"בין הנסתר לנגלה"- נותנים קול למה ששותק, כלי להעמקת המבט במציאות

נכיר את השכבות השונות של המציאות ואת ההבנה כי היא מורכבת מסיפורים ופרשנויות שונות לאותה סיטואציה. נכיר בכך שלעיתים יש לי נקודת עיוורון שאני לא רואה ממבט ראשון, לעיתים בצורה מכוונת ולעיתים רק מתוך חוסר תשומת לב ומבט שטחי ולא מעמיק.

מוחזקות בטענה

בשיעור זה נאתר את נקודות המוחזקות של התלמידים מתוך עצמם. ונסביר גם את המושגים טענה וראיה.

את פתח- מנהיגות ומעורבות הציבור

התורה מדריכה אותנו בשאלות של הנהגה וציבור. ערב הבחירות החמישיות בהן נדרש לבחור את המנהיגים שלנו, אנו מבקשים להביט בעדינות על מודלים שונים של הנהגה. משה רבנו הנו גדול הנביאים, ושימש בפועל גם כמנהיג ישראל בראשית דרכו הנצחית.

לימוד לט' באב

אנו עומדים ערב ט' באב, ונדמה כי החברה הישראלית למודת הוויכוחים והמתחים, שוב מתקשה להתאחד סביב מכנה משותף. זו הזדמנות עבורנו ברוח הימים להציב בפנינו את השאלות המלוות אותנו על חורבן הבית כל שנה בימי אב.

בין ניכור לאחריות- לימוד בנושא קיימות

בשנים האחרונות אנו עדים לעלייה משמעותית של שיח הקיימות והיחס שלנו לסביבה על גבי שולחנות שונים במרחב הציבורי. פעמים רבות שיח זה נתפס "כשייך" לצד מסוים של המפה הרעיונית ולא מאפשר דיון אמתי בסוגיה החשובה הזו.

בין ניכור לאחריות

כל דתות העולם הגדולות מגלות יחס של כבוד לטבע, וכך מאזנות את האדישות, הגובלת ביהירות, שהייתה אחד הצדדים הפחות נעימים במורשת הנאורות. מה היחס שלנו לכך? כל זאת ועוד בשיעור זה

ירוסלם : ההולכים והזוכרים- יום ירושלים

בשיעור היום נכיר ובעיקר נרגיש יותר לעומק את הסיפור המופלא של עליית יהודי אתיופיה.
נתן מקום וכבוד וננסה לחוש הזדהות עם החלום שלהם לגאולה, לחזרה לארץ ישראל ולירושלים .
נכיר את המחיר הכבד שהם שילמו כדי להגשים את החלום לשוב הביתה.

'מי כאן הלל?' – על חשיבות השאלה בתהליך החינוכי

לשאילת שאלות תפקיד משמעותי בעיצוב עולם התורה כפי שאנחנו מכירים ולומדים היום. אז מה יש בה בשאלה שהופך אותה לכלי חזק כל כך והאם יש גם שאלות שאסור לשאול? ננסה לעיין יחד בדברים מתוך לימוד של מקורות שונים.

את פתח- ימי ספירת העומר

תקופת ימי ספירת העומר היא תקופה מרתקת בדברי ימי ישראל. התורה קובעת את הימים הללו
כימי שמחה והתעלות, ימים של ציפייה לקראת חג השבועות, חג מתן תורה.

את פתח- עשרת ימי תשועה , עיצוב זיכרון משותף

מי שנולד למציאות בה מדינת ישראל היא עובדה, ללא סימני שאלה, יתקשה אולי להבין את עומק הברכה והשמחה שבעצם קיומה. הנטייה הטבעית לקטר, לראות את הפגמים, להתלונן, ולהדגיש את החוסרים, מאפילה על ראיית הטוב ועל היכולת להתפעל מהישגי המדינה.

כבקרת רועה עדרו – על מנהיגות ומונהגים

בשיעור הקרוב נבקש לדון באתגר המנהיגות. נגדיר סוגים שונים של מנהיגות, נצעד בעקבותיו של משה רבנו מתוך רצון ללמוד מדמותו ונשאל מה תפקידנו כאזרחים וכציבור המקבל על עצמו מנהיגות מסוגים שונים.

כבקרת רועה עדרו – על מנהיגות ומונהגים

בדף הלימוד נבקש לשאול איך התאפיינה מנהיגותו של משה רבנו, מהם היתרונות והחסרונות שבכל אחד מהמאפיינים ויותר מכל נשאל מה מנהיגותו יכולה ללמד אותנו ביחס לתפקידי המנהיג והציבור בתקופה בה זכינו לחיות.

כאב שתי המולדות

מערך השיעור המוצע מבקש להנכיח את כאב שתי המולדות, להבין את הקושי, ולחשוב יחד עם התלמידים כיצד נכון לקבל ולהקל על קשיי הקליטה של העולים.

ישראלים ועולים – דימויים וסטריאוטיפים

למרות היותה של מדינת ישראל מדינה קולטת עלייה, החורטת על דגלה ומכריזה במגילת העצמאות כי תקבל בברכה את כל יהודי העולם, עדיין המפגש בין עולים וותיקים מאופיין בדעות קדומות. בהצעה לשיעור זה נעסוק ברמה העקרונית של חשיבה סטראוטיפית.

טריגר לדיון- אחינו כל בית ישראל

ימים אלה בהם רוחות המלחמה נושבות באירופה ותמונות של פליטים ממלאות את מרחבי הרשת מעלות מחדש את הסוגיה והשאלה מהי האחריות או המחויבות של מדינת ישראל לקהילות היהודיות שבחרו לגור לחו"ל ונמצאות כרגע במצוקה.

הקשר עם יהודי התפוצות

בשיעור נדון ונעמיק ביחסים בין יהודי התפוצות ויהודי ישראל ומדינת ישראל. נלמד על התרומה ושיתוף הפעולה על יהודי התפוצות (בעיקר אמריקה) עם מדינת ישראל והחברה בארץ וננסה לנסח לעצמנו מהי הזיקה הראויה בין שתי הקבוצות האלו?

דף לימוד לקראת יום המאבק בגזענות לשנת 2022

בדף לימוד זה נברר מה ההבדל בין המונח "אפליה" למונח "גזענות", נבחן אותם ביחס לקבוצות שונות בחברה הישראלית, נשאל האם החברה הישראלית גזענית וכיצד אפשר למגר מתוכה התנהגויות ותופעות פסולות המשתייכות לאחד משני המושגים האלה?

את פתח- מחויבות והתחברות, לחג הפורים

פורים מציף ומעלה ביתר שאת סוגיה חשובה ומשמעותית בעולם היהודי. היהדות היא מסורת של
התחייבויות. דווקא בעולם כזה המציב את ההתחייבות כתשתית של עבודת הא-לוהים עולה השאלה- מה מקומה של ההתחברות האישית והפנימית?

על גזענות ואפליה ומה שביניהם- מלימוד למעשה

במערך שיעור זה נרצה לברר את ההבדל בין המונח "אפליה" למונח "גזענות", נבחן אותם ביחס לקבוצות שונות בחברה הישראלית, נשאל האם החברה הישראלית גזענית וכיצד אפשר למגר מתוכה התנהגויות ותופעות פסולות המשתייכות לאחד משני המושגים האלה.

דילוג לתוכן