האם אנחנו יכולים להאמין למה שאנחנו רואים בחדשות? האם כותרות העיתונים משקפות לנו את המציאות או את מה שהם רוצים שנחשוב? והאם באמת אי אפשר להתמודד עם סוגיית ‘חדשות הכזב’?
במציאות של רשתות חברתיות ושל מידע שזורם כל הזמן אחד הכלים החשובים שאנחנו צריכים להנחיל הוא “צפייה וחשיבה ביקורתית”. היכולת להסתכל על המציאות, לנתח אותה ולשאול עליה שאלות הכרחית כדי לייצר מבט מפוכח ואמיתי על המציאות ועל החיים כאן בעולם.
פרשת השבוע נפתחת ונסגרת בדיוק בנקודה הזו ובחשיבות של פיתוח נקודת המבט. הפרשה נפתחת בהסתכלות פאסימית על המציאות: “וְשָׁם רָאִינוּ אֶת הַנְּפִילִים בְּנֵי עֲנָק מִן הַנְּפִלִים וַנְּהִי בְעֵינֵינוּ כַּחֲגָבִים וְכֵן הָיִינוּ בְּעֵינֵיהֶם”, הסתכלות שלא מתארת נכון את המציאות וגורמת לעם שלם לחשוב שהם לא מסוגלים להתקדם ולא מסוגלים להתקיים. בסופה של הפרשה הציווי מבקש למנוע בדיוק את זה: “וְלֹא תָתֻרוּ אַחֲרֵי לְבַבְכֶם וְאַחֲרֵי עֵינֵיכֶם“, ההסתכלות צריכה להיות מפוכחת ומדודה ולא ללכת בעיניים עצומות אחרי כל דבר שרואים.
רק הסתכלות כזו תאפשר לנו ראייה שלמה, ראייה אמתית.
