בעקבות מחאת עולי אתיופיה- תשע"ה 2015
השיעור נשען על צפייה בשיחה מצולמת שהתקיימה בעקבות מחאת בני העדה האתיופית שפרצה בחודש אייר תשע"ה, מאי 2015.
מי אתם ערביי ישראל?
בשיעור זה נדון בקונפליקט הזהות של ערביי ישראל והבנת המציאות המורכבת בה הם חיים.
בין פסח לשבועות – על טבע ותרבות
המעבר ההיסטורי-רעיוני מחג חקלאי המבקש לתת את הבמה ל'טבע' ולתוצרת הגשמית ועד לחג רוחני אשר שם במרכז את קבלת התורה והתרבות היהודית הנגזרת ממנה, אומר דרשני. ננסה ללמוד יחד על המעבר מעולם הטבע אל עולם אנושי-תרבותי ועל הקשר לחיינו.
דף מקורות מלווה ידיעון "המיתוס והטקס"
אנו מבקשים לדון בקשר בין סיפור יציאת מצרים וליל הסדר, ולהרחיב את המבט על מנת לעסוק בקשר שישנו בין כל מיתוס וכל טקס, ובמקרים בהם צמד זה מפסיק ללכת יד ביד.
המנהיג וקופת השרצים
האמנם עלינו למנות מנהיג שקופת שרצים תלויה לו מאחוריו? דף לימוד בעקבות פרשיות השחיתות והרשויות המקומיות.
דף מקורות מלווה לידיעון 'גלובליזציה ולאומיות'
אנו מתהלכים בין המפריד ובין המאחה ומבקשים להצביע על היתרונות והחסרונות של העולם הגלובאלי. הבית שאנו מאמינים בו פותח חלונות לעולם הרעיונות והתרבות של שכננו במשפחת העמים, ופותח דלת לגרי התושב החולקים אתנו את הארץ הטובה הזאת.
"והיו הורגין בתלמידי בית הלל" חרבות ורמחים בבית המדרש
חרבות ורמחים במחלוקת בית שמאי ובית הלל הותירו את רישומם בספרות חז"ל ובפסיקה בת זמנינו, לעיון בביקורת אודות ההתפרצות האלימה בבית המדרש ובעידונה, עיינו במקורות המובאים כאן.
דף מקורות מלווה ידיעון זהות יהודית
מתוך תחושה עמוקה שצריך כלי עבודה אמינים לבוא איתם אל שיח הזהות היהודית, פנינו, עם לא מעט חששות, להמשגת המופעים השונים של הקולקטיב היהודי העכשווי וגילינו שאפשר לפרק את הרעיון החמקמק של זהות היברידית.
זיכרון יהודי – תענית ציבור
השואה והקמת מדינת ישראל הם שני אירועים היסטוריים הכרוכים זה בזה. מנהיגים דתיים וממלכתיים התלבטו כיצד להנציח את זיכרון השואה הטרי
הכרזת העצמאות
מקורות ללימוד בנושא הכרזת העצמאות
התכנית לניהול סכסוכים
מגילת העצמאות היא אירוע מכונן בתולדות מדינת ישראל ולו מעצם העובדה שחברי מועצת העם, שהיו חלוקים בנושאים כה רבים, הצליחו להביא לכלל הסכמה את נוסח ההכרזה על הקמת מדינת ישראל. בשיעור זה נעמוד על התגבשות הנוסח ועל עקרונות ההסכמה.
פסיקת הלכה בעת משבר מבט היסטורי – הלכתי
בדף מקורות זה נראה כיצד התמודדו בעבר עם מציאות קיצונית שמזמנת פסיקה הלכתית חד פעמית שלעיתים קשה לנו להזדהות אתה ונחדד את ההבנה שיש חשיבות להסתכל על כך שהפסיקות ההלכתיות מצמצמות את הקיום השגרתי של החיים ההלכתיים.
שור ונמר וגם גדי
בדף לימוד זה נדון בשאלה כיצד יש להתנהל אל מול המגוון?
האם לעודד מגוון זהויות? מהי הסכנה מחד ומהו היתרון מאידך?
כל זאת לאור לימוד מתוך מגילת אסתר.
על מעברים, זיכרון ואקטואליה
בדף לימוד זה ננסה להבין את הסמיכות והמעבר הכל כך קשה בין יום הזיכרון ליום העצמאות.
לימוד תורה וגיוס חובה
מה אפשר ללמוד מעמדת רבי עקיבא וחכמי דורו כלפי צבאו של בר כוכבא על שאלת גיוס החובה לצה"ל וההשתמטות מן השירות הצבאי בימינו?
