בין אנרכיה לדיכוי – פרשה בקטנה לפרשת נח

בין אנרכיה לדיכוי – פרשה בקטנה לפרשת נח

תומס הובס, ההוגה שהתווה את יסודות הפוליטיקה המודרנית כתב שלפני יצירת המוסדות הפוליטיים בני האדם היו ב"מצב הטבעי". הם היו יחידים, להקות, חבורות. באין שליט קבוע, ממשל אפקטיבי וחוקים אכיפים, ומתוך התחרות הטבעית ביניהם על המשאבים המצויים בצמצום, היו חייהם למלחמה בלתי פוסקת שבה 'כל אדם אויב לכל אדם'.

כזו הייתה המציאות בימיו של נח, כשאין שלטון חוק המגביל את היחיד, הארץ נמלאת חמס. לאחר המבול, בניסיון ליצור ולבנות עולם חדש אנחנו נפגשים בצד השני של המטבע הגרוע לא פחות – איך קבוצה כובשת אומות קטנות וכופה עליהן את שפתה ואת תרבותה בניסיון ליצור מציאות שבה "כל הארץ שפה אחת". בהפרה בוטה של רצון אלוהים כי בני האדם יכבדו את ייחודיותם של כל אומה וכל יחיד.

מסביר הרב לורד יונתן זקס כי "המבול ומגדל בבל הם אפוא קטבים מנוגדים של ציר אחד, ופרשת נוח המכילה את שניהם היא מחקר מרתק של טבע האדם. יש תרבויות אינדיבידואליסטיות ויש תרבויות קולקטיביסטיות, ואלו אף אלו נכשלות – הראשונות כי הן יוצרות אנרכיה ואלימות, האחרונות כי הן מחוללות דיכוי ועריצות… אחרי שני הכישלונות הגדולים של המבול והמגדל, נקרא אברהם להקים סדר חברתי מסוג חדש, שיכבד את הפרט וגם את הכלל, את האחריות האישית ואת הטוב המשותף…"

שבת שלום!

[הדברים מבוססים על המאמר "בין אנרכיה לדיכוי", שיג ושיח בראשית עמ' 22-24]

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב print

אולי יעניין אותך גם