תקשורת ההמונים ממלאת בדורנו תפקיד רב עצמה.
באמצעות שלוחותיה השונות והרב גוניות (רדיו, עיתונות, טלוויזיה, מדיה חברתית ועוד) היא משפיעה על כל ההתנהלות היומיומית שלנו.

קשה לתאר אדם בתקופתנו שאינו נזקק לתקשורת, ועם זאת יש תחושה, לפחות בקרב חלקים גדולים של הציבור הדתי וגם שאינו דתי, שהנזק שבתקשורת רב.

בחברה פתוחה ודמוקרטית, תקשורת חופשית היא בבחינת תנאי הכרחי. חופש הביטוי והתקשורת הם ה”שומרים” על זכויות האדם והאזרח, תוך חשיפת דרכי ההתנהלות של המנגנונים השונים והשלטון כך שהאזרח הקטן כפרט וכקבוצה מאורגנת, יכול להפעיל שיקול דעת וביקורת ולעצב את עמדתו אל מול נציגי השלטון והמנגנונים.

גם בתפיסת העולם היהודית, ביקורת שלטונית היא תנאי הכרחי לשם שמירת הנורמות המוסריות של השליט.

ביחידה זו שלושה מערכים בנושאים:

1. תקשורת ושלטון, מה הקשר?
2. ביקורת השלטון ביהדות.
3. תקשורת מבקרת ותקשורת מכבדת.

המטרות:

1. להכיר בכך שאחד מתפקידי התקשורת הוא לבקר את רשויות השלטון באמצעות דיון ציבורי באמצעי התקשורת, ובהמשך לכך להשפיע על השלטון לערוך את השינויים הנדרשים.
2. ללמוד מקור יהודי שיש בו ביטוי לעיקרון ביקורת השלטון (=המלוכה) ולריסון עוצמתו.
3. לדון בקושי שגלום בתפקיד התקשורת: כיצד מאזנים בין הצורך בביקורת השלטון לבין חובת כיבוד הפרטיות של נבחרי הציבור ושל בני משפחותיהם.