ל"ג בעומר ושאלה של מנהיגות, דין ורחמים
מקובל לזהות את יום ל"ג בעומר עם רשב"י ועם ההילולה המתקיימת לזכרו בהר מירון. בלימוד זה נעסוק בשאלות: מדוע זכה רשב"י ליחס חיובי כל כך של המוני בית ישראל? מהי 'אחריות' מנהיגותית? האם יש לה מופע אחד בלבד?
תחנות בזמן
בשיעור זה נעסוק במשמעויות השונות שנקשרו לימי ספירת העומר לאורך ההיסטוריה היהודית, על תחושות אישיות ולאומיות ועל הבניית זיכרון היסטורי.
תחנות בזמן
פירושים, מקורות ושאלות לדיון על משמעות ימי ספירת העומר בדורנו
"הוא לא כבד הוא אחי"
מתוך המקורות המובאים כאן נלמד על תופעת העוני ועל מצוות הצדקה
כשגאולה נוקשת בדלת
התאריך ההיסטורי שחל ב29 בנובמבר 1947 י"ז בכסלו תש"ח, מכונה מאז 'כ"ט בנובמבר' ומצוין כצעד הראשון בדרך לתקומת עם ישראל בארצו.
בדף לימוד זה קיבצנו קטעי מקורות של הוגים שונים מכל קצווי הקשת הפוליטית של אותם ימים בישראל ובתפוצות.
"הדגל שלי " – מערך שיעור מודולרי לקראת יום הזיכרון ויום העצמאות
במערך שיעור זה נדון במשמעותם ובחשיבותו של דגל מדינת ישראל לכל אחד מאתנו כאזרח במדינה ובאופן שבו סמלים מייצגים חוויות, עקרונות וערכים. נברר את הנטייה האנושית להשתמש בסמלים משותפים כגורם מלכד או מפלג, ונתייחס גם לסכנה שבשימוש זה.
נא להכיר: "גר תושב"
בשיעור זה נכיר את המושג 'גר תושב' ונבין כיצד מושג זה מקרין על אופי היחסים בין הרוב היהודי והמיעוט הערבי במדינת ישראל.
מסכסוך לקונפליקט
נושאים מן האקטואליה או אירועים מחיי היומיום הכיתתי הם הזדמנות מצוינת לעסוק במחלוקת, סכסוך, קונפליקט ומה שביניהם. בשיעור זה נציע טקטיקות אפשריות לניהול סכסוך.
עלייה לארץ
בשיעור זה נכיר את נוסח מגילת העצמאות ונוסח חוק השבות. וננהל דיון במונחים "עליה" ו"הגירה", תוך דגש על השאלה מה מייצג כל אחד מהמונחים ומה יתרונותיו וחסרונותיו.
'אחי זה הכי'- בין הכפר הגלובאלי לכפר המקומי
בשיעור זה נעסוק בהבנת המושג גלובליזציה, נכיר את התהליכים הכלכליים שמתרחשים בעקבות הגלובליזציה ונדון על הקשר שבין גלובליזציה, לוקאליות וסולידריות.
כיצד מנהלים מרחב משותף יחד ומדוע זה כל כך קשה?
כיצד מנהלים מרחב משותף יחד ומדוע זה כל כך קשה? שתי הצעות פתיחה לדיון.
פערים כלכלים – חברתיים
בשיעור זה נציג את המציאות של פערים כלכלים חברתיים וההשפעה שלהם על התנהלות של התלמידים בחיי היום יום.
נמשיג את המילים: סולידריות, דילמה ונלמד את המיומנות של יכולת לקיים דיון סביב דילמה.
'מפני דרכי שלום' ו'משום האיבה'
הסובלנות, כשהיא מתפרשת כעמדה או כהלוך רוח, מתארת כמה אפשרויות אותם נלמד מתוך דבריו של פרופסור וולצר ומתוך הקריקטורה של שי צ'רקה המתארת את ביקור האפיפיור פרנציסקוס בירושלים.
לחץ חברתי והרמב"ם
מתוך הלכות הרמב"ם ומתוך הסיפור על בגדי המלך החדשים, נלמד על הימנעות מהשפעות שליליות ע"י התבדלות מחברה שלילית ובחירות של האדם עם מי להסתובב, היכן לחיות ועם מי להינשא ונלמד לגבש דעה באופן מתון תוך בירור ההשלכות של כניעה ללחץ החברתי.
אני והחברה- על לחץ חברתי שלילי וחיובי
בשיעור זה נעסוק בהבנת עומק השפעת החברה על פעולות הפרט, נלמד את התלמיד לייצר יכולת עמידה כאשר עמדתו שונה מהרוב, נלמד להבין שלחץ חברתי הוא כלי חברתי המניע לפעולה ונטמיע כלי של גיבוש עמדה אישית לפני נקיטת עמדה או פעולה ממשית.