"הקהל את העם"

האם ניתן להגיע להסכמות בין האוכלוסיות והדעות השונות בחברה, עם אתגר החיים המשותפים ובנוסף עם השאיפה להגיע יחד לחזון משותף למדינת ישראל? בעקבות מושג ה'הקהל' ננסה להציע מחשבה מחודשת ביחס לאתגרי החברה בישראל.

את פתח- י' טבת 'חוסן' ו'חוסן אמוני' מול משבר

העם היהודי ומורשת ישראל מעולם לא התעלמו משעת המשבר והאתגר. באמצעות החיבור בין אירועי הזמן ולוח השנה היהודי, ננסה לגעת מעט בעיקרון חשוב שהתוותה מסורת ישראל ביחס להתמודדות עם משברים ואתגרים.

"בנינו גשר מעל התהום" (אלוף גרשון הכהן)

במערכי השיעור המצורפים כאן נעסוק בכללים של פתרון סכסוכים. נראה כי גם היהדות, רצופת המחלוקות, וגם מנגנוני הדמוקרטיה השכילו לייצר חוקי משחק המאפשרים ליריבים לנוע על אותו הלוח.

התכנית לניהול סכסוכים

מגילת העצמאות היא אירוע מכונן בתולדות מדינת ישראל ולו מעצם העובדה שחברי מועצת העם, שהיו חלוקים בנושאים כה רבים, הצליחו להביא לכלל הסכמה את נוסח ההכרזה על הקמת מדינת ישראל. בשיעור זה נעמוד על התגבשות הנוסח ועל עקרונות ההסכמה.

תחנות בזמן

בשיעור זה נעסוק במשמעויות השונות שנקשרו לימי ספירת העומר לאורך ההיסטוריה היהודית, על תחושות אישיות ולאומיות ועל הבניית זיכרון היסטורי.

"הדגל שלי " – מערך שיעור מודולרי לקראת יום הזיכרון ויום העצמאות

במערך שיעור זה נדון במשמעותם ובחשיבותו של דגל מדינת ישראל לכל אחד מאתנו כאזרח במדינה ובאופן שבו סמלים מייצגים חוויות, עקרונות וערכים. נברר את הנטייה האנושית להשתמש בסמלים משותפים כגורם מלכד או מפלג, ונתייחס גם לסכנה שבשימוש זה.

פערים כלכלים – חברתיים

בשיעור זה נציג את המציאות של פערים כלכלים חברתיים וההשפעה שלהם על התנהלות של התלמידים בחיי היום יום.
נמשיג את המילים: סולידריות, דילמה ונלמד את המיומנות של יכולת לקיים דיון סביב דילמה.

'מפני דרכי שלום' ו'משום האיבה'

הסובלנות, כשהיא מתפרשת כעמדה או כהלוך רוח, מתארת כמה אפשרויות אותם נלמד מתוך דבריו של פרופסור וולצר ומתוך הקריקטורה של שי צ'רקה המתארת את ביקור האפיפיור פרנציסקוס בירושלים.

"מחלקים את ירושלים – אבל בקטע טוב" (דב אברמסון)

הפעילות המוצעת מבוססת על הצעתה של בת ציון שומן ועל יצירתו של דב אברמסון 'קו 70'. תודתנו נתונה לשניהם עבור האישור להשתמש בחומרים אותם ייצרו. בת ציון חיברה את הפעילות עבור סטודנטים שהינם עולים חדשים ולומדים במכינה קדם אקדמית.

"בדרך אל העיר.."

בשיעור זה נכיר את חוק יסוד ירושלים וכן נדון האם החקיקה מחזקת או מחלישה את מעמדה של ירושלים.

'הנה אנחנו והנה הם'

במלאת שנה לכהונתו נשא הנשיא ראובן ריבלין נאום שכותרתו 'סדר ישראלי חדש'. ולימים נקרא "נאום השבטים". בשיעור זה נחשוף את ההנחות המבססות את נאומו של הנשיא, נציג אלטרנטיבה וננהל דיון.

