַבֵּנוּ משֶׁה רַעְיָא מְהֵימְנָא שָׁרְתָה עָלָיו שְׁכִינָה מֵאָה וְעֶשְׂרִים
איך נראית מנהיגות?
חלק א- מתוך ידיעון כבקרת רועה עדרו – על מנהיגות ומונהגים פתיחה: חוסר נוכחתו של משה רבנו בהגדה של פסח היא פלא גדול. העובדה כי
פוסטמודרניזם, שלם וחלקיו- ההצעה שלנו
מתוך את פתח- אתגר פירוק הזהויות בעולם פוסטמודרני ארגז כלים לאדם המתמודד אחד הכלים החשובים להתמודדות הנו האבחנה בין שלושה מושגים, הלקוחים מתוך עולם הלימוד
ראייה
מתוך את פתח- אתגר פירוק הזהויות בעולם פוסטמודרני הראייה היא ניסיון להוכיח באופן תקף, באמצעים שכליים (אפריוריים) או אימפריים (ניסיוניים, מראה עיניים) את המוחזקות.
טענה
מתוך את פתח- אתגר פירוק הזהויות בעולם פוסטמודרני הטענה מוציאה מהכוח אל הפעול את העולם הערכי של האדם סביב המוחזקות (מורשת). הטענה איננה הוכחה.
מוחזקות
מתוך את פתח- אתגר פירוק הזהויות בעולם פוסטמודרני המוחזקות היא מה שהאדם בא אתו. המורשת היושבת על חוויות, על רגשות, על מקום של שייכות
אתגר הפוסט-מודרניזם
מתוך את פתח- אתגר פירוק הזהויות בעולם פוסטמודרני מהו האתגר הפוסט-מודרני? האתגר בתמציתיות הוא – הפירוק (דקונסטרוקציה, בשפה האקדמית). הפירוק הוא אי היכולת לומר
פוסטמודרניזם
מתוך את פתח- אתגר פירוק הזהויות בעולם פוסטמודרני המאפיינים: 1. “התפכחות מהקידמה” – ישנה מגמה של כפירה ביכולת ובתבונת האדם להוביל למציאות מתוקנת. המציאות
מודרניזם
מתוך את פתח- אתגר פירוק הזהויות בעולם פוסטמודרני המאפיינים: 1. החיפוש אחר נקודה ארכימדית – כלומר סיפור או רעיון אחד גדול שממנו מתבהרת המציאות ושהתפיסה
בשביל שיוויון לא צריך נס – פרשה בקטנה לפרשת בשלח
מה קרה שם, ברגע המדהים הזה בו עם ישראל עובר “בתוך הים ביבשה” והמצרים טובעים אחריהם? האם זה היה רק ניצחון פיזי או שמשהו אחר
עשרה בטבת: על ‘חוסן’ ו’חוסן אמוני’ בזמן משבר.
‘יהא שמיה רבה מברך‘ עשרה בטבת– “יום הקדיש הכללי“, כהזדמנות ללימוד – על ‘חוסן‘ ו‘חוסן אמוני‘ בזמן משבר. מתוך “את פתח” לעשרה בטבת תשפ”א כתיבה: