• נושאים

  • סוגה

התלמיד יבין את המושג "לפנים משורת הדין" בניגוד ל"דין תורה" (עמידה דווקנית על החוק), ויכיר את הפרשנות לחורבן המציגה את הצדקנות והעקשנות המשפטית כגורם הרסני לחברה….
חג שבועות, חג מתן תורה, ממוקד במעמד הר סיני ובחוויה העמוקה שהוא חרט בלבבות בניישראל לדורות. חוויה של חיבור ל-ה' מתוך אהבה, דרך הלב. במקביל לחווית החיבור ל-ה', מודגשת ביהדות גם חווית ״קבלת עול מצוות"…
בכל חתונה אנו מזכירים את ירושלים. רגע לפני שהחתן שובר את הכוס הוא אומר את הפסוק:"אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני. תדבק לשוני לחיקי אם לא אזכרכי, אם לא אעלה את ירושלים על ראש שמחתי". …
השיעור לוקח שני אתוסים מרכזיים הקשורים לל"ג בעומר ומנגיד אותם זה לזה. הסיפור של בר כוכבא -מודל של פעולה, אקטיביות וגבורה מעשית. מול הסיפור של רשב"י: מודל של התכנסות, שקט ובניית עוצמה פנימית…
המנון "התקווה" מושר לעיתים קרובות מתוך הרגל, ללא תשומת לב למשמעות העמוקה של מילותיו. שיעור זה נועד להפוך את ההמנון מטקסט היסטורי ל"מפת דרכים" זהותית ואקטואלית. דרך חקר בקבוצות, התלמידים יגלו כיצד ההמנון מקפל בתוכו ערכים ומוסר…
יום הזיכרון משמש כ"עיר מקלט" של אחדות. המטרה היא להעמיק את הבנת התלמידים בנוגע למהות השותפות הישראלית לאור יום זה ולעבור מהזדהות רגשית בלבד , לשותפות המשלבת בין הזהות היהודית לערכים דמוקרטיים וממלכתיים….
השיעור מתחיל בשאלה מדוע נקבע יום השואה לתאריך כ"ז ניסן, ממשיך בשאלה של עיצוב זיכרון היום , במתח בין שואה לגבורה ובשאלה מהי גבורה ומסיים בהבדלים בין תודעת השואה ברוח הציונית של קום המדינה לבין תודעת השואה כיום….
אנו נמצאים בעיצומה של מלחמת שאגת הארי. בעוד חיילנו נלחמים באומץ בחזית באיראן, ישראל מותקפת באופן יומיומי והלימודים מתקיימים ממרחק. תלמידנו מוצאים את עצמם בבתיהם, ללא שגרה קבועה, עם שיעורים מרחוק בלבד. …
הבחירה בירושלים כעיר בירה – הן של דוד המלך, הן של דוד בן גוריון – אינה מובנת מאליה ונולדה מהעדפה של ערך ממלכתי על פני שיקולים כלכליים או ביטחוניים …
יום לפני פורים עם ישראל צם ומתענה בתענית אסתר, שאינה מופיע במגילה. הסברים רבים ניתנו עם השנים למהותו של הצום ולסיבה שהוא מתקיים. בשיעור זה נבחן את ההסבר השונים, נכיר את סיפור המגילה ונציע רעיון חדש-ישן, ששם את האחדות כמוקד…
בכ"ב בשבט חל יום העליה לקרקע שבה בסופו של דבר הוקם גוש קטיף. ב2005, לאחר תוכנית ההתנתקות ועזיבת ההתיישבויות היהודיות ברצועת עזה, הוקדש כ"ב בשבט ליום גוש קטיף, על מנת לזכור את הקהילות שחיו שם והערכים שהן ייצגו. …
יום גוש קטיף במערכת החינוך נקבע לכ"ב בשבט, יום העלייה לקרקע של ראשון היישובים בגוש – נצר חזני. בפעולה זו נעמוד על חשיבותו של הזיכרון, כיצד מעצבים אותו וכיצד מנחילים אותו לדורות הבאים. …
מערך שיעור זה, המוקדש לעשרה בטבת, מזמין אותנו למסע אל העבר הרחוק, אל תחילת המצור הבבלי על ירושלים בשנת 588 לפנה"ס . אך מעבר לזיכרון ההיסטורי, צום עשרה בטבת , כדברי הרמב"ם, נועד "לעורר את הלבבות ולפתוח דרכי תשובה"….
מערך שיעור זה, המיועד ליום ההוקרה, חושף את גבורתם של פצועי צה"ל ונפגעי פעולות האיבה, החשים יום יום, בגופם ונפשם את כאב הפציעה. בחירה זו של י"ז בכסלו, התאריך העברי של כ"ט בנובמבר בו נערכה ההצבעה באו"ם על הקמת מדינת ישראל, מזמנת עבו…
בשיעור זה נכיר בחשיבות ובתרומה של עמדות והתנהגויות שונות משלנו. נבחן אותן מנקודות מבט שונות, ונדון בהזדמנות לצמיחה והתפתחות שהן מציעות, במיוחד בתקופה מאתגרת זו, של מלחמה ומשבר. …
כיצד ניתן לאזן בין הצורך בממלכתיות חזקה, לבין הסכנות הטמונות בריכוז כוח? בשיעור זה נבחן את הפתרונות היהודיים לאתגר זה, ונראה כיצד ניתן לשלב בין בלמים ואיזונים חיצוניים, לבין מוטיבציה פנימית ומוסרית, בדרך לממלכתיות טובה וישרה….
השנה האחרונה הייתה מאתגרת לכולם, גם למורים וגם לתלמידים. המלחמה מביאה איתה כאוס, חוסר אונים וחוסר ידיעה, והיא משפיעה על שגרת היומיום בשינויים כאלו ואחרים, גם בחרדה מפני האפשרות לשינוי וכמובן מכבידה נפשית. במהלך זמן המלחמה התלמידים…
בשיעור זה נלמד את המקורות ההלכתיים בעניין הזכרת ושאילת גשמים, נכיר את ההבדל בין המושגים ונעמיק במושג אחדות ישראל העומד מאחורי עמדתו של רבן גמליאל, בהקשר של דחיית מועד שאילת גשמים עד לתאריך ז' במרחשוון….
מטרת השיעור היא לימוד והעמקה בביטוי: "דרך ארץ קדמה לתורה" . השיעור בנוי מפתיחה המבהירה את הצורך בנושא. מדוע הנושא הזה חשוב ובמיוחד בימינו? באיזה אופן הנושא הזה יכול לתרום לעבודת החינוך של המורים?…
נכיר את השכבות השונות של המציאות ואת ההבנה כי היא מורכבת מסיפורים ופרשנויות שונות לאותה סיטואציה. נכיר בכך שלעיתים יש לי נקודת עיוורון שאני לא רואה ממבט ראשון, לעיתים בצורה מכוונת ולעיתים רק מתוך חוסר תשומת לב ומבט שטחי ולא מעמיק….
האם ניתן להגיע להסכמות בין האוכלוסיות והדעות השונות בחברה, עם אתגר החיים המשותפים ובנוסף עם השאיפה להגיע יחד לחזון משותף למדינת ישראל? בעקבות מושג ה'הקהל' ננסה להציע מחשבה מחודשת ביחס לאתגרי החברה בישראל….
התורה מדריכה אותנו בשאלות של הנהגה וציבור. ערב הבחירות החמישיות בהן נדרש לבחור את המנהיגים שלנו, אנו מבקשים להביט בעדינות על מודלים שונים של הנהגה. משה רבנו הנו גדול הנביאים, ושימש בפועל גם כמנהיג ישראל בראשית דרכו הנצחית. …
אנו עומדים ערב ט' באב, ונדמה כי החברה הישראלית למודת הוויכוחים והמתחים, שוב מתקשה להתאחד סביב מכנה משותף. זו הזדמנות עבורנו ברוח הימים להציב בפנינו את השאלות המלוות אותנו על חורבן הבית כל שנה בימי אב….
במערך זה, נציע שימוש מושאל במושגים ההלכתיים המשפטיים – מוחזקות, טענה וראיה- בדיונים חינוכיים ובהתמודדות עם הגישה הפוסט מודרניסטית, שעל פיה, אין אמת אחת מוחלטת ולכל צד קיימת אמת משלו….
בשיעור זה נבקש לצאת מתוך סוגיית הפליטים אל סוגיה רחבה יותר ולברר מה זה אומר להיות מדינה יהודית ומהם הערכים אשר מדינה כזו מבקשת מאתנו ליישם…
בשיעור היום נכיר ובעיקר נרגיש יותר לעומק את הסיפור המופלא של עליית יהודי אתיופיה. נתן מקום וכבוד וננסה לחוש הזדהות עם החלום שלהם לגאולה, לחזרה לארץ ישראל ולירושלים . נכיר את המחיר הכבד שהם שילמו כדי להגשים את החלום לשוב הביתה….
מי שנולד למציאות בה מדינת ישראל היא עובדה, ללא סימני שאלה, יתקשה אולי להבין את עומק הברכה והשמחה שבעצם קיומה. הנטייה הטבעית לקטר, לראות את הפגמים, להתלונן, ולהדגיש את החוסרים, מאפילה על ראיית הטוב ועל היכולת להתפעל מהישגי המדינה….
למרות היותה של מדינת ישראל מדינה קולטת עלייה, החורטת על דגלה ומכריזה במגילת העצמאות כי תקבל בברכה את כל יהודי העולם, עדיין המפגש בין עולים וותיקים מאופיין בדעות קדומות. בהצעה לשיעור זה נעסוק ברמה העקרונית של חשיבה סטראוטיפית….
ימים אלה בהם רוחות המלחמה נושבות באירופה ותמונות של פליטים ממלאות את מרחבי הרשת מעלות מחדש את הסוגיה והשאלה מהי האחריות או המחויבות של מדינת ישראל לקהילות היהודיות שבחרו לגור לחו"ל ונמצאות כרגע במצוקה….
בשיעור נדון ונעמיק ביחסים בין יהודי התפוצות ויהודי ישראל ומדינת ישראל. נלמד על התרומה ושיתוף הפעולה על יהודי התפוצות (בעיקר אמריקה) עם מדינת ישראל והחברה בארץ וננסה לנסח לעצמנו מהי הזיקה הראויה בין שתי הקבוצות האלו? …
פורים מציף ומעלה ביתר שאת סוגיה חשובה ומשמעותית בעולם היהודי. היהדות היא מסורת של התחייבויות. דווקא בעולם כזה המציב את ההתחייבות כתשתית של עבודת הא-לוהים עולה השאלה- מה מקומה של ההתחברות האישית והפנימית? …
במערך שיעור זה נרצה לברר את ההבדל בין המונח "אפליה" למונח "גזענות", נבחן אותם ביחס לקבוצות שונות בחברה הישראלית, נשאל האם החברה הישראלית גזענית וכיצד אפשר למגר מתוכה התנהגויות ותופעות פסולות המשתייכות לאחד משני המושגים האלה….
בשיעור זה נבחן את היחס והמחויבות שלנו בין המסורת והחידוש. נפרוס ונעמיק את הדיאלוג והיחס לתורה ולמסורת וננסה להדגיש את החשיבות של היכולת לקיים אותו ולשמור על רצף עם התורה, המסורת והעבר מתו המקום בו אנו עומדים היום….
איך בוחנים מתי מעשה מסוים הוא לגיטימי ואף מעיד על מעורבות ונקיטת יוזמה אזרחית ומה קו הגבול שהופך משהו מיוזמה מבורכת למעשה אנרכיסטי השובר את המסגרות החברתיות? בשיעור הקרוב נבקש לעסוק בשאלות האלו….

