על זהות אישית וכללית – פרשה בקטנה לפרשת כי תשא

על זהות אישית וכללית – פרשה בקטנה לפרשת כי תשא

רק לפני שבוע ביקשו מאיתנו להביא את עצמנו, את הזהות המיוחדת שלנו, את התרומה הפרטית שלנו כדי לבנות משכן והנה שבוע אח"כ ואי אפשר אפילו לספור אותנו. מעבר חד ממקום אישי של כל אחת ואחד למציאות שבה אין שמות וזהויות ואת מספר בני ישראל אנחנו יודעים רק מחצאי השקלים שאנחנו מביאים למשכן.
הזהות שלנו מורכבת מכמה חלקים, חלקם נוגעים רק אלינו אישית וחלקם נוגעים לקשר שלנו עם הקהילה והסביבה במילותיה של זלדה: "לכל איש יש שם שנתן לו אלוהים, שנתנו לו אביו ואמו… לכל איש יש שם שנתנו לו קומתו ואופן חיוכו… ונתנו לו שכניו…" ותפקידנו הוא לתת מקום וביטוי לכל אחד מחלקי הנפש שבנו.
ובעצם, ככה בונים משכן – נותנים חלק מעצמנו, תרומת אישית שמתאימה לנו אבל גם מבינים שאנחנו צריכים לתת גם מחצית השקל ואת השקלים האחרים ישלימו אנשים אחרים. משכן בונים אנשים שלמים שמבינים שרק עם האדם שלידם הם יכולים להיות מושלמים באמת.
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב print

אולי יעניין אותך גם

דילוג לתוכן