מה אפשר ללמוד מעמדת רבי עקיבא וחכמי דורו כלפי צבאו של בר כוכבא על שאלת גיוס החובה לצה”ל וההשתמטות מן השירות הצבאי בימינו?

אחד ההסברים ההיסטוריים המקובלים למותם של עשרים וארבעה אלף מתלמידי רבי עקיבא בימי ספירת העומר, הוא השתתפותם במרד שהוביל בר כוכבא ( או בשמו המקורי שמעון בן כוזיבא) כנגד הרומאים.
המרד וההשתתפות בו, כמו גם דמותו והנהגתו של בר כוכבא היו שנויים במחלוקת בין חכמי הדור.
רבי עקיבא, תמך בו ובפעולותיו וראה בהם שלב הכרחי בדרך לגאולה לאומית ורוחנית. חכמים אחרים בני התקופה התנגדו למעשיו של בר כוכבא. מתוך כך, הם ביקרו בחומרה רבה גם את האופן שבו בחר לוחמים לצבאו ואת תפיסתו הרוחנית במהלך הקרבות עצמם. יתכן שמאחורי הביקורת שלהם על שיטת המיון של בר כוכבא לצבאו עומדת ביקורת על עצם היציאה של תלמידים מבית המדרש אל שדה הקרב.

נעיין במדרש המוכר בגרסה מתורגמת ומבוארת על פי מדרש איכה רבה, פרשה ב , סימן ד’:

“דרך כוכב מיעקב” אל תקרי כוכב אלא כוזב.
רבי עקיבא בכל פעם שהיה רואה את בר כוזיבא היה אומר : “זהו מלך המשיח! “
אמר לו רבי יוחנן בן תורתא: ” עקיבא יעלו עשבים בלחייך ועדיין אינו בא!”
אמר רבי יוחנן: “… שמונים אלף תוקעי קרנות היו צרין על ביתר והיה שם בן כוזיבא והיו לו מאתים אלף מקוטעי אצבע.
שלחו לו חכמים: ” עד מתי אתה עושה לישראל בעלי מומין? (= למה דרשת מלוחמים לקטוע את אצבעם כמבחן כניסה לצבא שלך?!)
אמר להם: ” והיאך יבדקו?”
אמרו לו:” כל מי שאינו עוקר ארז מלבנון אל יכתב באסטרטיא (= ברשימת הלוחמים) שלך .”
והיו לו מאתים אלף מכאן (= קטועי אצבע) ומכאן (= עוקרי ארז).
ובשעה שהיו (= בר כוכבא ולוחמיו) יוצאין למלחמה היו אומרים:
“לא תסעוד (=תעזור) ולא תסכיף (=תפריע)”
זהו שכתב: “הלא אתה א-להים זנחתנו ולא תצא א-להים בצבאותינו “(תהילים, ס, י”ב)
ומה היה עושה בן כוזיבא?
היה מקבל אבני בליסטרא באחד מארכובותיו וזורקן והורג מהן כמה נפשות ועל זה אמר רבי עקיבא כך.”

 על פי המדרש, במה התבטאה עוצמתם הצבאית של בר כוכבא ולוחמיו?
 איזו תפיסה רוחנית של בר כוכבא באה לידי ביטוי במדרש?
 באיזה אופן היביעו חז”ל במדרש את הביקורת שלהם על המעשים ועל התפיסה של בר כוכבא?
 האם אפשר היה לספר את הסיפור של מרד בר כוכבא גם באופן אחר?

דורות רבים לאחר מכן, השתמש האדמו”ר יואל טיטלבאום, מייסד חסידות סאטמר ומתנגד חריף לציונות ולמדינת ישראל, בזכר כישלונו של בר כוכבא, כנימוק להתנגדותו לציונות וכתב :

“בן כוזיבא היה איש קדוש ונורא וראוי לנבואה בכל המידות שחשב הרמב”ם ז”ל (ע’ ע”ג), ועל כן “היו מחז”ל כגון רבי עקיבא, שראו בו את מלך המשיח” “ובתקופה זו היתה להם הצלחה נפלאה (ע’ פ”ז),
אך מכיון שעשו פעולות ליקח לעצמם גאולה וממשלה טרם הזמן הראוי, נכשלו ע”י זה בפורענות קשה ומרה עד מאוד, השי”ת ישמרנו לולא החטא הזה היו בבחינת זכו אחישנה, והיה אז מציאות לגאולה”.

מחלוקת דומה, בדבר היותה של מדינת ישראל שלב בגאולה והצורך לקחת חלק פעיל בהגנה עליה באמצעות שירות חובה בצה”ל, קיימת גם כיום בין קבוצות חרדיות לקבוצות ציוניות וציוניות- דתיות במדינת ישראל.
האידיאל המרכזי בחברה החרדית, הינו העברת לפיד התורה שבעל פה אל הדורות הבאים. מרבית הגברים נדרשים לעשות זאת באמצעות לימוד תורני מייגע שיימשך כל חייו. כל דבר אחר נחשב כ”ביטול תורה” ומוזז הצידה במטרה לפנות את ראשו וזמנו של הצעיר החרדי ללימוד התורה. ההשקפה החרדית נתמכת במשנה הקובעת כי “כל המקבל עליו עול תורה, מעבירים ממנו עול מלכות ועול דרך ארץ” (אבות ג’).
כלומר, קבלת עול התורה באורח חיי היומיום, הינה אידיאה מרוממת המצדיקה את הפטרתם של הלומדים מכל חובותיהם הציבוריות האחרות ובכללן גם חובת השירות בצה”ל. על פי הגישה הציונית דתית, לעומת זאת, השירות בצה”ל לשם הגנה על מדינת ישראל נחשב כ”מלחמת מצווה”, אליה יוצא גם חתן מחופתו. כמו כן, על פי התפיסה החרדית, התורה ולומדיה מגנים על מדינת ישראל במישור הרוחני, בדיוק כשם שיש המגנים עליה בכלי מלחמה.

 לאילו מן הטיעונים החרדיים ולאילו מן הטיעונים הציוניים אודות חשיבות השירות בצה”ל אפשר למצוא חיזוק בדברי המדרש על בר כוכבא ולוחמיו?
 התחלקו לשתי קבוצות, נסחו טיעונים בעד וטיעונים נגד ושכנעו את חברי הקבוצה השנייה.
 בתום סבב הטיעונים הראשון מוזמנים להתחלף בעמדות…