מי אתם ערביי ישראל?

בשיעור זה נדון בקונפליקט הזהות של ערביי ישראל והבנת המציאות המורכבת בה הם חיים.

קרא עוד »

בין פסח לשבועות – על טבע ותרבות

המעבר ההיסטורי-רעיוני מחג חקלאי המבקש לתת את הבמה ל'טבע' ולתוצרת הגשמית ועד לחג רוחני אשר שם במרכז את קבלת התורה והתרבות היהודית הנגזרת ממנה, אומר דרשני. ננסה ללמוד יחד על המעבר מעולם הטבע אל עולם אנושי-תרבותי ועל הקשר לחיינו.

קרא עוד »

דף מקורות מלווה ידיעון "המיתוס והטקס"

אנו מבקשים לדון בקשר בין סיפור יציאת מצרים וליל הסדר, ולהרחיב את המבט על מנת לעסוק בקשר שישנו בין כל מיתוס וכל טקס, ובמקרים בהם צמד זה מפסיק ללכת יד ביד.

קרא עוד »

המנהיג וקופת השרצים

האמנם עלינו למנות מנהיג שקופת שרצים תלויה לו מאחוריו? דף לימוד בעקבות פרשיות השחיתות והרשויות המקומיות.

קרא עוד »

דף מקורות מלווה לידיעון 'גלובליזציה ולאומיות'

אנו מתהלכים בין המפריד ובין המאחה ומבקשים להצביע על היתרונות והחסרונות של העולם הגלובאלי. הבית שאנו מאמינים בו פותח חלונות לעולם הרעיונות והתרבות של שכננו במשפחת העמים, ופותח דלת לגרי התושב החולקים אתנו את הארץ הטובה הזאת.

קרא עוד »

"והיו הורגין בתלמידי בית הלל" חרבות ורמחים בבית המדרש

חרבות ורמחים במחלוקת בית שמאי ובית הלל הותירו את רישומם בספרות חז"ל ובפסיקה בת זמנינו, לעיון בביקורת אודות ההתפרצות האלימה בבית המדרש ובעידונה, עיינו במקורות המובאים כאן.

קרא עוד »

דף מקורות מלווה ידיעון זהות יהודית

מתוך תחושה עמוקה שצריך כלי עבודה אמינים לבוא איתם אל שיח הזהות היהודית, פנינו, עם לא מעט חששות, להמשגת המופעים השונים של הקולקטיב היהודי העכשווי וגילינו שאפשר לפרק את הרעיון החמקמק של זהות היברידית.

קרא עוד »

זיכרון יהודי – תענית ציבור

השואה והקמת מדינת ישראל הם שני אירועים היסטוריים הכרוכים זה בזה. מנהיגים דתיים וממלכתיים התלבטו כיצד להנציח את זיכרון השואה הטרי

קרא עוד »

התכנית לניהול סכסוכים

מגילת העצמאות היא אירוע מכונן בתולדות מדינת ישראל ולו מעצם העובדה שחברי מועצת העם, שהיו חלוקים בנושאים כה רבים, הצליחו להביא לכלל הסכמה את נוסח ההכרזה על הקמת מדינת ישראל. בשיעור זה נעמוד על התגבשות הנוסח ועל עקרונות ההסכמה.

קרא עוד »

פסיקת הלכה בעת משבר מבט היסטורי – הלכתי

בדף מקורות זה נראה כיצד התמודדו בעבר עם מציאות קיצונית שמזמנת פסיקה הלכתית חד פעמית שלעיתים קשה לנו להזדהות אתה ונחדד את ההבנה שיש חשיבות להסתכל על כך שהפסיקות ההלכתיות מצמצמות את הקיום השגרתי של החיים ההלכתיים.

קרא עוד »

שור ונמר וגם גדי

בדף לימוד זה נדון בשאלה כיצד יש להתנהל אל מול המגוון?
האם לעודד מגוון זהויות? מהי הסכנה מחד ומהו היתרון מאידך?
כל זאת לאור לימוד מתוך מגילת אסתר.

קרא עוד »

לימוד תורה וגיוס חובה

מה אפשר ללמוד מעמדת רבי עקיבא וחכמי דורו כלפי צבאו של בר כוכבא על שאלת גיוס החובה לצה"ל וההשתמטות מן השירות הצבאי בימינו?