על האמת ועל השלום

לקראת יום הזיכרון לראש הממשלה, יצחק רבין, מתאפיין חלק לא מבוטל מן הדיון הציבורי באשמה: מי אמר למי על מי ומדוע. אנו מציעים להתבונן ביום הקשה הזה באמצעות האחריות, ולברר כיצד ניתן לנהל שיח אחראי גם בנוגע לנושא הכאוב של רצח ראש הממשלה

יום ירושלים – האתגר!

במערך שיעור זה נעסוק במורכבותו של יום ירושלים, בטקסי יום ירושלים השונים, כפרשנות למורכבות זו, ובאופן בו ניתן לייצר טקס בעל אופי מאחד על אף ריבוי העמדות.

תשובת המשקל- תשובה מאהבה או מחוסר ברירה?!

בעוד שתשובה הינה ערך בעל משמעות לקיומו של היחיד והעולם גם יחד, פעמים שהיא עלולה להיתפס אצל התלמיד כעול ומעמסה, שבמקום לשחרר את רוחנו מכבלי הטעות והחטא ולהעלותנו מעלה היא עלולה להכביד ולהוריד אותנו מטה.

הכרזת העצמאות וחוק היסוד

חוק יסוד: 'ישראל- מדינת הלאום של העם היהודי' מבוסס על לשון הכרזת העצמאות הנתונה בקונצנזוס עמוק בחברה הישראלית. לצד זאת, עורר החוק ויכוח ציבורי נוקב. בשיעור נברר כיוונים שונים על מנת להסביר את הפער בין היחס למגילה והיחס לחוק היסוד.

הרב קוק -איך משלבים בין ההפכים?

בשיעור זה ננסה לבחון האם מה שנראה לעיננו כמחלוקת יכול להתפרש באופן נוסף. שיעור זה מבוסס על מקורות מדברי הרב, וכן על חוברת "המוסר במבחן התורה" בהוצאת עמותת יסודות ועל שיעורו של הרב תמיר גרנות "הרב קוק – בין התבדלות לחברותיות" המופי

השימוש בזכר השואה בשיח הקיים בחברה הישראלית- היתרונות, החסרונות, מידת הלגיטימיות וגבולות הגזרה.

האם שימוש בזכר השואה לגיטימי או פסול בכל הקשר ומכל כיוון או רק כאשר הוא נעשה על ידי גופים מסוימים ומייצג עמדות מסוימות?
מתי קל לנו לקבל אותו ומתי הוא ירגיז אותנו במיוחד ולמה?
מה הם גבולות השימוש בזכר השואה?

כנגד 4 בנים – על שאילת שאלות בעולם בו כולם יודעים

בחברה הישראלית יש גוונים רבים ושונות מדהימה , מחלוקות ואף ריבים שבתקופת בחירות מודגשים ומחריפים. והנה ההגדה מנסה ללמד אותנו משהו. כנגד 4 בנים זה שיעור מרתק ב-מהי שאלה טובה? שיעור על החברה שלנו וכמובן שיעור לעצמנו.

״זכור, לא תשכח!״ – בין עמלק לישראל, אז והיום

נבחרנו לשמש כממלכת כוהנים וגוי קדוש, לא למען עצמנו בלבד אלא למען העולם כולו, כנאמר בכל יום בתפילה – ״לתקן עולם במלכות ש-די״. השאלה אינה אם נבחרת, אלא מה את או אתה עושים עם זה!

על סמכות, נאורות וחירות

בועות דיבור

שאלת הסמכות היא אחת השאלות הדרמטיות בעולם החינוך בכלל ובעולם החינוך הדתי בפרט. שאלות רבות מעורר המתח שבין הסמכות ובין עולמם האישי של התלמידים.

שיוויון

כל בני האדם שווים בכך שהם בני אדם ולא בעלי חיים או צמחים ומאידך, אי אפשר להתעלם מהעובדה שהשונות בין בני האדם גדולה מאוד. אז למה מתכוונים כשמדברים על שוויון?

הזכות לכבוד ואהבת האדם

האם עלינו לתת יחס של כבוד גם לאנשים שאנחנו לא אוהבים, לאנשים שאנחנו לא מעריכים, לאנשים שבעצמם לא נוהגים בכבוד כלפי אחרים?
ומה בכלל כולל יחס של כבוד, מהו רף המינימום שלו? 

דילוג לתוכן