קרא עוד »

ל"ג בעומר ושאלה של מנהיגות, דין ורחמים

מקובל לזהות את יום ל"ג בעומר עם רשב"י ועם ההילולה המתקיימת לזכרו בהר מירון. בלימוד זה נעסוק בשאלות: מדוע זכה רשב"י ליחס חיובי כל כך של המוני בית ישראל? מהי 'אחריות' מנהיגותית? האם יש לה מופע אחד בלבד?

קרא עוד »

תחנות בזמן

בשיעור זה נעסוק במשמעויות השונות שנקשרו לימי ספירת העומר לאורך ההיסטוריה היהודית, על תחושות אישיות ולאומיות ועל הבניית זיכרון היסטורי.

קרא עוד »

תחנות בזמן

פירושים, מקורות ושאלות לדיון על משמעות ימי ספירת העומר בדורנו

קרא עוד »

כשגאולה נוקשת בדלת

התאריך ההיסטורי שחל ב29 בנובמבר 1947 י"ז בכסלו תש"ח, מכונה מאז 'כ"ט בנובמבר' ומצוין כצעד הראשון בדרך לתקומת עם ישראל בארצו.
בדף לימוד זה קיבצנו קטעי מקורות של הוגים שונים מכל קצווי הקשת הפוליטית של אותם ימים בישראל ובתפוצות.

קרא עוד »

"הדגל שלי " – מערך שיעור מודולרי לקראת יום הזיכרון ויום העצמאות

במערך שיעור זה נדון במשמעותם ובחשיבותו של דגל מדינת ישראל לכל אחד מאתנו כאזרח במדינה ובאופן שבו סמלים מייצגים חוויות, עקרונות וערכים. נברר את הנטייה האנושית להשתמש בסמלים משותפים כגורם מלכד או מפלג, ונתייחס גם לסכנה שבשימוש זה.

קרא עוד »

נא להכיר: "גר תושב"

בשיעור זה נכיר את המושג 'גר תושב' ונבין כיצד מושג זה מקרין על אופי היחסים בין הרוב היהודי והמיעוט הערבי במדינת ישראל.

קרא עוד »

מסכסוך לקונפליקט

נושאים מן האקטואליה או אירועים מחיי היומיום הכיתתי הם הזדמנות מצוינת לעסוק במחלוקת, סכסוך, קונפליקט ומה שביניהם. בשיעור זה נציע טקטיקות אפשריות לניהול סכסוך.

קרא עוד »

עלייה לארץ

בשיעור זה נכיר את נוסח מגילת העצמאות ונוסח חוק השבות. וננהל דיון במונחים "עליה" ו"הגירה", תוך דגש על השאלה מה מייצג כל אחד מהמונחים ומה יתרונותיו וחסרונותיו.

קרא עוד »

פערים כלכלים – חברתיים

בשיעור זה נציג את המציאות של פערים כלכלים חברתיים וההשפעה שלהם על התנהלות של התלמידים בחיי היום יום.
נמשיג את המילים: סולידריות, דילמה ונלמד את המיומנות של יכולת לקיים דיון סביב דילמה.

קרא עוד »

'מפני דרכי שלום' ו'משום האיבה'

הסובלנות, כשהיא מתפרשת כעמדה או כהלוך רוח, מתארת כמה אפשרויות אותם נלמד מתוך דבריו של פרופסור וולצר ומתוך הקריקטורה של שי צ'רקה המתארת את ביקור האפיפיור פרנציסקוס בירושלים.

קרא עוד »

לחץ חברתי והרמב"ם

מתוך הלכות הרמב"ם ומתוך הסיפור על בגדי המלך החדשים, נלמד על הימנעות מהשפעות שליליות ע"י התבדלות מחברה שלילית ובחירות של האדם עם מי להסתובב, היכן לחיות ועם מי להינשא ונלמד לגבש דעה באופן מתון תוך בירור ההשלכות של כניעה ללחץ החברתי.

קרא עוד »
דילוג לתוכן